|
עד הקמת המדינה?
ברור שקל הוא להתיז אשמה לכל עבר, כמו שהנשיא קציר מיהר ב-73' לומר ש''כולנו אשמים!''. זו היתה הדרך הטובה ביותר בה הוא יכול היה להגן על ממשלת גולדה, עד שהיתה ועדה מטעם שקבעה שרק הגנרלים אשמים.
כשאנחנו מדברים על הכישלון החלקי שהיה לנו בלבנון אנחנו יכולים לחלק האשמות עד לאחרון הלוחמים והאזרחים. זוהי שיטה טובה לברוח מהאמת ולברוח מתיקון התקלה.
ישנו את העניין של מדיניותנו כלפי לבנון והטרור לאורך השנים ובעיקר מאז הנסיגה ב-2000 ואיך צה''ל וממשלות ישראל פירשו את מה שקרה לבין תהליך קבלת ההחלטות של יולי 2006 וניהול המלחמה.
יתכן שמדיניות ממשלות ברק ושרון הזניחו את הצבא, הקטינו מתקציביו וכו', אבל האם בשל כך צה''ל לא צריך היה להיות מוכן למלחמה נגד הטרור בלבנון? האם שר אוצר צריך להגדיל את תקציבי ההכנה למלחמה בחזבאללה כאשר הצבא, שר הביטחון וראש הממשלה רגועים ולא נותנים לאופציה הזאת משקל רב?
מופז ויעלון כרמטכ''לים התייחסו לא הרבו להתעסק בלבנון. אבל לפצ''ן היו מספר תוכניות קרב למתארים שונים בלבנון שמתוכם יכול היה צה''ל לפעול. למה מה שידעו מופז ויעלון לא ידע חלוץ?
הצבא היה בגדול מוכן למלחמה קרקעית מסודרת בלבנון. היו יחידות שלא התאמנו בלוחמה הררית בלבנון 6 שנים מאז היציאה ממנה, אבל היו גם יחידות שכן התכוננו. כלומר, לא היתה מדיניות צבאית כללית של לא להתאמן, וגם לא האינתיפאדה ביזבזה ימי אימון. כל מפקד חטיבה ואוגדה הגדיר לעצמו את סדר העדיפויות שהוא מצא לנכון מתוך תוכנית העבודה הצה''לית.
אבל כל השאלות האלה מתקטנות אל מול השאלה איך, למה וכמה כשלה ממשלת אולמרט. כי אולמרט החליט להיכנס בחזבאללה, החלטה מבורכת משל עצמה, בהחלטה של רגע. מאחר שאולמרט יכול היה גם להחליט לא להגיב בכלל בכוח, או לחילופין להגיב אבל לאחר שהצבא מתכנס, חושב ומחליט על מספר אופציות שמועלות לדיונים ולהחלטה בפורום הקבינט ובינתיים הוא נותן אולטימטום לחזבאללה. היתרון של לחייב את הרמטכ''ל להגיש מספר הצעות לפעולה מחייב אותו לשבת ולדון באופציות עם כל הצוותים שמיועדים לתת לו את ההצעות האלה ובכך ללבן לעומק בעיות מבצעיות, אסטרטגיות, ימ''חיות וגם ריענון קרב מזורז לכל החיילים המגוייסים למלחמה.
אבל ככל הידוע לנו הבנתו של אולמרט בצבא ובביטחון אינה מרקיעת שחקים, אחריו מזדנב שר ביטחון והרמטכ''ל היה שבוי ביכולתו של חה''א להכריע את המלחמה מהר. ישראל נמצאה במצב ייחודי שלכל שלושת בעלי התפקידים הביטחוניים המכריעים היו 3 אנשים לא מתאימים שכלל ידיעותיהם ביחד בנושאי אסטרטגיה היו שוליים. את מירב הידע הזה צבר דן חלוץ. אבל כשפוט של חה''א, השניים האחרים לא יכלו לשפוט את חלוץ ולהעריך את מקצועיותו בעניינים שמחוץ לחה''א.
המלחמה היתה מוצדקת ביותר. אבל הביצוע שלה היה רשלני ביותר. למזלנו היה לנו את צה''ל כל או אחרת, כי עם צבא אחר עוד היינו מפסידים משהו במלחמה הזאת. אולמרט ופרץ אינם ראויים להנהגה כי כשלו בצורה המעידה על חוסר כשירותם למילוי התפקידים האלה.
אולמרט ופרץ אשמים, כי המלחמה היתה עוולה בהיתנהלותה. הם אשמים במשפט הציבור והסקרים והבחירות הראו זאת טוב מאוד. אפילו בעבודה הבינו שפרץ הוא תפוח אדמה לוהט. |
עד כמה אחורה נלך?
