|
בו הייתי אני וחברי מאיר, אחרי מלחמת ששת הימים (אז בני 17) פגשנו גרמנייה בת 18 בשם מרטינה, שהעריצה ישראלים, וספרה איך בגרמנייה רבים הגיבו בהערכה, כאשר ישראל תקפה את מדינות ערב בזו אחר זו, מצרים, ירדן וסורייה. אבל לדבריה, עוד מלפני מלחמת ששת הימים, העריכו בגרמנייה דברים הקשורים בישראל, בין היתר בגלל הזמרים אסתר ואבי עופרים, ובגלל אפרים קישון. מאידך, נראה שדווקא לאנגלים לא היתה הערכה רבה לישראלים, איני בטוח שהיתה כאן אנטישמיות, אך ראיתי למשל שלעיתים לא אהבו, למשל במשחק כדורסל, מה שהצטייר כחוצפה ישראלית, כאשר אחד המדריכים שם תקף באגרופים ובשנאה לא צפוייה ישראלי שניצמד אליו, ועוד גילויים מסוג זה. גם ב-1996 כששהיתי במקום סנובי במיוחד בדרום אנגליה במחוז סרי, אמרו לי לא מעטים, כולל גם יהודים אנגלים עשירים, כי לישראלים יש שם רע באנגליה. דווקא בצרפת אז, בשרבור למשל, כשאמרתי שאני מישראל, ניתקלתי בביטויי הערכה. |
אמנם באוגוסט 1967 בבורנמוט, במקום דומה
