  
  
  
|
 |
|
||
  תעוד נדיר: אתה שולח מאמר ומופיע פלגיאט במקומו. ואז גם מכפישים |
|||
|
|||
תעוד נדיר: אתה שולח מאמר ומופיע פלגיאט במקומו ואז גם מכפישים אותך. קליקות וקניין רוחני ברשת. אתה שולח מאמר חדשני ל-3 במות, המאמר אינו מתפרסם, אלא באיחור, אלא שמייד מופיע פלגיאט מקוצר שלו. בנוסף, מתחילה פעולה של השחרת ונאוץ המקור, במטרה לתלות בו דופי, וכך להפוך את הפלגיאט לקנוני ולהשכיח את המקור. תעוד: המאמר החדשני ''קיומיות ורהב'' ותגובות הנאצה הכבדות, האטומות-מכניסטיות והצפודות שהופיעו בשוליו, בעקבות פלגיאט שלו וניסיון השחרת המקור, וזאת מייד לאחר שהחל להתפתח דיון ענייני: דיון 4275 מאמר בעל גישה חדשנית והמשגה מקורית נשלח ל-3 במות ב-18 אפריל, פרסומו השתהה והשתהה, ואחר זמן מה מצאתי פלגיאט מקוצר שלו, מצד כותבת, שיש לה זיקה ופירסמה בבימתה מאמרי אנשים המשתייכים ישירות או בעקיפין לקליקה מסויימת, שאל אנשים בעלי זיקה אליה נשלח מאמרי. כאשר כבר פורסם מאמרי באחת הבמות, היה בתחילה דיון נעים ותגובות טובות וענייניות, אלא שהדיאלוג נקטע עד מהרה על ידי נאצות כבדות ושקריות מצד אנונימי, שסגנונו מוכר לי היטב, ששקד לנאצני בעבר, המתחכך בקליקה, תוך שהוא גם מתריס ומשתבח ב''כוחו'' ומעמדו. הנאצות הללו, שנכתבו כאן בכינוי ''סתם אחד'' ומאוחר יותר בכינויים נוספים - ואשר הם מלוות את מאמרי תקופה ארוכה, ללא קשר לתוכן המאמרים, בין אם זה בנושא אמנות, סיפור קצר, נושא כלכלי או בביטחון לאומי, או בפסיכולוגיה קוגניטיבית - כולם בסגנון הסתה ונאצה כבד,לא מנומקים, לא מותאמים לדברי, פסקניים וחורצים משפט וחותרים להדביק לי כיד ההסתה דימויים מעולם אחר, על דרך האסוסיאציות הרופפות וללא כל שחר. היצף הנאצה וההשחרה הזה ממסך את מאמרי ויוצר מצג של דופי ודבר פסול, הן במאמר ובעקר בכותבו, בעוד הפלגיאט ''נהנה'' מחופש מלא מנאצה, ולכן, זוכה בקאנוניות או בלעדיות. ראו למשל, כמתאבן קצר, הצצה ראשונית לגישה המפלגיירת-מכפישת המקור: _____________ _____________ איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 15:00): יש לך עוד הוכחות לפלגיאט? ______________ מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 15:22): גם מכחישי שואה, שואלים אם יש עוד הוכחות לשואה עבור כל נושא שבעולם אפשר להפעיל את שרירי הפה, ולשאול ''יש לך עוד הוכחות''? מטבע הדברים, אין לפלגיאט תצלומים של ''בשעת מעשה''. בדרך כלל אנשים מוסמכים בנושא משווים את שני הטקסטים, ומחווים דעה אם טקסט אחד הוא פלגיאט של השני. הנקודה כפי שכתבתי היא לא עצם הפלגיאט, כפי שהכותב בערמומיותו מנסה בשאלה הזאת לסבך אותי עם מבצעיו, אלא הנאצות הכבדות מצידו, ''לשמן'' את הפלגיאט הזה בצד המטרה הוותיקה של ''שימון'' דברים נוספים, תוך קטל באמצעות השחרה והכפשה של היוצר המקורי. ובאשר למאמר הנוכחי שלי, אשד ממסך כאן את מאמרי ויוצר מצג של דופי ודבר פסול, הן במאמר ובעקר בכותבו, בעוד הפלגיאט ''נהנה'' מחופש מלא מנאצה, ולכן, זוכה בקאנוניות או בלעדיות. שתי ציפורים במכה אחת, ציפור קלילה (המאמר הזה) וציפור ענק (כל השאר), תוך ''תרומה'' נוספת לחורבנו של היוצר. _____ איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:12): למה לאלי אשד יש ערך בויקיפדיה ול מ. שרון אין??? _____ מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:17): שתי ניחושים למה... כל אחד יכול לכתוב ערך בויקיפדייה פשוט נירשמים וזהו (כלומר אז כותבים את הערך או מוסיפים לו).. ______ איש החנטריש (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:22): עדין לא עניתי לי על השאלה אם זה כל כך פשוט .מדוע דחו אותך מהויקיפדיה ________ מיכאל שרון: שקרן שמנסה למשוך אותי כאן לדיון נירשמתי לשם זמן רב אחרי שהופיע כבר הערך בויקיפדייה על כת השטן [בו היה הפנייה לפרוייקט גדול שלי בנושא], שלא אני כתבתי אותו, וזאת, למען הסקרנות, על מנת לתקן פסקה מסויימת בנושא בפסיכולוגיה, שאינו קשור אלי ולשמי (בניגוד למאן דהוא). אין לי, אף אילו רציתי, זמן לכתוב שם בהתנדבות, גם לא אודותי, אין אני מחשיב זאת. מעולם, ככל שידוע לי לא דחו אותי, איני יודע אם יש דבר כזה, לדחות מישהו. אולי רק מישהוא שיוצר שיבושים או משהו כזה. שיטתך גם לחלוב מידע וגם להעסיק אותי באמצעות השמצות שאתה יזמת, על מנת שאאלץ להגן על שמי ולדחות האשמות והכפשות. חוללת לי נזק המוערך ככבד תקופה ארוכה מאד, באמצעות הכפשות, שמעתי לא מעט ממה שאתה מפיץ עלי בעיר. אתה חולה, אלי. ____________________ ____________________ לעיתים יש דיאלוג - הכותבת ענבל בר און החלה עימי דיאלוג כזה בשולי מאמרי, אלא שמייד בעקבות זאת החלה פריעה כלפי המאמר וכותבו, שנועדה לשבש דיאלוג. מסימני הפריעה הם הברבריות הגלוייה והפחות גלוייה, האופי המכניסטי, דמוי הרובוט בעל הסב רוטינות המעטות, של הבאת הדברים, האופי הלא אנושי והמשובש, המנוגד להגיון, של הדברים, טון של טרונייה או נאצה כבדה, הניסיון ''לקפל את הכותב'' סביב לעצמו במקום לקדם דיאלוג: לעיתים ניזהרים לא להגזים, כאשר מניחים שלאינטלקטואל המותקף יש קשרים בחו''ל או מעמד בישראל, ולעיתים מבזים את האינטלקטואל באופן קשה, תופעה שאינה מקובלת במדינות תרבות. זהו אקט משבש שנועד ליצור אנרכייה, והוא עתיק כמו שהשמאניזם הקדום הוא עתיק. ובהמשך מובאות הנאצות הכבדות, ההתרסות, ותגובותי. הדבר מהווה תעוד חשוב, נדיר למדי, אודות השיטות השונות הננקטות כאשר יש גניבת קניין רוחני באינטרנט: ___________________________ ___________________________ מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 14:25): אלי אשד, הדחקותו לקליקות, והטרמפ על הפלגיאט. רבותי - הקיאו ראשית, אנשים טובים, קרה מה שקרה, ועל המאמר הזה בוצע פלגיאט (הוא נשלח ל-3 במות לפני 3 שבועות. פירסומו השתהה, ובינתיים בוצע מחטף-פלגיאט (שהרי, כמו שיש מין-ומחוייבות ומולו יש השטוץ' - מחטף-משגל; כך יש פלגיאט מתארך ויש מולו מחטף-פלגיאט). והנה לפניכם המחטף-פלגיאט נפרט מעט: באתר שמאל הקרוב לאחת הבמות הללו הופיע מה שנראה כפלגיאט מקוצר המכיל את רוב הרכיבים (ולא רק קונספט יחיד או שניים) של מאמרי (בשבוע שלפני כן כתבתי אלמנטים מתוך המאמר באתר תרבות וביקורת בשם ''ארץ הצבי''). יש כאן תפיסה חדשנית בנושא ציביון ארועי העלאת זכרון השואה בישראל. תופעת הפלגיאט שכיחה במקומותינו, בפרט כשנוצר קונספט חדש בנושא מרכזי. גניבת קניין רוחני מוגדרת על ידי משטרת ישראל כמכת מדינה. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני במקום הראשון או השני של הפרת זכויות יוצרים בעולם. ככל המצטייר (אף שיתכן שאני טועה כאן) הכותבת לקחה את מאמרי, ותמצתה אותו לכלל שלד מושגי קצר, לא מנומק, כמקובל במקרי מחטף-פלגיאט -תוך חצי שעה יש מאמר (מיתוס הקרבן, פולחן המוות, ההתנשאות, השרדנות, הנירדפות, ושאר האלמנטים). הסבירות שכל האלמנטים הללו, חדשניים לכשעצמם ובאופן מצרפי, במקובץ יופיעו ביחד באקראי, שואפת ל-0. עד כאן סביר, קורה. פלגיאט אינו בלתי שכיח במקומותינו. יש פיתוי ויש תגמול ויוקרה. אבל איך אלי אשד, המגנה את המאמר הזה בשם ''הגנה על קודשי ישראל'' נכנס לתמונה? ראשית, האם אלי אשד הוא איש ירא שמים ואביר קודשי ישראל, בעל טון חגיגי וכבד ומלא שגב? או שמדובר בליצנות במסגרת קליקה של בראנז'אים כאילו שמאליים? ראשית, ראו את המאמר בקישור: אשד, כדרכם של אנשי קליקות, מלקק לניר ברעם לכל האורך. ניר ברעם הוא צעיר איש בראנז'ה ספרותית, מארגן מחאה שמאלנית כביכול, ולמעשה מרד כנגד סופרים בני הדור הקודם. אין כאן אצל אשד כל חשיבה, הגות, עומק. הכל זה הוויה של פוליטיקה של קליקות והאינטריגות שם. הנה משפט לקלקנות אופייני של אשד (כשגם העירו לו על ההגזמה, בשולי הכתבה): ''ניר ברעם ( בניגוד אולי לעמיתיו דוד בוסי ושמעון אדף וכל שאר החותמים שנראים **כלא יותר מנגררים אחרי אישיותו הדומיננטית ופרט לעצם חתימתם אינם רלבנטיים לרשימה זאת**... ) משתמש בקול קורא זה כהצהרה שיש טוען למנהיגות חדשה לספרות הישראלית'' . ולמה אשד מלקלק לניר ברעם? כן, זה צעיר חשוב מאד, אמנם יש המעירים שרמתו הספרותית שואפת ל-0 (לי אין כל עמדה בנושא, לא קראתי דבר שלו), אלא שהוא ניצב בעמדה מרכזית בנוף הספרותי הצעיר, מארגן עצומות, כותב בהארץ כיום, עורך כרגע סדרה של ''עם עובד''. ולמה אשד כותב כאן שאני מתנגד ''לרוסים, למזרחים''? סתם? לא. ניר כותב על המחאה המזרחית וקרוב לקשת המזרחית, והוציא גם ספר על הספרות הרוסית בישראל. יודע אלי מה שהוא עושה, ולא סתם הוא משקר. משתלם. אשד גם אומר שאני נגד הערבים. למה לא? ניר הוא שמאל ציוני? והנה אשד הרג 3 ציפורים במכה אחת. הסגנון הכבד של ''קודשי ישראל'', זה בדיחה בשביל החבר'ה. עוד לקלקנות לניר מצד אשד רגע, ניר הוא גם בנו של עוזי ברעם, שכיהן כחבר כנסת מטעם העבודה בשנים 77-2001, שר תיירות בכנסת ה-13 ו-3 חדשים בשנת 95 כשר הפנים. היחוס מגיע לסבא, משה ברעם, שר העבודה והסעד בימי גדולתה של מפא''י. אחיו של עוזי ברעם הוא העיתונאי ופרשן השמאל הרדיקלי שמאלני חיים ברעם, שאליו היגיע מאמרי ככל הנראה כחבר מערכת בבמה שמאלית אליה שלחתיו. משם התגלגל המאמר לכותבת המאמר ''המקוצר'', שגם, פירסמה בבמה שלה חומר של ניר ברעם. וגם חומר של מתי שמואלוף פרסמה הגברת, ושמואלוף הוא איש הקשת המזרחית הכותב באימאגו, שאלי, הכותב אף הוא באימאגו מלקק גם לו, הגם שבזהירות לפעמים, מטעמי שיקולי קליקה. (שלחתי את המאמר שפלוגיאר גם לאימאגו - אלי תרם שם להבאשת ריחי ונפנף אותי מאימאגו, כנראה יחד עם עוד אדם, רמי נוי, עורך מדור ההיסטוריה שלא ממש מחבב אותי (בנו של נוידרפר ממפא''י) וכנראה עוד כמה. אוירה מחליאה של קליקות, וכמובן פלגיאריזם, וראו מאמרי על קליקות ופלגיאריזם באתר קופירייטס. http://www.copyrights.org.il/מאמרים.html אלי, מסייע לפלגיאט של המאמר, והרי הוא מחניף לאנשים הנוגעים בעניין, לקליקה שלהם, בכך שהוא מנאץ כאן את המקור, תוך העמדת פנים של קודשי ישראל ודתיות ומה לא. אז קחו נשימה עמוקה, או אם אינכם יכולים להתאפק, הקיאו את נישמתכם בעקבות הגועל הזה, וחיזרו לעולמכם השפוי. _________________________ מיכאל שרון (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 0:01): אתה מסית נגדי ללא הרף בשקרים כבדים אם אני מזכיר את המילה ''שואה'' בהקשר כתיבתי, מייד אתה קורא לי מכחיש שואה, אף שדיברתי על גזל פיצויי ניצולי השואה ויורשיהם בישראל. אתה טופל עלי בצוררות אשמות כבדות. אין שום ברירה כרגע, אלא לתבוע אותך בעבור הסתה נגדי והשמטת הקרקע מתחת לרגלי. יש שמסייעים לך בכך. מתוך מאות אלפי פסקאות בכתיבתי, כוונת זרקור לעבר שבר פסקה, או שניים, שנכתבו ברגע של זעם, כאשר פגעו בי באבסורדים במטרה בין היתר לחלץ ממני דיבוב מרשיע, בדומה לפרשת כרם נבות. אתה מנסה להישים עצמך כמשרת עניינם של אנשים שגזלו ממני פירות מחקר ופיתוח בני 37 שנה, והופך את הזעם שלי, למקור דיבוב ושימת דברים בפי, במטרה לקבל פרס ממישהו ולחזק את מעמדך, על חשבון אחד ממעשי הנבלה הקשים ביותר שנעשו בישראל מעולם. מדובר בפיצויים בסכום שאתה יכול להעריך חלק ממנו. מאמצי ההכפשה הרבים כלפי, מעידים כאן על גודל הטובין והערכים הכספיים שמנסים לבסס את ניכוסם ממני, באמצעות הכפשתי, ולחמוק מפיצויים. היו שאמרו לי בסוג של הערכה משונה והתרסה על נפילתי בפח ''הבאת לנו חומר שיפרנס מחקר ל-30 שנה''. אתה כנראה מריח שכרגע תפיק מכך תועלת. הרי אדם שפוי לא היה מנסה להשקיע מאמץ בלתי נלאה למצוא בי דבר דופי. אתה בכל דרך, מנסה להוציא לי שם של ''אדם לא אמין'' (ברור, אם מיכאל לא אמין, אמירתו שהמחקר הזה הוא שלו ואמירתו שמגיעים לו פיצויים כאלה וכאלה אף הם לא אמינים. וזו הזדמנות לדחוק אותו גם מכל במה). אני מקווה שהפרשה הזאת תזכר בסופו של דבר בהיסטוריה של המדע, כאחת הפרשות המפורסמות של גזילת קניין רוחני וגופי ידע שלמים מחוקר, תוך הכפשה והוצאתו מגדרו במניפולציות שונות על מנת לחלץ ממנו דיבוב שירשיע אותו, בדומה לפרשת כרם נבות. אתה אחד מגדולי המנוולים שפגשתי בחיי, אלי אשד, יש כאן גם אחרים. בפתיל ביקורת טוב ומעניין, ניצמדת עלי בנאצה כבדה וירודה, דבר המונע מאחרים להתדיין איתי. גרמת לי, ולא רק אתה נזק כבד, במשך תקופה שאתה יודע מהי. ____________________ ____________________ מיכאל (שבת, 05/05/2007 שעה 0:14): המלבין פני חברו ברבים - אילוסטרציה אילוסטרציה המאמר הנוכחי שזור נאוצים כלפי, בסגנון המוכר לי היטב, שכן היו גם לאורך תקופה ארוכה עשרות אם לא מאות נאוצים של א. א. כלפי, הן מזוהים (תחת כינויו 666) והן אנונימיים לכאורה, בסגנונו שאין לטעות בו. כולם בסגנון הסתה ונאצה כבד,לא מנומקים, לא מותאמים לדברי, פסקניים וחורצים משפט וחותרים להדביק לי כיד ההסתה דימויים מעולם אחר, על דרך האסוסיאציות הרופפות וללא כל שחר. להלן הנאצות: ___ סתם אחד (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 22:11) בתשובה למיכאל שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו מנוול שאין שני לו!!!! חומרתם של הדברים זועקים השמיימה. _________ אתה מכחיש שואה מן הסוג שאלחנן יקירה עלה עליו קבוצות אינטלקטואלים ישראלים - היסטוריונים, פילוסופים ואחרים - המשתמשים בשואה ובלקחיה באופן שיטתי כדי לאשש טיעונים אנטי-ציוניים או פוסט-ציוניים. הם אינם מכחישים את עובדת קיומם של תאי הגזים, כמובן, אבל כמו מכחישי השואה מן השמאל בצרפת, הם משתמשים בה בביקורתם הקיצונית - עד כדי דה- לגיטימציה - על ישראל, על מדיניותה ועל העקרונות האידיאולוגיים והמשפטיים שעליהם היא מתבססת. ________ הערה, דומה שעמיש חש באורח כלשהו באופי הפרובוקטיבי של הדברים הללו, שכן הגיב לכך מניא וביא: עמיש (יום שני, 30/04/2007 שעה 15:08): זו אינה טענתו של יקירה אבל הודעתך בהחלט הולמת את הכוונה שלך לעצבן קצת את מיכאל... _____________ על שיטת הפרובוקצייה הזאת כתבה לא. א. גב' שירן, יו''ר ועדת אתיקה באגודת הסופרים לשעבר: אני מבינה את הצורך הנואש שלך לכתוב כמוהו מאמרים מרתקים, מעמיקים, יסודיים ומאלפים, אך לא ייתכן שבכל מאמר שלך תשרבב את שמו ותשים בפיו דברים שהוא לא אמר ואלה יצאו מתוך הבנת הנקרא והפרשנות שלך לעוות נושאים ולהביא אותם בפני הקוראים כדברים סנסציוניים בפיו של שרון. יש הבדל עצום ברמות הכתיבה ביניכם. **הטכניקה של דייג המשליך את חכתו עם פיתיון** כבר ישנה נושנה. אל תעשה את זה אשד, תפסיק לתקוף ותכתוב לך מאמרים שישקפו את מה שאתה מבין. ראיתי דברים עצמאיים שלך ודי מצאו חן בעיני, אך **כשאתה מחפש פרובוקציה**, אתה יודע ששרון יגן על לפיד האמת שלו כעיתונאי ופוליצסט מבריק. זה לא המקום להשמיץ אך אני מבקשת שתהיה אתה אמין בכתיבתך ותיצור לך קהל משלך שיעריך את מה שאתה כותב מבלי להזכיר , לתקוף ולהשמיץ אדם שלא עשה לך רע. שמור על אתיקה בכתיבתך ועל מוסר, כי נראה לי שאין לך כללים בסיסיים להגן על מה שאתה כותב. ______________ סתם אחד (יום שישי, 04/05/2007 שעה 7:53) אתה כישלון אחד גדול שמנסה ללא לאות לעקוץ את מדינת ישראל הכישלון הוא שלך. כשלת בגדול ואל לך לבוא בטענות לאיש. השימוש הנלוז בטרגדיות שעברו על העם היהודי להלבנת כשלונך הוא יותר מפתטי ומקומם. ____________ פרשה נוספת: אלי מתראיין לגל''צ בנושא כת השטן ורצח ראדה בעקבות המלצתי לתחקירנית גל''צ, מכחיש שיש דבר כזה ''כת השטן'' ומציגני בפומבי כאדם ''בפרוש לא אמין'' (במקום להרים אלי טלפון ולהגיד תודה על המלצתי עליו). בנוסף לכל הנ''ל, בכ''ז הופתעתי מעט מהפרשה הבאה: לפני זמן מה, בעקבות מציאת הכתובת hurt ושאר סמנים של כת השטן על גופתה של ראדה שנירצחה בקצרין, התקשרה אלי באחד הבקרים תחקירנית מגלי צה''ל ואמרה שמעוניינים לראיין אותי (הפרוייקט הנירחב שביצעתי לפני שלוש שנים בנושא כת השטן מופיע בגוגל וגם הופיע באנציקלופדיה וויקיפדייה ומקומות רבים נוספים בנושא, והקנה לי מסיבות כלשהן ולמרבית האירונייה שם של מעין מומחה בנושא, אף שכתבתי על נושאים רבים אחרים). אמרתי שאיני מעוניין להתעסק איתם, בפעם הקודמת שרואיינתי ברדיו בנושא נעלמה חתולה נהדרת שלי בשם לוטה, ומסיבות נוספות (גם הקרובים אלי יעצו לי בשום פנים לא להתעסק עם החבר'ה האלה, שאין להם, בניגוד לעבריינים, שום רקורד במשטרה). דחיתי גם מסיבות דומות פנייה מערוץ 10 להתראיין בטלויזיה בנושא רצח ראדה וכת השטן חודש לפני כן. הבחורה אמרה לי במעין יאוש, שאף אחד כמעט לא מעוניין להכנס לנושא, הפרוייקט שלי הוא נירחב ביותר, ומה עליה לעשות? אולי יש לי על מי להמליץ? אמרתי מייד, פני לאלי אשד, הוא ישמח להתראיין בנושא, הוא מעין חוקר תרבות, תוכלי למצוא מידע אודותיו בגוגל. הוא מכיר הנושא, הוספתי. ובכן, לתדהמתי, אלי במקום להרים טלפון ולהודות לי על הפירסום שזכה בו חינם (לאחר שתקופה ארוכה כבר לא פונים אליו), לתדהמתי, מצאתי באקראי באתר שלו כשחיפשתי בנושא בגוגל, כי אלי אמנם רואיין בגלי צה''ל. ראשית, אלי המתהדר בכינוי 666 הכחיש מכל וכל כי קיימת כת שטן בישראל (בניגוד לכל מדינות המערב האחרות..), וכי יש בסה''כ אולי צעירים אומללים ומסכנים ושאר בלה בלה, בלשון רהוטה בעלת גינוני מכובדות. כנראה שכח כי עוד ב-1993 נחשף הנושא בתקשורת, רואיינו בטלויזיה צעירים שהודו בהשתייכותם לכת השטן, כנראה שכח כי מזה זמן רב אגודות החתולים בישראל מפרסמות מידע על פגיעות פולחניות ועינויי חתולים למוות בקנה מידה גדול, כנראה שכח על עניין כת השטן בנושא רצח אסף שטיירמן. עוד ב-1994 חתולה פרסית שלי נעלמה בחיפה, ואחר התגלתה במרתף בית סמוך תלוייה, שחוטה, ועקודה בשרשראות ברזל, סממנים מובהקים של כת השטן. ברחוב, רחוב חניתה בנווה שאנן, חיפה, היו בכל מקום גרפיטיס ''לוסיפר'' וגרפיטיס אחרים של כת השטן. בנוסף להכחשה כי קיים בכלל דבר כזה, טען אלי שפי ברדיו כי ''המקור שהחומר שלו מצוטט באנציקלופדייה (אני) הוא ''בפרוש לא אמין''. זאת אף שאני משקיע עבודה רבה, דומה שאני הוא שבא ממדעים מדוייקים ושיטות מחקר, בעוד אלי, עם כל הכבוד, בא ממדעי הרוח, ומפרסם חומר על סטלגים, ג'ק המרטש ושאר פנינים, ועוד מבזה אותי פומבית בהישימו עצמו אדם מכובד וסמכותי בעל גינונים רהוטים. אף שידועים לי כמה דברים שלא אכתוב כאן...). במקביל, היטיל אלי ספק בדבריה של עורכת דין שדברה על כת השטן לפניו בתוכנית. כנראה בעקבות דבריו, שיכול היה לשאתם ברדיו רק משום שאני הימלצתי עליו, בוטל בעקבות הראיון לפני שלושה שבועות הערך ''כת השטן'' באנציקלופדיה ויקיפדיה (שהסתמך על מאמרי והביא קישור אליו), ונכתב שם כי עניין הכת מוטל בספק. ראיון שלי ברדיו אודות כת השטן, פברואר 2006 כמה ימים אחר הראיון נעלמה חתולה נפלאה שלי בשם לוטה. ראיון אלי אשד בגל''צ אודות כת השטן (באתר שלו. אלי מופיע תחת הכינוי 666): ''אין דבר כזה, כת השטן''... גמאדאוס (יום ראשון, 06/05/2007 שעה 17:26): אין ראוי ממנו לערך הועדה שם זה אוסף של שמאלנים קטנים _____ מיכאל שרון: אתה שם בפי על דרך הפרובוקצייה האבסורדית ביטויים של אנשי ימין, שכל מה ששמאלה מהם, אף אם מדובר בפאשיזם ממסדי, או במעין ליברליזם, נחשב ל''שמאל''. איני בדיוק מה שנחשב שמאל ציוני, מגדיר עצמי כסוג של שמאל רדיקאלי וליברטריאן. יש מעט אנשי שמאל או רדיקלים אמיתיים ואנטי ממסדיים (כמוני למשל...) בישראל, וחלקם אינם כלל רואים במה שמכונה ''השמאל הציוני'' שמאל: מי שהתלהם במלחמת לבנון, בהצדיקו טבח אזרחים והרס תשתיות המדינה, מי שהתלהם בטבח עזה לפני כן, אינו שמאל אמיתי, אף אם אלה ניזכרו באיחור להפגין נגד מלחמת לבנון. מאמרי: שיגיון לבנון כמשל אשר לקליקות משונות שיש המכנים אותם ''שמאל'', ומדובר במשהו שאין לו דימיון ולו קלוש לשמאל, הדבר ניסתר ממני, ודומני, שהוא נועד לסחוט כספים, קרנות ותקציבים מהממסד הישראלי, ממשרד החינוך והרשויות המוניציפליות, ולהשיג לחברי הקליקות ג'ובים באקדמייה וכד'. שכן מול הדימוי של ''הימין הקיצוני'' אלה מציגים עצמם כיוצרים חזות נאורה של ישראל בחו''ל, דבר המשרת את ההסברה הישראלית. אגב, בין השנים 2000 ו-2004 הייתי קרוב לאגף הליברלי בליכוד. זאת במסגרת גישתי הליברטריאנית. מכל מקום, זוכרני שפגישה קצרה עם אלי אשד וכמה אנשים, בשנת 97, אמרתי בחזרה במכוניתי כשהסעתים, לשאלתם, כי אני שמאל, ואלי וחבריו אמרו לי ''אנחנו ימין קיצוני, איך זה?'' בפגישה אחרת בת כ-30 איש אמר אלי ש''הפאשיזם תמיד ניצח'' וזעם כשאמרתי, שהפאשיזם של פרנקו, מוסוליני, והיטלר - כשלו, הפאשיזם תמיד היפסיד, שלא לדבר על הפאשיזם הרומני, ההונגרי והקרואטי בשנות ה-40. בכל מקרה, איני אדם דוגמטי אך גם לא אקלקטיקן (תפזורתי) שמשאיל אלמנטים המצלצלים אופנתיים מכל הבא ליד. אני רואה עצמי בעל כוונים עצמאיים, שואף לאינטגרציות חדשות, ואיני נוהג לדקלם. _______________ _______________ המשך דבר: ביטויים של מעין החרמה שלי, במישורים שונים, יומיים לאחר מכן, בעקבות הפעלת קשרים של הקליקה: 2 הודעות שלי לא פורסמו ה''הארץ'' וב-ynet, וגם באתר נוסף, בלוגרית השייכת לקליקה, בשם איריס, כתבה לי בגסות משהו אודות ניתוק מגע איתה. קיבלתי הודעה לכנס מסויים של השמאל, אך לא מישראלי כלשהו, אלא מאיש שמאל, החי בצפון אמריקה, שחי כמה שנים בישראל. להלן התכתבותי איתו ועם עתונאי ישראלי, החי בארה''ב: משהוא על החוויה הישראלית –תעוד: _______________ עיתונאי אמריקאי-ישראלי: מיכאל, תודה שכתבת. אני גם עוקב בעיניין אחרי חילופי הדברים בינך לבין אשד מעניין מאד. אני מתאר לעצמי שהויכוח בין פפה לאבנרי היה ב''צוותא.'' בכל מקרה, אני מודע לבעיית ה''קליקות.'' זה קיים בכל מקום. תראה, בתחומים שלנו כמו מדעי הרוח והחברה, עיתונות, וכו' אין סטאנדרטים ברורים כמו למשל ברפואה או מדעי הגרעין. כך שלחצים מבחוץ, קשרים אישיים, ויחסי ציבור יכולים לקבוע אם מאמר נבחר לפירסום או לא. לא כדאי לקחת את כל זה באופן אישי ולקבל לחץ דם.. אני מקווה להיות --- _______________ מיכאל שרון: שלום, מה שכתבת ידוע לי, אלא שיש כאן דבר אחר לגמרי. ''משאילים'' מדבריך, ומתכחשים לך לחלוטין אם לא גרוע מכך, תוך הקניית תחושה של זלזול ודיסאוריינטצייה. קליקות קיימות בכל מקום, אלא שכאן יש סוג של חוסר יושר קיצוני, שאף מנסים להפגינו ולהדגישו, באופן הציני ביותר האפשרי, לתת לך תחושת חוסר אונים בסגנון, כאלה אנחנו, ומה תעשה? נפלת בפח. אנחנו פיקחיים ו''חזקים'' והכל עובר דרכנו, ואין לך סיכוי בסיטואצייה הזאת, אינך אלא חמור עבודה.. כתב לי הנרי, אינטלקטואל מקנדה, ששהה בזמנו בישראל: Dear Michael: הנרי היקר, שלום,Your description of your interactions with people at this event, the gossip, and the “cold-shoulder” brings back sad memories. I am glad to hear that Tali Fahima is a pleasant and focused person. She is definitely a “somebody”, a person with character, unlike the masses o on the Left. I would like to hear some prosaic information: How many people were there? How long was the debate portion? How long were the questions and answers with the audience? How well did Zalman Amit perform as a moderator? What new insights did you gain? Regards, Henry ______________ הדיון היה באולם, בקומה 2 - מתחת לקומת הכניסה. אולם בינוני, אך מלא מפה לפה, אנשים הצטופפו, הביאו כסאות ועמדו גם למעברים בשולי האולם. להערכתי היו שם 800 איש, חלק מהם צעירים שהריעו לאבנרי ביחוד. חלק אחר מחאו כפיים גם לאמירות ''נוקבות'' של פפה. לא ראיתי שם ערבים למעט ספורים אולי, היו שם כמה ''זרים'' אולי נציגי אירגונים בינ''ל, 2 או 3 מהם דיברו עם פפה בסיום דבריו, הבחנתי גם בפלשתינאית רזה ונאה עם כיסוי ראש, מהסוג שאני רואה בכפר קאסם, מקום נעים ותרבותי - בפרט מאז התנועה האיסלאמית הפכה דומיננטית בו (חכ' איברהים צרצור הוא בן הכפר. בסעודת ערב משפחתית אליה הוזמנתי שם בנובמבר 2006, בעקבות הכרותי עם צעירה קסומה אחת משם, ג'ינאן, אבי המשפחה, איש מכובד ונעים הליכות העובד במועצה, התקשר לצרצור להחליף עמו כמה מילים, ואמר לי שהוא, אדם עממי חכם ולא סנוב, ישמח להפגש איתי. אלא שמאז היא התארסה לצעיר בן 26 , כלכלן העובד בבנק לאומי, ב-4 דצמבר קיבלתי התקף לב והקשר הטלפוני בינינו נותק - היו לי איתה כמה שיחות מלבבות, נערה יקרה, רומנטית ובעלת אמונה, וגם אצילית, מעין בעלת הגות מעשית, נבונה ואורח חשיבה לעיתים ''מלכותי ותקיף'', בעלת אופי, אמרה לי שהעיקר זה ''לנצח'' מבחינה אישית, נראית מסוג הנשים שמעלות גבר לפסגה. לאחרונה נמנע האב להפגש איתי, אולי משום שאני כותב באתר שמאל, אולי משום שהיו ישראלים שאמרו לו שאני ''קיצוני'' דבר שנראה מנוגד למגמתם להראות השתלבות תורמת למדינה, ואולי פשוט משום שהיא התארסה, וצפוי לה ולבעלה עתיד מצויין כאן, ולא רוצים לתת פתח ל''בעיות'' איני יודע. זו משפחה עשירה ונכבדה). ובכן, כל אחד דיבר 40 דקות, אחר 10 דקות נוספות. אחר העבירו שאלות בכתב על דף למנחה (שניהולו היה מעט חוור, מעט לדבר, פסיביות מוחלטת), לא היתה לקהל הזדמנות לשאול שאלות ולהשתתף). בשלב השאלות שארך כ-50 דקות, וגם בסיום, כשכל אחד דיבר כ-40 דקות, הייתי בחוץ, כנראה שיחתי עם פחימה היתה ארוכה יותר, וגם הייתי עם חברתי, שהכינה קפה. לא היתה לי תחושה של חידוש, הרי אני כותב את הדברים הללו, לעיתים גם רעיונותי משפיעים ומחלחלים, דבר שמקפידים להצניע. פפה נקט בגישה של הפעלת לחץ חיצוני על ישראל, אלא שאת הדברים הללו כתבתי בהודעה לגדה שלא פורסמה ב-3.3.07, אולי אימץ עמדה זאת בעקבות ההודעה שראה אותה איכשהו, אולי היתה זו עמדתו קודם לכן, איני יודע. הוא נקט גם בביטויים אחרים שהיצבתי ברשימותי מזה זמן רב, כגון ''מדינת הסגרגציה'', אמר גם, מספר פעמים בכעין פליטת פה חיננית במקום ''המדינה הציונית'' - ''מדינת השרירות'' או ''המדינה השרירותית'' -ביטוי שאף בו נקטתי, דבר על ''האליטות ודגילתם הצבועה ברעיון שני המדינות'', דבר שהצבעתי עליו ברשימותי, וכללית, קבלתי רושם שהוא קרא הרבה מדברי, שהיו בולטים, ולכן השתדל כל כך להראות שדברי כלל לא מוכרים לו, ולתת לי תחושה של דיסאוריינטציה. הרי כתבתי על עניין המדינה האחת באריכות ותוך גישה חדשנית ברשימות רבות, ואז הופיע ספרו בנושא. עמדתו כיום זהה לדברים שכתבתי בנקודות רבות, קשה לי להאמין שבאתר שהוא קרוב לו, לא ניתקל מעולם בדבר שלי, כפי שהעמיד פנים.. לא שמשנה לי, אדרבא, אך למה ההתכחשות והזלזול האישי הזה? להלן אותה רשימה שלא הופיעה שלי, אך שפפה כנראה הושפע ממנה ואימץ כמה קווים (אולי היתה זו עמדתו קודם, איני יודע): 3 מרץ 07, תגובה למאמר ברעם טיבעי, אחרי שזרקו לך, בשלב זה, פרור של אפשרות לפרסם את מאמריך באיזה מקומון, וגם בגלל יחוס אבות, שאתה נותן משקל אונטולוגי רב לחברה זאת שהרקב והסאוב פשע בה במימדים כה גדולים. אין זה כבוד גדול בעולם להיות ישראלי, הנוורוזה והפרע אוכלים בחברה הזאת בכל פה, ועושים רבים מהפרטים בה לאנשים קלי משקל, שדבריהם חסרי משמעות, ותנועותיהם, מכוונות בעקר לחלוקת כספים. בחברתנו אין כלל משקל כיום לעניין האפיסטמולוגי. איני מנוכר משום שהשתייכתי לצד הנמוך של החברה הזאת, נהפוך הוא, סבי ד''ר ביקלס היה ממקימי המוסד של קופ''ח הכללית כמו שהיא היום, יו''ר רופאי קופ''ח שנים רבות, וכתב כמה ערכים באנציקלופדיה העברית, ועם הרכוש שסבתי הביאה מפולין ב-1924 נחשבה משפחתי לאריסטוקרטיה הא''י. הגעתי לתחושות הללו משום שאישית הייתי למושא לחמדנות יצרית חסרת גבולות, כלפי פירות עבודתי המחקרית והפיתוחית, ונוכחתי עד כמה הפרע הילדותי פושה כאן. ראיתי גם מה משקלה האמיתי של ישראל, ועד כמה מזלזלים באדם הישראלי, באנגליה למשל. ולכן סבורתני, הן בגלל ניתוח ההוויה הישראלית, והן משום שאני גם בעמדה לשפוט על סמך התנסות קיומית אישית, שאין כלל לבנות על הפצת מסרים כלשהם בחברה המסואבת הזאת, ויש למקד את המאבק בלחצים חיצוניים על ישראל, והבנת דעת הקהל באירופה בעקר וגם בארה''ב, מה קורה כאן, ועד כמה אסור למסור את הדברים לגחמתה של חברה פורעת ומתעמרת ומושחתת כישראל המצויידת באמצעי השמדה המונית, ולכן יכולה להביא אסון על האנושות, גם מבחינה זאת. התערבות חיצונית מנחה יכולה להיות גם בעלת אפקט חינוכי חשוב כלפי האליטות הישראליות, בשביל לטעת בהם תחושת גבולות וסייג לפרע ולאנרכייה הנוראה והיצרית בחשיבתם. מיכאל שרון הארוע: פורום גוש שלום מארח דיון ציבורי: שתי מדינות או מדינה אחת ויכוח בין: ח''כ לשעבר אורי אבנרי ו ד''ר אילן פפה ינחה: פרופ' זלמן עמית המתדיינים ישיבו לשאלות הקהל ביום שלישי, 8 במאי, 2007 בשעה 20.00 בבית הקיבוץ הארצי ליאונרדו דה-וינצ'י 13, ת''א-יפו ______________________ Dear Michael: X שלום,Your description of your interactions with people at this event, the gossip, and the “cold-shoulder” brings back sad memories. I am glad to hear that Tali Fahima is a pleasant and focused person. She is definitely a “somebody”, a person with character, unlike the masses o on the Left. I would like to hear some prosaic information: How many people were there? How long was the debate portion? How long were the questions and answers with the audience? How well did Zalman Amit perform as a moderator? What new insights did you gain? Regards, Henry ___________________ From: Michael Sharon To: Sent: Wednesday, May 09, 2007 1:12 AM בקרוב כנראה אפרסם מחוץ לישראל, אמנם באיחור. ניסיתי מעט עוד כאן, בעברית, אך לאחרונה מאמרי לא פורסמו, בעוד שנכתבו פלגיאטים מקוצרים, של חברים לקליקה זו או אחרת. התופעה של קליקות כאן היא בעייתית, קשורה בקבלת קרנות ממשלתיות, כשחברי הקליקות ממליצים זה על זה, ואם מישהו בעל רעיונות אך מחוץ לקליקה, ''משאילים'' ממנו, ואותו מצניעים, כלומר לא מפרסמים. זאת ועוד, אם אתה פוגש את החבר'ה האלה בכנס כלשהו, הם מדיפים קור קטבים, וחלקלקות. הייתי היום עם חברתי בויכוח של אבנרי מול אילן פפה, והיא נדהמה. השיחות בין חלק מהאנשים, אינם אלא רכילות, איפוא יש קרן של משרד החינוך, ומי ימליץ ואיך לסדר. אתה רואה אנשים חסרי כישורים בעליל, בכל אורחותם, כשכל פעילותם הפוליטית נעשית למטרת תמיכת קרנות. אין שם שום עניין אפיסטמולוגי, הכל אינטרס עירום וכוחניות. גם אם תרמת רבות, מתעלמים ממך, אלה שכנראה קצת פליגיארו אותך, בקור ובחלקלקות. חברתי נידהמה, אמרה שיש שם אנשים קצת חסרי נשמה אילן פפה, הגם שהייתי חביב, אמר שלא שמע את שמי, ואף שפירסמתי רבות בגדה, ואמרתי לו שפרסמתי אסופת רשימות על זכות השיבה וגם תגובה למאמרו, ושאלתי בעדינות אם דברי מוכרים מעט לו, הוא אמר לי בחלקלקות כפי שהודפים טרדן שיגיב לזה, שיקרא זאת, דבר לא ראלי. מייד שאלתיו אם הוא יכול להראות לי את שמואל אמיר, והוא אמר שוב בחלקלקות, שנתנה לי להרגיש כאילו אני מן יצור הנחשב בעיניו למשונה או גרוע מכך, שהוא ''יקשר בינינו'' אף שלא ביקשתי זאת, ואמרתי שכתבנו אמאיילים זה לזה, ובסך הכל רציתי לפגוש פנים אל פנים אדם שכתבתי באתרו כה הרבה. גם חברתי ניגשה אליו ובקשה בנימוס. צריך להתנסות בכך, להבין כיצד אדם חש עצמו ללא קרקע מתחת לרגליו. היחידה שדברה איתי היתה טלי פחימה, בחורה נבונה וסימפטית שפגשתי מחוץ לאולם כשיצאתי לעשן סגריה, דברנו כ-20 דקות או יותר, שיחה מעניינת, נתתי לה פרשנות על פי גישתי לדברים שונים שעלו, יש לי מה לומר והיא שמעה בעניין רב, זו בחורה רצינית ובעלת אופי, הצטרפה אחר כך איזו תיירת, אך מייד לאחר מכן סוכך בינינו בחור מזוקן וסתמי למראה ממכיריה בשם אודי אלוני, והחלו לשוחח ביניהם בענייני רכילות וכד'. היא אמנם היציגה לי אותו, אך הוא התעלם ממני. תחושתי היא שמדירים אותי ועושים הכל להתעלם ממני ולהקטין אותי, דווקא משום שאני מציג שיעור קומה אינטלקטואלי בקנה מידה הרבה מעבר למקובל בישראל, מול עלובי הנפש האלה. בברכה, מיכאל | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי