|
נזקי המלחמה - כתב הגנה | |||||
דוד סיון (שבת, 11/12/2004 שעה 7:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אנחנו עם לא נורמלי | |||
|
|||
כלומר, אנחנו מגדלים מורסה בתוכנו, ובמקום להקיא אותה, אנחנו מאדירים את שמה. גם אם מספר הסרבנים (הסרובניקים) על כל שמותיהם ואתרי האינטרנט שלהם מגיעים לכדי 600 כעת, הם לא שורש האמת של הדברים ואפילו לא מתקרבים אליה, אלא רק ביטוי פוליטי אומלל לאלה הרואים סכנה בשלטון ימין/סיפוח שטחים/המשך הכיבוש/קפיטליזם וסתם כינויים מכינויי שמאל כאלה. תופעת הסרבנות בישראל אינה חדשה והיא צמחה עם המדינה. כבר במלחמת העצמאות היו סרבנים, אבל הם נקראו משתמטים. אלה שלא הצליחו להשתמט הפכו למקללי המדינה הגדולים ביותר, מודל אורי אבנרי. עכשיו תשים לב, לכל הסרובניקים מסר אחיד – הכיבוש משחית. האין זה מסר פוליטי מבית היוצר של השמאל ובחתימת ידו של לייבוביץ (הלא שמאלני דווקא)? אם כן, אם הם מעידים שהם פגעו בערבים, מדוע הם עשו זאת מלכתחילה? מדוע הם לקחו חלק בתועבה? למה הם לא פתחו את הפה בצבא (ובצה''ל עדיין אפשר לפתוח את הפה)? למה הם עושים קמפיין ממומן חו''ל כדי לפגוע בצבא, בישראל ובביטחון? הכוונה היא פוליטית בלבד, ומכאן גם הזוהמה של התנהלותם. הם פועלים מתוך מעשיהם הנועלים בצבא, שם הפרו כל חוק ופקודה (אם אכן מה שהם עשו זוהי האמת כולה, ומסופקני בדבר) ומתוכם הם רוצים להעביר לנו סדנת מוטציה פוליטית מבית היוצר הסוציאליסטי. הם אנשים נהנתנים המתוגמלים בשכר מחו''ל, בנסיעות מעורטלות בחו''ל ובהרצאות ליסטים על ישראל בפני גויים שונאים מלכתחילה שרק רוצים ''אימות'' לטענותיהם מפני בוגדנים היצאים מאיתנו. היהודים תמיד היו חבורה של קבוצות אנשים הנאבקים בינהם על דרך ומעולם לא קבוצה אחת, ומעולם לא הלכו על פי אותה המנגינה. ולכן נטרפנו שוב ושוב במאתיים השנים האחרונות. יהודים תמיד תקפו יהודים בראש חוצות לפני גויי העולם, והנזק לבסוף התחלק שווה בשווה בין כל קבוצותיהם. אפילו הסרובניקים מאוגדים בכמה קבוצות, שמות, כינויים ואתרי אינטרנט (כשרבים מבינהם חברים ורשומים בכולם או ברובם). דחלילי הסרבנים משחקים לידיים של שונאינו, חלקם מתוך אמונה בצידקת דרכם הכושלת וחלקם רק מצורך של לפגוע במפקד, בפוליטיקאי קורקט, בחבר שליגלג עליו. ככה לא בונים תיזה מדינית. אבל ככה מזהמים את הנפש. כששולפים Refusnik מגיעים קודם כל לישראלים: | |||
_new_ |
מעבר לכך | |||
|
|||
אנחנו העם הכי מוסרי בעולם, הצבא הכי מוסרי בעולם. מטרותינו - אין מוצדקות מהן. לא פלא שכל הבלאגאן השמאלני החל רק מרגע שהוכח שצה''ל יכול לנצח. קיץ 2002 היתה נקודת המפנה של הנצחון הישראלי הטקטי לשבור את הטרור הערבי, קצת אחרי ג'נין והחיסולים הממוקדים שהחלו לשאת תוצאות חיוביות, ולשפר את מאזן הדמים. פתחון הפה המוחלט החל למעשה ב-2003 ואז החלו להיחשף ''ייסורי המצפון'' של לוחמי השמאל. אותו מצפון קלוקל שהניח להם לירות ןלפגוע בילדה ערביה, כדי שאחר כך יהיה להם מה לספר לחבר'ה ולצאת גברים, וקצת אחרי אח''כ לספר לכל העולם ולקבל כמה ג'ובות יפות, להתלבש בטוקסידו ולהיות מוזמנים לקוקטיילים וסעודות שמטרתן להוציא את שם ישראל לשווא. בכל בדינה אובייקטיבית ומקצועית מסתבר שצה''ל הוא הצבא המאופק ביותר מבין כל הצבאות הנלחמים היום (בעבר הקרוב), נערכים תחקירי אמת, הגם שישנם כמה המזלזלים בהם (אותם שמאלנים שלא אמרו כלום בתחקירים האלה, מוציאים גם את שם התחקיר לשווא). בשום צבא אחר הם אפילו לא מתרקבים לחיוב שבצה''ל. אבל למה כי נלך רחוק? האם המחבלים הערבים נוהגים ע''פ כל אמות המוסר של סרבני השמאל? סרבני השמאל מחבלים במלחמתו של צה''ל במחבלים. האין זה אומר דרשני? מה זכותו של מחבל מתאבד או שולח מתאבדים לחיות מאחורי ילדתו הקטנה בת 10? מבחינת המוסר, האם אנחנו יכולים להתיר לאותו מחבל להוציא פיגועים, או אפילו פיגוע אחת, כאשר אנחנו רואים אותו יוצא לדרכו ועימו ילדתו (בד''כ ילדת השכן הממלאת את תפקידה בעלת כורחה) כמגן סמוי לנקודת השיגור? האם אתה לא היית יורה בו, גם מתוך ידיעה שמגינתו יכולה בסיכוי גבוה להיפגע, אם היית יודע שהמחבל הולך להתפוצץ עליך או על בני ביתך? אסור לנו להתנצל או לבכות על שנצחנו את הרוע. אסור לנו לומר ''סליחה שניצחנו''. אנחנו צריכים להראות יד קשה וחסרת רחמים על אותו רוע, כדי שמחר נוכל להיות לרחם על הנותרים ואולי, אולי, אולי גם לעשות שלום אמיתי. מלחמתנו בשטחים אינה המלחמה עליהם, אלא על חיינו בכלל בפלסטין. הטרור לא התחיל עם הכיבוש ולא ישתיים בלעדיו. כי הטרור הוא יציר של דחיית ה''גוף הזר'' הנקרא המדינה היהודית, ממרחב המזרח התיכון הערבי-מוסלמי. את הנוצרים הערבים הצליחו הערבים המוסלמים להבריח למחוזות העולם (אפילו היה להם כבר נשיא בארגנטינה ועכשיו בקוסטה ריקה) די בהצלחה. הם לא יוותרו ליהודים כל כך מהר. | |||
_new_ |
מאמר מרתק הראוי להתייחסות רצינית | |||
|
|||
לכשאתפנה.. אנסה | |||
_new_ |
מבט רענן על בעיה קשה | |||
|
|||
המאמר הזה הוא מהפכני בגישתו, היות שהוא מתעלם במכוון מהמטרות הפוליטיות של המלחמה ומתרכז במנגנונים המתפתחים. אלה, ככל הנראה, מנגנונים אוניברסליים. קיומם אינו תלוי בכך אם המלחמה מוצדקת אם לאו. שהרי מקרי ההתעללות אינם קשורים למטרות המלחמה. הם פועל יוצא מכך שבאופן נקודתי יש חזק וחלש ושהאוייב נתפס כלא אנושי. אנו עלולים להיווכח שיש דבר אחד גרוע מהתעללות של חייל ישראלי בתושב פלשתינאי והוא התעללות חייל פלשתינאי בתושב ישראלי. האמריקאים התעללו בעיראקים. הבריטים דאגו ששום עיתונאי לא יסקר מקרוב את המלחמה הקצרצרה באיי פוקלנד, אבל פשעי המלחמה בשטחים היוגוסלביים לשעבר, פשעי האמריקאים בויטנאם, פשעי הויאטנמים בויאטנאם ופשעי הרוסים בצ'צ'ניה לא מותירים מקום לספק: מדובר בתופעה נרחבת. לכן המאמר הזה הוא חשוב. הוא מדבר על מה שחיילים ישראלים מעוללים לפלשתינאים ועל מה שהמצב מעולל להם, אבל הכלים שבהם הוא מנתח את המצב הם כלים אוניברסליים. זהו צעד ראשון בדרך לפתרון. מחנה ה''שלום'' רוצה להגיע למצב שבו נהיה במלחמה כשידנו על התחתונה, ובכך עלול להחמיץ את המסר המובא במאמר. הבעיה קיימת, ויש לפתח לפתרונה כלים שעדיין אינם בנמצא. | |||
_new_ |
מילה מיותרת. | |||
|
|||
אם תוציא מהמשפט האחרון שלך את המילה -עדיין- תתקרב לאמת. | |||
_new_ |
מילה מיותרת. | |||
|
|||
כלומר: ''יש לפתח לפתרונה כלים שאינם בנמצא''. אם יש לפתח והם אינם בנמצא, משמע שיהיו בעתיד, לא? | |||
_new_ |
מילה מיותרת. | |||
|
|||
משמע - הם אינם בנמצא. העתיד חתום וסתום (בפני קוכעי המדיניות). ''זהו צעד ראשון בדרך לפתרון'' - אכן צעד ראשון אבל...בכוון ההפוך. כל עוד ישראל תסתמך על ''כוחי ועוצם ידי הם שעשו לי את החיל הזה'' אנו נמשיך לקבל מנהרות מתפוצצות כמנה ראשונה וטילים על אשקלון וראשל'צ כתוספת פיקנטית. אין זכות קיום לעם ישראל ללא תורה ומצוות ולצערנו אנו נאלצים ללמוד זאת בדרך קשה ואכזרית. טבח שני המילואימניקים שהיה ברמאללה היה אמור להדליק נורה ענקית לגבי האויב הניצב מולנו וכוונותיו האמיתיות באשר ל'דו קיום' עם ישראל אולם לצערנו המסר לא נקלט ואנו ממשיכים לטמון ראשנו בחול ולחלום על חלונות פורחים באויר. לא חשוב איזה צעדים תעשה ממשלת ישראל,בכל מתכונת שהיא, הצעדים יובילו למלחמה קשה ועקובה מדם שבסופה ישלטו המוסלמים בארץ. זה מחויב המציאות. | |||
_new_ |
אני מבין אם כן שאתה תומך | |||
|
|||
בפרשנות שאירועי הילדה בת ה-15 והשייטת היו בדיוק כמו שתוארו בעיתונות הפלסטינית ובעיתונות הישראלית הכתובה (מיד לאחר התרחשותם) ואין לך כלל פקפוק ותהיות. | |||
_new_ |
הבנת לא נכון | |||
|
|||
מעבר לאירוע נקודתי זה או אחר, שאין בידי כלים לשפוט אותם, יש חיילים המתנהגים בצורה לא הגונה כלפי אוכלוסיה הנמצאת תחת שליטתה. זה קרה אצל האמריקאים בויאטנאם, אצל הישראלים בישראל, אצל הרוסים בצ'צ'ניה וכן הלאה. | |||
_new_ |
אצל הישראלים בישראל | |||
|
|||
או בשטחים? לפחות אתה חושב את השטחים לישראל וזה כבר לטובה. בכל מקרה אני לא משווה את הישראלים בשטחים כמו לאמריקנים בוויטנאם או הרוסים בצ'צ'ניה משום שהם הורגים והרגו באזרחים בכוונה תחילה, בכוונת מכוון ומפקד, במספר אירועים ידועים. אני לא ראיתי אישית בשירותי ולא קראתי דבר על כוונת תחילה לפגֵע באזרחים פלסטינים. כל המקרים שמוציאי הדיבה העלו ומעלים שוב ושוב הם מקרים מצערים שמרביתם ארעו בשל התנהגותם הנלוזה של הפלסטינים שבכוונה תחילה שולחים את מחבליהם בליווי אזרחים וילדים, או ששולחים ילדה לבדוק את עירנות התצפית המקומית לפעילות פח''עית חריגה. במצב דברים זה - בו צה''ל משתדל ביותר לא לפגוע באזרחים תמימים, המחבלים מסתווים כאזרחים ומקיפים עצמם בילדים - וצה''ל חייב להגן על עצמו לעלינו - אין לנו אלא להתגאות בצבא זה למרות הרכילות הרעה והמכוונת של שואפי הנסיגה עכשיו. הללו ישחקו בכל לכלכוך ובלבד להשיג את מבוקשם הפוליטי גם על חשבוננו. | |||
_new_ |
אצל הישראלים בישראל | |||
|
|||
מה הקשר לדעתי על השטחים? כבר ציינתי שהמאמר מהפכני במובן זה שהוא מתעלם במכוון ממטרות המלחמה ואינו עוסק בסוגיה של מי צודק בסכסוך. אבל נחזור לדיון הנקודתי: האם אתה חושב שב-37 השנים האחרונות לא היה שום מקרה שבו חייל נהג שלא כשורה וללא הצדקה בפלשתינאי? | |||
_new_ |
אצל הישראלים בישראל | |||
|
|||
בודאי שהיה וגם הפוך היה, אבל זה לא מתוצאותיו של אותה השקפה שהכיבוש משחית או שהכיבוש לא חוקי, אלא שכאלה הם החיים. גם בתוך ישראל לא כולם מרוצים מהממשלה או מהמשטרה, או מהרשות המקומית, וגם היו אי אלו התנגשויות. המבחן האמיתי כשחייל לא פועל כשורה הוא האם הוא פעל במסגרת הפקודות והחוק או הפר אותם. ויוצא, כמעט אחד לאחד, שהחיילים שפעלו לא כשורה הפרו פקודות והוראות חוק. תמיד טופלו מקרים ברמת הפרט בשטחים ומעולם לא היה קיפוח גורף של אוכלוסיות. כל עוד כולם התרכזו באיך לחיות ולא איך להרוג הכל פעל כשורה, וזה המבחן האמיתי לחיים זה לצד זה. | |||
_new_ |
אצל הישראלים בישראל | |||
|
|||
כלומר, אתה מסכים עם התזה העיקרית של המאמר ושלי. אולי כדאי שתקרא את המאמר, שאינו מדבר על כך שהכיבוש משחית או שאינו חוקי. | |||
_new_ |
זוהי הצעה מאוד חדשנית יובל | |||
|
|||
שאנשים יקראו את המאמרים לפני שהם מגיבים עליהם? כמה זה לא ישראלי, כמה זה לא גברי, כמה זה בזבוז של זמן!! להגיב אחרי שקראו? הגזמת זו הפעם!! | |||
_new_ |
אתה מתחזה פתאום למבין? | |||
|
|||
אין ספק שזה ישראלי וגברי מאוד, לפי תפיסתך. אני בכל זאת לא שלם עם האמירה של יובל, אבל כדאי שתקרא ואולי תבין. | |||
_new_ |
קראתי על כל האירועים שאתה מדווח עליהם | |||
|
|||
כמוך, ולא ראיתי שצה''ל נהג לא נכון. תפקידו של צה''ל להילחם באוייב המשחק מחוץ לכללי החוק שלנו או המוסר שלהם, תוך שהם מפעילים כלים פוליטיים לשינויים פוליטיים. ומכאן שאי אפשר להפריד בין החוק לבין המטרה הפוליטית. בכל מקרה גם אם אנחנו מבודדים כל מקרה שהבאת, אין התנגשות בין השניים. צה''ל פועל ע''פ חוק ועקרונות ברורים וידועים לכל לוחם. מי שחורג מהוראות אלה עליו לעמוד לדין. | |||
_new_ |
|
|||
הַכּוֹתֵב הַנִּכְבָּד מַעֲלֶה סוּגְיָה חֲשׁוּבָה וְכִבְדַת-מִשְׁקָל, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינֶנּוּ חָשׁוּד חָלִילָה כְּשׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲזִין בִּמְלוֹא הַקֶּשֶׁב לְטִעוּנָיו. בְּוַדַּאי מֻסְכָּם עָלַי שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּל בְּחֻמְרָה בְּכָל מִינֵי תּוֹפָעוֹת שֶׁל הֲפָרַת חֹק וְגִלּוּיֵי הִתְאַכְזְרוּת מְיֻתָּרִים. אַךְ זֶהוּ בִּבְחִינַת אָקָמוֹל נֶגֶד כְּאֵב שִׁנַּיִם. מֵעֵבֶר לַטִּפּוּל הַמִּשְׁפָּטִי כְּפִי שֶׁנֶּאֱמָר לְעֵיל - יֵשׁ לִנְקֹט שְׁתֵּי דְּרָכִים עַל-מְנַת לִשְׁמֹט אֶת הַקַּרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלֵי הַבְּעָיָה: א) יֵשׁ לְהָחִיל עֹנֶשׁ מָוֶת עַל כָּל רוֹצֵחַ - וּבִכְלָל זֶה לְצֹרֶךְ דִּיּוּנֵנוּ - רוֹצְחִים ''עַל רֶקַע לְאֻמָּנִי'' כַּנָּהוּג לְכַנּוֹתָם בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ; ב) יֵשׁ לְהוֹרוֹת לַצָּבָא לְהַשִּׂיג הַכְרָעָה חַדָּה וּבְרוּרָה בַּמְּהִירוּת הָרַבָּה בְּיוֹתֵר. כְּכָל שֶׁיּוּשְׁבוּ הַסֵּדֶר וְהַשֶּׁקֶט עַל כַּנָּם - כָּךְ יִפְחַת הַצֹּרֶךְ לְהִתְבּוֹסֵס בַּמַּלְכֹּדֶת הַסִּיזִיפִית שֶׁל ''אִפּוּק'', ''הֲכָלָה'', ''אִיתוּת'' וּשְׁאָר מִינֵי הַמְצָאוֹת תִּמְהוֹנִיּוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל - מִלְּבַד לְהַכְרִיעַ אֶת הָאוֹיֵב. | |||
_new_ |
סיבה ומסובב. | |||
|
|||
יש בעיה אחת 'קטנה' לסעיף ב' שלך: אם ניתן ל-''השיג הכרעה חדה וברורה במהירות רבה'',מדוע לא עושים זאת? אם לא ניתן ל-''השיג הכרעה חדה וברורה במהירות רבה'', מדוע זה לא ניתן? לכל סיבה יש מסובב. מצא את המסובב ותמצא את הסיבה. | |||
_new_ |
בסדר אודי בסדר | |||
|
|||
תורה ומצוות והקדוש ברוך הוא ותשעה ירחי שלטון ישמעאל. הבנתי, תודה. לא עובד. | |||
_new_ |
בסדר אודי בסדר | |||
|
|||
לא עובד עליך אבל יעבוד,ועוד איך,במציאות. סביר להניח שכשתבין-יהיה מאוחר מדי. חוסר היכולת ללמוד מלקחי העבר ולהסיק את המסקנות המתבקשות,היא מהמחלות היותר מפורסמות של עם ישראל. חבל. | |||
_new_ |
ניתן להשיג הכרעה בכל תחרות | |||
|
|||
השאלה אם אתה מוכן (דוכן... חה..חה..חה...חה... ) להשקיע מאמץ ולספוג החרמות מחו''ל? | |||
_new_ |
ניתן להשיג הכרעה בכל תחרות | |||
|
|||
עם האוכל-בא התיאבון. ככל שעם ישראל יוותר יותר,כך תגדלנה הדרישות לעוד וויתורים. פתי מי שמאמין שהערבים יסתפקו (לטווח ארוך) אפילו בהצעה הכי נדיבה שהשמאלני הקצוני ביותר יהיה מוכן להציע. החרמות מחו'ל יגיעו בלי קשר למה שישראל תוותר. חוסר האמונה שלנו,מול האמונה החזקה של הערבים יביא לתבוסתנו הבלתי נמנעת. רודפי השלום היום יהיו הראשונים לנוס מפני המלחמה מחר. בצד המוסלמי יש מספיק גורמים שידאגו שלא תקום מדינה פלסטינית 'רק' על חלק קטן מ'פלסטין השלמה'. במוקדם או במאוחר יבצעו טרוריסטים מוסלמים פיגוע המוני שיאלץ את ישראל לצאת למלחמה ולהצית את האיזור כולו. עניין של זמן. | |||
_new_ |
אריה, הנושא הוא פגיעה בנפשו של החייל | |||
|
|||
אין במאמר שום קביעה מי צודק ואם יש סיבה להעמיד לדין מישהו. המאמר הוא על אכזריות המלחמה כלפי נפשו של הלוחם כפי שמשתמע מדיווחים שונים. הנה עוד דוגמה להצגת הבעיה שהעליתי. ראיתי אותה בחנות ספרים על עטיפתו של ספר: אחת מאלו שצנחו באירופה בשנת 1944 אמרה בשנת 1986: ''יש שאלה אחת שגורמת לי חלומות בלהות והייתי רוצה לשאול אותה. בעוד כמה מלחמות יילחמו הבחורים שלנו בטרם יהפכו לחיות?'' (דן יהב, טוהר הנשק אתוס, מיתוס ומציאות, 2002). הבעיה היא נפשו של החייל..... | |||
_new_ |
מלחמות לא משחיתות את רוח הלוחם | |||
|
|||
בעיקר כשהן מלחמות ''צודקות'' (כמו מלחמה על הזכות לחיות ולא להתאבד). אבל כמו בכל תופעה יש הנכשלים בעמידה איתנה ורוחם נשברת. ולגבי הערת הגברת הנכבדה אני בהחלט מבין לרוחה, שהיאוש הוא גדול כשצריך להילחם ולהילחם ולא משיגים את המטרה בערבו של יום, בעיקר כשאנשי שמאל יפים מאריכים לנו את המלחמה בכל מיני תוכניות ומצגות שווא. אני לא מטיל ספק בכוונותיו של דן יהב הידע בנטיות ליבו וקולמוסו, אבל העובדה שהוא מדבר על מלחמה ועל טוהר נשק מעידה יותר מתמיד שהבן אדם לא יודע על מה הוא מדבר. | |||
_new_ |
גם מהלם הקרב התעלמו הרבה שנים | |||
|
|||
ההתעלמות מבעיות ועובדות אף פעם לא הועילה לאף אחד. גם אם תחביא את הבעיה היא תצוץ ותכה בך. ואז כאשר ''השלטון'' יכיר בכך הרי תגיד בטח שיש לנו בעיה ... זה ''הם'' שאשמים בהסתרת הבעיה.... תהייה בריא...... | |||
_new_ |
הלם קרב היא תופעה פסיכולוגית | |||
|
|||
לא נשלטת ודי שולית, יש לומר. לא התעלמו ממנה, אלא טיפלו בה במחשכים (כבר ממלחמת השחרור). התופעה ''נחשפה'' לציבור הרחב לאחר מלחמת יום הכיפורים כי אז החברה הישראלית הפכה ליותר ביקורתית ותוקפנית. אבל האמירה הזאתי על שאנחנו הולכים ומתעייפים מכל המלחמות האלה עושה את הרושם שאנחנו מעודדים מלחמות, יוצרים אותן ונהנים לחגוג עליהן. היא משדרת איזשהו שקר מוסכם שרק אם נרצה שלום וניתן לפלסטינים מה שהם רוצים או מה ששלהם, אז יהיה שלום. אהי מגדיר את זה כיאוש בדרך, יאוש מצידקתנו, מעין איבוד עשתונות. | |||
_new_ |
''האמירה הזאתי'' - היא שלך | |||
|
|||
אתה המצאת אותה, כאן בפתיל, וכעת מתלונן עליה. גם ''השקר המוסכם'' הוא פרי נפתולי המוח הקודח שלך. | |||
_new_ |
איך שאני מכיר את דוד סיון הוא יאשים | |||
|
|||
אותך בכל הפכים הקטנים של התיזה שלו. זה מנסיון. תאמין לי. | |||
_new_ |
עוד נתון-עובדה | |||
|
|||
החייל שירה בפעיל הבריטי: שיקרתי בתחקיר (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3018666,00.h...). חוץ מהרוג בריטי ישנם עוד נפגעים: החייל מגדוד הסיור המדברי, צה''ל והמדינה. | |||
_new_ |
עוד נתון-עובדה שלא משנים מאומה | |||
|
|||
צה''ל פועל ע''פ חוק בשטחים ונלחם בטרור. במשך 4 השנים האחרונות ירו המחבלים מאות אלפי צרורות, מרגמות, מטענים ורקטות צה''ל הגיב גם הוא במאות אלפים (אני מאמין שאפילו פחות ממה שירו הפלסטינים) צרורות, פצצות. כולם פועלים בשטחים מיושבים, ארץ מבותרת, כאשר קווי הראיה הם רק לטווחים קצרים, בשל קיפלי הקרקע והתכסית. במקרה מסוג זה סביר שיקרו מקרים של פגיעה רשלנית או לא מכוונת באזרחים ערבים ובמפגינים בעייתיים. כל המקרים האלה נבדקים, נחקרים וכאשר יש מקום להעמיד את היורים לדין, הם עומדים לדין. יכול להיות שהמקרה הזה גם הוא שייך לקטגוריה של העמדה לדין, כמו הקצין הדרוזי שירה במחבלת-ילדה. לאור ריבוי הקונפליקטים היומיומיים אפשר לומר שצה''ל הוא צבא מאופק, הגון ונקי ביחס לכל כוח צבאי אחר שעומד במלחמה בתנאים דומים. בטח כשאנחנו רואים איך החיילים הצרפתיים פותחים באש על מפגינים בחוף השנהב, אנחנו רק יכולים להיות גאים בחיילינו. | |||
_new_ |
בזבוז זמן | |||
|
|||
ולא איכפת לך משלומו של החייל? האם מה כל זה עושה-עשה לו לא מעניין אותך? כנראה לא תפסת מה הנושא של הפתיל ואתה ממשיך לכתוב דברים לא לעניין..... | |||
_new_ |
בזבוז זמני.... | |||
|
|||
לסיון.... אז כלל לא הבנת אותי. אני מאה אחוז עם בצבא ועם החייל ושלם עם בירור העניין בתוך הצבא. למה אתה תמיד מתנתק מהפתיל? | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |