  
  
  
|
 |
|
||
  אתה בטוח? |
|||
|
|||
שרון צודק במקרה זה, שכן מזכרוני בביקוריי בארץ (ואנא תקן אותי אם אני טועה או אם המצב שופר) אין במערכת הכבישים הישראלית ולו מחלף אחד שבו קיימים 4 לופים, היינו ללא כל רמזור, כפי שקורה ששני כבישים מהירים נפגשים. החובבנות ההנדסית שבצורת בניית המחלפים מהווה סאגה בפני עצמה, וגם היציאות הפשוטות ביותר הופכות בישראל להרפתקה. על אי-אחידות התמרורים ועל השגיאות הטכניות השונות שיש בהם עוד לא דיברתי. אין לי מושג לגבי נפח התנועה בערים האמריקאיות שציינת, אולם בחשבון של נפח תנועה גרמני של שעות העומס אני קובע חד משמעית שיש פיתרון שונים לפקקים, שקשורים בהחלטות טכניות, לוגיסטיות ומנהליות. ----------------------------- מתוך שיחה ששמעתי פעם במטוס: ''יש רכבת תחתית בת''א''? ''כן, על הנייר – אבל עם שמות כל כך יפים של תחנות...'' | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אתה בטוח? |
|||
|
|||
ברור שאפשר לשפר את התשתית, אבל אני בספק אם הם יפתרו את פקק הכניסה לערים הגדולות. כמה אנשים נכנסים לעיר שאתה מדבר עליה ברכב וכמה בתחבורה ציבורית? מה שטח העיר? איפה נמצאים איזורי המסחר והתעשיה יחסית לכבישים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פקקים ניתן לפתור ע''י הפניית העומס או פיזור העומס. |
|||
|
|||
פיתוח התשתיות בפריפריה ומתן הטבות לפריפריה, יגרמו להעברת עסקים מהמרכז. הרווחים הנלווים הם הרבה מעבר לפקקים. שעות פתיחה שונות על פי סוג העסק, הארכת שעות פתיחה של עסקים נותני שירות כמו דואר ובנקים, יגרמו לפיזור העומס והקלה בפקקים. מוסדות מדינה, בית משפט, ביטוח לאומי, מס הכנסה, וכו', הם יצרני עומסים גדולים, יש להעבירם ממרכזי ערים לפרברים רחוקים ואף יותר, ככל האפשר והסביר. יש דרכים רבות, אך אין מי שיתכנן מעבר לאף, ומי שיעמוד בפני העשירים שבהם תלויים מושחתינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פקקים ניתן לפתור ע''י הפניית העומס או פיזור העומס. |
|||
|
|||
בנקים, פיננסים ונלווים (שיווק וכד') נמצאים כמעט תמיד ברובע הפיננסי במרכז העיר בכל מקום בעולם (למרות שאצלנו דוקא יש דוגמא של בנק לאומי שעבר ללוד תוך עימותים קשים עם העובדים). סניפי הבנק המשרתים לקוחות פרטיים פרוסים בעיר, אבל הרבה מעבודת הסניפים הם הלקוחות העיסקיים, ולכן הם ימוקמו ליד המרכז. באופן כללי, כל אחד רוצה ששירותים כמו דואר ובנק יהיו קרובים אליו, ולכן הם חייבים להיות במרכז - שיהיו נגישים במידה שווה לכולם. נראה לי שהתנועה של שאר המוסדות שציינת הם זניחים לעומת מקומות העבודה והחנויות. הפתרון הנכון היה וימשיך להיות תחבורה ציבורית נוחה. מחלפים לא יעזרו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלא מה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנטליות של שנור ודגש רק על השורה התחתונה במאזן, תוך הזנחת ממדים |
|||
|
|||
סיבה חלקית לאבסורדים המשונים והצורמים כל כך היא כשאין חוט שדרה, והרבה מאד כאן זה חישובי תועלת קצרי טווח (הגדלת התקציב, וגם מעין חיסכון בלי קשר למה שמקריבים תמורתו), תוך איפוס השיקול המתאם מימדים שונים, כגון מרחב, זרימת התעבורה, חיסכון זמן הנהג, וכד'. קיים רק ההווה, והשאלה של המנהל כיצד להפיק כרגע טובות הנאה, היא רכיב חשוב בהרבה, ברקע הדברים, מהרכיב של פתרון בעיות תעבורתיות (או אחרות), שבמידה שהוא קיים -כמעט תמיד באופן רופף ולא שיטתי - הוא מבוצע יותר מתוך עניין וגם יציאת ידי חובה, בבחינת דרישות שיש להפגין שעמדת בהם - כמו אצל מתכנן ובוני גשר כפר המכבייה שקרס והביא לאסון (גם בבחינת מעין שעשוע אינטלקטואלי ואחר, סוג של אינטלקטואליזציה), חלק מההוויה של העבודה (''חבר'ה, גם זה שיקול...''). ולא מתוך מסירות אמת וחתירה ליעילות מערכות ותפקודן האופטימאלי, ונעדר כאן יסוד האחריות והמחוייבות ארוכת הטווח. חלק חשוב מהמנטליות הישראלית, הוא קוצר הטווח, התועלות המיידיות על חשבון שיקול ארוך טווח ואחראי. הדבר מתבטא בין היתר בכך שבשיח הלטנטי קיימת כאן הרבה ציניות , המגיחה כל פעם במפתיע, בצורת אמירה צינית לא צפוייה בתוך שטף הדברים האחרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי