  
  
  
|
 |
|
||
  הקשקשנות כאיצטלה לרצינות |
|||
|
|||
למיטב זכרוני מר שרון, ואשמח אם תתקן אותי, דדי צוקר גורש ממפלגתו, סולק מן הכנסת ונעלם מן החיים הציבוריים. הוא לא צעק שופכים את דמי, לא התנפל על ה''תשקורת'' לא אמר שזה בגלל דעותיו או בגלל הקרחת שלו, הוא פשוט סתם את הפה ונעלם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נוכלות כיצירת עולם ערכים דימיוני |
|||
|
|||
עמיש, אתה צודק לחלוטין, חשוב לראות את הקשר שבין גיבוי הכיבוש או הכחשת הנכבה, ובין הגדרת נוכלות. בהמשך הדברים, טענת המפתח כאן, בהקשר הנוכחי של נוכלות, היא: ומהי נוכלות, אם לא יצירת מצג של ערך דימיוני, תוך התנתקות מהמציאות והחלפתה בישות דימיונית, שהיא השקר? שקר הינו התנתקות מהמציאות, שהרי אמת מוגדרת, על פי תורת הקורספונדנציה של אריסטו כצמידות למציאות (הגדרה זאת של אמת, כיחס בין טענות ומציאות הודגמה בשנות ה-30 על ידי הלוגיקן והפילוסוף הפולני אלפרד טארסקי, כתקפה וכזו שאינה מסתבכת בסתירות). המשפט ''ירד ברד בדרום ספרד הערב'' הוא אמיתי, אם אכן ירד במציאות הממשית באותו זמן ברד בדרום ספרד. המשפט ''טרטמן היא בעלת מ.א. וב.א. מאוניברסיטת בר אילן'' הוא משפט שקרי, וכך גם המשפט בעזרתו הונתה את חברת הביטוח: ''טרטמן יכולה לעבוד רק 4 שעות ביום, והיא כל הזמן בוכה''.., שכן אין הלימה בין הטענות האלו ובין המציאות, ואלו טענות היוצרות ערך מנופח, עקב מצג דימיוני. על כן, יש לראות ישירות את הקשר בין יצירת ערך דימיוני גבוה לגב' טרטמן - הגדלת ה''ערך'' הכרוך בה עקב הישגים אקדמיים דימיוניים – ויצירת ערך דימיוני הוא שורש הנוכלות ומצג השקר (תוך ניתוק הזיקה למציאות ולפרופורצייה סבירה), במקרה זה בשרות רדיפת כוח (וכנראה ממון) חסרת מיצרין, וכך גם בנושא הרווחים הגבוהים עקב הונאת חברת הביטוח; ובין הרווחים הלא מרוסנים ואכיפת ערך דימיוני והזוי על נכסים קרקעיים, הגלומים בכיבוש, ובנישול הגדול של הנכבה, עקב הפקעות, נוכלות והונאות בחסות אלימות חמושה וכוחניות שרירותית. יש להבין שהפריעה השרירותית הכרוכה בכיבוש, משמשת אף היא ליצירת עולם תוכן דימיוני, בו נוצרים ערכים דימיוניים, ומושחת כל ערך ואיכות ממשיים הקשורים בראליה היצרנית של האדם בתורת בן מינו. על רווח חסר ריסון וגבולות בחסות אלימות אני סבור, שבמדה רבה, פרע הכיבוש, כמו גם הנכבה, יש מאחריהם במדה לא מבוטלת חמדנות כלכלית, ובעקר חוסר גבולות. פעילות כלכלית סבירה (עסקות נדלן ''תקינות'' למשל) מתאפיינת בעוגנים ראליים, חיבור כלשהו למציאות, תחושת פרופורצייה, היעדר חוסר גבולות וחוסר ריסון של רווחים הנראים כמבוססי עושק. הבעייה היא שמאז אדם סמיט המדבר על פעילותן העיוורת אך המתקנת של כוחות השוק, מניחים שאין דבר כזה כמו ערך לכשעצמו, המעוגן בתחושת הערך הטיבעית ובתחושה של מחיר הוגן, שכן לפי סמיט כללי ההיצע והביקוש בתנאי תחרות חופשית יוצרים משהו הקרוב להוגנות. אלא, שכאן יש התעלמות מכך, שיכולים להנקט אמצעים כוחניים שרירותיים שאין להם דבר עם כלכלה חופשית, הקובעים ערך. למשל, הסכמים קרטליסטיים הנאכפים בחוזק יד, או למשל, העובדה שחברה גדולה יכולה להשקיע הון ענק בשווק ופרסום, ואף בשכירת אנשים שיוציאו מוצר של חברה מתחרה והוגנת אך קטנה, הן מהדוכנים, והן מתודעת הקהל. אמצעים כוחניים כאלה הם גם הפקעת קרקעות מסיבית, המוזילה מאד את ערך הקרקעות - שוב, סלוק עיגון ערך הנכס במציאות הראלית - וזאת בחסות אלימותה החמושה של המדינה. העניין האידאולוגי כאן נראה כאיצטלה לרווחי הון עתק לא מרוסנים. גם מנגנון הרמייה וההונאה של הכיבוש עליו כותב כאן ספירו -כביכול בניגוד לגישתי (אף שכתבתי פעמים אין ספור על העושק, הרמייה, ההפקעה - שכולן, בחשבון אחרון מתאפשרים בגלל כוח אלים - הן זה של המנדט הבריטי בזמנו, והן רמיות המתנחלים וההונאה, המתאפשרים בחסות אלימות רקע, הן מצד מתנחלים, וכן, הן מצד המדינה) גם אלה, יש לראות כאן את ההיבט של אכיפת ערך שרירותי, למטרת רווחי עתק חסרי ריסון, בחסות כוח אלים. ומרקס מכוון לזאת היטב ב''שאלת היהודים'' (1843) כשניתן מדבריו להבין משהו אודות שיבוש תחושת הערך המעוגנת בראליה, זו הממשית, והחלפתה במהות מלאכותית ושרירותית האוכפת כללים שרירותיים ולא טבעיים, זו הקשורה ברדיפת ההון לכשעצמו כמקור כוח חסר מיצרין, כתחליף ליצרנות ממשית. הישות המלאכותית של הממון לכשעצמו, תוך אי הבנת התנאים המביאים אותו לידי קיום והמגבים אותו (יצרנות אנושית וכושר אירגון גבוה אנושי) הקשורה ברווח חסר גבולות הנאכף על ידי שרירות אלימה, מחליפה את האקטים היצרניים והסחר מכר ה''טיבעי'' המתוחם על ידי תחושת ערך ראלי המעוגן במציאות. וזאת בהסתמך על מניפולציות אלימות ושרירותיות והחדרת ישויות מתווכות מלאכותיות - בשרות צורך דוחק ובוער לכוח ללא מיצרין ואף לנקם דיפוזי באלה שיצרו את תחושת המחסור הדוחקת הזאת, ויצרו צורך-יתר חסר גבולות. אכתוב על כך בעתיד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקשקשנות כאיצטלה לרצינות |
|||
|
|||
בספרו של דן מרגלית „ראיתי אותם” הוא מציין את יוסי שריד כמי שהיה בלדר השוחד של מפלגת העבודה בתחילת הקריירה הפוליטית שלו. יוסי שריד לא נעלם, לא התנצל וגם לא הכחיש. הוא התעלם לחלוטין. לאחר שנים פרש מהחיים הפוליטיים ללא שום קשר לעניין הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא קבלתי ממנו שום שוחד |
|||
|
|||
היתה תקופה בה הוא כיהן כמנהל לשכת העבודה לאקדמאים. בשלב מסויים בחיים הגעתי לשם והוא קרא עתון. הרים את העיניים מהעתון ואמר לי שאין לו שום דבר להציע לי וחזר לעתון. ותראה איפה הוא ואיפה אני | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וגם, יוסי שריד האלים |
|||
|
|||
יוסי שריד תקף את חברתו דורית, וחנק אותה. דורית היא אשתו של ירון לונדון. יתום לשריד: אני נאבקתי בטרור ואתה חנקת בחורה ''מה יותר מוסרי, להיאבק בטרור, כפי שאני נאבקתי, או לנסות לחנוק נערה צעירה כמעט עד צאת נשמתה, כפי שאתה עשית'', שאל ח''כ יתום את ח''כ שריד במהלך ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ח''כ יתום ציטט מתוך ספרו של העיתונאי יאיר קוטלר, ''הנחש'', שבו הוא כותב כי שריד ניסה בנעוריו לחנוק נערה, לימים אשתו של ירון לונדון, משום שלא נענתה לחיזוריו. ''שריד ניסה לחנוק את הבחורה במשך זמן רב, עד שיצאה לה הלשון'', ציטט ח''כ יתום מתוך הספר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יתום האלים אינו דוגמה |
|||
|
|||
מה שאתה מנסה לשכוח זו מעורבותו של יתום בפרשת קו 300 בשנת 1984. אם אינני טועה הוא הרג שבוי כפות. זה נבלה וזה טרפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יתום חיסל נאצי ערבי. |
|||
|
|||
ערבי שרצח בחורה יהודיה. אני מניח שאדם סביר מבדיל היטב בין חיסול רוצח, לבין תקיפת בחורה שסירבה לחיזורים. אני מקווה שמוסרך הידוע, מאפשר לך לקבל את מעשיהם של היהודים שחיסלו נאצים שבויים...........או שלא.. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יתום חיסל שבוי כפות |
|||
|
|||
יתום לא שופט וגם לא היה שופט. ברור שרמת המוסר שלך ירודה מאד. הרי אתה עוסק בהפצת שקרים (תגובה 94660), ובהצדקת רצח שבויים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יתום חיסל מחבל רוצח. |
|||
|
|||
אני בעד חיסול מחבלים רוצחים בדרך החוק. אך כאשר החוק מסייע למרצחים ערבים, אז מי שמסוגל לבצע את הרצוי והראוי, לא יגונה. המוסר שלי דואג לקרבנות, לא לרוצחים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשיטתך |
|||
|
|||
היה צריך לתקוע ליגאל עמיר כדור בראש במקום | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשיטתי, יגאל עמיר לא הרג. |
|||
|
|||
ומי שהיה יורה בו, היה רוצח בעצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובקיצור |
|||
|
|||
לאסתרינה טרטמן יש תואר שלישי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אסתרינה והשם |
|||
|
|||
אסתרינה ניסתה למצוץ ''מעזרת השם'' (ציטוט ממה שהיא אמרה!) תמיכה וקיבלה קדחת בתמורה. מה תעשה עכשיו, היא תתנצר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמת המוסר של צדק בתחתית |
|||
|
|||
גם תומך ברצח וגם מפיץ סיפורי שקר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שכחת מה שהוא, עמיש |
|||
|
|||
בכל המגילה שמנית, ואני לא חולק על נכונותה (מעניין שכש''בא לך'' אתה יודע לדייק בפרטים), השמטת את הקטע בו עדנה ארבל החליטה לסגור את התיק שלו בנימוק ש''אם לא תושג הרשעה, זה יתפרש כתפירת תיק ויפגע במוניטין של הפרקליטות''. זה אחד הצדדים הפחות ידועים של עדנה ארבל . . . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שכחת עברית מר ברניר |
|||
|
|||
כותבים משהו ולא מה שהוא. ובעניין דדי צוקר כלל לא ידעתי את הפרט הזה, מצידי יכול היה גם לעמוד לדין. זכור לי אגב כי ארבל המליצה להעמיד לדין את שרון על התיק היווני ומזוז החליט לסגור אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תלמד עברית עמיש ידידי |
|||
|
|||
הכתיב המקוצר ''משהו'' מקובל היום ואיננו שגיאה, אבל הכתיב הנכון הוא ''מה שהוא''. אתה שוב לא מביא את התמונה המלאה. עדנה ארבל המליצה להעמיד את שרון לדין על התיק היווני אחרי שפחות מחודשיים קודם לכן היא המליצה לסגור את התיק מאחר ולדבריה ''לא היה מקום להגשת תביעה''. הדבר היחיד שהשתנה בין שתי ההחלטות היה פרישתו של אלייקים רובינשטיין מתפקיד היועץ המשפטי, ומינוייה של ארבל למלא את מקומו. מזוז החליט לא לקבל את ההמלצות שלה. מאחר ואינני בקיא בפרטי הפרשה מעבר לכך שהיא מזכירה לי ספורי אלף לילה ולילה, לא לי לקבוע מי צדק ארבל או מזוז. מקריאת מה שמזוז כתב הוא נראה לי משכנע למדי, אבל לא הייתי חותם על כך בלי ללמוד ביסודיות את כל הפרטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אל תבלבל במוח |
|||
|
|||
משהו זה משהו. גם לחזי יש תיאוריות מעניינות על העברית, תוכלו להתכתב ולהחליף חוויות. אני לא בקיא בפרטים של התיק של שרון, כתבתי רק מה שזכור לי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי