פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
איש התרבות האבודה
אליצור סגל (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 1:10)


איש התרבות האבודה

אליצור סגל


המאמר שלהלן הוא גירסה חדשה של המאמר תימן מול ארה''ב צנעא מול בריסק שפורסם בעבר בפא''צ. לאחרונה פורסם המאמר ב„מקור ראשון” והביא לדיון מחודש בנושא.
המערכת
י''ח תמוז הוא יום פטירתו של מורי יוסף קאפח.
נאמנים לכלל ש''אין עושים נפשות (נפש היא מצבה מפוארת) לצדיקים דבריהם זכרונן'' היה כנס בהיכל שלמה על תורתו, שלא כלל עליה לקברו.
בכנס נמכרו כרגיל כמה ספרים חדשים ביניהם מסורה ליוסף ה' שהוא קובץ שמוצאים תלמידיו. ד''ר ירון סרי כתב בקובץ הזה על שימוש באינטרנט להפצת תורת הרמב''ם – ייאמר שאינני חש צורך מיוחד לדאוג לישועת נפשם של אנשים ומעדיף כדברי הרמב''ם במכתבו למעריצו מבגדד להשאיר כל אחד למה שרצה לעצמו.
אבל בכל מקרה בפורום ''אלמדרש'' (בית המדרש המרכזי למסורת יהודי תימן) אפשר למצוא דברים מעניינים.
המאמר שלהלן התפרסם לראשונה בעיתון מקור ראשון.
א.ס.
בי''ח תמוז חל יום הזכרון של הרב יוסף קאפח אשר נפטר בי''ח תמוז תש''ס. זה המועד הנכון לעיין בתרבות היהודית ערבית שהרב היה מיצירותיה האחרונות.

בעת תקופת הפריחה של התרבות הערבית התקיימה גם התרבות הערבית-יהודית.
תקופתה של תרבות זו מתחילה עם הולדתו של רב סעדיה בן יוסף אלפיומי, שנולד בשנת ד' תרמ''ב (בערך סוף המאה התשיעית למנין הנוצרים) בעיר פיום שבמצרים העליונה, למד ולימד במספר מרכזים תורניים ולבסוף הפך להיות ראש ישיבת מתא מחסיא הלא היא סורא שבבבל. תואר שהמחזיקים בו נקראו ''ראש ישיבת גאון יעקב'' או גאון סתם. הוא מוכר יותר בראשי התיבות – רס''ג.

התרבות היהודית-ערבית הגיע לשיאה שלוש מאות שנה אחר רס''ג ברבנו משה בן מימון הספרדי, המכונה הרמב''ם, שנולד בשנת ד' תתצ''ה (בערך תחילת המאה השלוש עשרה למניין הנוצרים) בספרד ולאחר נדודים רבים התישבה משפחתו במצרים. הוא נתמנה לנגיד על יהודי מצרים ומכאן ואלך היו צאצאיו מנהיגיה ודובריה של התרבות היהודית-ערבית.

הרמב''ם כתב בערבית את פירוש המשנה, ספר המצוות, את דלאלה' אלחראירין – המורה נבוכים, וכן תשובות רבות.

בסוף ימיו הביע הרמב''ם בתשובות שונות את צערו על שימושו בלשון הערבית. את ספרו ההלכתי המרכזי – ''משנה תורה'' – הוא כתב בעברית. אולם, בניו וממשיכי דרכו המשיכו להשתמש בלשון הערבית כלשון עיקרית לכתביהם.

התרבות היהודית-ערבית נעלמת בהבזק אור אחרון מאה וחמישים שנה אחרי הרמב''ם עם ר' דוד הנגיד השני, דור שישי לרמב''ם, שחי בדמשק בסביבות שנת ה' קע. (בערך תחילת המאה החמש עשרה למנין הנוצרים). בניו נשבו על ידי המונגולים שכבשו אז את דמשק, הוגלו מזרחה ומאז נעלמו עקבותיהם.

מאפייניה של התרבות הערבית-יהודית הם עיסוק בפילוסופיה ובמדעים תוך זיקה הדוקה למה שנעשה בסביבה בענין זה. רציונאליות מוחלטת והתנגדות לכל מה שנתפס בעיניהם כאמונות טפלות. עיסוק נמרץ במדעים שעמדו בחזית הטכנולוגיה של אז – אסטרונומיה – אבל התנגדות מוחלטת לאסטרולוגיה הנתפסת כשרלטנות מסוכנת – רפואה, אדריכלות, מתמטיקה, דקדוק.

הסיבות להיעלמותה של התרבות היהודית-ערבית הן פנימיות וחיצוניות.

הסיבה החיצונית היא שקיעתה של התרבות הערבית בכללה, כך שהשפה הערבית חדלה להיות שער לספרות מדעית ופילוסופית מתקדמת.

אולם הסיבות המהותיות יותר הן פנימיות.

קודם כל, השפה הערבית הייתה מכשול להתפשטות תרבות זו לכלל עם ישראל. בסוף ימיו של הרמב''ם החלו מתרגמים שונים בדרום צרפת – פרובנס, ובספרד שהפכה בנתיים לנוצרית, לתרגם את כתביו של הרמב''ם מערבית לעברית ומתוך כך הגיעו גם לתרגומן של יצירות מופת נוספות כגון הנבחר באמונות ודעות של רס''ג, הכוזרי של ר' יהודה הלוי ותורת חובת הלבבות של רבנו בחיי אבן בקודה.

השפה הערבית-יהודית, בניגוד לשפה שמית אחרת, הארמית, לא הצליחה להפוך לנכס כללי של עם ישראל. אילמלא התרגומים הללו ולולא כתב הרמב''ם את ספרו ההלכתי המשנה תורה בעברית, היתה כל התרבות הערבית-יהודית צוללת לתהום הנשיה וספק אם היתה משפיעה במשהו על עם ישראל בכללותו.

הסיבה השניה היא עמוקה יותר – הפילוסופיה הרציונאלית הוכתה בידי המיסטיקה – תורת הקבלה.
פרובנס, דרום צרפת, היתה שדה הויכוחים העיקרי בין המימוניסטים ליריביהם.
כתוצאה מכך בדור שלאחר הרמב''ם נתגלתה תורה חדשה – תורה מיסטית – תורת הקבלה. תורה זו כבשה תוך זמן קצר את העולם היהודי תוך שהיא נעזרת בעובדה ששפת הקבלה היא הארמית, השפה המשותפת לכל לומדי התורה, ואילו שפתם של הרציונאלים היתה ערבית, שפה המגבילה אותם רק לחוג תרבותי מוגבל בעם ישראל.

התרבות הערבית-יהודית נדחקה לפינה צדדית ולבסוף כמעט אבדה מן העולם.

עם זאת גחליה העמומות עדיין המשיכו ללחוש בדרום הרחוק, בארץ תימן. שם אישיותו של הרמב''ם ספגה הערצה שאין דומה לה ולצידו דמותו של רס''ג. שם המשיכו עדיין שרידי השיטה להתקיים.

לפני מאה שנה קם גדול בישראל אשר הלהיב את שרידי הגחלים לאש חדשה.

זהו ''הישיש'' – מוּרי יחיא ב''ר סלימן אלקפאח יחיה לעולם.

הוא מכונה הישיש כי נפטר בשנת תרצ''ג (1933 למנין הנוצרים), בגיל שמונים ושתיים. בחברה שבה אורך החיים הממוצע היה חמישים, אדם בן שישים כבר נחשב לישיש. הכינוי יחיה לעולם הוא משחק מילים על משקל שמו יחיא והוא תחליף לכינוי שליט''א - שיזכה לחיים טובים ארוכים, אבל המשיכו להשתמש בו גם לאחר מותו משום שתורתו חיה לעולם.

מוּרי יחיא החיה את התרבות הערבית-יהודית תוך שהוא שם במרכז עולמו את תורת הרמב''ם לכל ענפיו בספריו ההלכתיים הפילוסופיים וגם הרפואיים. ואגב כך גם את יתר יצירות המופת של התרבות הערבית-יהודית ובעיקר ספרי רס''ג.

האסכולה הזו נקראה ''דרדעים'' מצרוף המילים דור דעה.

מענין שבערך באותה תקופה קמה בליטא אסכולה שגם היא שמה את הרמב''ם במרכז לימודה. זוהי האסכולה של ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק.
עם זאת אין דמיון בין הלומדות הבריסקאית לבין הדרדעיות הצנענית.

הלומדות הבריסקאית התמקדה בספרו ההלכתי של הרמב''ם, ה''משנה תורה'' שנכתב בעברית. מדרך הטבע לא היתה להם גישה לכתביו הערביים במקורם, לכל היותר לתרגומים שלהם. נוסף לכך אסכולות רבות בגישה הבריסקאית מתנגדות בחריפות לפילוסופיה שלו – לחלק הרעיוני של כתביו. שלא לדבר על כך שלא היתה להם גישה לכלל התרבות הערבית-יהודית. זאת ועוד: הבריסקאיות היא בעיקרה משחק אינטלקטואלי ללומדים; היא אינה מעצבת את חיי היום-יום. ביום-יום נוהגים לפי הגהות הרמ''א בשולחן ערוך.

לעומת זאת, בדרדעיות הרמב''ם הוא מעצב עיקרי של חיי היום-יום של כל אדם, לאו דוקא הלומד. מדובר בתחיה כוללת של התרבות הערבית-יהודית לכל ענפיה ובהקשרה המקורי.

אחד ממשיכי בית בריסק הוא הגאון ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון. בדמותו התגלם, מלבד לומדות ברמב''ם, גם ידע מדעי פילוסופי.

אני מביא פה שתי פסקאות המיצגות בצורה חותכת את ההבדל בין הדרדעיות הצנענית לבין הלומדות הבריסקאית.

הפיסקה הראשונה היא מדבריו של הרב' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון במסתו ''מה דודך מדוד'', הדנה בדרך לימודו של סבו הגאון ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. היא נדפסה במספר ספרים שלו ואני העתקתי את הדברים מתוך ספרו ''בסוד היחיד והיחד'' עמוד 227.

השניה, היא דברים שאני כתבתי בפתיחה למאמרי ''הלכה וראליה'' בספר הזיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. כשכתבי את הדברים לא ידעתי כלל על דברי הגרי''ד סולובייצ'יק; הסבו את תשומת ליבי אליהם זמן רב לאחר כתיבתם.
כמובן שאינני ראוי לעמוד מול הגרי''ד, אבל לא מכוח עצמי אני בא אלא מכוחה של השיטה – האסכולה הדרדעית.
ואלו דברי הגרי''ד סולובייציק (ויושם לב ללשונו המיוחדת ולמונחים הלועזיים המלווים אותה).
מה שנעשה למשל במסכת כלים, המופיעה למשקיף השטחי כגדושת רהיטי בית וכלי המטבח: טבלא ונר, כיסא ושולחן, מיחם וחבית, תנור וכירה, וכו' כאילו לא בא אלא לתאר את כלי המשק הביתי של בני ארץ ישראל בתקופת המשנה – אי אפשר לשער . ר' חיים גילה את המאור שבמסכת זו, הפשיטה מלבושה המעשי, והכניס את המושג במקום העובדה, את היחס ההגיוני במקום הקשר המציאותי, תכנים אידיאליים במקום חפצים ממשייים. כולה ניתקה מן המציאות המוחשית ונדחקה אל עולם רוחני מחשבתי הנוצר על ידי החשיבה ההלכית הצרופה.
כשם שהכניס אינטרפרטציה חדשה למקצועות אלה, כך חיקר ואיזן ופירש על פי מידתו, מידת הקונצפטואליזציה, את כל עניני התורה – דיני מחיצות שבת, סוכה, אוהל המת, וכלאים, הלכות יבום וחליצה, קידושין וגרושין, טוען ונטען, חובל ומזיק, וכן כל כיוצא בהן. כל מקום שנתן את עיניו בו וכל עניין שנגע בו נהפך לתוכן הלכי, אידיאה שכלית ועצם מופשט. דם הקדשים וקטורת יום הכיפורים, כותלי הסוכה, ונר חנוכה, הבאת שליש ומירוח, קצירת העומר והבאתו, כזית חלב נבלה וטרפה, שטרי קניין ושעבוד, מלך וכהן גדול, בגדי כהונה ועולת ראיה, נתלשו מעולם העובדתיות היום יומית, מן החושניות, ונשתלו בעולם אידיאלי שבו התבונה ההלכית הטהורה שולטת שלטון בלי מיצרים, ובו נתפשים ענינים אלה לארכיטקטורה רעיונית - הגיונית מרהיבת עין וצודה נפשות. ההלכה נהפכה למיתודה דידוקטיבית שלמה, שחרג ודחף לה, המסתערת על חפצים ממשיים מצרפת אותם מן המוחשיות ויוצרת בהם מערכת מחשבתית נעלה, בהקבלה להנחותיה ולמושכלותיה הראשוניים, המעורים בפעולת פוסטוליזציה שנמסרה לנו מדור דור עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני.
ואילו הדברים שאני כתבתי בפתיחה למאמרי הלכה וראליה לזכרו של מורי:
כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה (בבלי חגיגה ה ב.) ולא לימוד התורה ואהבת התורה וההתמדה בלימודה בטלו, אלא ההקשר המציאותי שלה. ההבנה של תנאי החיים, ידיעת הצמחים, הכרת המקומות , ראיית בעלי החיים, כל זה הלך ונשתכח. מעברם של מוקדי התורה למזרח אירופה ששם תנאי החיים והאקלים והשפות המדוברות בקרב הגויים שם אינם דומים כלל ועיקר למצב בארץ ישראל הביאו לשבירת מסורת התורה. לפיכך עברו במזרח אירופה לניתוח מופשט של העקרונות ההלכתיים שמאחורי הסוגיות תוך ניתוק הולך וגובר מהמציאות הריאלית שלהם. תהליך זה התחזק בגלל שיטת אורח החיים הנקוטה שם שעיקרה ניתוק בין עמלי תורה לבין עמלי פרנסה. היינו העסוקים בתורה אינם עסוקים בעיניני העולם והעסוקים בפרנסתם הרי הם לכל היותר בגדר קובעי עיתם לתורה במקרה הטוב.
משחזרו ישראל למקומם נשארה הזרות במקומה. מבחינות מסויימות אפילו גברה. כבר שמעתי מאברך אחד שאינו מבדיל בין כבש לעז. ובודאי שמי שאינו יודע מה הוא כבש ומה הוא עז אין לצפות ממנו שידע מה הוא ארבה המדבר ומה הוא צלבגב מרוקאי. מבחינות רבות השבר עוד התגבר כיון שעיסוקה של האקדמיה בשאלות אלו תוך ניתוק ממסורת התורה גרם שבעולם הישיבות התחילו להתרחק בכלל לא רק מהראליה הנחקרת באוניברסיטה אלא אפילו מהראליה הפשוטה.
לא כן חלקו של עבד ד' מורי יוסף קפאח, אשר אצלו ידיעת המציאות לעמקה ולרחבה וידיעת התורה לכל מרחביה וענפיה התמזגו לשלמות אחת.

אבל, מרחפת השאלה המהותית - מהי המשכיות אמת של הרמב''ם? האם לימוד ערבית תוך חזרה למקורות או להיפך: לימוד אנגלית תוך התקדמות בחזית המדע של היום?
ועוד שיקול משמעותי - הרי אנו בארצינו במזרח, ועתידינו להיות חלק אורגאני מהמרחב הזה ולא במערב.

ועל כן, דרכו של מי עדיפה לעתידנו – דרכה של תימן או דרכה של ארה''ב?
יהיו שורות קצרות אלו זכרון לשריד אחרון של התרבות היהודית-ערבית במלוא תפארתה – מורי יוסף ב''ר דאוד הרב, ב''ר יחיא הדיין, ב''ר סלימן אלקאפח יחיה לעולם.
  • חבר מועצת הרבנות הראשית, וחבר בית הדין הגדול.
  • חתן פרס ישראל (גם אישתו קיבלה את פרס ישראל כמה שנים אחריו. זהו מקרה בודד בתולדות הפרס הזה עד היום ששני בני זוג זכו בו), פרס ביאליק, פרס הרב קוק ועד עשרות פרסים שונים ומשונים מכל הסוגים.
  • ד''ר לשם כבוד של אוניברסיטת בר אילן ועוד כל מיני אוניברסיטאות שונות ומשונות.
  • אשר תרגם את פרושי רס''ג לתורה, פרושי רס''ג לתהילים, משלי, איוב, חמש מגילות ודניאל, את פרוש ספר יצירה לרס''ג, ואת הנבחר באמונות ודעות שלו.
  • את פרוש המשנה לרמב''ם, את ספר המצות לרמב''ם, את מורה נבוכים, ביאור מילות ההגיון, ואגרות הרמב''ם.
  • הוציא מחדש את כל המשנה תורה על פי כתבי יד תימניים עם באור ארוך.
  • וכן כתב תרגם וההדיר עוד עשרות רבות של ספרים נוספים.
ועל משקל דברי הספדן הקדום אף אנחנו נקונן ולנו נאה לקונן:
ארץ תימן הרה וילדה
ארץ צבי גידלה שעשועיה
אוי נא לה אמרה התורה
כי אבדה כלי חמדתה


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מפליא, מלהיב ומשכיל
מודי בלוז (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 8:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיכומך ממצה ומראה את מקורם וטיבעם של הזרמים שנוצרו בעם ישראל, ויותר מאשר הם מראים על פיצול והפרדה הם מראים על המחבר, המשותף והמלכד. רוצה לומר, שהעם היהודי תמיד התקיים עם מאפיינים מובהקים של מציאות קיומית שמיצתה הוויתו הלאומית מאחר שרוב רובו של העם לא ישב במולדתו.

לכן אין לראות בפיצול האסכולות אלא כהתאמתם למאפייני הקיום של הקהילות השונות, כפי שאמרת, ושהמסר שלהן הוא אחד: האמונה הקיבוצית בקיומו של האלוהים, גדש על קיום מצוות בגולה שאינן מותנות במקום ומילוי שליחות של של קיומו של אל אחד.

צריך גם לזכור שהיהודים התמודדו מול ערכי האמונה שבנצרות ובאסלאם, שהם דומים במהותם אבל שונים בביטויים. אומנם יותר משלמדו היהודים מהגויים הללו למדו מישראל, שהרי בסיס אמונת הגויים האלה הוא התנ''ך, הנבואה התנ''כית. אבל צריך לזכור שלצד אנטישמיות קמאית של ימי הביניים ורדיפת הכנסייה אחר יהודים, בעיקר אחר אלה שהמירו דתם בכפייה, התנהלו דיונים משכילים בעניין סדר האמונה. מלבד השפעת האקלים על אופן הקיום היום יומי של האמונה, השפיע גם אופי הקשר והמשוב עם החברה של הגוי. לדעתי עניין ההשפעה ההדדית, והקרנת היהדות על הנצרות והאסלאם בעת ההיא, לא נלמדה מספיק.

צריך גם להזכיר שבימי הביניים המשכילים והרבנים היהודים היוו את המסה הגדולה של השליחים שתיווכו בין הנצרות לאסלאם, גם בענייני אמונה וגם בענייניי היומיום. המפגש המשולש הזה בא לידי ביטוי מובהק במשך מספר מאות שנים בספרד, שנכבשה ע''י המוסלמים ונכבשה שוב ע''י הנוצרים, אבל מתחת לפני השטח התנהל שם דיאלוג, לא רק דתי. משכילים ורבנים יהודים של אותה עת תרגמו כתבים משפה לשפה והעבירו ערכי תרבות והשכלה במרחב הקדום לכל עבר. צריך לזכור שמרביתם של המשכילים בתחילת ימי הביניים היו מוסלמים, לא ערבים, שחיו במזרח הקדום ובצפון אפריקה. מבחינה היסטורית היה ליהודים תפקיד חשוב בחלון הזמן של מעט מאות שנים להעביר את המידע הקדום שנאסף במזרח (חוכמת אשור, פרס, ארמניה, אלכסנדריה, קרתגו), בטרם הוא נשטף ונמחק במוחק האסלאם ע''י פולשים ערבים.
_new_ הוספת תגובה



הוספות
אליצור סגל (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 9:53)
בתשובה למודי בלוז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
ראשית, פרופ' חגי בן שמאי מהאוניברסיטה העברית שהוא נשיא החברה לחקר התרבות היהדית ערבית הגיב על מאמרי במאמר ארוך משלו במקור ראשון כ''ח אב תשס''ח - במאמרו הוא מציג יריעה רחבה יותר של התרבות הערבית יהודית וטוען שהמשיכה להתקיים בכל רחבי המזרח עד ראשית המאה העשרים ואוצרות התרבות שלה עדיין קיימים בספריות ומחכים לחוקרים וללומדים - מה שחסר היא מודעות ציבורית רצון ללמוד - וידיעה טובה יותר של השפה הערבית.

שנית,בפורום נוסח תימן כאן http://www.nosachteiman.co.il/ אפשר למצוא עוד הרבה חומר על תימן ועל התרבות הערבית יהודית בכלל.
על מורי יוסף קאפח יש כאן http://www.nosachteiman.co.il/?pg=&categoryid=73...
יאמר שבניגוד לפורום אלמדרש שהזכרתי הבנוי על דרדעים וחסידי הרמב''ם ומורי יוסף קאפח הרי הפורום נוסח תימן הוא באמת כולל את כל הזרמים והגוונים שביהדות תימן
אליצור
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות עבריות ?
חזי (יום שני, 08/09/2008 שעה 1:37)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש קישורים לאתרים שמציגים ערבית באותיות עבריות ?

זה מאוד מעניין...

אגב,
זה יכול להיות פרק חדש להחדרת האותיות העבריות לכתיבת הערבית של ימינו (עבור ערבים), כי יש הרבה בעיות טכניות בכתיבת ערבית במחשבים.
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות עבריות ?
חזי (יום רביעי, 10/09/2008 שעה 22:31)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספרים שערבים בארץ, כבר התחילו להשתמש באותיות עבריות לכתיבת ערבית,
בעיקר בפורמים...
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות עבריות ?
חזי (יום חמישי, 11/09/2008 שעה 18:22)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתם משערים איזו בושה זו לתרבות הערבית ולכבודה ???
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות עבריות ?
אליצור סגל (יום חמישי, 11/09/2008 שעה 21:22)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הערבית יהודית היא מורשה יהודית בדיוק כמו הלאדינו שהתפתחה מהספרדית, היידיש שהתפתחה מהגרמנית, והטאטית שהתפתחה מהפרסית.
אם כי המרחק בין הערבית יהודית לבין הערבית הערבית הוא קטן יותר ודומה יותר למרחק שבין הערבית הפלסטיניאית לערבית הסורית.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



לאיזו ערבית יהודית אתה מתכוון ?
חזי (יום שישי, 12/09/2008 שעה 0:17)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מכיר את הערבית היהודית של יהודי עיראק, די טוב.

היא בהחלט שונה מהערבית הרגילה.
יש לה אוצר מילים מקוריות, אשר עולות במספרן על המילים המושאלות מהערבית הרגילה.

היא בהחלט לא עוד דיאלקט של ערבית.

האם התה מכיר עוד עורבית יהודית ?
_new_ הוספת תגובה



ככל שאנו מפשיטים יותר, אנו מאבדים יותר מידע
מיכאל שרון (יום רביעי, 10/09/2008 שעה 18:10)
בתשובה למודי בלוז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רואים ברזולוציה נמוכה יותר, ניזקקים לשפה עילית יותר. ובעיקר, טועים, מפסידים את העיקר, גולשים לשגב נימלץ וחסר רלוונטיות, פותרים בעיות ההופכות גם ללא מורכבות, וגם לשוליות. לכן דרכו של הרב יוסף קאפח עדיפה בהרבה על דרכו של הגרי''ד סולובייצ'יק וסבו אם להסיק מתוך המובאות.

המדע שמפתחים בארה''ב ובמערב אינו כזה, המדע עוסק בפרטי פרטים קונקרטיים ולא במערכות מופשטות-יתר ובמושגים כלליים עד אובדן כל מידע, והמדען המדוייק בעל ההסתכלות החדה סביבו הוא המדען האפקטיבי.

האמת נמצאת רק בסיטואצייה הלוקלית (מקומית) ובחיבור אליה.
_new_ הוספת תגובה



אבל גם חשוב ביותר להבין:
מיכאל שרון (יום רביעי, 10/09/2008 שעה 18:25)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הגרועים מכולם הם הנוטעים פשר קונקרטי מנפתולי מוחם הקודח למושגים עבריים וארמיים עתיקים, ומטעים ומפילים בפח גדולים וטובים בספרם להם כי הם, מעצם היותם יהודים המחוברים למקור הקדום, החיים בא''י - הם הם המוסמכים להציג ולהביא את הפרטים הקונקרטיים. ראשית, הם מטעים בענק.

ושנית, וחשוב מזה, הם נוברים בטריבייה משמימה, והנופלים ברשתם, כולל גם נוצרים קתולים תמימים בעלי רצון טוב, מעוותים אז משמעות של חומר טוב ויפה תוך זיקה לא רק לשולי, אלא גם לטעות ולשרלטנות של אנשים קיצוניים בעלי זיקה חזקה לפאשיזם אפל, בעלי מצג שלו ושקול, כביכול... תכופות מדובר בשרלטנות רהב ריק, הגולש עוד יותר לרמייה שחצנית, עקב נטילת הזכאות אפופת החמדנות להפקיע רכוש נדלנ''י של אחרים ולבנות שם וילות פאר בחצי חינם, ולהנות מכספי תורמים נאיבים, ולצבור כוח ביריוני או פוליטי. שרלטנות ביריונית זאת מסווה עצמה מאחורי כעין מצג של שלווה למדנית (שאינה אלא חקיינות זריזה של למדנים ותלמידי חכמים אמיתיים).

אני תוהה אם הרב יוסף קאפח והנשר הגדול אינם מתייסרים ומתגלגלים בקברם נוכח הקיצונים הפשיסטים הדוברים בשמם.
_new_ הוספת תגובה



אז למה אתה מתקשה להיות קונקרטי?
חכם ציון (שבת, 13/09/2008 שעה 14:57)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כזה דבר מדע קוונקרטי ופרטי.... מדע שאינו כולי ובהסתברות שהתהליכים בו יחזרו וישנו גבוהה אינו מדע.

מה הקשר בין פאשיזם לבין התנחלות. האם הציונות פאשיסטית? האם הערבים שכובשים חצי עולם מזה 13 מאות שנים אינם פאשיסטים? לערבים מותר לרצות אישה ובת כי הסירה רעלה מעל פניה?

בעקרון פאשיזם ויהדות לא יילכו יחדיו גם אם לכאורה נועדו, לפי הבנתך. האסלאם הקיצוני הוא פאשיסטי, אלא שאתה רואה זאת כסגולה ערבית בגלל שיפוטך המוסרי הלקוי. אם היהודים היו פאשיסטים או אפילו מתקרבים אליו כבר מזמן היה חדלה להיות ''בעייה פלסטינית'' שתשחית עליה לשווא את מילותיך.
_new_ הוספת תגובה



אני יכול בהחלט להבין את גישתך והסנטימנטים שלך
מיכאל שרון (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 0:48)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מה הקשר בין פאשיזם לבין התנחלות. האם הציונות פאשיסטית? האם הערבים שכובשים חצי עולם מזה 13 מאות שנים אינם פאשיסטים? לערבים מותר לרצות אישה ובת כי הסירה רעלה מעל פניה?

בעקרון פאשיזם ויהדות לא יילכו יחדיו גם אם לכאורה נועדו, לפי הבנתך''.

אולי. אבל לעיתים נראה שבישראל קצת עולות גישות סמכותניות ולעיתים דורסניות.

ראוי לחתור לשלום עם העולם הערבי. זה האיזור בו אנו חיים. אחרת, איזה עתיד יש לנו?
_new_ הוספת תגובה



יש לך הערה בעניין ביקורת הגדרת ה''מדע'' אצלך?
חכם ציון (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 15:10)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''סמכותניות ולעיתים דורסניות'' אינה פאשיזם, אם כל הכבוד לך. חבל שאתה מוזיל את פרשנות הערכים. מי שמוזיל אותם מכשיר את הרעה.

''ראוי לחתור לשלום עם העולם הערבי'' היא אמירה סתמית וחסרת ערך. כי זה נכון שעדיף השלום על כל מלחמה. אבל עדיף שאם כבר אנחנו נמצאים במלחמה שאינה נובעת מרצוננו או מעשינו, שנדע זאת ונדע להילחם ולנצח בה. כי היום אנחנו לא מדברים על שלום עם הפלסטינים אלא על הישרדות. זה הריאליטי האמיתי, ולא מה שאתה רואה בקוביה של הטמבלוויזיה.

אדם נורמלי מגיב נכון למציאות. אז אפשר לחלום דקה ביממה על שלום, אבל לא לשכוח שאתה בעיצומה של מלחמה, עם עליות ומורדות, הודנה וקסאמים, ושקודם כל עלינו להכריעה.
_new_ הוספת תגובה



הפקעות נדל''ן בגדה זה ''מלחמת השרדות''?
סתם אחד (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 23:43)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם מנושל, עני, חסר אמל''ח, גולה מאדמתו שמתעמרת בו מעצמה גרעינית כישראל החמושה עד שיניה ומקבלת סיוע מליארדים זה ''איום קיומי''?

קודם תשלם לעם הזה פיצויים על העוול והנישול במקום להתחמק מכך בצווחות היסטריות על כך שהפקעת שטחיו זו ''מלחמה על חייך''.
_new_ הוספת תגובה



הקסאמים וצווחות השווא
סתם אחד (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 23:49)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקסאמים הם נשק מאד לא מדוייק, שלא עושה כלום. לכן, כאשר החבר'ה האלה באמת מנסים לרצוח או לפצוע איזה בן אדם, הם יורים בשנה אלפי קסאמים. ואז יש אשה אחת הרוגה בשנה ושני פצועים. עניין פשוט של סטטיסטיקה. בתאונות דרכים נהרגים בהשוואה 600 איש בשנה, וברציחות של יהודים רוצחים יהודים - כמה עשרות בשנה. הנאצים ב-‏3 שנים רצחו 6 מליון יהודים. כשהערבים באמת מנסים לרצוח ולא רק להראות התנגדות לבני עמם ו''לאויב הציוני'' אז הם באמת רוצחים - בעירק כל שבוע יש 120 הרוגים לפחות ובזמן האינטיפאדה הראשונה היו כ-‏150 הרוגים לשנה.

אז צא ולמד: כשהם רוצים לעשות משהו, הם יורים אלפי קסאמים. ואילו מאז ההסכם הם הינמיכו את שיעור הירי למאית מאשר קודם לכן. טיפטוף לא מסוכן בעליל. אבל מראים התנגדות. ולמה? עזה במצור קשה, אז מה הם, פראיירים?
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
שמעון מנדס (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 10:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תתי לך על מאמר מקיף כל כך הדולה פניני תרבות של היהדות מתהום הנשיה של השכחה. יש יש רבים בתוכנו המאשימים את המימסד האשכנזי בהשכחת התרומה התרבותית של יהדות המזרח, שכל העוגן הספרדי נשען עליה. אני איני נמנה עמהם. המציאות לאחר קום המדינה היתה כזו, שהחלק המוביל של עם ישראל בארץ ישראל היה רובו אשכנזי - ורובו גם לא ידע על העושר התרבותי הזה. וההסבר הוא , כיון שקהילות אשכנז היו מסוגרות בינן לבין עצמן.

אבל הנה דברים באים על תקונם, כמאמר הפסוק של ''קהלת'': ''סוף דבר הכל נשמע...'' דהיינו האמת תמיד לאור. אפשר שהיתה זו חולשת הדעת של בעלי הענין, המזרחיים, שדחתה את גילוי הדברים עד הנה.

ולבסוף, אם יורשה לי, שתי הערות ושאלה. חבל שנשתכחה ממך העובדה שהערבית-היהודית נכתבה באותיות עבריות (השפה היתה ערבית, אבל נכתבה באותיות עבריות). וחשוב היה לדייק בשם הספר של הרמב''ם ''מורה נבוכים'', בערבית-יהודית ''דלאלת אל-חאירין'' (دلالة الحائرين).

והשאלה: מה פרוש ראשי התבות שאתה מרבה להשתמש בהן: לק''י?
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
חכם ציון (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 10:54)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לי הסתייגות מהביטוי ''כיון שקהילות אשכנז היו מסוגרות בינן לבין עצמן'' שאינו מדוייק ממש. צריך להבין שכל העולם היה בימי הביניים וגם לאחר מכן ''עולם מסוגר'' בגלל חוסר היכולת המיידית לנוע ולהתקשר לקהילות קרובות ורחוקות. יחד עם זאת דווקא בקהילות היהודיות היתה פתיחות גבוהה יותר וקשרים מיוחדים בין קהילות מרוחקות גיאוגפית האחת מהשניה, שעיקרן היה בשל המיוחדות הדתית ושמירת המצוות האובססיבית שביהדות. רבנים מקהילה א' נסעו מאות קילומטרים כדי לשרת בקהילה ב'. גם הסיפור של הרמב''ם מראה על מרבי הפריסה של השפעת המנהיגים והפקידים (ספרד, מרוקו, מצרים, תימן, בבל וכו'. התופעה שיהודי מארמניה או מגליציה, מתימן או מהמגרב שולח שאילתה עם רץ לרמב''ם במצרים וגם מקבל תשובה מעידה על חיים דינמיים והפוכים מהטענה של ''סגירות''. בודאי ש'הסגירות' אינה סגירות אלא 'דינמיקה נמוכה' בין קהילות, שהתחייבה מאופי החיים עד למאה ה-‏20 (העדר תקשורת ומוביליות גבוהה).
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
גדי לוי נשטיין (יום חמישי, 11/09/2008 שעה 21:25)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק בעניין הקשר בין קהילות ישראל בגולה. נשתמרו רישומים ועדויות על קשרים בין גלויות בעולם העתיק. כמובן שככל שהולכים אחורה יש פחות ידיעות, לא בגלל שלא היו קשרים אלא שהיה פחות תיעוד לקשרים האלה וגם היכן שהיה תיעוד רק חלק קטן השתמר ושרד. אבל בגדול תופעת הגולה בתרבות היהודית היא אירוע נדיר וחריג בכל ההיסטוריה האנושית, כמו עוד אירועים חריגים ונדירים הקשורים לעם היהודי בשל מעמדו ובשל ההתרחשות ההסטורית שלו. נדמה לי שגם העם היהודי היה והינו אחד העמים המזורים באופן ישר ומלא גם לדת.
בניגוד ליהדות האסלאם והנצרות אינם 'עם' או 'לאום' אלא אמונה שלפי מאמיניהם צריכה לכבוש את העולם. אצל היהודים הדת היהודית הסתגרה בתוך העם היהודי, וברוב התקופות ההסטוריות גם לא עודדה גויים להתגייר.
בעוד האסלאם והנצרות רואות בכל העולם את היעד שלהן, היהדות צנועה ורואה את מקום מקורה וייעודה רק בתחומי ארץ ישראל. מעניין.
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
אליצור סגל (יום שני, 08/09/2008 שעה 8:29)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
זה ראשי תיבות של ל'ישועתך ק'ויתי י'''י.
כך נוהגים התימנים (לאו דקא הדרדעים אלא כולם) לכתוב. אני התחנכתי אצל רבנים תימנים ולכן אני כותב כך.
בשנים האחרונות עם התרחבות חוג השפעתו של מורי יוסף קאפח החלו גם חוגים נוספים לכתוב לק''י.

אני כמובן יודע שהערבית היהודית נכתבת באותיות עבריות (כמו גם שפות יהודיות נוספות כמו האידיש, הלדינו, הטאטית).
מורי יוסף קאפח כתב על החוקרים שהוציאו את המורה נבוכים בלשון המקור באותיות ערביות - שאין זה מנהגם של היהודים הרבניים - הקראים נהגו כך באמת אבל לא הרבניים.
משום מה גם פרופ' חגי בן שמאי נתפס לנקודה זו בתגובתו אני לא חשבתי שצריך לכתוב זאת.

בהוצאת המורה נבוכים עם המקור הערבי של מורי יוסף קאפח הספר קרוי - דלאלה' אלחאירין.

באשר לקשרים בין הקהילות הרי יש לנו תשובות של הרמב''ם לתימן, לצפון אפריקה, לעכו, לצור, לבגדד, לחלב, ולערים שונות בדרום צרפת. במכתב לעכו הרמב''ם מציין שלאחר פטירת אביו הגיעו אליו תנחומים אפילו מארץ אדום ומקצה המערב מהלך כמה חודשים.
כלומר, כנראה מהחוף המערבי של מרוקו ומצרפת הצפונית.
כמובן שלא כל התכתובת של הרמב''ם הגיעה אלינו אבל זה מראה בערך מה היה חוג ההשפעה שלו.
מורי הישיש ניהל תכתובת עם ארץ ישראל והודו והגיב על מאמרים בעיתונות היהודית דאז שבליטא.
כך שהקהילות במזרח לא היו מנותקות מהמתרחש במערב.
לדעתי הסיפור העממי הבא מתאים לענינינו -
ר' חיים הלוי סולביצי'ק מבריסק מגיע לבית דין של מעלה.
שואלים אותו הדיינים: מה עשית כשהיית למטה?
עונה להם ר' חיים: כתבתי ספר על הרמב''ם.
אומרים לו הדיינים:נראה.
מוציא את הספר ''חידושי ר' חיים הלוי'' ומראה להם: הינה פה יש חידוש.
קוראים הדיינים באינטרקום לרמב''ם, מופיע הרמב''ם בלבוש של חכם ספרדי.
שואלים אותו הדיינים: זה הכונה פה?
מסתכל הרמב''ם ואומר: מה פתאום!
אומר ר' חיים: מה כבר פרנק יכול להבין ברמב''ם!!!
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
שמעון מנדס (יום שני, 08/09/2008 שעה 10:26)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בצעירותי קבלתי מתנה, ליום חתונתי, מדודי אחי אבי ספר שכלל שלוש מגלות תנ''כיות, משלי, קהלת ותהלים. הספר היה כתוב בשפה הערבית באותיות עבריות. בימים ההם, לפני חמישים שנה, למדתי באוניברסיטה שפה ערבית והיסטוריה של ארצות האסלאם.

דודי היה אדם דתי שנמנה עם המחמירים, הוא רצה לחזק את בי את הרצון בלמודי האקדמיים, אבל מאידך גם חשש שמא אתרחק מכור מחצבתי - ולכן קנה לי את הספר. בעוונותי הרבים, הספר אבד לי באחד המעברים מדירה לדירה. ואני מאד מצר על כך.
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
אליצור סגל (יום שני, 08/09/2008 שעה 17:28)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
האם יתכן שקיבלת את תרגום - תפסיר, ופרוש - שרח, רס''ג לספרים אלו?
מורי יוסף קאפח הוציא את הספרים עם תרגום רס''ג בערבית
ועם תרגום הפרוש לעברית וכן הערות על תרגומים לערבית שהם גם פרושים.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מאמר יוצא מן הכלל
שמעון מנדס (יום שני, 08/09/2008 שעה 18:08)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא זוכר. אני כל כך התלהבתי מהקומבינציה של ערבית באותיות עבריות. נהגתי לעיין בפרקים במקביל - פרק מול פרק. אבל מעבר לזה אפילו לא שמתע לב להוצאה, ולמתרגם.
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות ערביות ולהיפך
נביא אשכול (שבת, 13/09/2008 שעה 16:35)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה כמו בשר עם חלב.
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות ערביות ולהיפך
שמעון מנדס (שבת, 13/09/2008 שעה 20:37)
בתשובה לנביא אשכול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכי מה זה רע? הרי בסופו של דבר מקור החלב הוא הבשר. רק לידיעתך, אי קורא ערבית באופן חופשי.
_new_ הוספת תגובה



ערבית באותיות ערביות ולהיפך
חכם ציון (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 15:15)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקור כל העולם הוא מהמפץ הגדול. אז כל העולם הוא אחד, יחיד ומיוחד וללא יסודות חומר שונים?
_new_ הוספת תגובה



מעניין מאוד
ע.צופיה (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 18:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הארת פינה שהייתה אפלה אצלי בתולדות עמנו.
תודה.
_new_ הוספת תגובה



דברים יפים ר' אליצור
עמיש (יום ראשון, 07/09/2008 שעה 22:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפים ונכוחים.
אגב, אני לא בטוח שכל תלמיד ישיבה צריך לדעת את ההבדל בין סוגי החרקים אבל בהחלט ראוי שהדברים יהיו נגישים לכל מי שרוצה לדעת שלא דרך הלימוד המסורתי.
_new_ הוספת תגובה



בנושא אותיות עבריות
חזי (יום שני, 08/09/2008 שעה 10:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רצוף כאן קישור למאמר של ד''ר גאי בכור.

זה יכול לפקוח מעט את העניים לשמאלנים שלנו (השלום עם מצרים)...

_new_ הוספת תגובה



בנושא אותיות עבריות
אליצור סגל (יום שני, 08/09/2008 שעה 17:39)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
חזי, תודה על המראה מקום.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



בנושא אותיות עבריות
חזי (יום שני, 08/09/2008 שעה 18:39)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב,

לפני מספר שנים,
כתבתי כאן שישראל תשתלט תוך מספר שנים כלכלית ותרבותית, על המרחב הערבי.

אז, זה נשמע יותר הזוי מאשר זה נשמע היום.

לדעתי,
אין מנוס מהתפתחות בכוון זה.

זו הסיבה האמיתית, שהערבים אינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית כאן.

אחת הדרכים להשתלטות זאת, תהיה דרך ''העברת'' הכתב בעברי לשפה הערבית...
_new_ הוספת תגובה



הבריסקאים
אבנרש (יום שני, 08/09/2008 שעה 19:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמר יפה, אבל יש לי - כבחור ישיבה בדימוס - כמה השגות לגבי הדרך בה הצגת את הבריסקאים...

אני לא התלהבתי מאד מחדושי ר''ח על הרמב''ם, ולא מרוב הוורטים של משפחת סולובייצ'יק לדורותיה. אבל לדעתי אלה הדברים הפחות חשובים במפעל הבריסקאי.
מה שהרב סולובייצ'יק מתאר במאמר שצטטת, הוא גישת ההפשטה, שלדעתי ר''ח לא המציא אותה, אלא העלה אותה בחזרה לכבודה הראוי, וניסח אותה מחדש בשפה ''מודרנית'' (עד כמה שהבטוי הזה נשמע מצחיק קצת כשהוא מיוחס לר''ח).

כלומר: המציאות האמתית היא, שההבדל בין היומיום שלנו לבין היומיום של רמב''ם - גדול בכמה סדרי גדל מההבדל בין ימי רמב''ם לימי משה רבינו. השנוי שעבר העולם בשלש מאות השנים האחרונות מחייב הפשטה מלאה של כל המושגים ההלכתיים הישנים שלנו, על מנת שנוכל להכילם מחדש על המציאות החדשה.
דברים שפעם היו ברורים ופשוטים וחד משמעיים הפכו לספקות כבדים, ורק הפשטה יכולה לסייע בפתרונם על בסיס ספרי ההלכה הקדומים.

לי ברור, שגם חז''ל עסקו באותו תהליך בבואם לתרגם את דיני התורה ואת דברי הנביאים למציאות ימיהם. חכמי אשכנז נזקקו לפעילות דומה כדי לתרגם למציאות שהם הכירו.
והיום אנו זקוקים לכך מחדש, ור' חיים הראה דרך מסוימת להגיע לשם.
שוב, אינני סבור שהוורטים הם עיקר תורתו - דוקא המורשת שמתאר הרב יוסף סולובייצ'יק נראית לי חשובה יותר.
(ועיין בהקדמות לספרי ''דרכי משה'' של הרב עמיאל, שם הוא מסביר דברים דומים למה שכתבתי, למיטב זכרוני. בכלל, כדאי לעיין בהקדמות הללו בלי קשר - הן חמודות מאד).

כן. כלי הבית בימינו נקראים בשמות אחרים וממלאים תפקידים אחרים ומרכבים מחמרים אחרים. כדי ללמוד מסכת כלים אליבא דהלכתא היום, לא מספיק ללמוד בעיון מנותק, לדעת מה פסק רמב''ם והיכן חולק עליו ר''ש משאנץ. צריך גם, לאחר מכן, להבין לעמק איך צייר כל אחד מהם את הכלי המסוים ההוא (אוניברסיטה כבר אמרנו?), ולנסות לאפיין את תכונותיו החשובות לדעת כל אחד מהם, עד שנוכל לחבר מסכת עקרונות קובעים - להחליף כל שם ברשימת תכונות. רק כשתהיינה בידינו רשימות כאלה, נוכל להשליך בחזרה ממסכת כלים התנאית למטבח ולסלון בביתינו.
ניכר שרמב''ם עצמו השתדל לבצע את המלאכה הגדולה הזו (שבימיו, כאמור, היתה עוד פחות קשה), על אף שבספרו ההלכתי נקט בכל זאת במקרים רבים בשיטת הדוגמאות המשנאית בלבד, והותירנו עדיין בספקות.

לתהליך הזה התכוון הרב סולובייצ'יק באותו מאמר, לדעתי. אלא שאני מסכים שהרבה מתלמידי הרב סולובייצ'יק עצמו (שלא לדבר על תלמידי ר' חיים) לא הבינו כך, ועמם מזוהה יותר הגשה המעופפת המכונה ''בריסקאיות''.
_new_ הוספת תגובה



אליצור, תאורך את משנת קפאח מול סולובייצ'יק ערטילאי ולא הוגן
מיכאל שרון (יום חמישי, 11/09/2008 שעה 23:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה הגון והרבה יותר ישר מבחינה הילכתית ואינטלקטואלית אילו היית פשוט מביא קטע פרשנות של יחיא קפאח, לעומת פרשנות מקבילה של הרב סולובייצ'יק. דבריך מצטמצמים למעשה לאמירות כלליות ביותר, בצד רשימת כיבודים מרשימה של הרב קפאח. דבריך כלפי הרב סולובייצ'יק הם על גבול לשון הרע תוך, למעשה, ביטול משנתו מכל וכל. הדבר כולל גם הלצה גזענית סרת טעם על פרענקים ואשכנזים, תוך קריצות הגובלות בהסתה גזענית כלפי הציבור האשכנזי, ותוך רמזים גזעניים יותר מברורים, על ''ההפשטות האשכנזיות'' של הרב סולובייצ'יק ''התלוש'', ו''המרחף באויר'' (ויש פה דומני גם אנטישמיות סמוייה) מול הרב ה''אותנטי'' המחובר לאדמה יחיא קפאח.

בנוסף, יש בדבריך בלבולים תמוהים העשויים להצביע על מידה של רשלנות:

- ''לפני מאה שנה (דהיינו בסביבות 1908 . מ.ש.) קם גדול בישראל... זהו ''הישיש'' – יחיא ב''ר סלימן אלקפאח...
הוא מכונה הישיש כי נפטר בשנת תרצ''ג (1933 למנין הנוצרים), בגיל שמונים ושתיים''..
---------

אלא שאם הרב נולד בסביבות 1908, בשנת 1933 הוא היה בסביבות גיל 25, ורחוק מאד מגיל 82.

-------------
פנינת לשון אחרת שלך היא:
''כבר שמעתי מאברך אחד שאינו מבדיל בין כבש לעז''.

רק שאין בנמצא אברך כזה, מעולם לא פגשתי וגם אחרים לא פגשו משהו המתקרב לזה אצל אברכים חדי שכל בישיבות ''אשכנזיות''. דומה ששוב אתה מנסה לפרוט בשקר כבד ורע תוך פופוליזם על נימים גזעניים ואנטישמיים המציגים אברכים אשכנזים כתלושים ומרחפים באויר, שאינם יודעים מימינם ושמאלם בהילכות מעשה.

אין זאת אשמתי שהאופי המכוער של דבריך ומה שמצטייר כחוסר יושרה ניסתר מעט מעיני הקוראים בשלל מחלצותיך המילוליות. ובעיקר, וזה החטא הגדול ביותר לענ''ד, אינך מביא ולו מילה אחת מדבריו של הרב קפאח, רק תאורים כלליים חסרי מידע קונקרטי ורשימת כיבודים מרשימה בה זכה. אני חוזר על בקשתי להביא פרוש כלשהו של הרב קפאח לעומת פרוש מקביל של הרב סולובייצ'יק.

בבוד רב,

מיכאל שרון
_new_ הוספת תגובה



אליצור, תאורך את משנת קפאח מול סולובייצ'יק ערטילאי ולא הוגן
אליצור סגל (יום שישי, 12/09/2008 שעה 10:42)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
כאשר תחיה לפי התאריך העברי יהיה מקום לפקוח את עיניך למידע המבוקש.
בנתיים יש לך דרך ארוכה לעשות.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



האם ריח ההתחמקות תוך ''תקיפה'' נגדית חסרת שחר עולה באף?
מיכאל שרון (יום שישי, 12/09/2008 שעה 10:49)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אודה לכבודו אם גם כאן יפרט במה המדובר ובמה ''טעיתי''.
_new_ הוספת תגובה



האם ריח ההתחמקות תוך ''תקיפה'' נגדית חסרת שחר עולה באף?
אליצור סגל (יום שישי, 12/09/2008 שעה 12:05)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הפורומים המתאימים לדיון כזה הם אלמדרש ותימנינט שהובאו לעיל.
עם זאת, היות ויש שם דרישות סף מהמשתתפים בדיון, דרישות שאינך עומד בהם, ספק אם יאפשרו לך להצטרף לשם - אבל תנסה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אין מדובר כלל בדיון. התבקשת להביא מידע מבהיר נוסף
מיכאל שרון (יום שישי, 12/09/2008 שעה 12:19)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) פרוש של הרב קפאח מול פרוש מקביל של סולובייצ'יק, להמחשת דבריך, למען היושר האינטלקטואלי.

2) להבהיר את הסתירה המשונה העולה מדבריך לגבי שנת פטירתו של הרב קפאח.

3) ועלה דומני עוד דבר או שנים שגם לגביהם ראוי שתביא מידע מבהיר.
_new_ הוספת תגובה



אין מדובר כלל בדיון. התבקשת להביא מידע מבהיר נוסף
יועזר (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 10:56)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרב יחיא המכונה ''הישיש'', נולד בערך ב1850 = תר''י. נפטר 21.11.1931 = י''א כסלו תרצ''ב.
הנכד שלו,יוסף קאפח, נולד בי''ב בכסלו תרע''ח = 27.11.1917 נפטר בי''ח בתמוז תש''ס = 21.7.2000 .
הנכד שהיה יתום, גדל בביתו של הסבא עד פטירת הסבא ב1931.
. הסבא פעל בתימן עד מותו. הנכד, הרב יוסף, עלה לארץ ישראל ב1943 בגיל 26, כשהוא כבר ידען גדול ושמו הולך לפניו.מה לא מסתדר לך מבחינת השנים?
_new_ הוספת תגובה



אין לכך זכר במאמר. עולה רושם שמדובר באדם יחיד
סתם אחד (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 11:55)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המכונה ''מורי'' כל פעם שניזכר השם קאפח.
_new_ הוספת תגובה



ולמה הוא כותב ש''נולד לפי 100 שנה?''
סתם אחד (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 12:02)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא שכתב שרון, יתכן שמדובר כאן גם בהעתקת טקסט מתחילת שנות ה-‏50 כחלק מהמאמר...
_new_ הוספת תגובה



ולמה הוא כותב ש''נולד לפי 100 שנה?''
אבנרש (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 13:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא לא כותב ש''נולד''.
הוא כותב ש''קם''. כשנולד, הוא לא היה גדול בישראל.
_new_ הוספת תגובה



ולמה הוא כותב ש''נולד לפי 100 שנה?''
יועזר (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 16:04)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טוב, בא נקרא ביחד.
הרב סגל כותב: ''לפני מאה שנה קם גדול בישראל אשר הלהיב את שרידי הגחלים לאש חדשה. זהו ''הישיש'' – מוּרי יחיא ב''ר סלימן אלקפאח יחיה לעולם. הוא מכונה הישיש כי נפטר בשנת תרצ''ג (1933 למנין הנוצרים), בגיל שמונים ושתיים.''
1. הוא אינו כותב נולד.
2. בהמשך הוא כותב ישיש בגיל 82 מת בשנת 1933.

מה עושה בן אדם כמוני? מניח שאם נפטר בגיל 82 בשנת 33 הרי שנולד באמצע המאה שקדמה לשנת פטירתו. ככה לימדו אותנו בכתה ג' של ביה''ס היסודי. ואז אני מניח שתי אפשרויות: אם הכוונה ב''קם'' שנולד, אז אולי נפל שיבוש קל והיה צריך להיות ''לפני מאה וחמישים שנה וגו''.'' או שלפני כמאה שנה (המאמר הוא כדברי הכותב עצמו מאמר שנכתב לפני כחמש שש שנים) ''קם'' גדול בתורה והנהיג את בני תימן.(בגיל 50 בערך, הנהגה שנמשכה כ 25 -30 שנה.) ואז הכל מסתדר. לא נראה לך?

עכשיו תגיד לי אתה: מה הסיבה שאתה ושרון מתעסקים בחישובי ההבל האלה? זה כל מה שיש במאמר הזה? מילא שרון שהוא בקיא ומומחה בכל דבר ועניין. ראש וראשון למשברי סלעים ועוקרי הרים. אבל אתה?
שבוע טוב.
_new_ הוספת תגובה



ולמה הוא כותב ש''נולד לפי 100 שנה?''
חכם ציון (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 16:06)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין מילים. זה הסבר תכליתי שמיישר הדורים.
_new_ הוספת תגובה



בגיל 50 התחיל להיות מורה? זה נראה לך?
סתם אחד (יום ראשון, 14/09/2008 שעה 23:36)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בגיל 50 התחיל להיות מורה? זה נראה לך?
יועזר (יום שני, 15/09/2008 שעה 7:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנהגה פירושה ראש אבות בתי הדין של תימן. ראש וראשון לרבני תימן. מדובר בארץ שהתקיימו בה למעלה מאלף ריכוזים יהודים בקהילות שמנו ממשפחות בודדות בכפרים נידחים ועד למאות בכפרים גדולים, ערים בינוניות וקהילת צנעה הגדולה.
ואם אתה כל כך מתעניין בחשבונאות הזאת, הריני ממליץ בפניך על ספרו של פרופסור גויטיין: התימנים. ספר שריכז את מחקריו אודות קהילות תימן בראשית ועד אמצע המאה העשרים.
_new_ הוספת תגובה



[•] הנושא הוא תרבות השקר
סתם אחד (יום שני, 15/09/2008 שעה 8:22)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תבחן את דבריך, יועזר, תראה שאתה מנסה לתרץ בניגוד למה שעולה בפשטות מהדברים. שכן כותב מביא הטקסט:

לפני מאה שנה קם גדול בישראל...הוא מכונה הישיש כי נפטר בשנת תרצ''ג

ראשית, נוקטים בביטוי זה ''קם גדול בישראל'' לגבי שנת לידה. מה גם שבאותו הקשר מופיעה שנת פטירה. שנית, אנשים לא ''קמים'' וזוהרים לפתע רק ברגע המינוי הרם. המינוי הוא על בסיס מה שהאיש היה קודם.

כאילו כתב מישהו, לפני 60 שנה קם גדול בישראל, דוד בן גוריון. ואתה היית מוסיף כי הכוונה רק לרגע מינויו כראש ממשלת ישראל...
_new_ הוספת תגובה



[•] הנושא איננו תרבות השקר.
יועזר (יום שני, 15/09/2008 שעה 14:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם מישהו היה כותב כך לגבי בן גוריון הייתי יודע שהוא מתכוון למינויו לראש ממשלה. בודאי שלא הייתי מבזבז את זמני וזמן הציבור על שטויות שמנסות להראות כמה אני חכם, ואיך תפסתי את המחבר בקלקלתו.

ובעניין הנושא: קרא שוב את המאמר, אולי תשנה את דעתך לגבי הנושא.
_new_ הוספת תגובה



הנושא כן תרבות השקר של חלק מדוברי המתנחלים
סתם אחד (יום שני, 15/09/2008 שעה 15:14)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תודה אליצור. עונג שבת אמיתי. שבת שלום
סתם אחד (יום שישי, 12/09/2008 שעה 12:39)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הדברים הופיעו בתחילת השבוע. איזה עונג שבת?
מעניין... (יום שישי, 12/09/2008 שעה 12:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובינתיים, לקראת השבת, מר סגל התבקש לספק הבהרות. מן הראוי שיניח את דעתנו לקראת כניסת השבת.
_new_ הוספת תגובה



הכוונה היתה לדבריו על נשוא הביקורת
סתם אחד (יום שישי, 12/09/2008 שעה 12:51)
בתשובה למעניין...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אילו דברים? הבהר.
מעניין... (יום שישי, 12/09/2008 שעה 13:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מר סגל, כבודו מתהדר בתואר ''רב''. שמה תכתוב לנו ממי והיכן ומתי
מעניין... (יום שישי, 12/09/2008 שעה 10:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיבלת את ההסמכה לרבנות?

בקטע המצוטט מדבריך על ידי מיכאל שרון אודות ''הישיש'' עולה אפשרות כאילו כבודו העתיק מלה במלה טקסט ישן מתחילת שנות ה-‏50. האם יש לך ראייה כלשהי לפיה היית באמת תלמיד של הרב קאפח, שניפטר בשנת 1990, כפי שכבודו החל להציג את עצמו לאחר פטירתו של המנוח?
_new_ הוספת תגובה



תיקון: ניפטר בשנת 2000
מעניין... (יום שישי, 12/09/2008 שעה 10:14)
בתשובה למעניין...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הוא לא חייב לך דין וחשבון
סתם אחד (יום שישי, 12/09/2008 שעה 13:38)
בתשובה למעניין...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הוא חייב לציבור דין וחשבון. ל צ י ב ו ר
מעניין... (יום שני, 15/09/2008 שעה 14:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ומן הראוי שיבהיר לציבור גם אודות הסתה גזענית קשה מסוג
מעניין... (יום שני, 15/09/2008 שעה 14:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לק''י
ארבעת אלפים שנה הקרקע הזו שלי - חשב עכשיו כמה פיצויים הערבים צריכים לשלם לי על הגזל לפי תעריף של אלף דולר לשניה בריבית מצטברת של עשרה אחוז לשנה - מאז שהגזלנים ***הארורים*** הללו הגיעו לכאן'' .

''צריך כל ערבי שיטען לזכות השיבה נרשום אותו ונדאג שישלם. אגב התעריף עלה לעזשרים אחוז ריבית שנתית מצטברת.
גם אם הוא יצלול מתחת לאוקינוס או יצא ממערכת השמש נצא אחריו ונגב הממנו את כספינו עד הפרוטה האחרונה.
באשר ***לאסלאם*** הדבר עוד יותר פשוט ***כל מי שמגדיר את עצמו מוסלמי*** צריך להתחיל לשלם פיצויים - המונה דופק והריבית עולה.
אליצור

''לק''י
כל ערבי שהיה פה אי פעם הוא גזלן - גם אם יברח ויצא מתוך מערכת השמש ואם יצלול לקרקעית האוקינוס נגיע אחריו ונגבה ממנו כל פרוטה ששיכת לנו.
אגב, המחיר הבסיסי עלה לאלפיים דולר לשניה והריבית המצטברת עלתה לחמישם אחוז לשנה - כדאי לכם לשם מהר - המונה דופק והרבית עולה במיהורת שיא.
תחזירו את הכסף גזלנים!
תחזירו את הכסף שודדים!
בעל הבית חזר הביתה פורעים!
אליצור

_new_ הוספת תגובה



הגזענות דלעיל (ראה קישור שני) היא אותה גזענות המתבטאת גם בדברי
מעניין... (יום שני, 15/09/2008 שעה 15:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותב המאמר אודות הרב סולובייצ'יק

קישור ראשון
קישור שני
גזענות היא גזענות היא גזענות, ויש לה תוצאות קשות, כפי שהוכח בין היתר בהיסטוריה של עמנו, ובפרט בתקופת השואה.
_new_ הוספת תגובה



לא תצליח לפלג את העם מיכאל שרון
אלי צור (יום שני, 15/09/2008 שעה 19:29)
בתשובה למעניין...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י

העם הזה עמד, עומד ויעמוד איתן ויציב כסלע אל מול כל הנסיונות לפלג אותו.

תמשיך להעלות את גיבובי המלל שלך על צג המחשב והשאר לנו, העם הפשוט היושב בציון, את חרות המחשבה הלאומית.
_new_ הוספת תגובה



רוב העם סולד מקיצוני הימין ורוצה שלום
מיכאל שרון (יום שני, 15/09/2008 שעה 20:00)
בתשובה לאלי צור
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא תעשה ''גלובליזצייה'' מעניינך - אני נגד המתנחלים ולא ''נגד העם'' כפי שאתה מסית נגדי תוך שקר רע.

אגב, מניסיוני אני יודע כי גם בחושפי שחיתויות באירגון נוהגים ככה: המועלים והגנבים שואלים בפומבי את חושף שחיתותם ''מה יש לו נגד האירגון או הפירמה בכללותה''... ולפעמים הם גם שואלים ''מה יש לו נגד יהודים''... לשיטה זאת קוראים גלובליזצייה - האיש יוצר מצג שקר כאילו העניין האישי שלו או של קבוצת אנשים קטנה, תכופות העוסקת בפלילים, כאילו האינטרס שלו זה אינטרס של התאגיד כולו לפחות, או של המוסד הממשלתי כולו, או של ישראל כולה, או של היהודים כולם.

גם זה חלק מתרבות שקר.
_new_ הוספת תגובה



עדתיות VS קהילתיות?
אלכסנדר מאן (יום שישי, 12/09/2008 שעה 14:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעבר לאפקט הפולמי שמצוי בקישור הבא ( http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020607.html ), אשמח לשמוע את דעתו של כותב המאמר על הטענות המועלות שם לגבי רעיון העדתיות, וגם לשמוע אם בתחום זה אכן קיימים לשיטתו הבדלים בין מזרחים-דתיים לאשכנזים-דתיים.
_new_ הוספת תגובה



עדתיות VS קהילתיות?
אליצור סגל (יום שישי, 12/09/2008 שעה 16:49)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
קראתי את הקישור אבל לא הבנתי על מה היית רוצה שאחוה את דעתי?
כותב הבלוג הזה מנסה לומרשכמו שיש ערבים ישראלים כך יש מזרחיים ישראלים.
זה שטות והבל - כאשר אני מדבר על תימנים אמריקאים צרפתים וכד' אני מדבר על *יהודים* תימנים אמריקאים צרפתים וכד'. כפי שבעבר עם ישראל התחלק לשבטים היום הוא נחלק לעדות. אבל זה אותו עם. הערבים אינם עוד עדה הם עם אחר הנסיון שלו לערבב דברים הוא נסיון אווילי.
השמאל המנסה לטשטש בין עולים השבים לארצם לבין מהגרים זרים רק מביא לסבל ויסורים לכל החיים כאן.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



עדתיות VS קהילתיות?
אליצור סגל (יום שישי, 12/09/2008 שעה 17:37)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אני מעדיף לנהל את הדיון בשאלה שעוררת בבלוג של אורי קציר במאמר ''שובה של המפלגה החילונית'' או לחילופין בבלוג שלך .
הנושא הזה לא מתאים למאמר המסויים הזה שלי.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



בני ציפר לא מפתיע אותי בכלל
חכם ציון (שבת, 13/09/2008 שעה 15:23)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה המקום בו הוא חושב נמצא למטה מהתמונה שבכתבה. הוא קובע שיהודי ערבי הוא ערבי כל עוד לא עבר 'תהליך של מודרניזציה'. בכך הוא מסמן בהתנשאותו את ה'ערביות' בגדרות תיל תרבותיים ומנסה לשַמר ולרכז אותם במחנה הראוי רק להם. מבחינתו בתרבות הערבית יש את ''האופי של השקרנות-הלגיטימית הזאת''.

בהחלט הבחנתו הפרטית של בני ציפר דווקא חושפת את צפונותיו. כמו ש''אצל שבטי הנוודים שפיתחו מנהגים של הכנסת אורחים לא מתוך זה שהם באמת אוהבים אורחים אלא מתוך תועלת פשוטה, ופיתחו מנהגים של התחנפות לשלטון, כל שלטון שלא יהיה, גם כן מתוך תועלת פשוטה.'' כך בני ציפר פיתח את עמדותיו האנטי ציוניות והנַסגָניוֹת לא מתוך שהוא מאמין במסגרת מדינית חדשה ואחרת, אלא מתוך שנאתו לערביות ולאורח חייה (''המשא הערבי-העדתי'') וכל רצונו קודם הוא להתנער ממנה ככל האפשר. עם המיעוט הערבי הגדול בישראל הקטנה הוא כבר חושב שהוא ימצא פתרון בעתיד, אבל קודם כל מבחינתו זה להיפטר מכמה שיותר 'ערבים בעלי מנהגים בלתי מודרנייים'. למיותר לציין שזו הגזענות והפאשיזם הממאירים בחברה הישראלית שנאמרים מעמדה של התנשאות חסרת בסיס ותוכן.

ראוי להזכיר לבני ציפר (שלצערי לא ידוע לי אם הוא מציף מדי פעם לפורום הזה) ולדומיו שהערבים הם בני אדם וכבודם במקומם מונח. המאבק שלנו איתם הוא מאבר קיומי, תרבותי, דתי. לפחות עם הקיצוניים שבהם, שכרגע מובילים את הציבור הערבי בארץ ישראל באף לעימות הרסני ומיותר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי