פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לע.צופיה, 23/03/07 8:39)
רוב השכירים במנגנון הממשלתי והעירוני
עמיש (יום שישי, 23/03/2007 שעה 12:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקבלים שכר בינוני עד נמוך מאד.
מדובר בפקידי משרדים ממשלתיים, מורים, עובדים סוציאליים, שוטרים, סוהרים, פקידי עיריות, רופאים, פסיכולוגים וכיוצא באלו.

מספר קטן של שכירים במנגנונים אלה מקבלים שכר גבוה או גבוה מאד ובעיקר אם הם בעלי כישורים או תפקידים יחודיים כמו רופאים בכירים, מנכ''לים, שופטים, רבנים ומומחים שונים.

מקומות העבודה החריגים מבחינת השכר הם אלו הקשורים למשהב''ט והשירותים החשאיים שבהם חלק מן העובדים זכאי בהחלט לשכר מיוחד ועל גבם תופסים טרמפ עובדים רבים שבאופן אובייקטיבי לא זכאים לשכר חריג. במקומות אלה גם נפוצה תופעה של פנסיות מוקדמות עקב שירות צבאי שלצידן באה משכורת ממשלתית.

המצב בחברות ממשלתיות הוא שונה. עובדי חברות ממשלתיות מקבלים שכר טוב יותר ובעיקר אם הם עובדים בחברות טכנולוגיות כמו רפא''ל, קמ''ג, דימונה, תעשיה אוירית והתעשיה הצבאית שהן חברות החייבות לשאת את עצמן ולהיות רווחיות. שכר העובדים בחברות אלה דומה לשכר אותו יכולים היו לקבל בחברות דומות שאינן ממשלתיות כמו אלביט או תדיראן והדומות להן. ההבדל בין חברה ממשלתית לשאינה ממשלתית בעניין השכר הוא בכך שבחברה ממשלתית יש הסכמי עבודה המקשים או מונעים פיטורים של עובדים מיותרים או בלתי יעילים וזאת בניגוד למצב בחברות שאינן ממשלתיות.

השחיתות הגדולה היא בחברות ובתאגידים ממשלתיים שונים ובתאגידים נתמכים (כגון קופות חולים) שבהם רוב העובדים הם בעלי כישורים נמוכים או בינוניים (כגון בתי הזיקוק, נמלים, חברת החשמל, מפעל הפיס וכו')ואשר בהם או שיש כוח לחץ מונופוליסטי או כח לחץ פוליטי של מקורבים למיניהם. יש גם תאגידים ממשלתיים שאין להם כל תפקיד מלבד היותם סידור עבודה נוח למקורבים. בחברות ותאגידים מסוג זה העובדים הבכירים מפיקים עבור עצמם שכר מופקע ומשחדים את העובדים הזוטרים במשכורת טובה אך לא ברמה מושחתת.

האם זה טוב או רע? לכאורה זה רע ומאידך (לטעמי האישי) עדיף שכר מופקע לאלפי אנשים מאשר רווחי עתק לקומץ אנשים.
שכר מופקע לאלפים מגיע בסופו של דבר לידי כל הציבור מאחר והעובדים הללו צורכים מוצרים ושירותים ברמה של מעמד בינוני מבוסס. המיליונרים שמים אותו בבנק.
_new_ הוספת תגובה



רוב השכירים במנגנון הממשלתי והעירוני
ע.צופיה (יום שישי, 23/03/2007 שעה 14:10)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מסכים איתך,והסביר:
א.למיטב ידיעתי בעלי השכר הנמוך ביותר הם עובדים במפעלי-תעשיה (''צאורון כחול'') קטנים ובינוניים. שם בד''כ אין ועד עובדים ו''אימת'' הפיטורים היא גדולה ובעלת השפעה.במשרדי ממשלה השכר אינו נמוך,כאשר אתה מכניס לתחשיב את ההשכלה,הידע התיאורטי וגודל המשרה. למשל מורים אינם מרויחים הרבה כסף,אך סך כל שעות עבודתם נמוך מעובדים אחרים.לעומת זאת יש שם משקל מכריע לותק ,למשל.עובדי משרדי ממשלה שמרויחים הרבה כסף הם לרוב בעלי השכלה גבוהה ומקצוע נדרש ביותר,או אנשים שעובדים עשרות שנים במקום עבודתם.
ביחס לחברות ממשלתיות-לא שמעתי על פיטורים בתעשיה אוירית,קמ''ג או בנמלים.בעבר בחברות הנ''ל ''התפרעו'' עם השכר,אך לאחרונה הממונה על השכר באוצר החל ל''השליט'' שם סדר ודורש כספים חזרה.
לתאגידי ''השוליים'' כגון אוניברסטאות,קופות חולים וכו הממונה טרם הגיע,אך הוא יגיע ובנק ישראל הוא אבן בוחן במובן הזה.
בסקטור הציבורי נקבע לפני שנים דירוג שכר מסוים ממנכ''ל ומטה.מה שקורה בעשר השנים האחרונות הוא שהממונה מיישר לאט לאט עוד ועוד מוסד נתמך ממשלתי לפי דירוג זה. במהלך ה''יישור'' מתגלים השחיתויות(עיין ערך בנק ישראל.
זה טוב,כי במשך הזמן גם הסקטור הפרטי יתיישר לפי סולם זה.ברור שתמיד ירוויחו ב''חוץ'' יותר,אך הפערים יותאמו.
לדעתי בעיה קשה בנושא זה הם עובדים הזרים ועובדי הקבלן.התהליך של פנסיה חובה יבטיח לפחות את מצבם של העובדים הישראלים.
_new_ הוספת תגובה



לא הבנתי את התשובה
עמיש (יום שישי, 23/03/2007 שעה 14:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברנו על המנגנון הממשלתי ולא על מפעלי תעשיה פרטיים.
במנגנוני הממשלה והעיריות רוב העובדים מקבלים שכר נמוך ביותר, זו עובדה. יש שם חריגות מהסוג שעליו דברתי. יתכן ויש לך הנמקה לגבי שכר המורים (אני לא מסכים אתה אבל לא חשוב כרגע) מה ההסבר שלך לגבי עובדים אחרים? מה ההסבר שלך לשכרם העלוב של עובדים סוציאליים למשל?
אמרתי בבירור כי בחברות ממשלתיות יש הסכמי עבודה המקשים על פיטורים אבל השכר בתעשיות היטק ממשלתיות דומה לשכר בתעשיות דומות שאינן ממשלתיות, לא ידוע לי על שום דרישה להחזרי שכר בתעשיות אלה.
_new_ הוספת תגובה



לא הבנתי את התשובה
ע.צופיה (יום שישי, 23/03/2007 שעה 17:38)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציינתי שבמפעלי תעשיה פרטיים השכר נמוך יותר (באופן כללי, כמובן).
רק היום קראתי במקומון של גוש דן כי השכר הממוצע בעירית גבעתיים הוא 10000 ש''ח,שזה כ-‏33% מעל השכר הממוצע במשק.זו רק דוגמא אקראית.
איני מתמצא בשכרם של עובדים סוציאליים, אני יודע שהם מרויחים ''פרוטות''.איני יודע מה הסיבה לכך.
כללית,בהתחשב בגורמים המשפיעים על השכר, שכרם של עובדי המדינה אינו הנמוך ביותר ביחס לסקטורים אחרים.
יש עדיין בארץ מספר ''שמורות-טבע'' מבחינת השכר. חברת החשמל,תעשיה אוירית ואחרים שעדיין נסתרים. בנק ישראל היה אחד מהם, ולאחר ש''נחשף'' הוא עתיד ''ליישר-קו''עם מערכת השכר הממשלת.ית
_new_ הוספת תגובה



השכר בתעשיות הבטחוניות
עמיש (יום שישי, 23/03/2007 שעה 19:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הממשלתיות דומה ביותר לשכר באלביט ותדיראן והוא גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק ובצדק.
אין בכך שום סוד.

לגבי השכר בעירית גבעתיים, האם מדובר בעלות למעביד או בשכר ברוטו לעובד?
_new_ הוספת תגובה



השכר בתעשיות הבטחוניות
ע.צופיה (שבת, 24/03/2007 שעה 8:19)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הדיווחים הרשמיים בתקשורת הם עלות מעביד.
_new_ הוספת תגובה



אם זה עלות המעביד
עמיש (שבת, 24/03/2007 שעה 9:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זהו שכר נמוך ביותר על פי החישוב הבא:
כ 20% חלקו של המעביד בביטוח לאומי
כ 13% חלקו של המעביד בהפרשה לפנסיה
כ 7% חלקו של המעביד בקרן השתלמות
המשכורת ברוטו של העובד היא בין 6-7 אלף שקל
הנטו הוא 5-6 אלף
(כל זאת בממוצע כמובן)
_new_ הוספת תגובה



אם זה עלות המעביד
ע.צופיה (שבת, 24/03/2007 שעה 14:15)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם השכר הממוצע במשק הוא (למיטב ידיעתי)עלות למעביד.כך שהעובדים ברשות זו ,וכנראה בהרבה רשויות אחרות הוא מעל הנממוצע.
הפרשה לפנסיה,קרן השתלמות הם שכר לכל דבר וענין.הכסף בסופו של דבר חוזר לעובד.
אם 2 בני הזוג עובדים בתנאים אלו זו הכנסה של כ- 11000ש''ח ל חודש_+ הפרשות. ניתן לגמור עם זה את החודש.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה
דוד סיון (שבת, 24/03/2007 שעה 14:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך כתוב בהגדרת המושגים של הלמ''ס (http://www.cbs.gov.il/publications/sahar/mavo_heb.pd...)עמ' 2:
שכר ברוטו לחודש: כל התשלומים ברוטו ששולמו לכל משרות השכיר בחודש, כולל שכר יסוד, תוספות יוקר, תוספות ותק, הפרשים בעבור תקופות קודמות, מקדמות, תשלומים בעבור שעות נוספות, פרמיות, תגמולים, מענקים ותוספות למיניהם (שוטפים או חד-פעמיים), כגון כוננויות, תורנויות, משכורת ''חודש 13 '', קצובת נסיעה, קצובת הבראה, גמול השכלה, גמול השתלמות, ותשלומים בעבור אחזקת רכב. השכר ברוטו אינו כולל הוצאות עבודה נוספות וסכומים שהמעסיק משלם לקרנות (כגון קרנות פנסיה או ביטוח בעבור השכירים), מס' מעסיקים וכד'.

שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר: השכר ברוטו לחודש מחולק במספר משרות השכיר באותו חודש (מהגדרת משרות שכיר נובע כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר נמוך מן השכר החודשי הממוצע לשכיר).
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה
ע.צופיה (שבת, 24/03/2007 שעה 16:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם הבנתי נכון, זוהי הגדרת מושגים לגביית תשלומי הביטוח הלאומי.איני בטוח שזוהי ההגדרה ל''שכר הממוצע במשק'',כי אז יש עיוות. הפירמות הציבוריות(למשל בנקים)מחלקות את סך כל הוצאות השכר במאזן במספר המשרות. הפירסומים בעיתונות של ה''מיליונרים''הם עלות שכר ולא המרכיבים החייבים במיסי ביטוח לאומי.
לדעתי כל הפרסומים אינם מדויקים ומשקפים רק מגמות.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה
דוד סיון (שבת, 24/03/2007 שעה 18:35)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זוהי אותה ההגדרה שהופיעה ב''הודעה לעיתונות'' של הלמ''ס (http://www.cbs.gov.il/hodaot2007n/26_07_039b.doc) שפורסמה ב-‏8 למרץ 2007 (ראה בנספח). מאחר והם נסמכים על נתוני הביטוח הלאומי סביר שההגדרה קשורה למושגים בהם משתמש הביטוח הלאומי. אני לא מכיר הגדרה אחרת ל''שכר הממוצע למשרת שכיר''.

הדו''ח של הממונה על השכר (http://www.mof.gov.il/sachar/fsachar.htm?05/public.a...) שפורסם לאחרונה, מגדיר שכר גבוה (http://www.mof.gov.il/sachar/fsachar.htm?05/public.a...) בצורה דומה להגדרת הלמ''ס לשכר ממוצע.

לגבי השתכרות מיליונרים (לא שכר) שמפורסמים בעיתונות אני חושב שאתה צודק אבל לא בדקתי את הגדרה.
אי מגדיר שכר ממוצע
_new_ הוספת תגובה



תוספת
דוד סיון (שבת, 24/03/2007 שעה 18:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרק ד (http://www.mof.gov.il/sachar/05/docs/PartA04.pdf) בדו''ח של הממונה על השכר עוסק גם בנתוני עלות מעביד. לכן אפשר גם להשוות בין ממוצעים לעלות מעביד לממוצעים של שכר ברוטו (לפי ההגדרות שהצגתי בהודעה קודמת).
_new_ הוספת תגובה



תוספת
ע.צופיה (שבת, 24/03/2007 שעה 23:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מה שרציתי להביא לתשומת לבך,אך השגת אותי.
ה''שכר הממוצע במשק''המתפרסם ומתבסס על נתוני הביטוח הלאומי נועד לשמש לקביעת מדרגות התשלום של המבוטחים למוסד. הוא אינו משקף את השכר האמיתי מאחר ואינו כולל הפרשות למיניהן(שאינן חייבות תשלום לביטוח הלאומי ולכן אינן כלולות ב''שכר....''.)לעומת זאת העלות הכוללת היא המשקפת נכונה את השכר והיא לטעמי צריכה להיות הבסיס להשוואות.
_new_ הוספת תגובה



מסקנות
דוד סיון (יום ראשון, 25/03/2007 שעה 4:34)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר אתה (או כל אחד) דן ומתווכח רצוי להגדיר את המושגים בתחילת הדרך. בנוסף, כפי שמתברר, כאשר הלמ''ס מודיע משהו על השכר הממוצע כוונתו עשויה להיות אחרת מזו של הממונה על השכר באוצר. זה קורה כאשר הממונה על השכר עוסק בהשוואות על פי עלות המעביד.
_new_ הוספת תגובה



מסקנות
ע.צופיה (יום ראשון, 25/03/2007 שעה 6:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נכון מה שאתה כותב.ובמחשבה שניה ,היה כדאי להלמ''ס לפרסם את 2 המספרים כי בציבור הרחב וגם בתקשורת זה מתערבב ויוצר עיוות מסוים של המידע.
אני באמת קיבלתי את המושג''שכר ממוצע במשק''כפי שהוא נשמע ותו לא.
זה עדיין לא משנה את דעתיכי משכורות הסקטור הציבורי אינן מתחת לממוצע.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי