  
  
  
|
 |
|
||
  תנועת העבודה מעולם לא היתה מפוארת, היא היתה |
|||
|
|||
יעילה מבחינה מפלגתית וניתן לראותה בה תנועה בולשביקית לדוגמא. מדרך הטבע יעילותה אבדה ומה שנותר הוא עקבות הבולשביזם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מר מילשטיין, חולייה של תנועת העבודה ידועים |
|||
|
|||
ידוע יחסה המר מלענה ליריבים פוליטיים, ידוע הכישלון הכלכלי שעמד בבסיסה, ידועה השחיתות וידועה הצביעות. אבל נדיר מאוד למצוא תנועה לאומית כלשהי ללא המאפיינים הללו, או לפחות חלק מהם. עם כל זאת, מצבנו היה טוב לאין שיעור אילו אנשי תנועת העבודה היו מתייחסים להתיישבות, לאוייב הערבי, לאדמת המולדת ולתולדות ישראל כפי שהתייחסו אליה אבותיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי ואריה: הציונות וישראל הן עדיין הנס האנושי |
|||
|
|||
הבית הלאומי בישראל כונן בזכות הפרגמטיזם של תנועת העבודה ולמרות כל אלו שעמדו וצעקו מנגד. אין עוד דוגמא בתולדות העמים כדוגמת התנועה הציונית וסיפור הקמתה של מדינת ישראל לצד הישגיה בכל תחום שרק תרצו לבחון. שחיתות, ריפיון מחשבתי, קיבעון וכל שאר מרעין בישין יהיו והיו נחלתה של כל תנועה אידיאולוגית מהפכנית. גם אם פס הלהט המהפכני והיצרני של תנועת העבודה, הרי שהמהפיכה שחוללה היא עדיין המהפיכה האנושית הלאומית היחידה ששרדה בתנאים בלתי אפשריים בעליל. לו היה מתבצע ניסוי מחשבתי תיאורטי ואסטרטגי בקרב גדולי המומחים והידענים לפני 100 שנה ואפילו פחות, לא היה איש מהם מציג את אפשרות הצלחתה של המהפיכה והקמת הבית הלאומי כאפשרות סבירה. גם אם מוטלת עלינו החובה המוסרית, הציבורית והאינטלקטואלית שלא לשקוט על שמרינו ולא להתבשם מעברנו הקצר (במונחים היסטוריים), הרי שאין כל הכרח להתבטל, לבטל ולזלזל במה שכן הצליחה התנועה הציונית (שהכוח המניע האמיתי שלה היה תנועת העבודה) לחולל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר מיכאל הנכבד |
|||
|
|||
חלילה לי מלזלזל בתנועת העבודה. אני, בתור איש ימין ציוני, לא מעוניין לשפוך את התינוק עם המים. הביקורת שלי על תנועת העבודה והויכוח שלי עם יריביי מהשמאל הציוני - עומדים תמיד על יסוד ההסכמה הלאומית הרחבה שלדעתי חייבת להתבסס מחדש. כך, למשל, אם תהיה לי הזדמנות להשיג גינוי חריף בעצרת הכללית של האו''ם נגד תנועת העבודה, על כך שראשיה היו אחראים ל''פלישה נפשעת'' נגד מצרים ב- 1956, אוותר על התענוג המפוקפק, כי זוהי דוגמא מובהקת לשפיכת התינוק עם המים. הרי הצד הנפשע היה הצד המצרי. לעומת זאת, לא אחדל מלהצליף באנשי תנועת העבודה המעיזים להעלות על דל שפתיהם מונח כה אנטי-ציוני וכה אנטי-התיישבותי כגון ''כיבוש'' ביחס לישיבת יהודים ביש''ע. לא אחדל מלהצליף בצבועי העבודה המדברים על ''נישול אדמות ערביות'' על-ידי המתנחלים בעוד הם יושבים על אדמות ערביות לשעבר. זאת לא מכיוון שאני פרו-ערבי הרואה בישיבה זו של קיבוצי השמאל פשע, אלא דווקא להיפך: אני פרו-יהודי הרואה באובדן האדמות על-ידי הערבים עונש ראוי וצודק על רצחנותם הברברית. אני מביט בצער עמוק על אובדן הערכים של תנועת העבודה, וזאת דווקא כאיש הימין הציוני, ולא ברשעות על התמוטטות הציונות כדוגמת נטורי קרתא, אנשי ''גוש שלום'' או המוני ערב. אני מקווה שאתה מבין את ההבדל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה פרלמן: דומה שענישה כצידוק לישיבה על... |
|||
|
|||
...אדמות שאיבדו הערבים, הינה נימוק רופף משהו. הלא כן ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כלל: לא להצטדק |
|||
|
|||
גרמניה איבדה אזורים נרחבים ביותר בגלל תוקפנותה הרצחנית. עובדות, אודות גירושם המוניי של הגרמנים באזורים שונים, ידועים לכל. גם כווית צירפה לה שטחים שהיו שייכים לעיראק בסוף מלחמת המפרץ. אף אחד לא מוצא לנכון להצטדק על כך. נתן גפן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נימוק סביר בהחלט |
|||
|
|||
התוקף חייב לשלם על תוקפנותו, וככל שתוקפנותו פראית ומוחלטת יותר - כך העונש חייב להיות חמור יותר. מה פה לא ברור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה: אין לי כל בעייה עם הנימוק הזה, אבל... |
|||
|
|||
...נראה לי שראוי לרפד אותו עם הזכויות ההסטוריות וכו'. חוששני שהנימוק של ענישה בלבד עלול ברבות הימים לאבד מכוחו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הריפוד קיים ועומד |
|||
|
|||
הנימוק שהעליתי היה רק הערת ביניים לתשובה לקובי מיכאל. מבחינה היסטורית, הטיעון האגדתי בדבר ''עם'' שישב פה בארץ ''1,300 שנה'', ''ברציפות'', הוא תקף בערך כמו הטענה שהשלולית שאני רואה ממול לחלוני בכל חורף היא ''אוקיינוס''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לקובי: את הנס חוללה התנועה הציונית ולא תנועת |
|||
|
|||
העבודה. אל תשכח שהציונות המעשית החלה בתחילת שנות השמונים של המאה ה- 19 בהקמתה של ראשון לציון. אז ראשי ''תנועת העבודה'' רק נולדו ולא יכלו לחולל שום דבר. תנועת העבודה הכניסה את היסוד הבולשביקי לציונות, שבא לידי ביטוי בין היתר בכתיבת ההיסטוריה של ''הנס'' שאנחנו דנים בו ובשטיפת מוחם של הישראלים. הגיע הזמן להשתחרר מן ההתפעלות הבלתי מבוססת הזאת מ''מתנועת העבודה''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הציונות היא האסון הגדול.... |
|||
|
|||
....ביותר של עם ישראל בעת האחרונה, הגיע הזמן להבין זאת.ההתישבויות הראשונות בארץ ישראל לפני כ- 180 שנה היו כולן של דתיים והיחסים בינם לבין הערבים שהתגוררו כאן היו יחסי כבוד הדדי וכמעט שלא היו תקריות ביניהם,כל זאת עד להופעתם של הציונים. הם אכן הקימו את המדינה אולם מה התועלת אם מיד עם הקמתה הם החלו במלאכת הריסתה שנמשכת עד היום? כשבונים בית על יסודות רעועים הרי שבמוקדם או במאוחר הוא יתמוטט. חוסר ההבנה של הקשר בין עם ישראל לארץ הקודש גרם למנהיגי הציונות לעשות טעויות לאורך כל הדרך וע'י כך הביאו את העם למצב בלתי הפיך על סף מלחמה כוללת מול הערבים והאיסלם כולו. אנני טוען שמלחמה כוללת היתה נמנעת לו כל היהודים שהגיעו לארץ היו דתיים,טענתי היא שאז היה מצבנו שונה בתכלית כאשר האמונה בקב'ה ובהבטחתו לאברהם אבינו את ארץ ישראל לו ולזרעו עד עולם היתה יוצרת עוצמה רוחנית ואמונה בלתי מתפשרת בזכותינו הבלעדית על כל שטחי ארץ ישראל שהיו מביאים לתהליכים שעם כניסתנו לארץ היתה פורצת מלחמה שבע''ה בסיומה לא היה נותר ערבי אחד בין הים לירדן. הפגנת חוסר הבטחון והרופסות הבלתי נסבלת של ממשלות ישראל בשאלת בלעדיותינו על ארץ אבותינו גרמו לערבים להבין ולהאמין שיש באפשרותם לערער את בטחונינו ולזכות בהישגים שלא חלמו עליהם. ככל שנתפכח מהר יותר מהאשלייה שהציונות נטעה בעם כאילו ניתן לחיות כאן ככל הגויים כן ייטב לנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אילולא הציונות, היהודים בארץ ישראל |
|||
|
|||
היו ממשיכים להיות כת של מקבלי גמ''ח וכספי חלוקה, וכמותם בארץ הייתה נקבעת לפי כושר ''השנור'' של שליחיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, דווקא בתקופה הציונית עלו מימדי ה''שנור'' |
|||
|
|||
לרמות בלתי נתפסות, שבהשוואה לידן נראים כספי החלוקה כדמי כיס לילדים. לצורך עניין זה פותחה ונשלחה מערכת שליחים ושתדלנים אל יהודי התפוצות ואל ה'עוילם גוילם' ע''מ לשכנעם להעביר ולתרום כספים לשיגשוגה של מדינת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס - ההבדל הוא לא בכמות ה''שנור'' |
|||
|
|||
אלא במהותה. יש הבדל בין גיוס כספים שנועד להשקעות ולצמיחה, דבר שכל מדינה בראשית דרכה רק יכולה להתברך אם היא יכולה לקבל עזרה כזאת, לבין קבלת כספים לצרכי מחיה שאינם יוצרים הכנסה, לא בהווה ולא בעתיד. הראשון מבורך, ומוביל למדינה שבה המשק מפותח. בשני יוצר גוף מנוון שתלוי בחסדי אחרים לצורך מחייתו. תרבות השנור החרדית תקעה עוגן גם בחברה הישראלית, כאשר תלמידי חכמים מקבלים קצבה על מנת שיהיו פטורים מבעיות פרנסה, ויוכלו ללמוד תורה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאלכסנדר |
|||
|
|||
אילולא המפעל הסוציאליסטי, שהוכח ככישלון כלכלי מיומו השני - היה צורך בהרבה פחות ''שנור'' - אם בכלל. האם חלוצי ההתיישבות בערבות הנרחבות של ארצות-הברית לעתיד תבעו שנור? מאיפה? מהדוד סם...? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי, מניין לך... |
|||
|
|||
...איך היתה נראית מדינת ישראל לולא הציונות? יש לך מקורות עליונים? אני י-ו-ד-ע איך נראית המדינה בגלל הציונות החילונית, אתה יכול רק לנחש, מה עדיף? בכלל,מה ההטפלות המגוחכת הזו שהחילונים ניטפלים לעניין הכספים שהדתיים מקבלים מהמדינה,כל הכסף שהגיע להם (כחוק) במשך כל שנות קיום המדינה אינו מגיע לקרסוליים של מחיקת חובותיהם של גדולי עושקי הכסף הצבורי-הלא הם מאפיית הקיבוצים.מה עם ההסתדרות? קופ'ח? סיבסוד התיאטראות? הספורט? להמשיך..? תרדו מהעץ הגבוה שטיפסתם עליו,חוץ ממכם אף אחד כבר לא מאמין לדברי הבלע האלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קשקשנות מסוכנת |
|||
|
|||
כבר אמר והטיף מיודעינו אורי מילשטיין עד כמה מסוכן לבנות אידיאולוגיה על גבי יסודות בלתי-קיימים. ההשפלות והדיכוי שסבלו יהודי ארץ-ישראל הדתיים והאדוקים במאה ה- 19 מצד הערבים כתובות וחקוקות על ספר העקום. איזו עדנה תהיה ודאי כעת לאורי אבנרי וחבריו מאת אודי זה, המצדיק ומחזק את טענותיהם, לפיהן הציונות היא אם כל חטאת. ''בלי אודי ובלי אורי'', כך אני אומר,ומבחינה זו אני ממשיך באדיקות את דרכו של הכופר הסוציאליסט דוד בן גוריון... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: טיבה של התפעלות |
|||
|
|||
ההתפעלות היא מנס קוממיותו של העם היהודי. הקמת הבית הלאומי, תחיית השפה, הקמת כוח המגן, ההתיישבות, המדע וכל השאר הם בחזקת תופעה מפעימה וראוי להתפעל ממנה. אין בכך כדי לסמא עינינו מפני חולשות, מגבלות ושאר צרות. את התנופה הקריטית לתנועה הציונית, אותה תנופה שאיפשרה תרגום של הרעיון והחזון למעשה יצירה, העניקה תנועת העבודה בגלגוליה השונים: העליות השניה והשלישית, ההתישבות החקלאית, ההסתדרות, ההגנה והפלמ''ח, המנהיגות הפוליטית ויותר מכולם את מי שהיה אחד מהאסטרטגים המשפיעים ביותר - דוד בן-גוריון. לא צריך להיות חסיד שוטה של תנועה או אידיאולוגיה כדי להפליג בשבח תרומתה. מאידך גיסא, אין במורשת ובתרומה של תנועת העבודה כדי לכפר או לפצות על התרסקותה האידיאולוגית, הארגונית והמוסרית - זקנתה מבישת את נעוריה במובנים רבים ולא מן הנמנע כי סיימה את תפקידה ההיסטורי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לקובי: בן גוריון לא הבין את חשיבות בנין הכוח |
|||
|
|||
כבר בראשיתה של תנועת העבודה היו בה סימני ריקבון. ראה לענין זה את גירושה של רחל המשוררת מקבוצת דגניה א' בגלל מחלתה.והמדובר בתחילת שנות העשרים. הפלמ''ח זה מיתוס שבינו לבין המציאות אין כמעט ולא כלום. קרא את הפרק ''מיתוס הפלמ''ח בספרי ''תיק רבין''. בן גוריון היה פוליטיקאי מצויין המנהיג. אבל הוא לא הבין את חשיבות בנין הכוח להקמת המדינה ולכן הגענו למלחמת העצמאות ללא כוח צבאי של ממש. לכך היו תוצאות הרות אסון. הוא גם לא הבין את החשיבות שבהקמת צבא מקצועי וגם לכך היו תוצאות הרות אסון ועדיין ישנן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי, האם ניתן להשיג את סיפרך בחנות ספרים רגילה |
|||
|
|||
כ''סטימצקי''? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לניר: באופן עקרוני כן. ספרי מופצים על ידי |
|||
|
|||
''בית עלים'' ואם אין בחנות של סטימצקי אתה יכול לבקש מהמוכר להזמין את הספרים בבית עלים דרך מרכז סטימצקי. אתה גם יכול לרכוש אותם ישירות ממני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר מילשטיין |
|||
|
|||
אתה צודק בהחלט שתחילתה של התנועה הציונית איננה בסוציאליזם ואיננה בבושלביזם. הרצל ונורדאו לא היו סוציאליסטים. אני פשוט מציע כאן לאנשי תנועת העבודה, אלה שנותרו ציונים טובים ופשוטים, את האפשרות להישאר עדיין אנשי תנועת העבודה מצד אחד, ומצד שני לא להיות מחוייבים לשוב לרעיון הסוציאליסטי שקרס על כולנו ברעש איום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה: אבל השם הנרדף לתנועת העבודה היה |
|||
|
|||
''הציונות הסוציאליסטית''. היהפוך כושי עורו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כושי שאביו לבן יהפוך עורו. |
|||
|
|||
כושי שגדל על ברכי המורשת האפריקנית של אימו הכושית, וכל יישותו מתבססת נאמנות למוסיקה, למנהגים, לערכים ולאחיו באפריקה, יכול לשוב ולהיזכר באביו הגרוש, הזנוח והשכוח, בן הגזע הלבן, ולהתחבר מחדש את שורשיו הגדועים - שהם בכל זאת שורשיו. זהו משל כמובן. הזהות בין תנועת העבודה לבין הסוציאליזם ידועה וברורה. ואכן זהו מקור כשלונה. אני הצבעתי על דרך לשיקום. ירצו - ירימו את הכפפה. לא ירצו - יתרוצצו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה: את הכפפה מנסה להרים מוטי אשכנזי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה: זה נכון, אך מדוע ''מפוארת''? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה פרלמן:הפיסקה ה3 היא הנקודה! |
|||
|
|||
לאריה פרלמן תשובתך יפה ונכונה, אך הפיסקה ה- 3 , היא הפואנטה! תנועת העבודה המפוארת והמובילה בציונות, החלה את הירידה במידרון החלקלק ברגע שחדלה לישב את הארץ במובן הבסיסי ביותר של המילה. כמו שתי חברותיה: מפ''מ ואחדות-העבודה, ברגע שתנועות אילו הפנו גבן למעשה ההתיישבות בארץ, מה שקרוי היום בקונוטציה שלילית-''התנחלות'', למעשה מבלי להרגיש למעשה נסוגו ממעשה הציונות, ויחד עימו התרחקו במידת מה מהמחויבות היהודית שלהן לארץ. כמובן שבווקום שנוצר עלתה תנועה חדשה ''אמנה'' של חובשי הכיפות מבית מדרשו של הרב קוק, אך זהו ספור אחר וארוך. הפניית הגב להתישבות {שמוצגת לנו במשבר העמוק של הקיבוצים}, גרמה או סימנה את אבוד הביטחון העצמי בצדקת הציונות במובנה הרחב שפירושה ''בנית בית לאומי ליהודים בארץ ישראל''. במקום העמדת ''סדר יום יהודי-ציוני'' למדינה, יש היום סדר יום אחר לגמרי שבראשו ה''שלום'' וזכויות - למיניהן, שכמובן חשובים מאד כל אחד מיהם לחוד וביחד, אך לא בראש הרשימה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי אשכנזי: לא פיסקה אלא כפפה. |
|||
|
|||
מי ירים אותה? אורי מישלטיין אומר שמוטי אשכנזי מרים אותה, אך את זאת יש עדיין לבדוק. גם שמך אשכנזי אגב... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד לא אבדה יעילותה |
|||
|
|||
אורי, אתה עוד תראה כיצד לקראת הבחירות היא תשלוף שפן חדש. שים לב לקדחתנות הבולשביקית סביב קהיר ומובראק. הם שוב מנסים לגבש את הקול הערבי, בעזרת קבלן הקולות אחמד טיבי. זוכר שביילין נפגש בחשאי עם אבו-מאזן בקהיר בשלהי שנות ה- 80 כדי להכין את בחירות 92 על רקע מזימת אוסלו? זוכר שעזמי בשארה ויתר על המועמדות שלו לטובת ברק בבחירות האחרונות - כששניהם מאוחדים בהכשלת המחנה הלאומי? הכל מבושל מראש. בשלהי שנות השמונים, כשהבולשביקים הבינו כי מבחינה אלקטורלית נגמר הסוס ה''יהודי'' ודור המפא''יניקים השפוטים הולך ומפנה את מקומו הדמוגרפי לטובת מגזרי אוכלוסייה אחרים (מזרחיים, דתיים, עולים חדשים) - עשתה מפלגת העבודה החלטה אסטרטגית ''קרה'': עדיף לחלק את ארץ-ישראל עם הערבים ובלבד שלא לחלוק את השלטון עם יהודים אחרים. שלטון, שררה, כספי ציבור, מניפולציה, ''המפלגה מעל לכל'' - אלה הן מילות המפתח. ובמובן זה מפלגת העבודה של היום אינה נופלת ביעילותה ממפא''י-המערך-רפ''י-אחדות העבודה של פעם. היא למדה להתאים את עצמה למציאות המשתנה, ואם פעם היתה מחזיקה בגרון את האזרחים באמצעות ההסתדרות והמשק הריכוזי (יש פנקס אדום - מקבל עבודה, אין פנקס - לא מקבל), היום היא מחזיקה אותם באמצעות הפרקליטות והמשטרה (אוהד של המפלגה - סוגרים לו תיקים, לא אוהד - פותחים לו תיקים). כל פעם שהמפלגה הזאת מוליכה את המדינה לעברי פי פחת מתפתים ההגונים שבינינו לחשוב כי זהו - הפעם המפלגה הזאת על הקרשים. ולא היא. כי זו אינה מפלגה במובן הרגיל, אלא מנגנון לשימור ההון והשררה של קבוצה נפוטיסטית שאינה בוחלת בשום אמצעי כדי לשמר נכסים אלה. אם לשם הנצחת שלטונם יהיה צורך בטרנספר לערבים - הם יעשו טרנספר, ואם יהיה צורך לייבא לכאן ניגרים - הם ייבאו. הם לא נטשו את האידיאולוגיה, כי זמן קצר מאוד אחרי הקמת מדינת ישראל כבר לא היתה להם אידיאולוגיה, אלא רק המטרה של הנצחת שלטונם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למנשביק: אופים של אנשי תנועת העבודה אכן לא |
|||
|
|||
השתנה. ואף על פי כן אין להשוות את ביילין רמון וחבריהם לבן גוריון ולשרגא נצר. וחוץ מזה הישראלים היום פחות תמימים, בוודאי אחרי אסון אוסלו שתנועת העבודה הביאה על העם הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי - בטווח הקצר, מפלגת העבודה אכן משלמת |
|||
|
|||
עבור גיבוש הרוב בציבור לצורך הנסיון האמיץ להביא שלום לאזור. כאשר תגדש הסאה מהדרך האחרת בה הולכים כיום , שאינה מובילה לשום מקום, ושבקציה רואים רק את פנסי הרכבת שבאה ממול, יחזור הציבור בהמוניו לערכים הנמצאים בבסיסה של תנועה זו. יכול להיות שארגונית זו תהיה מפלגה אחר, אבל הדרך תהיה פחות או יותר אותה דרך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להזכירך, מר גטניו |
|||
|
|||
אחד ה''ערכים העומדים בבסיסה של תנועה זו'' הוא ארץ-ישראל השלמה (לא תמיד המערבית בלבד); וכן כיבוש הקרקע וכיבוש העבודה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי: ויכול להיות שההתנגשות בין הרכבות שתהרוס |
|||
|
|||
את הכל תהיה בגין הסכם אוסלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי, הישראלים היום לא פחות תמימים |
|||
|
|||
הישראלים זוכרים תמיד רק את הטריק האחרון של מפלגת העבודה. כלומר, את אוסלו שוב לא יוכלו למכור להם. אבל יוכלו למכור טריק חדש: למשל, לפרבוסלבים (העולים מרוסיה שרק הסבא שלהם היה רבע-יהודי והגיעו לכאן בשביל סל הקליטה) הדורשים אוטונומיה יבטיחו כנסיות ומרכזים קהילתיים כלבבם, לערבים יתירו להתפרע עוד עם הבנייה הבלתי חוקית, לשופטים ולאנשי המשטרה יערבו להעלאתם משכורותיהם (כמו שהעלו בשנות אוסלו הראשונות, כדי לקנות את אהדתם כלפי העניין ה''אוסלואי''), ולקראת הבחירות יוציאו איזו סטטיסטיקה של איזה מכון ל''מחקרי שלום'' שלפיה, עצם ההודעה על בניית גדר ההפרדה וסימון התוואי שלה הורידו את רמת הפיגועים ב- 60 אחוזים, שלא לדבר על מה שתעשה הגדר עצמה. מפלגת העבודה תביא מאמריקה במסע מתוקשר היטב איזה ישראלי-יורד מיליונר מ''אנשיה'' (כמו ברוס רפפורט או חיים סבן, למשל) שיבטיח לסדר ערבויות אמריקניות אסטרונומיות, אם בניית הגדר תסתיים במועדה, או משהו בדומה לזה. והדובדבן שבקצפת: קונצרט עם ברברה סטרייסנד בבניין מפלגת העבודה בשכונת התקווה, שבו היא תשיר למען ''שחר חדש'' בשכונה. הישראלים היו אמורים להפסיק להיות תמימים אחרי מלחמת יום הכיפורים למשך 50 שנים לפחות, ועובדה שהצליחו ''למכור'' להם את ''רבין גיבור ישראל'' ב- 1992 ואת ''ברק וירטואוז הפסנתר'' ב- 1999 - למרות שבין שני אלה הפרידו עשרות אוטובוסים מפוחמים ומאות ''קורבנות שלום''. אל תשכח גם שבין מצביעי העבודה לא כולם תמימים. חלק ניכר ממצביעיה הם אנשים מפוכחים ביותר, שיודעים בדיוק מה שאתה יודע, אבל רק בזכות מפלגת העבודה יש להם מישרות (יועצי תדמית ויחסי ציבור, ראשי מכונים ל''חינוך ודמוקרטיה'', מנהלי מרכזים למורשת רבין וכו'), הטבות (חברת החשמל, דירקטוריונים למיניהם) או מעמד (מרצים למדע המדינה, ''מומחי'' אסטרטגיה, עסקני הסתדרות וכו'). אלה יעשו כל שביכולתם להנצחת המנגנון המממן אותם מכספי הציבור. אז, אל נא תבנה על התפכחותם של הישראלים. עוד לא היתה התפכחות שמפלגת העבודה לא הצליחה למצוא נשק כנגדה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למנשביק: אינני בונה על שום דבר. אני פועל ככל |
|||
|
|||
יכולתי כדי לחשוף האמיתות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי, אין לי שום טענות אליך |
|||
|
|||
אורי, כמובן שההתייחסות שלי לא היתה ביקורתית כלפיך. אדרבא, דווקא משום שאינך חושש לחשוף את האמת, מצאתי בך אוזן לביטוי עומק נוסף של האמת הזאת: כיוון שלמפלגת העבודה אין שום קו אדום - לא אידיאולוגי ולא מוסרי, והשלטון הוא תכלית קיומה - לקראת הבחירות ישקיעו אנשיה את כל מרצם בהשכחת המציאות הנוראה שאליה הביאו אותנו ויסיטו את דעת הקהל לעניינים שוליים ומנופחים במכוון: שכר הלימוד באוניברסיטאות, חוקה לישראל, סוגי הג'וקים במטבח של שרה נתניהו, סוגי הגבינות שאליהן התכוון עוזי לנדאו כשדיבר על תושבי רמת-אביב ג'. סמוך עליהם: כמו שהקימו את ''מפלגת המרכז'' כטריק למשוך קולות של ליכודניקים שלעולם לא יצביעו למפלגת העבודה, כך הם יקימו לך עכשיו את ''מפלגת המקצוענים'' (אבישי ברוורמן, אלי עמיר, בני גאון) שיוציאו את החברה והכלכלה מהבוץ. אבל כל המקצוענים הללו הם בעצם בשר מבשרה של מפלגת העבודה הניזונים ממנה כבר שנים ועכשיו תורם לתרום להנצחת שלטונה. בסך הכל אמרתי, שגם אם הישראלים התפכחו משהו בעקבות אסון אוסלו - תמיד יש למפלגת העבודה שפנים חדשים בכובע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למנשביק: מפלגת העבודה אינה רוצה להתחסל וכנ''ל |
|||
|
|||
העומדים היום בראשה. בוודאי שהם יעשו הכל על מנת לשרוד. אבל האופציות הריאליות הולכות ומתמעטות שכן אינך יכול לשקר לכולם כל הזמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי, אל תהיה כל כך אופטימי |
|||
|
|||
אינך יכול לשקר לכולם כל הזמן את אותו השקר, אבל אפשר להחליף את השקר. איך? למשל, כמו שהחליפו את רבין ''מר ביטחון'' בברק ''חייל מס' 1''. אילו באמת קלט עם ישראל את עומק השקר, הסילוף והמניפולציה של מפלגת העבודה, היה חדל לתת לה את קולו מאז 1977, ולא היו מצביעים עבורה אלא ערבים ו''אוכלי חינם'' יהודים, קרי - בכירי ההסתדרות ומוסדותיה הכלכליים ופקידי הציבור המשרתים את מפלגת העבודה מכסאותיהם במנגנון הממשלתי והציבורי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנשביק, האם לא עלה |
|||
|
|||
בדעתך או בדעת הקוראים האחרים שיכול להיות שהישראלים מעוניינים ברמיה מעין זאת? שמפלגת העבודה אינה יותר מאשר בבואת ציבור המרכז בישראל ששב ובוחר בה? מפלגה שהינה למעשה תמצית הישראליות האבודה? המפלגה שחרטה את דגל העמימות החברתית והמדינית על דגלה? שהפכה את מדיניות החוץ למדיניות פנים? שתמיד בתת המודע הרגישה בעגלה הריקה מול העגלה החרדית/התנחלותית המלאה? דווקא כישלון אוסלו המהדהד והטענה כי אוסלו הוא למעשה הצלחה ללא כל אלטרנטיבה אחרת (ואני מדבר כאן כאיש שמאל) הוא הדבר המגחך מפלגה זו לשיטתי - דבר אשר אולי עתיד לפגוע בסיכויה האלקטורלים, אלא אם כן מפלגה זו תמשיך להיות אהובה ואהודה בגין אי נטייתה לקיצוניות ובחירת שביל-זהב עמום לשיטת ישראלים שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס, לא זאת עלה בדעתי, משום שעלה בה משהו אחר |
|||
|
|||
אלכס, התזה שלך - כלומר: מפלגת העבודה משקפת את הרצון העמוק בציבור הישראלי לעמימות - היא מעניינת, אבל פילוסופית מדי, לטעמי. טענתי המרכזית היא שהעמימות של מפלגת העבודה אינה עמדה אידיאולוגית, אלא טקטיקת הישרדות. רק כשאתה מחזיק במפלגה אנשים עם כיפה (אברום בורג), עולים מרוסיה (סופה לנדוור), מקופחים-מזרחיים-מקצועיים (אלי בן-מנחם), חקלאים-עלק (שלום שמחון) וחובבי חילול יום הכיפורים בפרהסיה (יעל דיין) - אתה יכול תמיד לטעון כנגד מי שמאשים אותך בנטייה כלשהי, ש''יש אצלנו פלורליזם''. זו אינה אידיאולוגיה אלא אסטרטגיה, ולטעמי - אפילו מניפולציה. העובדה שמפלגת העבודה חתכה שמאלה בשלושים השנה האחרונות אין לה דבר עם שינוי אידיאולוגי, אלא רק עם שינוי דמוגרפי-אלקטורלי. כיוון שהלכו ואזלו קולות האספסוף המפא''יניקי שגם אם ייחרב העולם יצביעו רק ''עבודה'', הוחל בגיבוש הקול הערבי. הדבר נעשה בעזרת יאסר ערפאת (במפגשי יוסי ביילין ואבו-מאזן בקהיר, בשלהי שנות השמונים), תוך הבטחת מדינה פלשתינית לערפאת בתנאי שיסייע להגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות של ערביי ישראל ולהגביר את התמיכה במפלגת העבודה במגזר זה. ההתעלמות מבנייה בלתי חוקית של ערבים, ה''כבוד'' שעושים לאחמד טיבי ולעזמי בשארה באמצעי התקשורת וגם הקמת ועדת אור - הכל חלק מהתשלום שמשלמת מפלגת העבודה על פי החוזה הזה. אולם, לא די בערבים כדי להשיג רוב אלקטורלי, ועל כן - כדי להבריח מצביעים ''עוינים'' מקרב הרוב היהודי החש במניפולציה (גם אם אינו יודע להגדיר בדיוק את מרכיביה) - הגבירה מפלגה זו את אחיזתה במוקדי השיטור והעונשין במדינה: המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט העליון. אלה, בגיבוי התקשורת, נועדו ''לחנך מחדש'' יהודים לגבי ה''טוב'' וה''רע'': הטובים הם אלה ש''מחזקים את הדמוקרטיה'' (כלומר, תומכים בהסכמי אוסלו וב''מדינת כל אזרחיה'') והרעים הם אלה המסתגרים ביהדותם ומעכבים ''מזרח תיכון חדש'' מלפרוח. בכל מערכת בחירות מחדש ניטש ה''קרב'' על קולותיהם של היהודים המעדיפים מדינה יהודית בהחלט אך חוששים להיות כמו ה''רעים''. בכל מערכת בחירות ממציאים להם מלכודת חדשה: ב- 1992 התמקדו בעולי ברית המועצות שביניהם והבטיחו לסדר להם עבודה. ב- 1996 התמקדו במשכילים שביניהם והבטיחו לנתק אותם מרוח ה''אלימות'' הנוראה שרצחה את רבין, וב- 1999 התמקדו בחילוניות של שתי הקבוצות האלה גם יחד והילכו אימים עם ''תום עידן הכסף להתנחלויות ולישיבות''. הפרסומאי אריה רוטנברג הודה בכנס פרסומאים כי אנשי יחסי ציבור הם שיעצו לאנשי מפלגת העבודה ללכת מדי מערכת בחירות לשוק ו''לחטוף עגבניות'', כדי לבנות לימין דימוי ''אלים'' ולהרחיק ממנו מצביעים פוטנציאליים שרוצים להיראות ''יפים'' ו''נאורים''. גם הקמת ''מפלגת המרכז'' ב- 1999 היתה טריק פסיכולוגי נגד אנשי ליכוד שלא מסוגלים להצביע ''עבודה'', אבל מוחם נשטף ב''עלילות שרה נתניהו והג'וקים''. רובם לא הבינו שמפלגת המרכז היא סניף של מפלגת העבודה, שבה איציק מרדכי משמש בתפקיד ''הכושי שיעשה את שלו'' וייזרק לכלבים ברגע שיתבע נתח מהשלטון. אם תרצה לקט שיטות של לוחמה פסיכולוגית מבית מדרשה של מפלגת העבודה, תקבל לפי משקל (ממי שהיה פעם בין מעבדי השיטות הללו ומיישמיהן, עד שקצה נפשו בהן). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי-מפלגת העבודה -סוס יאור זקן |
|||
|
|||
כל דור והליכותיו מה שהיה טוב במאה הקודמת כבר לו מתאים למאה הזו, סוריא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסוריא: גם למאה הקודמת הם לא התאימו, אם |
|||
|
|||
בהתאמה אנחנו מבינים: תוצאות אופטימליות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי איזו תנועה היא או היתה לתפיסתך ''בסדר''? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם: שום תנועה, משום שכל התנועות פעלו ופועלות |
|||
|
|||
בתרבות פוליטית מושחתת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי