פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
החוויה הישראלית - תעוד
מיכאל שרון (יום רביעי, 09/05/2007 שעה 11:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

X שלום,

מה שכתבת ידוע לי, אלא שיש כאן דבר אחר לגמרי. ''משאילים'' מדבריך, ומתכחשים לך לחלוטין אם לא גרוע מכך, תוך הקניית תחושה של זלזול ודיסאוריינטצייה. קליקות קיימות בכל מקום, אלא שכאן יש סוג של חוסר יושר קיצוני, שאף מנסים להפגינו ולהדגישו, באופן הציני ביותר האפשרי, לתת לך תחושת חוסר אונים בסגנון, כאלה אנחנו, ומה תעשה? נפלת בפח. אנחנו פיקחיים ו''חזקים'' והכל עובר דרכנו, ואין לך סיכוי בסיטואצייה הזאת, אינך אלא חמור עבודה..

כתב לי הנרי, ששהה בזמנו בישראל:

Dear Michael:

Your description of your interactions with people at this event, the gossip, and the “cold-shoulder” brings back sad memories.

I am glad to hear that Tali Fahima is a pleasant and focused person. She is definitely a “somebody”, a person with character, unlike the masses o on the Left.

I would like to hear some prosaic information: How many people were there? How long was the debate portion? How long were the questions and answers with the audience? How well did Zalman Amit perform as a moderator? What new insights did you gain?

Regards,

Henry

הנרי היקר, שלום,

הדיון היה באולם, בקומה 2 - מתחת לקומת הכניסה. אולם בינוני, אך מלא מפה לפה, אנשים הצטופפו, הביאו כסאות ועמדו גם למעברים בשולי האולם. להערכתי היו שם 800 איש, חלק מהם צעירים שהריעו לאבנרי ביחוד. חלק אחר מחאו כפיים גם לאמירות ''נוקבות'' של פפה. לא ראיתי שם ערבים למעט ספורים אולי, היו שם כמה ''זרים'' אולי נציגי אירגונים בינ''ל, 2 או 3 מהם דיברו עם פפה בסיום דבריו, הבחנתי גם בפלשתינאית רזה ונאה עם כיסוי ראש, מהסוג שאני רואה בכפר קאסם, מקום נעים ותרבותי - בפרט מאז התנועה האיסלאמית הפכה דומיננטית בו (חכ' איברהים צרצור הוא בן הכפר. בסעודת ערב משפחתית אליה הוזמנתי שם בנובמבר 2006, בעקבות הכרותי עם צעירה קסומה אחת משם, ג'ינאן, אבי המשפחה, איש מכובד ונעים הליכות העובד במועצה, התקשר לצרצור להחליף עמו כמה מילים, ואמר לי שהוא, אדם עממי חכם ולא סנוב, ישמח להפגש איתי. אלא שמאז היא התארסה לצעיר בן 26 , כלכלן העובד בבנק לאומי, ב-‏4 דצמבר קיבלתי התקף לב והקשר הטלפוני בינינו נותק - היו לי איתה כמה שיחות מלבבות, נערה יקרה, רומנטית ובעלת אמונה, וגם אצילית, מעין בעלת הגות מעשית, נבונה ואורח חשיבה לעיתים ''מלכותי ותקיף'', בעלת אופי, אמרה לי שהעיקר זה ''לנצח'' מבחינה אישית, נראית מסוג הנשים שמעלות גבר לפסגה. לאחרונה נמנע האב להפגש איתי, אולי משום שאני כותב באתר שמאל, אולי משום שהיו ישראלים שאמרו לו שאני ''קיצוני'' דבר שנראה מנוגד למגמתם להראות השתלבות תורמת למדינה, ואולי פשוט משום שהיא התארסה, וצפוי לה ולבעלה עתיד מצויין כאן, ולא רוצים לתת פתח ל''בעיות'' איני יודע. זו משפחה עשירה ונכבדה).

ובכן, כל אחד דיבר 40 דקות, אחר 10 דקות נוספות. אחר העבירו שאלות בכתב על דף למנחה (שניהולו היה מעט חוור, מעט לדבר, פסיביות מוחלטת), לא היתה לקהל הזדמנות לשאול שאלות ולהשתתף). בשלב השאלות שארך כ-‏50 דקות, וגם בסיום, כשכל אחד דיבר כ-‏40 דקות, הייתי בחוץ, כנראה שיחתי עם פחימה היתה ארוכה יותר, וגם הייתי עם חברתי, שהכינה קפה. לא היתה לי תחושה של חידוש, הרי אני כותב את הדברים הללו, לעיתים גם רעיונותי משפיעים ומחלחלים, דבר שמקפידים להצניע. פפה נקט בגישה של הפעלת לחץ חיצוני על ישראל, אלא שאת הדברים הללו כתבתי בהודעה לגדה שלא פורסמה ב-‏3.3.07, אולי אימץ עמדה זאת בעקבות ההודעה שראה אותה איכשהו, אולי היתה זו עמדתו קודם לכן, איני יודע. הוא נקט גם בביטויים אחרים שהיצבתי ברשימותי מזה זמן רב, כגון ''מדינת הסגרגציה'', אמר גם, מספר פעמים בכעין פליטת פה חיננית במקום ''המדינה הציונית'' - ''מדינת השרירות'' או ''המדינה השרירותית'' -ביטוי שאף בו נקטתי, דבר על ''האליטות ודגילתם הצבועה ברעיון שני המדינות'', דבר שהצבעתי עליו ברשימותי, וכללית, קבלתי רושם שהוא קרא הרבה מדברי, שהיו בולטים, ולכן השתדל כל כך להראות שדברי כלל לא מוכרים לו, ולתת לי תחושה של דיסאוריינטציה. הרי כתבתי על עניין המדינה האחת באריכות ותוך גישה חדשנית ברשימות רבות, ואז הופיע ספרו בנושא. עמדתו כיום זהה לדברים שכתבתי בנקודות רבות, קשה לי להאמין שבאתר שהוא קרוב לו, לא ניתקל מעולם בדבר שלי, כפי שהעמיד פנים.. לא שמשנה לי, אדרבא, אך למה ההתכחשות והזלזול האישי הזה?

להלן אותה רשימה שלא הופיעה שלי, אך שפפה כנראה הושפע ממנה ואימץ כמה קווים (אולי היתה זו עמדתו קודם, איני יודע)

3 מרץ 07, תגובה למאמר ברעם

טיבעי, אחרי שזרקו לך, בשלב זה, פרור של אפשרות לפרסם את מאמריך באיזה מקומון, וגם בגלל יחוס אבות, שאתה נותן משקל אונטולוגי רב לחברה זאת שהרקב והסאוב פשע בה במימדים כה גדולים. אין זה כבוד גדול בעולם להיות ישראלי, הנוורוזה והפרע אוכלים בחברה הזאת בכל פה, ועושים רבים מהפרטים בה לאנשים קלי משקל, שדבריהם חסרי משמעות, ותנועותיהם, מכוונות בעקר לחלוקת כספים. בחברתנו אין כלל משקל כיום לעניין האפיסטמולוגי. איני מנוכר משום שהשתייכתי לצד הנמוך של החברה הזאת, נהפוך הוא, סבי ד''ר ביקלס היה ממקימי המוסד של קופ''ח הכללית כמו שהיא היום, יו''ר רופאי קופ''ח שנים רבות, וכתב כמה ערכים באנציקלופדיה העברית, ועם הרכוש שסבתי הביאה מפולין ב-‏1924 נחשבה משפחתי לאריסטוקרטיה הא''י. הגעתי לתחושות הללו משום שאישית הייתי למושא לחמדנות יצרית חסרת גבולות, כלפי פירות עבודתי המחקרית והפיתוחית, ונוכחתי עד כמה הפרע הילדותי פושה כאן. ראיתי גם מה משקלה האמיתי של ישראל, ועד כמה מזלזלים באדם הישראלי, באנגליה למשל. ולכן סבורתני, הן בגלל ניתוח ההוויה הישראלית, והן משום שאני גם בעמדה לשפוט על סמך התנסות קיומית אישית, שאין כלל לבנות על הפצת מסרים כלשהם בחברה המסואבת הזאת, ויש למקד את המאבק בלחצים חיצוניים על ישראל, והבנת דעת הקהל באירופה בעקר וגם בארה''ב, מה קורה כאן, ועד כמה אסור למסור את הדברים לגחמתה של חברה פורעת ומתעמרת ומושחתת כישראל המצויידת באמצעי השמדה המונית, ולכן יכולה להביא אסון על האנושות, גם מבחינה זאת. התערבות חיצונית מנחה יכולה להיות גם בעלת אפקט חינוכי חשוב כלפי האליטות הישראליות, בשביל לטעת בהם תחושת גבולות וסייג לפרע ולאנרכייה הנוראה והיצרית בחשיבתם.

מיכאל שרון

_____

פורום גוש שלום

מארח דיון ציבורי:

שתי מדינות או מדינה אחת

ויכוח בין:

ח''כ לשעבר אורי אבנרי

ו ד''ר אילן פפה

ינחה:

פרופ' זלמן עמית

המתדיינים ישיבו לשאלות הקהל

ביום שלישי, 8 במאי, 2007

בשעה 20.00

בבית הקיבוץ הארצי ליאונרדו דה-וינצ'י 13, ת''א-יפו

~~~
Dear Michael:

Your description of your interactions with people at this event, the gossip, and the “cold-shoulder” brings back sad memories.

I am glad to hear that Tali Fahima is a pleasant and focused person. She is definitely a “somebody”, a person with character, unlike the masses o on the Left.

I would like to hear some prosaic information: How many people were there? How long was the debate portion? How long were the questions and answers with the audience? How well did Zalman Amit perform as a moderator? What new insights did you gain?

Regards,

Henry

From: Michael Sharon
To:
Sent: Wednesday, May 09, 2007 1:12 AM

X שלום,

בקרוב כנראה אפרסם מחוץ לישראל, אמנם באיחור. ניסיתי מעט עוד כאן, בעברית, אך לאחרונה מאמרי לא פורסמו, בעוד שנכתבו פלגיאטים מקוצרים, של חברים לקליקה זו או אחרת. התופעה של קליקות כאן היא בעייתית, קשורה בקבלת קרנות ממשלתיות, כשחברי הקליקות ממליצים זה על זה, ואם מישהו בעל רעיונות אך מחוץ לקליקה, ''משאילים'' ממנו, ואותו מצניעים, כלומר לא מפרסמים. זאת ועוד, אם אתה פוגש את החבר'ה האלה בכנס כלשהו, הם מדיפים קור קטבים, וחלקלקות. הייתי היום עם חברתי בויכוח של אבנרי מול אילן פפה, והיא נדהמה. השיחות בין חלק מהאנשים, אינם אלא רכילות, איפוא יש קרן של משרד החינוך, ומי ימליץ ואיך לסדר. אתה רואה אנשים חסרי כישורים בעליל, בכל אורחותם, כשכל פעילותם הפוליטית נעשית למטרת תמיכת קרנות. אין שם שום עניין אפיסטמולוגי, הכל אינטרס עירום וכוחניות. גם אם תרמת רבות, מתעלמים ממך, אלה שכנראה קצת פליגיארו אותך, בקור ובחלקלקות. חברתי נידהמה, אמרה שיש שם אנשים קצת חסרי נשמה אילן פפה, הגם שהייתי חביב, אמר שלא שמע את שמי, ואף שפירסמתי רבות בגדה, ואמרתי לו שפרסמתי אסופת רשימות על זכות השיבה וגם תגובה למאמרו, ושאלתי בעדינות אם דברי מוכרים מעט לו, הוא אמר לי בחלקלקות כפי שהודפים טרדן שיגיב לזה, שיקרא זאת, דבר לא ראלי. מייד שאלתיו אם הוא יכול להראות לי את שמואל אמיר, והוא אמר שוב בחלקלקות, שנתנה לי להרגיש כאילו אני מן יצור הנחשב בעיניו למשונה או גרוע מכך, שהוא ''יקשר בינינו'' אף שלא ביקשתי זאת, ואמרתי שכתבנו אמאיילים זה לזה, ובסך הכל רציתי לפגוש פנים אל פנים אדם שכתבתי באתרו כה הרבה. גם חברתי ניגשה אליו ובקשה בנימוס. צריך להתנסות בכך, להבין כיצד אדם חש עצמו ללא קרקע מתחת לרגליו. היחידה שדברה איתי היתה טלי פחימה, בחורה נבונה וסימפטית שפגשתי מחוץ לאולם כשיצאתי לעשן סגריה, דברנו כ-‏20 דקות או יותר, שיחה מעניינת, נתתי לה פרשנות על פי גישתי לדברים שונים שעלו, יש לי מה לומר והיא שמעה בעניין רב, זו בחורה רצינית ובעלת אופי, הצטרפה אחר כך איזו תיירת, אך מייד לאחר מכן סוכך בינינו בחור מזוקן וסתמי למראה ממכיריה בשם אודי אלוני, והחלו לשוחח ביניהם בענייני רכילות וכד'. היא אמנם היציגה לי אותו, אך הוא התעלם ממני. תחושתי היא שמדירים אותי ועושים הכל להתעלם ממני ולהקטין אותי, דווקא משום שאני מציג שיעור קומה אינטלקטואלי בקנה מידה הרבה מעבר למקובל בישראל, מול עלובי הנפש האלה.

בברכה,

מיכאל
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי