  
  
  
|
 |
|
||
  כמה הערות וקישור אחד |
|||
|
|||
1) ''השלמה פלסטינאית עם הכיבוש הישראלי''. הכותב מנסה לטעון - שאילולא הסכם ספטמבר השחור היה נחתם - ממילא היתה האוכלוסיה הפלשתינאית מתקוממת יותר ויותר כנגד שליטת ישראל. אולי אפתיע אם אומר שזהו טיעון רציני וראוי למחשבה. אך לא פחות רצינית ממנה היא ההערכה - שהציבור הפלשתינאי אכן היה משלים - לא מתוך אהבה - עם שלטון ישראל ביש''ע: האינתיפאדה הלכה ודעכה, בד בבד עם התמשכותו של שלטון הימין באותם הימים, והתחילה ''אוכלת את עצמה'', מבחינה זו שמספר הנרצחים הערבים בידי ערבים - עלה על מספר הנרצחים היהודים בידי ערבים. דבר אחד בטוח לחלוטין: גם אם היתה גוברת ההתמרמרות הפלשתינאית, עם כל הכבוד למוטיבציה ולשנאה - יש גבול למה שאפשר לעשות עם אבנים וסכינים, ומטעני נפץ מאולתרים, במשקל נמוך בממוצע פי חמישים ממטעני הנפץ התקניים והמחרידים של היום, שלא לדבר על הבדל בין כמות מוגבלת של רובים מוברחים וגנובים, לבין כמות עצומה של תחמושת קטלנית הרבה יותר, כגון רובי צלפים, מטעני-נפץ ומטעני-צד נוסח לבנון וכו'. 2) ''הכיבוש השחית את נשמתה של ישראל''. גם כאן ישנו צדק מסויים, דיאלקטי, באמירה הזאת. עצם העובדה שהאינתיפאדה לא דוכאה בנחישות ובמהירות כפי שהיה צריך לעשות - גרמה להתמשכותה המעיקה והמיותרת - התמשכות שהעיקה שלא לצורך על הנפש היהודית העדינה. אך מקור ההשחתה העיקרי הוא ההתכחשות העצמית שהביאה לשנאה עצמית, והביקורת העצמית הפרועה והבלתי-מרוסנת - שהביאה להלקאה עצמית וגועל עצמי. מהרגע שנטשנו בליבנו את הקשר לארץ-ישראל (אחת היא מה עמדתנו הפרגמטית) - יותר ויותר גילינו אבן במקום לב, או במקרה הטוב ריק מעיק. 3) ''אין תאריכים קדושים''. גורביץ תולה את הרצחנות הערבית, המשולבת באנטישמיות ארסית וחסלנית מהסוג המזוויע ביותר - באיזו ''התנהגות יהירה'' של מנהיג ישראלי זה או אחר. זהו שילוב מנצח שבין שחצנות ואווילות: המחשבה שיש לנו השפעה כה רבה על גורל התהליך, השלום, ומזג-האוויר. 4) טרור המתאבדים. כאן כורך גורביץ שני שקרים בפיסקה קצרה אחת: טרור המתאבדים התחיל לא כתגובה ל''טרור המתנחלים'', ובטח שלא לאחר טבח גולדשטיין. החל מלמחרת החתימה על הסכם ספטמבר השחור ועד לשבועות רבים לפני טבח גולדשטיין, היו - לפי דברי שר הביטחון עצמו דאז - לפחות שישה ניסיונות פיגוע-התאבדות, שרובם הסתיימו ללא הרוגים או פצועים קשה - בעיקר תודות לחובבנות המבצעים ולדלות הציוד. 5) ''הימין קם נגד ההסכם''. שוב פעם הטיעון התמהוני הזה, שאינני מבין כיצד אדם, המתיימר להבין משהו בדמוקרטיה וזכויות אזרח - מעלה אותו על דל שפתיו. בוודאי שהימין קם נגד ההסכם - וכי למה ציפה הכותב? ככה זה במדינות דמוקרטיות: צד אחד נוקט מדיניות - וצד אחר חולק עליה בחריפות: בהפגנות, בשלטים, במכתבים, ברדיו, בעיתונים, ובכל אמצעי ביטוי מקובל אחר. על מה הפליאה, אם כן? האם רק לשמאל מותר לערוך הפגנות של מאות אלפים, ללכת אל הגבעות ולנסות לחסום בגופם בניית התנחלויות, להגיש בג''צים ולכתוב בעיתונים ולדבר ברדיו ובטלויזיה? את כל שאר ההערות - נא לקרוא בקישור למאמר שכתבתי בעבר - ושכביכול נולד במיוחד לצורך תגובה על מאמר ההגנה על הניסויים בבני אדם. קישורים: החל מהפיסקה השלישית: דיון 782 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ''הסכם ספטמבר השחור'' - מבריק |
|||
|
|||
הרבה יותר טוב מ''הסכם אוסלו'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאנשי שמאל מסויימים: זכות, גרויטציה ויושרה. פרלמן |
|||
|
|||
ואחרים משתיתים את נוכחותנו כאן על זכות היסטורית, על המימד היהודי בהיסטוריה וזכאותו בכוח התרומה ההיסטורית וכיוצא בזה - כשאלה כולם הינם מרכזי גרויטציה של יושרה ללא דופי החסרה סתירות פנימיות. גם המאמין האמיתי ניזון ממרכז גרויטציה האוכף יושרה וחוסר סתירות פנימיות (אמונה תמימה). אתם דוחים זאת, ומאמינים למעשה שנוכחותנו כאן הינה לחלוטין ובאופן בלעדי ''מוצדקת'' בכוח עניין של קומבינה עם מעצמה כזו או אחרת, או תיחמון כזה או אחר, הן של עמכם והן של היריב. אפילו היריב, חמתו עולה להשחית, עקב ההבטחה והפרתה, והניסיון לקנות שלום בהענקת חרוזי זכוכית ותופינים (וגם שוחד) לאנשי הרשות (הרמיה הארוגנטית/מזלזלת של ''לקנות את האינדיאנים'' - הינה כל מהותה של אוסלו. ומכאן גם הרמיה כלפי הציבור הישראלי בעניין אוסלו. העולה על דרך הרמייה וההימור אינו נעצר בנקודה מסויימת, ומתיז לכל הכיוונים) אתם מאמינים שקיום ונוכחות הינם לחלוטין עניין של כוח הקומבינה ו''זכות'' הכוח והתיחמון. יושרה ואמונה בזכות נראים לכם כנטל מיותר ומטריד, מה שמסביר את שנאתכם הלא רציונלית למתנחלים: חסר היושרה שונא את בעל היושרה, ולא מהיום. ללא מרכז גרויטציה אוכף יושרה פנימית, הרי חוסר היושרה גולש לכל תחומי החיים. התוצאה -השחתת הקיום הישראלי, בגידת השמאל עצמו בחבריו וכד'. מה נשאר לשמאל-האקלקטי בהיעדר האמונה בצדקת הדרך, בשאלה הקיומית החשובה ביותר בהוויה הישראלית - השאלה מה מצדיק את נוכחותנו פה? ההצדקה - טמונה רק בכך שאתה ''רוצה'' לאכול ולהפריש במקום הזה, וחש מספיק חזק לגזול ומספיק ערמומי לתחמן? נשארת הצדקתנות העצמית, הגלישה אחר גורואים למיניהם והאמונה במחוקקי-וויסקי. ראו בהקשר זה הסיפור הקצר: ''חינוך כמו שצריך'', אודות הצדקתנות של ''אנשי בסדר גמור''. קישורים: חינוך כמו שצריך: http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=49... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל הידד; בכוח הזכות ולא בזכות הכוח. |
|||
|
|||
רשימה נוקבת ואמיתית; אנחנו קראנו לזה 'הנחות יסוד' אבל הרעיון הוא אותו רעיון. מי שאינו מקבל כהנחת יסוד כי ארץ זו שלנו היא - אין לו שום סיכוי לשרוד בה. דומה כי זה ברור לכולם ובכ''ז יש המתעקשים לתת לאויבינו את הארץ; האם זה מפני שויתרו על קיומם? שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זכות גרויטציה ויושרה - כל הכבוד מיכאל |
|||
|
|||
רק אתה וחבריך יושבים כאן על פי אמונה, זכות היסטורית ויושרה. כל האחרים הם סתם פה מחוסר רצון וחוסר אחריות. שתהיה לי בריא מה שהכי מדהים זה שאתה מדביק את התיאורים שלך לציבורים שלמים שלא בצדק. הגישה בה מציגים את האחר באור שלילי ולא נכון היא דמגוגיה זולה. השיטה הזאת גם עובדת לצד השני בקלות רבה. אפשר למצוא הרבה תיאורים כאלו לתאר את הימין וכל קבוצת זהות אחרת. מזלך שאני לא אוהב את הגישה הזאת ולא חושב שהיא הוגנת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, מיכאל הדגיש בהודעתו 'אנשי שמאל מסוימים' |
|||
|
|||
יש גם מימין אנשים כאלה ויש להצטער על אלה כמו על אלה. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נסים, שבוע טוב ומבורך |
|||
|
|||
אני ומיכאל בקשר על הנושא. מה שבאמת הקפיץ אותי זה לא היה הקשר האישי שלי אלא הגישה החד צדדית שמאפיינת חלק ממשתתפי הפורום. זוהי גישה מוטעית שמתעלמת מחלק מהמציאות בהדגישה בעיות עבר בעיקר. בכדי לקדם גישה זו או אחרת אין צורך להשמיץ אפילו חלק מציבור. על דברים כאלו הרי מפלגת העבודה משלמת כבר הרבה זמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, גם לי מפריעה התייחסות צרה לזולת. |
|||
|
|||
עם זאת אין להתעלם מן העובדה שהתייחסות כזאת אינה נדירה במחוזותינו ודומני כי לכך התכוון מיכאל. נכון הוא שהתייחסות צרה כזאת אינה דומיננטית כאן ומזלנו שכך הוא, אבל היא בהחלט קיימת. נכון גם שכל צד מתקוממם נגד גישה כזאת כאשר היא באה מהצד המנוגד לו מבחינה רעיונית, אבל אם הבנתי נכון את דבריו של מיכאל הוא תוקף את הגישה ולא את האנשים; בטח לא את האנשים שגישתם אינה צרה אף שדעותיהם שונות משלו. ואולי סתם ראיתי בדבריו ביטוי לתחושותי שלי, אבל לא נראה לי שכך הוא. מסכים במאה אחוז שאין להשמיץ משום סיבה שום חלק של הציבור ואפילו לא אדם בודד; הלוואי שכולם היו מסכימים אתנו בעניין זה. משנכנס אדר מרבים בשמחה; נכתב כאן לא מזמן משהו על שמחה לאיד, בעיני זה בכי, לא שמחה. השמחה האמיתית היא במודעות לאחדות ישראל מעבר לחילוקי דעות אשר רק טבעי שיהיו בין בני אדם. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי