  
  
  
|
 |
|
||
  קל מאד לבחור כמה אנקדוטות |
|||
|
|||
ובעקבותיהן לבטל מכל וכל את כל הכתובים. זו אינה גישה רצינית. קבלת התיאורים ההיסטוריים השונים או דחייתם צריכים להיעשות בחקירה רצינית והפרשנות שלהם או הבקורת עליהם צריכה להיות מפורטת ומדוקדקת. יש אלפי ספרים ומחקרים בנושא, בקורת המקרא מתחילה אף במקרא עצמו בהערות פרשניות של נביאים על הכתוב בספרים שכבר היו לפניהם, במשנה, בתלמוד ובכל הדורות שלאחריהם. אסור לנקוט בגישה של הכל או לא כלום. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קל מאד לבחור כמה אנקדוטות |
|||
|
|||
ברוך שפינוזה (להבדיל טריליוני הבדלות...) היה הראשון שהציג שאלות לגבי האותנטיות ההיסטורית של הת''נ''ך ומאז הויכוח נמשך.אין לי ויכוח איתך בנוגע לצורך ב''חקירה רצינית'' של הנושא, וייתכן שכאן זה לא המקום לערוך ויכוחים רציניים על כך. עם זאת נראה לי שאתה יוצא מהנחה שמדובר ב''תאורים היסטוריים'' (ציטוט ממך) ושמדובר ב''משהו המופיע בכתובים של אותה תקופה'' (עוד ציטוט). אין שום הוכחות שהספרים נכתבו בתקופות שאותן הם מתארים. ומכאן שאין הם בגדר ''מסמך היסטורי'' (כמו למשל ההיסטוריה שנכתבה בתקופת הרומאית) שמחייב אותי להציג הוכחות נגדיות. לחזור על נקודה שהעליתי קודם: בתרבות היהודית והנוצרית, או המערבית, הת''נ''ך הפך לחלק כל כך אינטגראלי מה''נראטיב'' המקובל שאכן אפילו חוקרים והיסטוריונים רציניים (כמו יוסיפוס) ו''מקורות'' אחרים (המשנה, התלמוד והברית החדשה והקוראן) שלא לדבר על ה''איש שברחוב'' מתייחסים אל הכתוב בת''נ''ך כ''עובדות'' וזהו.סוף פסוק. שהרי ה''יהודים'' היו עבדים במצרים, וחומות יריחו נפלו, ושמשון ודלילה בילו את הלילה בפלשת, וכו'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קל מאד לבחור כמה אנקדוטות |
|||
|
|||
אולי כדוגמא נגדית ניתן להציג את הדיון בדמויות המופיעות במיתולוגיה היוונית כמו ''הלנה מטרויה'' http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%9... ספר די מעניין שיצא לא מזמן וכתוב ע''י היסטוריונית רצינית http://www.amazon.com/Helen-Troy-Story-Behind-Beauti... בוחן את המקורות ההיסטוריים, התרבותיים, והדתיים של דמותה, כולל מוצגים ארכיאולוגים ולא מוציא מכלל אפשרות שהיא מבוססת על דמות היסטורית. אבל נקודת המוצא כאן היא שעל החוקרים מוטלת החובה להוכיח את התיזה, ולא להיפך, שאנו חייבים להוכיח שדוד ושלמה אינם דמויות הסטוריות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמנם יש להבחין בין פרשנות לבין בקורת |
|||
|
|||
אבל לעתים הגבול הוא דק. עד לשפינוזה (וגם כמאתיים שנים אחריו) באו היהודים לפרש ולהסביר מתוך השקפה אמונית שמנעה בקורת אבל גם הם התלבטו לא מעט בפרשנות אודות אירועים וסתירות הקשים ליישוב. רשימת הפרשנים היא ארוכה ומתחילה כבר בספרי הנביאים עצמם. אין ספק ספיקא כי במקרא יש אירועים היסטוריים ותיאורים היסטוריים, ובעיקר כמובן בספר מלכים, דברי הימים ובפרקים רבים אחרים בספרים אחרים. מאחר והתנך לא נועד להיות ספר היסטורי אלא ספר המסביר את ההיסטוריה רואים בו תופעות שאינן אופייניות לספרים שמגמתם היסטורית. (כגון הארכה ופירוט בסיפורים עם לקח מוסרי כמו דוד ובת שבע, כרם נבות וכו' וקיצור רב במאורעות גדולים וחשובים כמו מלכות אחאב, המאבק בין מצריים לבבל וכו') חלק מן הספרים הם בהחלט קונטמפוראניים לא פחות מספרי ההיסטוריה הקדומים האחרים שהזכרת ואולי אף יותר. (למשל כתבי הנביאים) ושוב, אם אתה מתעקש דווקא על אנקדוטות וסיפורי ניסים בודדים מתוך אלפי האירועים המוזכרים אתה אינך נוקט בגישה רצינית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי