  
  
  
|
 |
|
||
  על כדורגל וטקטיקה |
|||
|
|||
היות שמדובר בליגת ילדים – אנחנו באמת לא צריכים לשפוט לחומרה, אבל יש להעמיד כמה דברים על דיוקם. הקהל הרחב תמיד זוכר את המבקיעים ולא את מבשלי השערים. ילד שעוסק בכך כתחביב מתוך ידיעה שאין לו שום שאיפות מקצועניות, יכול להישאר חובב מוכשר שמנסה להבקיע שערים. אנשי מקצוע המחפשים שחקני כדורגל עתידיים בתוך שורות הילדים צפויים להתרשם הרבה יותר מהטקטיקנים המארגנים את המשחק כך שהם יודעים מתי חוד ההתקפה בשל מספיק כדי להבקיע. זה הרבה יותר קשה משנראה לעין לא מקצועית. במצב אידיאלי יצליח המבשל לשמור את הכדור בשליטה כאשר ההתקפה מתארגנת בכמה אפשרויות הבקעה והוא ימסור את הכדור למבקיע רק כשהמבקיע חופשי. בדרך כלל חלון ההזדמנות הזה הוא כשניה או שתיים במהלך ההתקפה. שלא לדבר על זה שהמשמעת שבעזרתה מוצאות לפועל תכניותיו של המאמן היא תכונה חשובה הרבה יותר מהרצון להיות מלך השערים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על כדורגל וטקטיקה |
|||
|
|||
''הקהל הרחב תמיד זוכר את המבקיעים ולא את מבשלי השערים'' באמת? מה אם פראנס בקאנבאור!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על כדורגל וטקטיקה |
|||
|
|||
הקייזר פרנץ בקנבאואר פיתח טקטיקת מעבר ממרכז להתקפה ושינה את פני הכדורגל, אבל הוא גם כבש שערים. בכל אופן - הקהל הרחב זוכר את הסקוררים, למרות שפה ושם חודרים לתודעה גם אחרים. מי שמעוניין לדעת עוד על הקייזר מוזמן להציץ באתר http://www.ifhof.com/hof/beckenbauer.asp . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על כדורגל וטקטיקה |
|||
|
|||
אבל הקיסר ('קייזר' בגרמנית, תואר שהרוויח לגמרי ביושר) לא היה מצליח ללא נכוחותם של ברייטנר, מילר, פוגט, נצר ועוד... אמש היה דוקומנט מרשים על אליפות העולם בכדורגל בשנת 1974 בערוץ Arte (שאותו ניתן גם לקלוט בישראל). נבחרת גרמניה תחת שרביטו של הלמוט שן (Schön) הוצגה לצד נבחרת הולנד דאז עם יוהאן קרויף הזכור לטוב – כאשר המצלמה מלווה את שניהם עד למשחק הגמר. מה שכן, הקייזר קיבל את התואר 'קייזר' מאחר והבחור תיתפקד על תקן מהנדס-משחק מעולה, אשר בנוסף ליכולתו בשליטה בכדור, שלט גם באופן אינטילגנטי ומרשים בתחומים אחרים, כולל תחומי עיון. הקייזר כיום מפרשן כדורגל בטלביזיה הגרמנית לצד גינתר נצר, אשר גם האחרון מגלה יכולת ניתוח מרשימה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על כדורגל וטקטיקה |
|||
|
|||
תמהני על כך שאתה מוכן 'לוותר' לילדים כה בקלות, שכן אין המדובר, חלילה, במקרה הכדורגל בשפיטה 'לחומרה'; בפירוש לא. ילדים ובוגרים, כך מסתבר, זקוקים באיזה מקום לאוטוריטה שתכוון את המשחק, והם נוטים לחוש כמעט מיידית בסימני חולשה ועייפות אצל השופט. אצל הילד דבר זה בא לידי ביטוי אינטנסיבי יותר: הוא בפירוש זקוק לדמות סמכותית הן באימון, הן בשפיטה והן באכיפת החלטת השופט, שכן עליו להבנתי ללמוד שאלה עניינים רציניים – כל זאת כמובן במידה והילד לוקח חלק בליגת הילדים (הוא לא מחוייב להשתתף בכך, שפירושו כי השתתפותו בליגה זו הנה על בסיס רצונו חופשי, ו/או רצון הוריו החופשי). אני גורס זאת מהסיבה הפשוטה שילדים אלה יהיו יום אחד נערים, ואחר כך אזרחים בוגרים – ואם למדת 'למרוח' בספורט פעם אחת, קיים סיכוי לא קטן כי תבצע זאת גם בפעם אחרת כנער, ואולי גם בתור מבוגר. שים לב שאני מגביל עצמי להישגיות ספורטיבית, היות ואינני יודע אם ניתן להסיק מכך בקלות על תחומים אחרים, למרות שהפיתוי גדול: אני חושב שזה קל מדיי לעשות אנאלוגיה, ועל כן דוחה זאת ומתחם הערות אלה לספורט בלבד, לפחות בשלב זה. לגבי ציידי הכישרונות: הם מחפשים את מבשלי השערים, אך גם את אלה שניחנו בסינכרוניזצייה טובה של גילוי פרצות. חלוץ מבקיע ללא מבשל שער ברקע – אינו שווה הרבה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי