|
השפעת קתרינה על שוק האנרגיה | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 08/09/2005 שעה 7:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
כנראה שעדיף למשק האמריקאי מחיר נפט גבוהה | |||
|
|||
בזבזנות הנפט במכוניות הנפט האמריקאיות מעוררת תמיהה. האמריקאים ידועים בחסכנות שלהם בתחומי צרכנות אחרים. רק חוסר ראות של הממשלים האמריקאיים יכלו להביא לבזבזנות הזו. כל עוד מחירי הנפט נמוכים, לא יהיה מספיק תמריץ לפתח מקורות אלטרנטיביים. המסקנה המתבקשת: להכניס לתודעת צרכני העולם ובמיוחד צרכני ארה''ב כי תמו ימי הבזבוז בדלק. רק כך יפנימו כולם כי חיינו בעולם של שוטים, בעניין זה. | |||
_new_ |
ישנם גורמים אובייקטיביים | |||
|
|||
שמקשים על הקטנת צריכת הדלק בארה''ב. ראשית, למעט בתוך הערים הגדולות, התחבורה הציבורית מאוד מפגרת (ישנם הרבה אזורים שהיא כלל לא קיימת) בארה''ב ואי אפשר להתקיים בלי רכב. שנית המרחקים הם גדולים. נסיעה של 40 - 50 מייל בכל כיוון לעבודה זה דבר מקובל כאן. באזור בו אני מתגורר, בטקסס, מקובלת הבדיחה ש Next door זה חצי שעה נסיעה. גורמים אחרים הם יותר פסיכולוגיים אבל לא ניתן לזלזל בהם. המכונית מסמלת יותר מכל את אורח החיים של האמריקאי הממוצע. קשה מאוד לשנות את צורת החיים אליה אנשים התרגלו במשך דורות. דבר אחרון הוא האמונה של האמריקאי הממוצע שעליית המחירים משקפת תאוות בצע של הייצרנים והמשווקים ולא מחסור אמיתי. אינני בטוח שהם טועים. לפי כל המומחים כאן עלות הפקה של חבית דלק גולמי היא בין 5 ל 10 דולר - וזה כולל הכל. חבית כזאת נמכרת היום ב 60 דולר ומעלה. בניגוד לישראל ואירופה, בהן מרכיב המיסים במחיר הסופי לצרכן הוא משמעותי, כאן המיסים הם כ - 10 אחוזים (בעיקבות עליית המחירים האחרונה זה ירד משמעותית כי לא העלו את המיסים שנקבעים בערכים מוחלטים ולא באחוזים מהמחיר). במקביל מאזני חברות שיווק הדלק מראים על רווחים אסטרונומיים. | |||
_new_ |
זו הבעיה, שהמיסים בארה''ב על הדלק מאוד נמוכים | |||
|
|||
יש להכניס לתחשיב המיסים את עלות בניית הכבישים, שיפורם ותחזוקתם. אין הצדקה למכוניות ענקיות זוללות דלק. העובדה שהתחבורה הציבורית מוזנחת אינה מצריכה מכוניות ענקיות דוקא. באשר לעלות הפקת הנפט, זה לגמרי אינו רלוונטי למחיר שהוא נמכר. אם לא היה מדובר במאגר אשר כמותו מוגבלת, היה אפשר לתמחר אותו לפי עלות ההפקה. אבל מדובר במשאב אשר עלול להיות במחסור חמור בדורות הבאים. הפתרון הכלכלי הנכון במקרה זה, הינו העלאת המס בארה''ב, ודאי שזה לא פופולרי לנשיא המכהן, אבל היום אפשר להצדיק את זה, ועם הסברה נאותה זה עשוי להתקבל בהבנה. | |||
_new_ |
הפתרון הכלכלי | |||
|
|||
המחיר של חבית נפט גולמי לוקח בחשבון את העובדות על הרזרבות במאגרים התת-קרקעיים. מצד אחד ליצרנים יש הערכות חכמות על הגודל של הרזרבות והם לוקחים זאת בחשבון כאשר הם שוקלים להרחיב או לא את הייצור (התפוקה). גם הצרכנים לוקחים בחשבון את גודל הרזרבות הקיימות וזה, כמובן, מתבטא, בנכונות שלהם לשלם. העלאת מס היא לא פתרון כלכלי. לכל היותר היא מדיניות כלכלית. מעבר לכך מיסוי פוגע ביעילות ההקצאה של מקורות ושימושים. לכן כלכלנים ברוב המקרים ימליצו לקצץ במסים. מצד שני, אפשר לחשוב על מחקר כמוצר ציבורי, לפחות ברמות מסויימות, דבר שמצדיק מעורבות של הממשלה באמצעות סיבסוד כדי לעודד פיתוח שימוש בתחליפי נפט לייצור אנרגיה. צריך גם לזכור שכאשר המגזר הפרטי יראה שכדאי להשקיע במחקר ופיתוח הוא יעשה זאת ממש כמו שעשו זאת עד היום. | |||
_new_ |
הפתרון הכלכלי | |||
|
|||
א- המחיר לוקח בחשבון הרבה גורמים: סיכוי לפיתוח מקורות אלטרנטיביים, סיכוי למציאת מקורות חדשים גדולים, סיכוי שמאגרי הנפט הם בלתי מתכלים (ישנה תיאוריה כזו, הטוענת כי הנפט ממשיך להווצר כל הזמן ע''י בקטריות בבטן האדמה), גמישות הביקוש ועוד ועוד. ב- הצרכנים הרגילים אינם לוקחים בחשבון את גודל הרזרבות, וזה לא מעניין אותם. ג- כיון שבשיקולי (או מניעי) הצרכן הממוצע יש מרכיבים שאינם רק כלכליים, הרי יש להפעיל את מכשיר המיסוי כדי לאזן מניעים אילו. ד- המיסוי יקטין את הביקוש, דבר שבסופו של דבר ילחץ את המחירים כלפי מטה. ה- כיון שמדובר במוצר מיובא (אני מדבר על ארה''ב כמרכיב חשוב בביקוש), הרי הגדלת מרכיב המיסוי יתרום לשיפןר מאזן התשלומים, עקב הירידה בביקוש. ו- המיסוי מעלה את המחיר לצרכן, וגורם לדרבון ההשקעה בפיתוח מוצרים אלטרנטיביים, שכדאיותם עולה. קיצורו של דבר, אין הנפט מהווה מוצר כלכלי רגיל, לכן המחיר צריך לכלול גם מיסוי גבוה כדי לנטרל עיוותים אשר נגרמים כתוצאה ממרכיבים שונים מורכבים ומגוונים. | |||
_new_ |
בקיצור הנפט הוא מוצר רגיל | |||
|
|||
1. הצרכנים לוקחים בחשבון, אחרת מהיצרנים (כי רמת הידע שלהם היא אחרת), את גודל הרזרבות של הנפט הגולמי (הדאגה שאתה מבטא בהודעותיך היא דוגמה: אתה חושש להידלדלותן לפני מציאת תחליף). 2. מאחר והצרכנים הם צרכנים רגילים כמו אלו ששוקלים אם לקנות עוד לחם או עוד עגבניה מתאים לנתח את התנהגותם בכלים כלכליים שפיתחו כלכלנים לאורך הדורות. הכלים הללו אומרים שמיסוי מעוות.... 3. מיסוי מעוות את יעילות ההקצאה של מקורות ושימושים - יוצר ביזבוז או חוסר. אם גם כפי שטענת בדיון אחר הביקוש לא גמיש הרי ש''התועלת'' שאתה מתאר תהיה שולית. 4. כאמור מיסוי פוגע ולא מועיל וגם טענה ד' סותרת את טענה ו' או להיפך. בקיצור הנפט הוא מוצר כמו כל מוצר אחר וניתוח התנהגות ההיצע והביקוש לגביו הוא ניתוח כלכלי רגיל. כדי לנטרל עיוותים כתוצאה ממיסוי יש להפחית את רמת המיסוי. | |||
_new_ |
אני בהחלט לא מסכים איתך. | |||
|
|||
נכון שהמיסוי גורם למחסור גם במקרה זה, אבל זה בדיוק מה שנדרש עבור המשק האמריקאי. יש להדגיש כי במקרה הזה, האינטרס הלאומי צריך לגבור על האנטרס הפרטי, ויש להעלות את המיסוי על הנפט. הנפט בפירוש אינו כמו כל מוצר אחר. | |||
_new_ |
העלאת המיסוי באמריקה על הדלק נראית לי חיונית | |||
|
|||
ולו רק בשל הוצאות הממשלה הפדרלית והמדינות כדי לשקם את ההרס - בתשתיות, שיקום, ביטוח - שנוצר ב''קתרינה''. זה גם יעודד את הכוונה להנמיך את היקף השימוש הבזבזני בדלק. | |||
_new_ |
פרקש ידידי, אני מעריך מאוד את סדרי העדיפויות שלך | |||
|
|||
אבל האם אתה באמת חושב שזה יזיז מה שהוא למי שהוא כאן? פרטתי למעלה מספיק סיבות מדוע זה אף פעם לא יקרה. צריך להיות ריאלי ולהציע פתרונות שיש סיכוי שיבואו לידי ביצוע. זה אולי לא חכם, אבל כמו שאומרים ''זה מה יש''. | |||
_new_ |
ישראל ידידי, אולי הקטסטרופה תהיה זרז לשינוי חברתי | |||
|
|||
פוליטי שנדרש בכל מקרה באמריקה? ובמה בסך הכל מדובר? בקפיטליזם רגיש ואנושי יותר המושקע בשיקום חברתי חיוני. ללא השיקום החברתי, האמפריה האמריקאית יכולה לקרוס. אם לא היום אז מחר, אם לא מחר אז מחרתיים. אלא אם תגיד לי ש-100 מיליארד דולר (ולדעתי זה יצמח למספר גדול הרבה יותר) זה כסף קטן לאמריקה. | |||
_new_ |
זו צריכה להיות קטסטרופה | |||
|
|||
במימדים הרבה יותר גדולים ממה שקרה עכשיו בלואיזיאנה כדי להביא לשינוי כזה באורח החשיבה האמריקאי. אינני אומר שזה לא יכול לקרות בנסיבות מסויימות, אבל הסיכוי לכך הוא מיזערי בנתונים הקיימים. | |||
_new_ |
אתה לא עוסק בכלכלה | |||
|
|||
אני מזכיר לך שהמאמר שלי עוסק בניתוח כלכלי של המציאות. וכן גם התגובות שלי עוסקות בהרחבה או הבהרה של הניתוח הכלכלי. משמעות התגובות שלך היא שאתה לא עוסק בניתוח כלכלי. לכן אינך מסכים עם עמדתי. זו זכותך אבל אותי זה כבר לא מעניין. | |||
_new_ |
דוד, אני סולד מויכוחי יוקרה | |||
|
|||
תקרה לזה כרצונכה. ישנו צורך כלכלי להעלאת המסים על נפט בארצות הברית, במטרה להקטין את התלות של אמריקה ביבוא נפט, במטרה לעודד פיתוח מוצרים תחליפיים במטרה להקטין את הבזבוז שאינו מוצדק על מכוניות ענקיות במטרה לממן מה שצריך כיום לממן לטובת הציבור. ועוד ועוד סיבות. אני לא מתכוון להמשיך בדיוני סרק בנושא זה... | |||
_new_ |
אני סולד מההתנהלות שלך | |||
|
|||
אתה עוסק בכאילו כלכלה ואינך תופס זאת, אחרת לא היית כותב: ''תקרה לזה כרצונכה''. יש חשיבות למהות המושגים ואיך משתמשים בהם, אבל אתה דוחה תנאי בסיסי זה. אתה גם לא ''מקשיב'' לביקורת בהקשר הזה. כאשר אתה, חזי, מתיימר לטעון טיעונים בתורת הכלכלה עליך להבין ולקבל את המושגים הבסיסים שבבסיס התורה הזאת. מאחר וה''המלצות'' שלך אפילו לא לוקחות בחשבון, או מתעלמות, מהחלקים הכי פשוטים של התורה הכלכלית זה כבר לא דיון על כלכלה או על צרכים כלכליים. העלאת מסים היא לא צורך כלכלי. גם היעדים שאתה מציג הם לא כלכליים. מכאן שאינך עוסק בכלכלה למרות שאתה מתיימר ליצור תדמית שכן. זה כן משנה איך קוראים לזה...... !!! | |||
_new_ |
דוד, יש לי תואר בכלכלה מהאוניברסיה העברית | |||
|
|||
דוד, יש לי תואר בכלכלה מהאוניברסיה העברית אז אני אמור כן להבין. אגב, יש לי ספק רב אם קיבלתה אי פעם תואר בכלכלה ממוסד מכובד זה. או בכלל ממוסד ישראלי אחר... | |||
_new_ |
אכן אתה אמור להבין | |||
|
|||
אני גם חושב שאתה מבין כלכלה אבל אתה משתמש במושגים בצורה כזאת שמראה על בילבול ולמרות זאת לא ''הקשבת'' לביקורת. אם תשדל להימנע מבלבול מושגים או שתקשיב לביקורת בנידון אפשר יהיה לדון על כלכלה. אם לא אז לא. לא יקרה שום אסון. | |||
_new_ |
על איזו ''ביקורת'' אתה מדבר ? | |||
|
|||
אתה פשוט טועה במתן ''רצפט'' פגום לנושא הנדון. כפי שציינתי, אני לא מתכוון להמשיך ''בויכוח'' בנושא זה. | |||
_new_ |
הביקורת על דבריך כבר כתובה | |||
|
|||
קרא שוב את תגובה 65645, את תגובה 65653, את תגובה 65687 ואת תגובה 65691. | |||
_new_ |
על איזו ''ביקורת'' אתה מדבר ? | |||
|
|||
יש ממש בתאור של סיון במאמר, עם היסתייגות אחת? והיא ביכולת הזיקוק של בתי הזיקוק האמריקאים במפרץ מקסיקו? סיון טוען שרק עתה החלו בתי הזיקוק לחזור לפעילות, מזה ניתן היה להבין שמדובר בתפוקה מיזערית, כאשר למעשה כבר לפני שבוע הגיעה התפוקה ל-42% וכיום עברה את גבול ה-50% זאת על פי CNN. את הויכוח על התפריט או מינון, אני משאיר לכם! | |||
_new_ |
''תואר בכלכלה'' או ''תואר בקלקלה''? | |||
|
|||
לעתים קרובות, כשאני קורא את התחזיות וההסברים המתפרסמים במדורי הכלכלה של העיתונות, אני מתקשה לראות את ההבדל בין השניים. | |||
_new_ |
יש משהו בדבריך, וכבר היה לי ויכוח בעניין | |||
|
|||
עם דוד סיון, על מקומו של החיזוי בכלכלה. זאת לאחר שביבי ומשרד האוצר פרסמו תחזית כלכלית 10 שנתית. איך אפשר לצפות כיצד תהיה הכלכלה בעוד 10 שנים כשאנחנו אפילו לא ידענו לפני שבועיים שהולכת לבוא ''קתרינה'' כזו, וגם עכשיו אפילו לא יודעים מה תהיינה התוצאות של הקטסטרופה על אמריקה ועל כל העולם. תגובה 58216 | |||
_new_ |
''תואר בכלכלה'' או ... | |||
|
|||
ישראל, תחום ''הכלכלה'' הוא תחום מאוד מורכב. הסיבה נעוצה בהיות הכלכלה תחום אשר מושפע מהתנהגויות פוליטיות (שברובן אין להן קשר לכלכלה), התנהגויות פסיכולוגיות, תופעות טבע בלתי נשלטות (כמו האסון בארה''ב) ועוד ועוד... זו הסיבה שקשה ואפילו בלתי אפשרי לתת תחזיות כלכליות מדוייקות. כל מי שטוען כי יכול לתת תחזית כזו, רק מטעה בלשון המעטה. יחד עם כל זאת, ניתן לנתח השפעות של מאורעות שונים בתחומים שהזכרתי קודם, ולחזות כיווני השפעה כלכליים שלהם. כלכלן אמיתי, הוא מי שמנתח השפעות בלתי כלכליות על הכלכלה. מלימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית, אני יכול להעיד כי הדגש מושם שם בבדיקת הסטודנט לכלכלה ביכולתו לניתוח לוגי נכון של מאורעות. ''הקויז'' בכלכלה מהווה אבן בוחן חשובה ליכולת זאת, ורבים וטובים נכשלים בו. כלכלן טוב אמור לחזות השפעות אפשריות, ולתת רצפט לכוון שיש לנהוג לפיו, כדי להגיע ליעד כלכלי מסויים. כמו רופאים, גם כלכלן יכול לתת רצפט שגוי. כאשר שאלתי קודם את דוד סיון אם יש לו תואר בכלכלה ממוסד ישראלי, שאלתי זאת מתוך התחושה העמוקה כי במקרים רבים הוא נותן ''רצפט'' אשר לא היה עובר מבחני ''קויז'' באוניברסיטה העברית... | |||
_new_ |
גם אם יש לך תואר מהאוניברסיטה העברית | |||
|
|||
השגת תואר בכלכלה, גם מהאוניברסיטה העברית היא תנאי אחד להצלחה מקצועית ככלכלן. אבל התואר הזה אינו מבטיח שבעליו ינהג ככלכלן. זאת היתה הבעיה שלך עד עכשיו. לא גם כלכלן טוב יכול לשגות בתחזיות של תופעות כלכליות הרי הוא רק בן אדם. אבל יותר קל לשגות כאשר אדם מבלבל מושגים, כמוך, בזמן הניתוח הכאילו כלכלי שלו. הרצפט שלך מלא במושגים שגויים ולכן הוא לא יעבור את מבחני ה''קויז''. כמו הקשר הלקוי בין המושגים המבולבלים שלך עם ניתוח כלכלי, גם הקשר בין התחושות שלך והמציאות הוא מקרי ביותר. למרות שאינך מתכוון להתעסק בויכוחי סרק, פתחת אחד חדש. אבל הביקורת שלי על טענותיך נשארת נכונה: ''העלאת מסים היא לא צורך כלכלי. גם היעדים שאתה מציג הם לא כלכליים. מכאן שאינך עוסק בכלכלה למרות שאתה מתיימר ליצור תדמית שכן. זה כן משנה איך קוראים לזה...... !!!'' (תגובה 65691). | |||
_new_ |
דוד, אני כותב בפורום הזה כבר כשנתיים. | |||
|
|||
דוד, אני כותב בפורום הזה כשנתיים. מעולם לא הזכרתי שיש לי תואר בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. ההשמצות שלכה בעניין ההבנה שלי בכלכלה, היו הסיבה שכתבתי מה שכתבתי כתגובה לכך. אני חוזר ואומר כי אין לי עניין בוכוחי יוקרה. כפי שציינתי כבר, אני לא מתכוון להמשיך בויכוח ''הכלכלי'' בפתיל זה, כיון שלדעתי כבר אמרתי מה שיש לי להגיד בנושא. כפי שאני כבר מכיר אותכה, אתה תגיב בהשמצות נוספות. | |||
_new_ |
זו ביקורת ולא השמצה | |||
|
|||
הכתרת ביקורת כהשמצה, כפי שאתה עושה, היא שיטה להתמודדות עם ביקורת. קרא שוב את הביקורת בתגובה 65746 ובתגובות האחרות ותראה ותראה שאין בהן השמצה. לידיעתך, מה שכתוב שם נכון - זו עמדתי על דבריך שכתבת כאן בפתיל. הביקורת שלי בפתיל זה, היא לא השמצה והיא גם לא ויכוחי יוקרה. | |||
_new_ |
זו ביקורת ? | |||
|
|||
כתבתה '' כאשר אתה, חזי, מתיימר לטעון טיעונים בתורת הכלכלה עליך להבין ולקבל את המושגים הבסיסים שבבסיס התורה הזאת. מאחר וה''המלצות'' שלך אפילו לא לוקחות בחשבון, או מתעלמות, מהחלקים הכי פשוטים של התורה הכלכלית זה כבר לא דיון על כלכלה או על צרכים כלכליים.'' המשתמע מכך שאין לי מושג... דוד, אם זכור לך, לפני יותר משנה, היה לנו ''תקל'' בויכוח כלכלי. גם אז לא הזכרתי שיש לי רקע בכלכלה, זכור לי התרתחתה מאוד. אז בוא נפסיק על ''ההתנצוחיות'' המיותרות, שאין לי עניין בהם. | |||
_new_ |
זו אכן ביקורת | |||
|
|||
אני מוכן לחזור על הציטוט שוב ושוב כי המוקד שלו הוא ביקורת על משמעות הדברים שכתבת. אין בציטוט דבר על היכולת שלך או על הידע שלך. המיקוד של הציטוט הוא דוקא במשפט השני שמשמעותו היא: מאחר שההמלצות שלך לא לוקחות בחשבון או מתעלמות, מהתורה הכלכלית זה כבר לא דיון על כלכלה. עדין לא היה ביננו דיון כלכלי וזו עיקר הביקורת שלי. | |||
_new_ |
זו ביקורת ? | |||
|
|||
חזי יקר. אין להיתרתח עם סיון!? חוזר ודש, חוזר וטוחן, חוזר ומתנצח, כך הוא וזהו זה. כאשר אתה מעלה(ובצדק)שתחזית כלכלית מדוייקת היא משימה קמעת בלתי אפשרית, כתוצאה של גורמי השפעה, שלו גם ניתן היה בחלקם לחזותם!! לא ניתן היה לחשבם בהיקף מדויק, ועל כן כל תחזית כלכלית היא הערכה מקצועית ותו לא. ואם אדם כלשהוא חולק על קביעתך זו! אומר דרשני! | |||
_new_ |
''ישנו צורך כלכלי להעלאת המסים על נפט בארצות הברית'' | |||
|
|||
אתה לא חושב שכדאי להביא את זה לידיעתו של הנשיא בוש? אני יכול לשלוח לך את הדוא''ל שלו (גם של הסגן שלו . . .) | |||
_new_ |
זה לא יקרה אף פעם | |||
|
|||
גם אם הייתי מסכים עם השקפתך שיש להעלות את המיסים, אתה יכול לשכוח מזה. כל הכלכלה האמריקאית מבוססת על שוק חופשי עם מינימום התערבות ממשלתית. העלאת מיסים מנוגדת לזה ואף פעם לא תעבור, להיפך המגמה היא עוד להוריד אותם. קל לתקוף ''מכוניות ענק זוללות דלק'', אבל לא הכל שלילי במושג הזה. מעבר לצריכת הדלק יש גורמים נוספים כמו מיספר הנוסעים (מיספר המישפחות האמריקאיות עם ארבעה ויותר ילדים הוא הרבה יותר גדול מאשר בישראל - אינני סופר את החרדים - או באירופה), וכן בלאי המנוע בהתחשב עם הקילומטראג' השנתי שהאמריקאי הממוצע נוסע. תשווה איך נראית ומה מצבה של מכונית יפנית ''חסכונית'' אחרי 5 שנים על הכביש לעומת קדילאק או לינקולן או אולדסמוביל. הנושא של Car pooling הוא מאוד מקובל, בייחוד בקשר להסעת ילדים לבית הספר. זה יכול ללכת רק עם מכוניות גדולות. | |||
_new_ |
זה לא יקרה אף פעם | |||
|
|||
א- הטענה של גודל המשפחה תופסת רק בחלק קטן של המקרים. כאשר מדובר בישיבה במושב הקדמי, שמכיל מקום נוסף במכוניות האמריקאיות. מעט מאוד מכוניות נוסעות בתפוסה מליאה. ב- מסכים שמכוניות אמריקאיות יותר חזקות, אבל נושא זה יהיה נכון גם למכוניות אמריקאיות קטנות, כי מוצרים אמריקאיים מיוצרים טוב יותר, בדרך כלל. לדעתי, אם תעשה חשבון של החסכון בדלק יקר מיובא, יהיה כדאי יותר למשק האמריקאי להגדיל את ייצור המכוניות, עקב בלאי גדול יותר, אשר מחירו יהיה רק חלק מהחסכון בדלק. | |||
_new_ |
כמה מילים על כלכלה ופוליטיקה | |||
|
|||
מאחר ופוליטיקאים עוסקים במדיניות כלכלית יש אנשים שנוטים לערבב בין ניתוח כלכלי לבין הניתוח של המציאות הפוליטית. כך גם קרה כאן. כעת לגופו של עניין: 1. השיקול הכלכלי דבר אחד ברור לכל כלכלן מתחיל שמיסוי (או סיבסוד שהוא מיסוי שלילי אם תרצה) משבש את יעילות ההקצאה של המקורות והשימושים במשק. זו אחת הסיבות שכלכלנים ממליצים על שוק חופשי וצימצום הממשל למינימום. 2. השיקול הפוליטי כבר קרו מקרים שהעלו את שיעורי המס בארה''ב כך שתיאורטית זה עשוי לקרות שוב. הרי דבר דומה לזה קרה לא מזמן עם העלאת תעריפי המכס על טקסטיל מסין ..... רצה הגורל ושיקול הדעת של הבוחרים האמריקאיים הביא לבחירת ממשל שבעיקרון מכיר ומקבל את ההמלצה הזאת. מצד שני יש לממשל הזה בעיה מהותית עם גרעונות ואי הצלחה בהורדת רף ההוצאות - יעד שהוא גם חלק מההמלצה הנ''ל. לכן אולי נראה עליה בשיעורי המס. אני מעריך שהתירוץ של קתרינה ישחק (אם הוא עוד לא משחק) בימים ובחודשים הקרובים תפקיד בהרבה יוזמות להגביל את השוק החופשי. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |