פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נכסי הציבור וצדק חלוקתי
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 10/04/2007 שעה 15:00)


נכסי הציבור וצדק חלוקתי

ד''ר דוד סיון



... אני סבורה כי יש לקבל את פרשנות התובעות למונח ''קרקע עירונית'', כך שהפרשנות תהיה פרשנות פונקציונאלית. במילים אחרות, כל קרקע שנעשה בה שימוש שאיננו חקלאי, תחשב לקרקע עירונית לצורכי ההסכם, בין אם היא מצויה באזור המוגדר כ''עיר'', ובין אם היא נמצאת באזור של מועצה אזורית.
הציטוט הוא מפסק דין שקבעה השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בתאריך 21.2.2007. התביעה שנדונה במשך 7 שנים עסקה בין השאר בנוהג של מנהל מקרקעי ישראל לא לשלם את הסכום הראוי כהיטל השבחה לרשויות המקומיות בכלל ולמועצות האזוריות בפרט. זוהי החלטה מהותית משום שהיא מתקנת עיוות היסטורי שנגרם בשל הסכם שפטר את המנהל מתשלום מלוא היטל ההשבחה, בשונה מכל יזם אחר. כתוצאה מההסכם נמנע היקף מימון ראוי לתשתיות ולמבני ציבור בקיבוצים ובמושבים. פסק הדין תיקן עיוות כלכלי היסטורי זה.

על פי הקטע המצוטט מקבלת השופטת את עמדת הרשויות המקומיות לגבי קרקעות המיועדות למגורים גם אם כחלק מנחלה חקלאית (במושב) ואם כחלק מהמשבצת הקרקעית של קיבוץ. המשמעות של החלטת השופטת היא שהחלטות מועצת מ.מ.י. (החלטות) מתאריך 27.3.2007 וממועדים קודמים, הן לכאורה לא ראויות. יש בפסק הדין הזה תיקון ''הפליה'' בין חוכרים עירוניים וחוכרים במגזר הכפרי. במבצעי ההיוון משלמים החוכרים העירוניים 3.75% מערך חלקת המגורים כדי לקבל את מלוא הזכויות בה. לעומת זאת על החקלאי יהיה לשלם 33% מערך הקרקע כדי לרכוש את מלוא זכויות הבניה למגורים בה.

אני מניח שכדי לתקן את ה''הפליה'' יהיה על החקלאים להעמיד את הפרשנות הזאת למבחן משפטי נוסף. אבל הפתרון של השופטת רות רונן מראה את האור בקצה המנהרה. פסק הדין והחלטת מ.מ.י. בעצם סוללות את הדרך לרישום הזכויות למגורים על שם המתיישב במושב ובקיבוץ, ולהשוואת תנאים עם החוכר העירוני. לדעתי, אלו החלטות בכיוון הנכון כמו גם ההחלטה של מ.מ.י. לאפשר פעילות תעסוקתית לא חקלאית בחלקת המגורים לאור המשבר בחקלאות (החלטות).

בכל זאת חסר כאן משהו מהותי יותר. הכוונה שלי היא להחלטות הנוגעות לשימוש בקרקע חקלאית ''לא עירונית''. כידוע קרקע היא גורם ייצור וככזאת יש לה ערך כלכלי לאו דוקא מהעיסוק החקלאי. בכל זאת, כאשר עלו הקיבוצים והמושבים למקומותיהם הם קיבלו קרקעות מדינה כדי להתפרנס מחקלאות. עד ראשית שנות ה-‏80 בערך, החקלאים ראו ברכה בעמלם. הם גם מילאו תפקיד של שמירה על אדמות המדינה מפני שימושים לא ראויים. אפשר לטעון שבמעשיהם אלו הם רכשו זכויות בקרקעות הללו וגם השביחו אותן. יותר מכך, הם גם האמינו שבפעילותם הם רכשו זכויות חזקות בקרקעות הללו לעד. אלא שהתקופה הזאת עברה למעשה מן העולם ומאד קשה, עד בלתי אפשרי, להתפרנס מחקלאות, והממסד קבע, באמצעות החלטת ''בג''ץ הקרקעות'', אחרת.

מאז החלטת בג''ץ טענתי שלא נשקלה התמונה השלמה והתוצאה היתה שקשה למדי לשנות יעוד של קרקעות אלו למטרות תעסוקה ופרנסה. באותם ימים התברר שבנושא הקרקעי יש התייחסות מועדפת למגזר העירוני. אמרתי אז שהטבות שניתנות במגזר העירוני מן הראוי שינתנו במגזר הכפרי (זכויות בקרקע ופרנסה). מאז שהעיסוק בחקלאות הוא עסק לכל דבר (בעצם אין לו כבר כל יעוד לאומי) אין גם סיבה להפלות בין המגזרים בגלל ההגדרה הקרקעית של עסקיהם.

הדגש צריך להיות על שינויי יעוד הקרקע כדי שאפשר יהיה לפתח יוזמות כלכליות עסקיות עבור אלו שהחקלאות כבר לא מפרנסת אותן. זה במיוחד חשוב כאשר הקרקעות הללו מעלות קוצים ודרדרים וספק אם הן משמרות ערך כלשהו בצורה הזאת. יחד עם זאת צריך וראוי ששינוי כזה יעשה בהדרגה תוך שמירה על ערכי טבע ואיכות הסביבה. מנגנון מתאים כבר קיים כאשר מתבקש שינוי יעוד מעיסוק חקלאי אחד לאחר. מכאן שמספיק רק לשדרג את המנגנון הזה כדי שיתאים לעסוק בכל יעודי הקרקע והעיסוקים.



מה שהניע את ''בג''ץ הקרקעות'' היתה הדרישה לקיים ''צדק חלוקתי'' כאשר מדובר בחלוקת נכסי המדינה. החלטת השופטת רות רונן מקרבת את הצדק הזה וזוהי חשיבותה המהותית – זהו צעד בכיוון הנכון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מהות המושג ''צדק חלוקתי''
מיכל (יום חמישי, 19/04/2007 שעה 9:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המושג ''צדק חלוקתי'' אותו קבע בג''צ (הידוע כ''בג''צ הקשת'' או ''בג''צ הקרקעות''),מתייחס לחלוקה שיויונית של משאב הקרקע עבור כל תושבי המדינה. מכאן שמתן זכויות יתרות לחקלאים על אדמות שניתנו להם למשמורת לא רק שאינה מקדמת חלוקה צודקת אלא מעמיקה פערים. האם באמת זקוקים חקלאים לשעבר ברשפון, גליל ים וגעש לאדמות אותם יוכלו לספסר? האם לא נכון יותר שכל תושבי מרכז הארץ יוכלו להנות ממעט השטחים הירוקים שנותרו? ולגבי הפריפריה - האם שוב ידחקו הצידה תושבי עירות הפיתוח בשעה ששכניהם החקלאים מתחזקים כלכלית מתעשיה זעירה ומנדל''ן?
_new_ הוספת תגובה



בג''ץ הקשת - לא דאג ל''צדק חלוקתי''
דוד סיון (יום חמישי, 19/04/2007 שעה 10:24)
בתשובה למיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האדמות אכן ניתנו לישובים הכפריים כדי שישמרו עליהן אבל גם, ולא פחות, כדי שיוכלו להתפרנס מהן. מכאן נובע הטיעון העיקרי שלי: תנו להם לשנות את יעוד הקרקע ליעוד שגם יביא פרנסה - לא ספספרות פרנסה. ניהול עסקי נדל''ן הוא פרנסה מכובדת, כמו מפעל לייצור ציוד או מזון.

העתירה הוגשה כדי למנוע אפשרות לשנות ייעוד קרקע מחקלאות (שאינה מפרנסת) ליעוד אחר (שכן מפרנס). הטענה השוויונית לא רלוונטית כאשר לא מחלקים כלל. כאשר מול זה מעמידים את העובדה שבמגזר העירוני אפשר לשנות יעוד הרי שלא מדובר בשוויוניות. מאחר ובסופו של דבר העותרים ''נגד'' לא הציעו ולא פעלו (באמצעות עתירה) עבור שום ''בעד'', אינני מקבל את הטענה שהם דרשו צדק.

כמובן שה''צדק חלוקתי'' צריך לפעול כך שהאפשרות לשנות יעוד תהיה מידתית - כזאת שתאפשר פרנסה. אם למדינה יש שומרים יותר טובים לשאר האדמות שתטיל עליהם את המשימה לשמור. כמובן שראוי שישאירו גם קרקע לשטחים ירוקים ולבילוי (פארקים).

הנושא שלי הוא לא חלוקה כי אם פרנסה (מנכסים שברשותם), גם לגבי חקלאים שהגיעו לפת לחם. יש לך רעיון דומה לגבי תושבי עיירות הפיתוח אשמח לשמוע עליו.
_new_ הוספת תגובה



בתגובה לדוד סיון
מיכל (יום שישי, 20/04/2007 שעה 18:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודות על תגובותיכם. אנסה להבהיר את דבריי:
מתן אפשרות לפיתוח מסחרי (ולבניית עוד שתי יחידות מגורים בנוסף על בית המגורים הקיים בישובים חקלאיים - ועל כך מאבקם המתמשך של החקלאים – ראה דוח ועדת מילגרום, החלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל, ועוד) - תאפשר לתושבי המושבים והקיבוצים לעשות הסבה מקצועית מאנשי חקלאות לנדל''ניסטים. בכך יוענקו הטבות כלכליות מרחיקות לכת לציבור מסוים שיאפשרו את הפיכתה של קרקע הלאום לקרקע פרטית תוך חיזוקו של ציבור אחד על חשבונם של ציבורים אחרים.

יעוד הקרקע לשימושים שאינם חקלאיים עלול להוות איום על אזורי תעשיה ומסחר סמוכים הנמצאים בתוך גבולות הרשויות העירוניות – במקרה של ישובים פריפריליים מדובר בעיקר בערי ובעיירות פיתוח (ראה קרית שמונה, למשל). שוב תינתן עדיפות לפרבר על פני העיר, וזאת בניגוד להחלטות תכנוניות כדוגמת תמ''א 35 הוראה לנגד עיניה שמירה על שטחים פתוחים תוך חיזוק המרכזים העירוניים.

אין ויכוח שגם לחקלאים יש לתת זכויות דומות לאלו של המגזר העירוני ברכישת בית המגורים בו הם חיים. אך כתושבת עיר לא זכור לי שקיבלתי אדמה בסמיכות לביתי בתשלום שנתי אפסי על מנת שאוכל להתפרנס.
כן – בעיקר באזורי ספר למדינה היה אינטרס שיעבדו את הקרקע מסיבות לאומיות ובטחוניות, אך אל לשכוח שגם ערי ועיירות הפיתוח מוקמו והוקמו על מנת לאכלס את הספר ביהודים. מדוע זה עכשיו תנתנה הטבות מרחיקות לכת לחקלאים במקום שאלו יסייעו בחיזוק ובהעצמת ערי הפיתוח השכנות?
_new_ הוספת תגובה



טוב שעל העקרונות יש הסכמה
דוד סיון (יום שישי, 20/04/2007 שעה 20:41)
בתשובה למיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את אולי לא זוכרת אבל כל כמה זמן ישנם מבצעי היוון בהנחות גדולות מאד, כולל הוזלות בעלות הקרקע עליה בנויים הבתים בערים. במאמר שכתבתי (בסוף 2002) הצגתי חישוב שעשה מישהו על פיו יוצא שהחוכרים העירוניים זוכים להטבה של 3 מיליארד שקלים בשנה (דיון 1049).

הרעיון של שתי יחידות מגורים נוספות עלה כדי לאפשר לבני המושבים לבנות את ביתם במושב. לכן בעיקרון הרעיון הזה לא פסול כלל. הרי אם אותו בן מושב היה בונה את ביתו בעיירה השכנה הוא היה זוכה להטבות יותר טובות. באותו הקשר גם ניהול עסק נדלני הוא לא פסול כמו שהוא לא פסול בעיר השכנה.

גם בעניין שינוי יעוד של קרקע המיועדת לחקלאות, לשימושים לא חקלאיים הטיעון שלך לא ממש רלוונטי בעיני. תארי לך שמישהו היה משתמש בנימוק הזה כדי למנוע שינוי יעוד לתעשיה בבני ברק בגלל התחרות שזה יעשה לתעשיה ברמת גן. טיעון כזה לחסום שינוי יעוד כדי למנוע תחרות, מציאות שמשפרת את היעילות והצמיחה הכלכלית, לא צריך להיות חלק מהשיקולים שנכנסים לחשבון אם לאשר שינוי יעוד בקרקע חקלאית; שמורות טבע, שטחים ירוקים וכו' כן.

בני המושבים כבר שנים מעצימים את עיירות הפיתוח ממילא. לכן, אין שום בעיה אם הם ירצו להמשיך בתהליך של העצמת עיירות הפיתוח.

נקודה עקרונית נוספת: אין לי שום כוונה ליצור הטבות לציבור אחד על חשבון (או במקום ל) ציבור אחר. במפורש כתבתי כבר שאני מדבר על השוואת תנאים והטבות. את זה לדעתי הבינה השופטת שדבריה מצוטטים במאמר.
_new_ הוספת תגובה



מהות המושג ''צדק חלוקתי''
לוי (יום חמישי, 19/04/2007 שעה 16:29)
בתשובה למיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פסיקת בגץ בענין הקרקעות אין בו לא צדק ולא יושר , כמו ברוב פסיקותיו .
_new_ הוספת תגובה



''צדק חלוקתי''
יובב (יום חמישי, 19/04/2007 שעה 19:26)
בתשובה למיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא לא מושג שבגץ קבע.
זה תחום שנדון בתורת המידות ('פילוסופיה של המוסר'), העוסק בחלוקת כלל המשאבים בין כל האנשים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי