|
|
|
''דג מלוח אדום''
ד''ר ישראל בר-ניר
Red Herring הינו מושג אמריקאי הבא לתאר מה שהוא
שאיננו רלוונטי, אותו אדם מעלה במהלך וויכוח על נושא כל שהוא, כדי להסתיר את כוונותיו האמיתיות. המטרה ברורה. להסיח את דעתו של היריב מנושא המחלוקת האמיתי ולגרום לו לבזבז את כל האנרגיה שלו על דברים שאינם מעלים ולא כלום.
הערבים הצליחו להפוך דגים מלוחים אדומים כאלה לנושא המרכזי של הסיכסוך. הבעיה האמיתית היא שלמרות ההתפכחות שבאה בעיקבות הפיאסקו של קמפ דייויד ופרוץ מילחמת אוסלו, עדיין יש רבים בציבור הישראלי שקונים את ה''לוקש'' הזה. השכם והערב אנחנו שומעים סיפורי אלף לילה ולילה על ''זוועות'' הכיבוש או על ''פשע'' ההיתנחלויות, בשעה שלכל מי שעיניו בראשו צריך היה להיות ברור מזמן שאין לנושאים האלה כל קשר שהוא למה שקורה בשטח. שפה לא מדובר בסיכסוך קרקעות אלא במאבק קיומי. שה''כיבוש'' וההיתנחלויות הם בסך הכל דג מלוח אדום.
התוצאה היא שאנחנו מבזבזים את כל האנרגיה שלנו על וויכוחים פנימיים בעד ו/או נגד על נושא שהוא בכלל לא רלוונטי, ואיננו מנסים לגבש מדיניות קוהרנטית. אם מדינת ישראל תפנה מחר את כל השטחים, תפרק את כל ההיתנחלויות, ותסתגר בתחומי קווי הפסקת האש של 1949 תוך הקמת גדר או חומת הפרדה, לא ישתנה מאומה בסיכסוך. הפיגועים יימשכו כמו קודם (אם לשפוט מניסיון העבר, סביר להניח שאפילו תהייה הסלמה), וכמו שקרה אחרי קריסת תהליך אוסלו, אנחנו נצטרך להתנצל בפני צדיקי השמאל ''סליחה שצדקנו''. אילמלא הסכנה שזה יהיה בלתי הפיך ושזה יעלה בהרבה דם, היה שווה לנסות את זה בשטח. מה שבטוח זה שיהיו בינינו יפי נפש שגם אז היו מוצאים לנכון להצדיק את הערבים ולתלות את הקולר בישראל.
אם נושא ההיתנחלויות היה באמת לב הסיכסוך כמו שהערבים מנסים לטעון, אז מדוע אין כל היתייחסות אליו בהסכמי אוסלו? אין שם אפילו מילה אחת על הורדת היתנחלויות, אי בניית היתנחלויות חדשות, הקפאת הבנייה בהיתנחלויות קיימות או כל היתבטאות אחרת ממין זה. הדבר היחיד שנאמר שם הוא ש''גורל ההיתנחלויות יוכרע במיסגרת המשא ומתן להסדר סופי של הסיכסוך''. אפילו כשהם החליטו לפתוח במילחמה בספטמבר 2000, הערבים ''שכחו'' להזכיר את ההיתנחלויות, ועברו 8 חודשים עד שבמאי 2001, בדו''ח מיטצ'ל, ההיתנחלויות הוזכרו לראשונה בהקשר למילחמה. וגם בדו''ח הזה לא נאמר אפילו ברמז שההיתנחלויות הן הגורם למילחמה. שם רק הועלתה הדרישה שישראל תקפיא את הבניה בהיתנחלויות כ''מחווה'' תמורת זה שהערבים יפסיקו את האלימות.
והכיבוש ''האכזרי''? על ''עינויי תופת'' אותם עוברת האוכלוסיה ביהודה ושומרון, מספר לנו איזה מטומטם שמיסתמך על מקורות ''מהימנים'' כמו ''בצלם'' ו''גוש שלום''. ''עינויים והשפלות'' שלא מותירים למיסכנים האלה שום ברירה אחרת מאשר לעטוף את עצמם בחגורת חומרי נפץ ולעלות לגן עדן בלוויית קטעי אברים של נשים וילדים יהודיים.
לסיכום, כבר ראיתי איך שגם כאן בפורום הדביקו לי תוויות (וכוונתי איננה רק לספירו). יש לי דעות ברורות לגבי עתידם של שטחי עזה יהודה ושומרון, וכן לגבי עתידן של ההיתנחלויות. אבל אני מספיק פרגמטי להכיר בכך שמיסגרת של הסדר סופי יהיה צורך להתפשר, ושבמיסגרת של פשרה כזאת, ישראל תצטרך לוותר על חלק מהשטחים המגיעים לה. אבל את זה יש לעשות אך ורק במיסגרת של הסדר סופי.
ברור לי שישנם כאן כאלה שיש להם דעות אחרות. אבל אין שום טעם שננהל בינינו וויכוחים בשלב הנוכחי, כי זה פשוט לא רלוונטי. זו טחינת מים ואין בזה שום תכלית. כל עוד אין נכונות ברורה מהצד הערבי להגיע לסיום הסיכסוך אין שום טעם ללכת לקראתם או לעשות מחווה כזאת או אחרת. כל מחווה או וויתור חד צדדי של ישראל הינם מסמר נוסף בארון המתים של הסיכוי שאי פעם נגיע להסדר. כל הדיבורים על ''צעדים מעוררי אמון'' (Confidence Building Measures) הינם לא יותר מאשר דג מלוח אדום נוסף. אדרבא, הדרך היחידה ליצור סיכוי לאיזה שהוא הסדר, זה להכניס להם לראש שהזמן עובד לרעתם, ושכדאי להם לרדת מהעץ מה שיותר מהר. את זה ניתן להשיג רק ע''י הגברת תנופת ההיתנחלויות ונקיטה בצעדים שיבהירו להם בצורה חד משמעית שאת מה שהם יכולים לקבל היום הם לא יקבלו מחר.
|
|
|
''דג מלוח אדום''
