  
  
  
|
 |
|
||
  קצת חבל שאינך מסוגל להתייחס לנושא ברצינות |
|||
|
|||
קרטר באמת היה אחראי לקמפ דייויד, אבל זאת היתה לא יותר מאשר אחריות של מארח. כשהצדדים באו לקמפ דייויד הסכם השלום כבר היה עובדה מוגמרת, וכל מה שנותר היה לקשור את הקצוות. כל מי שהיה מתגורר בבית הלבן באותה עת, היה עושה בדיוק את מה שקרטר עשה, אולי אפילו במידה רבה יותר של הצלחה. התמזל מזלו של קרטר וזה ארע ב''משמרת'' שלו. לגבי איראן, קרטר הכריח את השח למתן את מדיניות הפנים ולהתיר ''זכויות אזרח'' (לא שונה בהרבה ממה שבוש ניסה לעשות בעיראק). הוא התעלם לחלוטין מכל האזהרות למה שזה יביא, וכשהחלה ההדרדרות, הוא התעלם מדיווחים של המוסד על המצב. אין שום ספק שהוא היה קטליזטור מרכזי בכל ההתפתחויות באיראן. מומחים הרבה יותר גדולים ממני כבר קבעו את זה. ציטוט אינני יכול להביא לך לצערי, כי קרטר אמר את הדברים בראיון ב NPR ואין לי הקלטה. נאמר לי שהוא גם כתב אותם במכתב ההתנצלות ששלח למנהיגים היהודיים, אבל לא ראיתי בעיני. בכל מקרה, הראיון ב NPR הספיק לי. על פי קו המחשבה שלי ''תרומתו של יוסי ביילין להסכם אוסלו היתה מרכזית ביותר''. הוא באמת היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. כמה דם וסבל היו נחסכים לעם ישראל אם הוא לא היה שם. על ביילין וחבורתו אפשר לאמר, בפרפראזה על מה שנאמר על חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השניה, ''מעולם לא הצליחו כל כך מעט אנשים לגרום כל כך הרבה נזק לכל כך הרבה אנשים''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קצת חבל שאינך מסוגל להתייחס לנושא ברצינות |
|||
|
|||
..Here you go again תראה גם אני מודע לכל הספרות על קמפ דייויד ואיראן. רק ציינתי שמה שאתה עושה כאן משקף כשל פסיכולוגי מוכר: אם אתה לא אוהב מישהוא, אתה מוריד בערך תרומתו למעשה חיובי (זה במקרה קרה ''על משמרתו'') ומעלה את חשיבותו כשזה נוגע למעשה שלילי (הרי הוא אחראי ישירות לזה). גם אני יכול לשחק את המשחק הזה ולהשתמש בעובדות ולהתאימם לתאוריה שלי. פשוט חבל על הזמן. הרי אתה קבוע בעמדותיך.אגב הנה ראיון קארטר ב-NPR. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קצת חבל שאינך מסוגל להתייחס לנושא ברצינות |
|||
|
|||
איפה הראיון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| NPR |
|||
|
|||
מצטער. הנה הראיון: http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני יודע על מה אתה מדבר |
|||
|
|||
''הנה ראיון קארטר ב-NPR''??? אני שמעתי אותו בשעה שנסעתי במכונית (זה בדרך כלל הזמן היחיד שאני מקשיב לרדיו), ואני כלל לא בטוח ששמעתי את כל התוכנית. אני גם לא בטוח שהוא התראיין שם רק פעם אחת. זאת במה מאוד נוחה לאחד כמו קרטר כי הם שואלים רק את מה שהוא רוצה שהם ישאלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה קצת לא מדייק |
|||
|
|||
''אתה מוריד בערך תרומתו למעשה חיובי (זה במקרה קרה ''על משמרתו'') ומעלה את חשיבותו כשזה נוגע למעשה שלילי'' תהליך השלום עם מצריים לא נגרם כתוצאה מיוזמה אמריקאית (ביקורו של סאדאת בירושליים היה הפתעה מוחלטת למימשל קרטר). לאמר שקרטר נגרר לתוך התהליך זו הצגה די מדוייקת של מה שהלך שם. לכן תרומתו, בלי להכנס לדיון על הצד הכמותי שלה, היתה שולית. ההדרדרות של מישטר השח באיראן לעומת זאת, היתה תוצאה ישירה של יוזמה אמריקאית שקרטר נקט בה. לכן, שוב ללא קשר לצד הכמותי, התרומה היא בעלת חשיבות. אני מקווה שאתה מבין את ההבדל בין השניים. אין לזה שום קשר לכך ש''אני אוהב מי שהוא'' או לא. אולי אצלך זה עובד ככה (לכן אתה מקפיד להדביק תוויות לברי הפלוגתא שלך ''נאוקון'', ''ימני'' וכו'), אבל לא אצלי. אני מאוד אוהב את בוש ומסמפט אותו, ויש לי הערכה רבה אליו כאדם וכפוליטיקאי. בכל זאת זה לא משנה את דעתי על כך שמדיניותו בעיראק היא קטסטרופה ושמדיניותו בנושא ההגירה היא אסון לאומי ממדרגה ראשונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה קצת לא מדייק |
|||
|
|||
אני מבין. אני מסכים איתך שבאופן כללי נשיא אמריקאי יכול רק לשמש כ-facilitator של הסדר ישראלי-ערבי ויכול להשיג זאת רק כששני הצדדים מסכימים. וזה מה שקרה כאן. אבל נראה לי שקרטר שיחק תפקיד קריטי בהבטחת הסידורים הצבאים והכספים ש''הדביקו'' את המצרים להסדר. בנושא איראן...קיים ויכוח רציני בנושא ואני נוטה לקבל את הדיעה שהמצב באיראן לא השאיר לאמריקאים הרבה אופציות ושהלחץ הפוליטי הפנימי היה מוביל לנפילת השאח במוקדם או במאוחר. ייתכן שה''חטא הקדמון'' כאן היה סילוקו של מוסאדק. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי