פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לד''ר לי–און הדר, 12/03/07 6:33)
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום שני, 12/03/2007 שעה 9:38)
בתשובה לד''ר לי–און הדר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר הפרחת שמות ומושגים, כרכת אותם בנייר עיתונים משומש והחזרת אותם לרוכל בטענה ש:''אני אישית שותף לבקורת של כל ''תאוריית'' הפוסט-מודרניזם (פוקו, דרידה,ודומיהם) שהיא לדעתי שיטחית ויומרנית.'' תמהתי. ס''ה ניסיתי להבין מדוע הפטרת בזלזול מתנשא ''אני לא קונה את זה''.

הסברת את עצמך ואני מתנצל על ניסיוני הנואל.
_new_ הוספת תגובה



סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 13/03/2007 שעה 19:32)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על הערותיך. אני מקבל את הנקודה שהעלת -- שישנם הבדלים בגישות התאורטיות והמתודולוגיות בין הפילוסופים הקרויים ''פוסט-מודרניסטים.'' ואותו דבר אמור לגבי ''נאו-קונסרבאטיבים'' או ''מארקסיסטים'' או ''פמיניסטיות'' שאינם מייצגים קבוצות ותפישות מונוליטיות. בו בזמן, אני אכן לא רק שמזלזל -- אלא סולד --מהנטייה של חלק גדול מהרעיונות שמייצגים חלק גדול מה''פוסט-מודרניסטים,'' במיוחד פוקו,דרידה וליוטארד שמנסים (לדעתי ולדעתם של רבים אחרים)להעמיד בסימן שאלה את היסודות של התרבות המערבית והמדע המערבי מאז תקופת ההשכלה (ושותפים להם פילוסופים מהימין כמו קארל שמידט.) בוויקפאדיה יש סיכום לא רע של הויכוח http://en.wikipedia.org/wiki/Postmodernism במיוחד הייתי ממליץ לקרוא את המקרה המשעשע של Alan Sokal.אני גם הייתי מציע לקרוא את ביקורתו של ידידי צ'ארלס מוריי מ cato, שאני מדביק כאן. אגב, נדמה לי שלכבודו יש נטייה להציג הערכות שנויות במחלוקת על נושאים שנויים במחלוקת כאילו הם התפישות המקובלות בדיסיפלינה. זהו זה. ואין יותר על מה להתווכח. להזכירך, eugenics תורת הגזע היה תחום מדעי מכובד ביותר באוניבסיטאות מערב בתחילת המאה ה-‏20, וכנ''ל לגבי מארקסיזם בחלק השני של המאה;אני מעריך -- מקווה -- שהפוסט מודרניזם יסיים את דרכו בצורה דומה בפח האשפה ההיסטורי והמדעי. :
I am
referring to the constellation of views that come to mind when one hears the words multicultural, gender, deconstruct, politically correct, and Dead White Males. In a broader sense, contemporary intellectual fashion encompasses as well the widespread disdain in certain circles for technology and the scientific method. Embedded in this mind-set is hostility to the idea that discriminating judgments are appropriate in assessing art and literature, to the idea that hierarchies of value exist, hostility to the idea that an objective truth exists. Postmodernism is the overarching label that is attached to this perspective.
_new_ הוספת תגובה



סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 0:43)
בתשובה לד''ר לי–און הדר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקווה שאתה יכול להסביר מדוע לדעתך ''חלק גדול מה''פוסט-מודרניסטים,'' במיוחד פוקו,דרידה וליוטארד שמנסים (לדעתי ולדעתם של רבים אחרים)להעמיד בסימן שאלה את היסודות של התרבות המערבית והמדע המערבי מאז תקופת ההשכלה ''. מול ''לדעתי ולדעתם של רבים אחרים'' אני יכול להציג לך ''לדעתי ולדעתם של רבים אחרים'' הם חלק מכובד של התרבות המערבית, גם אם אינם מרוצים מהמגמות שהתפתחו בעקבות ''הנאורות''. (אגב, אסכולת פרנקפורט, ובמיוחד תיאודור אדורנו טענו שהנאציזם הינו תוצאה ישירה של הנאורות...)

מדוע לא הכנסת לרשימה את ניטשה?

מדוע כן הכנסת לרשימה את המשפטן הנאצי קארל שמידט?

גם אם אתה צודק, האם ויכוח רעיוני מעורר אצלך סלידה? למה?
_new_ הוספת תגובה



סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 19:49)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה מאמין שלרעיונות יש השפעה על המציאות -- התרבות, המערכות הפוליטיות והכלכליות וכו' -- אז בהחלט מותר לך לחוש סלידה כלפי רעיונות כאלו. לא מדובר כאן במשחקי מילים בלבד. במאה ה-‏20 רעיונות הרסניים היו אחראים במידה רבה לעליית אידיולוגיות שהביאו לשפיכות דם נוראה. עכשיו..ניטשה הוא סיפור בפני עצמו. הוא ענק ולא הייתי מכליל אותו ברשימה אחת עם שלשת הננסים שהיזכרתי.(ובכלל ישנן ניסיונות כה רבים להבין אותו; לדוגמא: חילוקי הדעות לגבי יחסו ליהודים).זה נכון שהפנקפורטרים ביקרו --הדגש על ''ביקרו'' -- את התוצרים החברתיים והתרבותיים של המערב המודרני מנקודת השקפה נאו-מארקסיסטית.כמה מהרעיונות שהציגו היו מעניינים ומשעשעים כמעט ברמה של pop-sociology. מרקוזה הוא דוגמא טובה ומעין ''גשר'' לפוסט-מודרניזם.אבל הפרנקפורטרים עדיין ראו את עצמם פועלים בתוך המסגרת של התרבות המערבית המודרנית ורצו לשנות אותה. הבעיה עם הפוסטים -- לא כולם --היא שהם מנסים לפעול מחוץ למסגרת לא כמבקרים, אלא במקרה הטוב כצופים פאסיביים, ובמקרה הרע כניסיון להרוס את אושיות התרבות המערבית, הליבראלית, ואכן ה''נאורה.'' ההבדל בין הפרנקפורטרים והפוסטים הוא כמו ההבדל בין הזרם הרפורמי ביהדות לבין היהודים למען ישו.הפילוסופיה הפוליטית של קרל שמידט משקפת ניסיון דומה מהצד ה''הפוך'' להציג אלטרנאטיבה למודרניות/ליבראליזם/נאורות מערבית. ואכן הרבה פוסטים קוראים אותו בהבנה http://en.wikipedia.org/wiki/Carl_Schmitt במיוחד בכל מה שקשור ליכולתה של המערכת הפוליטית-משפטית של המדינה הליבראלית לשמש כבורר אובייקטבי הפועל בחברה פלוראליסטית. נקודה אחרונה: כמובן שישנן הגדרות רבות ל''מודרניות,'' ''ליבראליזם,'' ''נאורות'' ו''תרבות מערבית.'' אלו הן גישות פילוספיות פלוראליסטיות שעברו שינויים עצומים במאות האחרונות. ולא כל מי שמבקר אותם רוצה לחסלם. אבל יש גם כאלה.
_new_ הוספת תגובה



סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 21:20)
בתשובה לד''ר לי–און הדר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם כל הכבוד לויקיפדיה, לא כל כך מסתדר לי משפט מכתבי שמידט כמו: ''הפיהרר אינו הזרוע של המדינה כי אם השופט הגבו ביותר של האומה והמחוקק הרם ביותר שלה'' עם ההשפעה שהייתה לו לדבברי הויקיפדיה על הפילוסופיה של ההומניסט ולטר בנז'מין. אחת הקביעות הנחרצות שלו היתה ההפרדה בין ''אויב'' ל''ידיד'' כאשר החוק נועד לבודד ולהחרים את אויבי המדינה. הפילוסופיה המשפטית שלו הכילה בוז אינסופי לתרבות המערב המנוון שאחת מיצירותיו המנוונות היא הדמוקרטיה. זוהי המות של השקפת עולמו. האם גם דרידה חשב כך? מסופקני. את שאר ''המושפעים'' המוזכרים בויקיפדיה איני מכיר.

מה לא ברור במלחמת החורמה שאסר ניטשה על תרבות המערב, מורשת התרבות ''היהודו נוצרית''? אבל הוא ''ענק''...

מארקס הינו ממשיכו של הגל ואם אינך מסכים למשנתו אין הוא הופך ל''גמד''. הוא חלק בלתי נפרד מתרבותך. גם אם חלקים רבים מתורתו הופרכו וקיבלו פרושים שגם לא עלו על דעתו, הוא וממשיכי דרכו הם חלק מהזרמים הרבים המרכיבים את תרבותך ואת תרבותי.

איני יודע עד כמה העמקת בכתבי אסכולת פרנקפורט. בס''ה שלושה יהודים שנאלצו לברוח מהנאצים לארה''ב. הוקהיימר ואדורנו חזרו לגרמניה וניסו להבין כיצד הרציונאליות שביסוד הנאורות, הולידה את הנאציזם. מרקוזה המשיך לכתוב בארה''ב על חופש הפרט ואף הפך לפילוסוף של ילדי הפרחים בשנות הששים. פילוסוף שלמד על ברכיהם ופנה לדרך חדשה היה הפילוסוף שהפיע יותר מכל אדם אחר על חיי הרוח בגרמניה - יורגן הברמאס. כולם חונכו על ברכי קארל מארקס.

מעט הדברים שאני יודע אינם, אלא שאני מסכים אתם ואלה שאני מתנגד להם, הויקיפדיה אינה עוזרת לי לגבש את דעתי לגביהם. אני פשוט מנסה להבינם.
_new_ הוספת תגובה



סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 22:04)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על התגובה. תראה אני מכוון לוויקפדיה משום שזה נוח לעשות זאת במדיום הזה. לגבי שמידט. לפני מספר חודשים נטלתי חלק בדיון שנערך בחסות (בין השאר) Telos http://www.telospress.com/main/index.php?main_page=p...
שמקורב גם לפרנקפורטרים וגם לפוסטים ובו כמה מהמשתתפים הצביעו על העיניין הרב שיש היום בקרב הפוסטים בשמידט. אחד מהם הסביר שאם שחור אמריקאי היה מסרב להישפט ע''י בית משפט אמריקאי בטענה שהוא מייצג מערכת חוק ''לבנה'' שמידט היה בהחלט מבין את זה. אגב אם איני טועה, הוצאת ספרים ישראלית ''שמאלית'' הוציאה לאחרונה תרגום של כתבי שמידט. לא היזכרתי את מרטין היידגר החביב ומשתף הפעולה עם הנאצים שהיה מקור השראה לדרידה ולפוסטים וdeconstruction. עוד פעם: כל התפישות הפילוסופיות אינן חד-מימדיות וניתן ללמוד הרבה גם מאלה שאני או אתה לא מסכימים איתם (ואכן למדתי את כתבי היידגר ודרידה). הפילוסופים והאמנים שהיו קשורים לפאשיזם האיטלקי (כמו ה-Futirusts ראו את עצמם כ''מערביים'' ו''מודרנים.'' וייתכן שהרעיונות של הפוסטים ''נספגו'' בתרבות המערבית והפכו לחלק ממנה. הרי מרקוזה טען שזה מה שקורה בסופו של דבר לנרטיבים בקורתיים...
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי