| כדי שלא תהיה אי הבנה, הטענה שיש לי לגבי אופי הדיון נובעת מכך שלרוב המכריע בין המשתתפים אין הידע וההבנה הנדרשים לניהול דיון רציני בנושאים מדעיים מהסוג שהתעורר כאן. בפוליטיקה זה יותר פשוט. שם כולם מבינים את הכל. שם אפשר אפילו לאמר שרמת ההבנה היא ביחס הפוך לרמת ההשכלה (אני מתייחס לצד הפרקטי של הפוליטיקה, לא לתיאוריות שלומדים במחלקות למדעי המדינה של המוסדות להשכלה גבוהה).
לי יש דוקטורט בפיסיקה, אבל יש הרבה תחומים בפיסיקה בהם הידע שלי הוא שטחי ביותר ולא הייתי מעלה בדעתי לרגע לדון בהם במסגרת כמו הפורום כאן.
אתה צודק שהתפתחות תורת הקוונטים היתה מהפכה מחשבתית חסרת תקדים. את זה אפשר לאמר גם על קופרניקוס וגלילאו. בתקופה המודרנית אפשר לאמר את זה על גילוי אי שימור הזוגיות. כמעט כל תגלית חדשה של דברים שלא ציפו להם מביאה לרוויזיה של החשיבה.
אתה מערבב קצת בין דברים שאין ביניהם קשר. תורת הקונטים התפתחה בעקבות אי היכולת להסביר תופעות כמו קרינת גוף שחור והאפקט הפוטואלקטרי, תופעות שכלל לא קשורות לתורת ניוטון. חוקי ניוטון (חוקי המכניקה) אינם מאבדים את תקפותם בתורת הקוונטים. תורת הגרוויטציה של ניוטון עברה רוויזיה רצינית בעקבות הניסויים של מייכלסון ומורלי שהביאו להתפתחות תורת היחסות הפרטית שאיננה קשורה כלל לתורת הקוונטים.
המתימטיקה על ענפיה השונים היתה ותמשיך להיות כלי עזר שבלעדיו כמעט ולא ניתן לתאר שום התפתחות בתחומי הפיסיקה. זה לא פלא ששימוש בכלי לא מתאים מקשה על החיים (שימוש במערכת צירים קרטזית במקום במערכת צירים ספרית לחישוב מסלול הטיסה של לווין היא דוגמא טובה בלי להכנס לסיבוכים הכרוכים בגיאומטריה של רימאן), אבל לא הכלי הוא שקובע את נכונות או את אי נכונות המדע שמשתמש בו. |