|
ש'פיסת אדמה איננה ''קדושה'' ' אבל מבחינה מעשית תראה לי עם אחד החל במעצמות וכלה באיזו מדינת אי נידח באוקיינוס שמוכן לוותר על איזו שהיא פיסת אדמה, גם כאשר אי הוויתור עשוי לגרום להרג. סאדאת, בבואו לירושלים, נשאל במסיבת עיתונאים ששודרה בטלוויזיה על וויתורים טרטוריאליים למען השלום, ותשובתו היתה חד משמעית ''אף לא על אינץ' אחד''. נציגי השמאל הישראלי הריעו ומחאו כפיים לתשובה הזאת למרות שהם גינו וממשיכים לגנות עד היום את מה שהם מכנים מדיניות ''אף שעל''. אם זה כל כך טוב אצל השני, למה זה פסול אצלנו? עם קדושה ובלי קדושה, אצל אומות העולם יש התייחסות אחרת ל''פיסת אדמה''. תנסה להציע לרוסים או לפולנים להחזיר את פיסות האדמה שהם כבשו מגרמניה.
הקהל בפניו הרציתי היה אמריקאי, ברובו (כ 60%) יהודי. אני מוכרח לאמר שהם עשו לי חיים מאוד קשים. אין להם כלל מודעות לנושא של זכות השיבה ומרכזיותו בסכסוך. לעומת זאת הם מייחסים חשיבות עצומה למשמעות הסימבולית של ירושלים והר הבית. מאחר ואני שייך לדור שעבורו הדבר הטוב היחיד שיש בירושלים זה האוטובוס שנוסע ביום ו' לתל אביב, אינני חושב שהצלחתי לשכנע אותם. לא הצעתי להם לעבור לגור בירושלים, אם כי כמה עשו את זה מאז, אבל הצעתי להם להפעיל לחצים על המימשל שיכיר בירושלים (זה היה בזמן קלינטון), המערבית לפחות, כחלק ממדינת ישראל. את זה הם דווקא הבינו טוב, למרות שהנושא היה חדש עבורם. הרבה לא יצא מזה. |
כעקרון אינני חולק עליך
