פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המלחמה נגד עירק החלה ולא הודיעו על כך בתקשורת?
שמעון גלבץ (שבת, 17/08/2002 שעה 2:27)


קראתי כעת מאמר ב''אסיה טיימס'' שטוען שהמלחמה בעירק כבר החלה. ראשית, מלחמות אינן מתחילות רק כשמכריזים עליהן, אלא כשיש הערכות צבאית מסוימת ו/או כשיש הזרמת ''יועצים'' וחיילים כמו בוייטנאם (מתי המלחמה שם בעצם התחילה?).

רוב המאמר מתאר את מצבת הכוחות האמריקניים והבריטיים בגבולות עירק - ממארס הם הוכפלו: מ- 50,000 ל- 100,000. לפי הכתבה יש יחידות אמריקניות שפועלות כבר בתוך עירק גופא. יש פירוט של סדר הכוחות הצבא העירקי שהדלדל מאוד מאז מלחמת המפרץ

האם מישהו מבין הקוראים שמבין בעניינים הצבאיים האלה מוכן לחוות את דעתו בנושא. האמנם המלחמה כבר פרצה במארס כפי שנטען בכתבה?

מצ''ב קישורית למאמר:

קישורים:

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


איני מומחית לענייני צבא ומלחמה אבל כך זה נראה לי
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 4:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר, זה מריח כמו מלחמה, זה עולה כמו מלחמה, פצצות מוטלות ואנשים נפגעים.

יתר על כן, סדאם חוסיין מוסר מסרי כניעה לדרישות המקוריות של מחרחרת המלחמה (עניין של פיקוח נשק) והצד התוקף לא מקבל את הכניעה, בינתיים, משום שהיא לא גורפת מספיק.

העובדה שאין סיקור מתמשך בטלויזיה מדי ערב אינו הופך את העניין ל''לא-מלחמה''. המלחמה הראשונה שזכתה לסיקור כזה היתה מלחמת קרים (הסרטים הראשונים שצולמו ע''י כתב מלחמה).

נדמה לי שקיימת גם אפשרות להסלמה (כולל כזו שתכלול את ישראל, מה שמביא להצגת כמוסות יוד נגד פצצות גרעיניות... התהיה זו עוד מלחמת אטום-ביתך?) אבל הפעילות שאני מצליחה להבין שמתקיימת בשטח, אכן לוחמתית.
_new_ הוספת תגובה



פטריוטיזם עיראקי למופת
אריה פרלמן (שבת, 17/08/2002 שעה 13:51)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סדאם חוסיין מסר מסרי כניעה למחרחרת המלחמה...

תחי האומה הערבית...
_new_ הוספת תגובה



האם אורי מילשטיין פטריוט ערבי גם הוא?
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 16:44)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם לשיטתך סלידה מאסטרטגיית מלחמה שנוקט הממשל האמריקאי הוא פטריוטיות של הצד השני? משום שאם כן, תמצא בוודאי את אורי מילשטיין כפטריוט פאן-ערבי, עם כל הביקורת שיש לו על הארגון הצבאי הישראלי. בוודאי תוסיף לכך את הטייס פלד, אם צלצולי צוואתו נדמו באוזניך.

בארה''ב, מכורתי-אהובתי, ביקורת על פעולות הממשל אינה פטריוטיות אצל האויב. איני לוחמת בשורת צבא זר (בשונה מהרבה מאוד אמריקאים, ובפרט במחוזותיך) ואני מייצגת בדיעותי אך ורק את האינטרס האמריקאי, כפי שאני מבינה את המשתמע מהחוקה שלנו, המתוקה מדבש.

ציות עיוור לשלטונות וממשלים ומעקב אחרי דרכיהם אינו מעלה, אריה.
_new_ הוספת תגובה



היכן צדאם חוסיין מוסר מסרי כניעה?
אבנר בן בסט (שבת, 17/08/2002 שעה 17:22)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צדאם משול עכשיו כקיפוד מסוגר ודרוך הנכון להטיל את חיציו על מי שהוא יכול, בבוא יום הדין. כל הצעותיו כיום להחזיר את המשלחת הבינ''ל הן נסיון יפה למשוך את המצב ולדחות את תקיפת ארה''ב עליו. והוא יעשה ככל שיוכל כדי לדחות את התקיפה, מתוך הנחה שככל שתידחה היא תתמוסס.

אבל הסיבה שהאמריקאים הכריזו על צדאם כאוייב היא סיבה אחרת - צדאם נותן תמיכה לטרור האסלאמי שתקף את ארה''ב. על כך צדאם צריך לשלם בשלטונו.

האינטרס הישראלי, עד כמה שאני יכול להעריך כיום הוא, שארה''ב תקדים ותתקוף ככל שאפשר. על אף שלכאורה, ישראל אינה צד בסכסוך. אך תקיפת עיראק, הפלת צדאם ויצירת אפשרות להקמת ממשלה בתמיכת ארה''ב, תהפוך את עיראק ממדינה אסלאמית ואנטי ישראלית קיצונית למדינה שלכל היותר מכירה בישראל ותומכת בפיתרון מדיני כלשהו לשאלת פלסטין.
_new_ הוספת תגובה



מסרי כניעה לדרישות לפיקוח נשק
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 17:40)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאחר התנגדות עיקשת של שנים, סדאם חוסיין אומר לאחרונה ''כן'' למידה מסוימת של פיקוח. וארה''ב והאו''ם אומרים ''לא, זה לא מספיק''.

מבחינתי, זה נראה כאילו הוא מציע דרגה מסוימת של כניעה ואילו ארה''ב והאום אומרות שהכניעה אינה מספקת, וארה''ב ממשיכה להפציץ, מתוך תקווה שהוא יציע כניעה שלמה ומלאה יותר.

להפציץ עד שהאויב צועק ''די!'' או נעלם מהעולם -- האם זו לא משמעותה של המלחמה הקלאסית?
_new_ הוספת תגובה



דינה: יש לי ביקורת על הצבא אך לא על המלחמה
אורי מילשטיין (שבת, 17/08/2002 שעה 19:13)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהטעם הפשוט שהמלחמה היא תופעה קיימת וביקורת על עצם התופעה היא עמדה פציפיסטית, אוטופיסטית, נורמטיבית לא ריאלית לדעתי. אני סבור לעומת זאת שהבנת הווית הצבא והמלחמה תוכל לצמצם את נזקי המלחמה.
_new_ הוספת תגובה



והאם, לדעתך, ארה''ב פועלת בצורה מיטבית מבחינות אלה?
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 19:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאני קוראת על היסטוריית הלחימה הבלתי-פוסקת של ארה''ב בשישים השנים האחרונות, אני משוכנעת שהתוצאות לא הצדיקו את המאמץ.

יתר על כן, במישור האמריקאי, אני יודעת בוודאות שבניית אימפריה לא היתה אחת המטרות ששמו לעצמם האבות המייסדים -- ולא ברור לי באיזו נקודה הסמיך העם את ממשלתו לעשות זאת. משום כך אני רואה במלחמות של ארה''ב בגידה מוחלטת בעקרונות היסוד שלנו.

בישראל המצב שונה, כמובן.
_new_ הוספת תגובה



לדינה - א\להים ברך את בוש!
אליצור סגל (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 10:03)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לדינה. אני מצטט את דברייך ''כשאני קוראת על היסטוריית הלחימה הבלתי פוסקת של ארה''ב בשישים השנים האחרונות אני משוכנעת שהתוצאות לא הצדיקו את המאמץ''
שישים שנים אלו מתחילות ב1942.
האם היית מעדיפה עולם שבו היטלר שולט בכל מרחביו חוץ אולי מארה''ב וקנדה?
האם היית מעדיפה עולם שבו סטאלין והגולגאגים שלו ממלאים את כל הגלובוס פרט לארה''ב וקנדה?
אלולא מלחמת הכוכבים של הנשיא רייגן היו עשרות אם לא מאות מיליונים נתונים עדיין תחת המגף הקומוניסטי.
אילולא הנשיא בוש האב והבן היו היום מאת מיליונים נתונים לחסדיהם של סדאם חוסיין ובן לאדן.
מיליארדי אנשים בעולם, החל ממדבריות עיראק בחום של ארבעים מעלות בצל ועד מדבריות הקרח בקור של ארבעים מעלות מתחת לאפס נשאים היום תפילה נלהבת א-להים! ברך את הנשיא בוש! הגן עליו מחלק ממצביעיו!
אליצור
_new_ הוספת תגובה



בששים השנים הללו בחשה ארה''ב בדרום אמריקה
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 18:40)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדרום מזרח אסיה, לחמה את ''המלחמה הקרה'' המיותרת לחלוטין, שהפסיקה בלי שינוי כלשהו של המצב בשטח. בששים השנים הללו ארה''ב לא בילתה ולו יום אחד ללא אלפים מטובי בנינו במצבי לחימה, במרחקים.

חלק מהמלחמות זכו לשמות (קוריאה, ויאטנם) וחלק, כמו הפלישה לפנמה, לא.

אני לא רוצה עולם שבו ארה''ב היא אימפריה. לא טוב להיות אימפריה -- ולדעתי, האנשים המרכיבים את האימפריה לא נתנו מעולם רשות לשליטים לפעול כך. וכאן, להזכירך, העם הוא השליט והוא שמייפה את כוחם של אנשים מסוימם לשלוט-בפועל, במשך תקופות מסוימות.

נקודת המבט שלי אמריקאית טהורה -- זכור זאת, גם כאשר אתה קורא את דברי בעברית. יש בעולם הרבה צרות ומן הראוי לעצור אותן, במידת האפשר. אבל 60 שנות מלחמה בלתי-פוסקת לטובת אחרים הם יותר ממה שאני חושבת שצריך להיות.
_new_ הוספת תגובה



לדינה מלחמות ארה''ב
אליצור סגל (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:28)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
דינה אני זוכר יפה מאוד שנקודת המבט שלך היא אמריקאית טהורה ואין לי שום ויכוח איתך על כך.
אני פשוט חולק על העובדות שאת מציגה. לדוגמא כתבת ''שהמלחמה הקרה הופסקה בלי שינוי של המצב בשטח'' האומנם? יוזמת מלחמת הכוכבים של הנשיא ריגן שחררה למעלה מחצי מליארד בני אדם מעול המגף הקומיניסטי. שלא לדבר על מליוני אסירים מהגולאגים בסיביר. האם זה דבר של מה בכך? השאלה האם אמריקה יכולה להרשות זאת לעצמה או לא איננה מעניני כיון שאינני משלם מיסים בארה''ב אלא כאן. אבל לטעון שזה לא הביא תועלת היא טענה שאין לה יסוד. במדינות אירופה המערבית קיימת היום דמוקרטיה ולא דיקטטורה קומוניסטית רק משום שארה''ב סבסדה אותן והגנה עליהן במשך חמישים שנה אחרת כולן להוציא אולי בריטניה היו היום מדינות קומוניסטיות. האם זה דבר של מה בכך? ושוב אינני דן בשאלה האם העסקה היתה כדאית לארה''ב. זה ענין שהאמריקאים צריכים לדון בו. אני רק מציין את התועלת שהביאה.
באשר למדינת ישראל התמיכה האמריקאית היתה ועודנה הרבה פחות משמעותית ממה שאולי נדמה לך. כזכור בריה''מ התיצבה בזמנו לצד ישראל ישראל בבחירתה החופשית בחרה צד במלחמה הקרה וצד זה לא היה לצידה של בריה''מ. גם ברמה האזורית אנחנו משלמים לא מעט על הצד שבחרנו לנו. אינני שונא אמריקאים, אחדים מחברי הטובים ביותר הם אמריקאים, אבל לפעמים נדמה לי שהמחיר ששלמנו על בחירת הצד במלחמה הקרה היה גבוה מידי.
ועוד משהו בענין - הורי גרים בחיפה. חיפה היא נמל בית של הצי השישי האמריקאי. הכרה זו כנמל בית מביאה בעקבותיה הטבות כלכליות עצומות שהרי הצי ומלחיו קונים שם המון. והנה בראיון עם קברניט שנערך במקומן חיפני אמר המפקד האמריקאי שבעוד שבמרסיי שבצרפת שהיא נמל הבית שלהם באגן המערבי של הים התיכון המלחים חוששים לרדת לחוף וכאשר הם יורדים הם לובשים בגדים אזרחיים ואפילו כך הם לעיתים קרובות מותקפים באלימות פרועה הרי האוירה בחיפה שונה לחלוטין הם יורדים במדים ומתקבלים באהדה, ובמקומות החביבים עליהם תולים דגלים אמריקאים כדי שירגישו בבית. אינני חושב שמגיע לחיפאים אות הוקרה על התנהגותם הרי האמריקאים משלמים במיטב כספם עבור הזכות להרגיש בבית, אבל אולי כדאי שידידינו האלו יקחו בחשבון מי יורק עליהם תוך שהוא מקבל את כספם ומי נהוג בהם כבוד והערכה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מה עניין אורי מילשטיין לכאן?
אריה פרלמן (שבת, 17/08/2002 שעה 19:37)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם טען אי פעם מילשטיין כי ישראל היא ''מחרחרת מלחמה'', ואילו הפלשינאים הם הצד הנחות, המסכן והצודק?

האם אי פעם טען מילשטיין, ממש כדברי אוניברסיטת ביר-זית, שמלחמת אוסלו שנפתחה נגדנו איננה אלא ''מחאה צודקת'' נגד ''שלום בלתי הוגן'' שניסה ברק הרשע ''לכפות'' על הפלשתינאים המסכנים?

כאשר יתבטא כך - אציב אותו במחנה הפטריוטים הערביים.

לכנות את ארצות-הברית ''מחרחרת מלחמה'' בהקשר העיראקי, זה להציג את עיראק - ולו גם במשתמע - כ''שוחרת שלום''.

אין זו ''ביקורת'' על שיטות או על סגנון - כי אם היפוך סימטרי של הקטבים.

אינך לוחמת בפועל בצבא זר, אך כידוע תמיכה באוייב איננה חייבת להתבטא דווקא באמצעות לחימה בפועל. היא יכולה להתבטא באמעות ריגול, סיוע לוגיסטי, ואף תמיכה מילולית.

במקרה שלך זו תמיכה מילולית.

חטא אחד הוא הוא לתמוך בפאשיזם הערבי-איסלאמי.

חטא כפול הוא גם להכחיש זאת באותה נשימה.

מדוע ההתפתלות?
_new_ הוספת תגובה



ומתי אני אמרתי שעיראק היא
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 20:50)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''הצד המסכן, הנחות והצודק''?

מתי אני טענתי שהתקפות על אזרחים חפים מפשע היא, כדבריך, ''מחאה צודקת'' נגד ''שלום בלתי-הוגן''? אתה מאשים אותי בדברים שלא אני אמרתי.

ובמלה ''חטא'' שמת את דיעותיך הפרטיות ברמה של ציווי אלוהי, שהחולק עליו, חוטא. זה נראה לי יהיר ברמה של היבריס.

אריה, אני לא בישראל. במקום שבו אני חיה *מותר* ואף *חובה* להרהר אחר מעשי הממשל. משום שכאן, הממשל הוא שליח שלי, לצורך ביטוי של רצוני. הממשל הוא שליח של העם. אני יודעת שבישראל הכל כפוף לצורך הציוני ולציווי היהודי, אבל *אני לא חיה תחת חוקים אלה*.
_new_ הוספת תגובה



ובקריאה נוספת
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 20:54)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעברית עדכנית משמש הביטוי ''לא אני אמרתי'' בתור תמיכה ברעיונות שאין להביע. לא כך הכוונה אצלי.

איני תומכת באף מאבק מזוין, מכל סוג שהוא. לא של פלשתין, לא של ישראל, לא של ארה''ב. זה נראה לי שיא האיוולת האנושית (בכך אני חולקת על אורי, כמובן, שרואה בדעתי דיעה אוטופיסטית.)

אני מוצאת שהנכונות שלך, אריה, להשליך עלי את הגרועות שבאמונותיך לגבי ''השמאל'' אינה מתאימה לציווי הכללי של כיבוד כל אדם, באשר הוא.

אתה מוזמן להתייחס למה שאני אומרת, אבל להסיק מכך מסקנות נוספות -- זה מיותר וגורם לאי-הבנות, כפי שקורה ללא הרף בינך וביני.
_new_ הוספת תגובה



לדינה [*]
שחור תלתלים (שבת, 17/08/2002 שעה 23:03)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[*] ביטוי לא הולם הוסר מתגובה זו, והשם השגוי בתחילת ההודעה ל'מיכל' תוקן ל'דינה'. המערכת.

להתייחס בנשימה אחת למאבק מזויין של ישראל ופלשתין, היא ''שיא האיוולת האנושית''.
לשים את המערכת הברברית המושחתת בסל אחר עם המערכת ההומנית והדמוקרטית שלנו - זהו ריחוף פציפיסטי שסופו התאבדות. למזלנו, למספר הזעום של החושבים כמוך אין השפעה על שרידותנו, לכן נמשיך לעשות מה שצריך.
_new_ הוספת תגובה



בנשימה אחת: (נשום עמוק)
דינה ביכל-שונרא (שבת, 17/08/2002 שעה 23:45)
בתשובה לשחור תלתלים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלה אנשים -- ואלה אנשים; אלה לוחמים בעד העולם שהם רוצים -- ואלה גם; אלה הורסים בתיהם של אלה, הורגים ילדיהם ומטילים מרותם על אלה -- ואלה, להיפך.

אין שום הבדל מוסרי בין מי שרוצח ילדים במדי זית ומי שרוצח ילדים בלעדיהם.

ישראל ופלשתין - חד הם.

המערכת הישראלית הומנית ודמוקרטית רק ליהודים. אדם שאינו יהודי, גורלו מר כלענה בישראל. הגדרת חבל-ארץ שאוכלס עד ל-‏1947 בעיקר בערבים, כדמוקרטיה יהודית היא מתכון לטיהור אתני ולפרדוכס שהולך וקורס מול עיניך. האם לזאת ייחלה התנועה הציונית?

וניתן להסתובב ולהפוך את ההגדרה גם עבור פלשתין, כשתקום. אני לא רואה *שום* תשתית למדינה שאפשר לראות בה מדינת תרבות, אולי משום שכל הקמה של שתיהן נולדת מתוך חורבן נורא שלפניה.

ובעניין השפעה -- יש לי השפעה רק מתוך ביתי, ארה''ב. המדינה שמממנת את המטרות הציוניות בכספי משלם המיסים האמריקאי. האם תדבר ביוהרה כזו גם אחרי שיילקח ממך התקציב הזה?

מדינת ישראל, במתכונתה הנוכחית, אינה יציבה מספיק כדי להמשיך לשרוד. אני מנחשת שהמתכונת החדשה שהיא תלבש תהיה גרועה בהרבה -- ושאיזון, אם יגיע, יגבה עוד הרבה דם ודמים. זה לא מה שאני רוצה -- זה מה שאני חושבת שיקרה.

הימין רואה נכון את מה שעתיד לקרות -- ובמקום להוריד את המדינה מפסים אלה, הוא מחזיק את ההגה חזק וממשיך לנווט אל התהום, בעיניים פקוחות. לגבי השמאל, איך אפשר בכלל לדבר עם אנשים שאינם רואים מילימטר מעבר לאף? סומא בארובה רואה נכוחה יותר מהשמאל הסלוני בישראל.

מה נשאר לכם, תלתלים?

איכה תאבד שוב ירושלים?
_new_ הוספת תגובה



היוהרה והתקציב
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 0:29)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ארצות-הברית, שמעניקה למדינות רבות בתבל עשרות מיליארדי דולרים (דרום-קוריאה, יפן, טאיוואן) ושמימנה עשרות שנים את כל מערב אירופה, שישבה רק בזכותה על סיר הבשר הדמוקרטי -

לא מעזה ולא תעז לעולם להתנהג אל אחרונת המדינות הללו ביוהרה אבק-קולוניאלית כפי שהיא מתנהגת כלפי ישראל.

גם כאשר מדינות אלו נהגו ככפויות טובה מהסוג הבזוי ביותר.

לעומת זאת, הפירורים הנזרקים לעבר ישראל, שהם פחות-או-יותר כמה מאות מיליוני ש''ח -

מזינים את אגדת ''סיר הבשר של הדוד סם'' באופן כזה שפך השמן היה עולה על גדותיו מרוב קנאה...

אני מודיע בזאת כאן, חגיגית קבל עם ועדה, שאני מוותר בשמחה, ברצון ובששון על הבלון הבדיוני הקרוי במקומותינו ''הסיוע האמריקני''.

מי ייתן שבכך אתרום את חלקי הפעוט לביעור הסוג הזה של הדמגוגיה היהירה אך הריקנית.
_new_ הוספת תגובה



הפירורים היו 5.5 מיליארד דולר בשנת מס זו
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 2:57)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וקצת מעל 49 מיליארד דולר לפני כן, החל משנת המס 1948.

זאת, מבלי להחשיב תרומות אישיות -- רק כספים פדרליים.

הייתי רוצה להיות במצב שבו סכומים כאלה נראים לי ''פירורים''.
_new_ הוספת תגובה



אריה - אני מציע שתוותר בשמך, ורק על חלקך היחסי
רפי גטניו (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 3:22)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסיוע הנדיב שמדינת ישראל מקבלת מארה''ב. ובמקביל - גם תתנדב (לא לנדב אחרים כמו שהממשלה שלנו עושה השכם והערב) על ידי תשלום של תוספת מס להשלים את החסר בתקציב , על מנת שניתן יהיה לממן את כל אותן מלחמות שהן פועל יוצא משיטתך.

קצת צניעות לא תזיק !
_new_ הוספת תגובה



לרפי ולדינה
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 10:37)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמעט משעשע להיתקל שוב ושוב ברצינות התהומית וחמורת הסבר, שבה מתייחסים אצלנו ל''סיוע האמריקני''.

לא אגזים, כמדומני, אם אגיד שמדובר בסיסמא הגובלת במיסטיקה דתית.

על כך במאמר נפרד, ובקרוב.
_new_ הוספת תגובה



דינה, למה את מתכוונת שאת כותבת
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 2:58)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על השמאל הישראלי ומתארת את אנשיו במשפט 'איך אפשר בכלל לדבר עם אנשים שאינם רואים מילימטר מעבר לאף'?
_new_ הוספת תגובה



קח לדוגמא את עניין הגדר...
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 19:36)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

...הרעיון שאומר שגדר הפרדה בין שתי מדינות אויבות הוא מספיק כדי להפסיק את ההתקפות הוא מופרך לחלוטין.

אנשי הגדר מניחים מראש שאין שום אפשרות להגיע למצב של אי-לחימה, אך אינם מושכים הכרה זו עד כדי הבנה שאיפה שיש גדר כפויה, יהיו קטפולטות.
הם מתעלמים מהפקעת הקרקעות הנדרשת לצורך הקמת הגדר, מהתפיסה ה''גדרית'' שיידרש אליה הצבא.
לעומתם, א. איתם אומר במפורש -- תהיה גדר, יהיו איזורים שכל מי שנמצא בהם, בן מוות.

זוהי דוגמה קלאסית של הימין שרואה נכוחה אך מגיע למסקנות שאי אפשר לחיות איתן, והשמאל שטומן ראשו בחול ואינו מבחין אפילו בקצה-קצהן של ההשלכות של פתרונותיו.

אולי הסיבה לכך היא שהימין מכבד יותר את האנושיות של אויביו -- אך מגדיר אותם אויבים -- בעוד שהשמאל אינו רואה את אויביו לא כאויבים ולא כאנשים אלא כמשתנים שיש להציב בתבנית מופשטת.

לטעמי, לא זה ולא זה הפיתרון.
_new_ הוספת תגובה



לדינה -לגדר אין קשר לבטחון.
אליצור סגל (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:42)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לדינה - לגדר אין שום קשר לבטחון. מה שקרה הוא שאלה שיזמו את תהליך אוסלו הוצגו ככלי ריק. התהליך לא הביא שלום ורק החמיר את מצבינו בכל המובנים לכן כדי להניף דגל פוליטי חדש הם המציאו את ענין הגדר. אני בטוח שגם הם יודעים שהגדר היא סתם משחק. שרון מאפשר להם לשחק בזה כי הוא צריך אותם בקואלציה. נכון שבנתיים נגרם סבל רב ומיותר על ידי הפקעת קרקעות וכל מיני דברים אחרים אבל מה זה חשוב לעומת דגל חדש לשמאל הישראלי? אפי איתם בכלל מתנגד לגדר. אני יודע זאת כי אני שייך למגזר הפוליטי שלו. הוא פשוט מנסה לקבור אותה על ידי הצגתה בצורה מגוחכת ולא אנושית.

ועוד בענין שטח הריגה.
אבא שלי שהוא פרופ' בטכניון היה באירופה והוזמן לבסיס אמריקאי. נשלחה שליו מונית מקומית מטעם המארחים. בשלב מסויים של הנסיעה בכביש הנהג נעצר בלי שנשמע שום קול מסביב נעמד ליד המכונית בפיסוק רגלים, ידיים למעלה, פנים לכיון המכונית מונחים על הגג. יצאו שני חיילים אמריקאים מתוך החושך בדקו אותו בדיקה גופנית כולל אברים אינטימיים בתום הבדיקה בלי לומר דבר הסתלקו לתוך הלילה. וזאת בלי גדר ושום כלום. מתברר שכל מי שנכנס למרחק מסויים מן הבסיס נורה למות ללא התראה וזאת בלי שום סימון בשטח. במדינת ישראל דבר כזה לא היה עובר.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



לגדר אין שום קשר לביטחון -- בדיוק
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:51)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא שהשמאל הציוני חושב, משום מה, שהגדר מהווה צורך בטחוני חשוב. כפי שאמרתי לעיל, אני תוהה לגבי שפיותו של כל מי שחושב כך (ע''ע קטפולטות).

מצד שני, הימין רואה את הגדר כרעיון גרוע ומבין מדוע היא כזו -- אבל רעיונותיו גרועים באותה המידה, לדעתי.
_new_ הוספת תגובה



דינה - אם הגענו לענייני גדרות ......
רפי גטניו (יום שני, 19/08/2002 שעה 1:33)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חומת ברלין הייתה חומה יעילה. מעטים הצליחו לעבור אותה, ובטח לא עם חמרי נפץ. גדר צריכה לסמן גבול. אם אין אפשרות להגיע כרגע להסדר, יש להגיע להפרדה מוחלטת.
המצב של גבול פרוץ, בו מכונית עם חמרי נפץ עושה את דרכה בתוך רבע שעה למרכזי האוכלוסיה בישראל הוא בלתי נסבל.
יתרון נוסף לגדר הוא ממה שחוששים אנשי הימין (ובצדק מבחינתם) , שהיא תסמן את תחילת חזרתה של ישראל לעצמה, לגבולותיה המוכרים.
כל פתרון אחר כרגע לבעיה בטווח המיידי למעט הפרדה חד צדדית , אינו ישים.
_new_ הוספת תגובה



מה היה אורכה של חומת ברלין? ומה היא ניסתה לחסום?
דינה ביכל-שונרא (יום שני, 19/08/2002 שעה 2:47)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורכה של הגדר המוצעת הופכת אותה לבלתי-ניתנת לשמירה מבלי לספוג אבידות בקטפולטות, משום שאם המטרה של מי שבצד האחד של הגדר הוא לעשות מקסימום נזק למי שבצד השני, הקטפולטה מהווה טכנולוגיה מספקת כדי לעשות זאת יותר מכפי שמדינת ישראל מוכנה לספוג.

משום כך תהיה משמעות הגדר פלישה וכיבוש, בדיוק כפי שקורה כיום, אבל עם גלגול-עיניים שאומר ''טוב, ניסינו גדר והם לא הבינו''.

וזו בדיוק הבעיה שיש לי עם השמאל. הכוונות טובות אבל המחשבה קצרה מדי.
_new_ הוספת תגובה



הגדר היא לא פתרון קסם
רפי גטניו (יום שני, 19/08/2002 שעה 3:56)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולמרות אורכה, והמגבלות שהיא מציבה, איתה המצב יהיה טוב לאין ערוך מהמצב היום , בו אין גבול והכל פרוץ. לפי הגישה שלך , אם אין 100% , לא צריך לשאוף ל- 90% או 80% .

האם ארה''ב הייתה מסכימה לפתוח את הגבול עם מכסיקו, ולאפשר תנועה חופשית לארה''ב ? כמובן שלא, וזה כאשר אין מלחמה בין ארה''ב למכסיקו.

מאחר והסיכוי להסדר עם הפלשתינאים בזמן הקרוב לא נראה בעין, יש להיפרד. כל דרך שתקדם את ההיפרדות, טובה בעיני.
_new_ הוספת תגובה



הגדר היא לא פיתרון של קסם
דינה ביכל-שונרא (יום שני, 19/08/2002 שעה 8:54)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל הגישה הרווחת בין דוברי שמאל היא שהגדר הוא פיתרון קסם וחצי: הקימו גדר וייפסקו הפיגועים, המצב הכלכלי ישתפר והעולם יחזור לימי אוסלו העליזים.

אני חושבת שזו הטעיה עצמית שתוצאותיה יהיו מרות אם הגדר תוקם ומרות גם אם לא.

ושוב, הסיבה לכך, לפי דעתי: המלחמה אינה נגרמת בגלל כניסת פלשתינאים לשטח ישראל. להיפך, אם מישהו נכנס לשטח ישראל, הרי זה במיוחד לצורך גרימת מלחמה. (וכבר אמרתי, אני מתנגדת בכל מאודי לטקטיקה זו. אבל לא להסכים ולא לראות -- אלו שני דברים שונים מאוד, זה מזה.)

שאלת על מקסיקו -- לעניות דעתי, המצב שונה מאוד שם. בין היתר, אם היו משתמשים שם בקטפולטות, היה זה כדי להכניס מקסיקנים פנימה, לא כדי לנסות לגרום לפינוי אמריקאים מכאן.

ובעניין ראיית הפיתרון כהכל או לא-כלום -- לא, לא זו דעתי. אבל אני חושבת שגדר לא תפתור דבר אלא תשנה את הטקטיקה -- משום שגדר לא תשנה בשום צורה ממשית את המצב נגדו נלחם העם הפלשתינאי. ללא שינוי ממשי במצב לא יהיה שינוי ממשי בהשלכות של המצב על הישראלים.
_new_ הוספת תגובה



לרפי, על חומת ברלין
אריה פרלמן (יום שני, 19/08/2002 שעה 12:22)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אילו חומת ברלין היתה אמורה ממדינת מזרח-גרמניה להעביר כוחות קומנדו, אזרחים וחומרי חבלה ממזרח למערב - היא לא היתה מחזיקה מעמד חודש.

העניין הוא שהמזרח גרמנים בנו את החומה בעצמם והם רצו למנוע חדירת אנשים למערב-גרמניה. כאן המצב הוא הפוך: הפלשתינאים ימשיכו לרצות להחדיר מערבה הן אזרחים והן מחבלים וחומרי נפץ.

יחי ההבדל הקטן.

אגב, הזכרת ''גבולות מוכרים''.

על אילו גבולות אתה מדבר?
_new_ הוספת תגובה



גבולות 67 כמובן
רפי גטניו (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 1:31)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גבולות 67 אינם מוכרים, רפי.
אריה פרלמן (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 2:49)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



על ''שטח הריגה'' ועל 'תפיסת הימין'
אריה פרלמן (יום שני, 19/08/2002 שעה 12:16)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתחילת שנות התשעים, כאשר השתוללו כוחות האו''ם בסומליה, הם הכריזו בין השאר על ''שטח הריגה'', שבו כל מי שנמצא, חמוש או לא חמוש, תמים או זומם - מקבל את אותה מנת הכדורים.

לפחות מן הבחינה הזאת, הימין בישראל מוסרי הרבה יותר מאירגון האומות המאוחדות.

ונכון: הגדר לא תביא לשלום.
_new_ הוספת תגובה



אריה: מה עם ''שטח הריגה'' בלי גדר?
מוטקה צביאלי (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 0:43)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמין ''שטח הפקר'' לו היינו רגילים בימי הילדות (בשנות ה50) שתי מעלות יש ל''שטח ההריגה'':
1) עלות - לא דורש הרבה תכנון והוצאות כמו גדר בטון לגובה 10 מטרים.
2) בט''ש - בדומה לבט''שיות כיום יהיה מסלול מצד אחד של השטח הזה ואז יחולו החוקים האמורים. ''כל הקרב אחת דתו''.
ומכיון שאין עונשין אלא אם כן מזהירין'' אז ייתלה שלט המסביר בשפה פשוטה -(עם גולגולת ושתי עצמות)- ולאניני הטעם גם סימן קריאה האומר :,עצור-שטח הריגה!''
הבעיה היא ששטח כזה וחומה וגדר ותאורה ועוד מכשירים שונים שהיו ויש לנו לא שירשו את הנגע . הבעיה היא שבמזה''ת לא פותרים בעיות עם ''קומבינות''. כאן מדברים ''דוגרי'' - תעבור -תמות! לא תעבור-תחיה! טרוריסט עם ''דם על הידים'' ייהרג. טרוריסט שלא מנע פעולה - ייהרג. טרוריסט שהיה מעורב בארגון ''מפעילים ופועלים'' - ייהרג. מי שלא מוצא חן בעיניו:כטוב בעיניך שב אבל לא אצלנו''. ואם זאת תהיה מדיניות הממשלה הכל יתקפל מאיליו וה'' תעלומה'' הזאת של אי-שקט וחלומות על ''מדינה'' של אויבים לצידנו ייפתר מול המציאות הנוראה שחלומות כאלו הביאו. הרי זה בנפשנו והשעה היא שעת חירום ויפה שעה אחת קודם.
_new_ הוספת תגובה



שטח הריגה
אליצור סגל (יום רביעי, 21/08/2002 שעה 14:33)
בתשובה למוטקה צביאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לפי דברי אבא שלי שהבאת בתגובתי לעיל שטח הריגה בלי גדר וגם בלי כל מיני סימונים שאותם הצעת נהוגים סביב בסיסי הצבא האמריקאי באירופה. הכלל פשוט מאוד כל מי שמתקרב למרחק מסויים מן הבסיסים בזדון או בשגגה בידעה או שלא בידיעה לא חוקרים על כונתוניו ולא מזהירים אותו ולא בודקים שום דבר אלא יורים בו ומפוצצים אותו ומודאים הריגה. ורק אחר כך קוראים למשטרה המקומית שתתכבד להסתכן בפנוי מה שנשאר מן הגופה אם נשאר ממנה משהו ותזהה את הפולש אם אפשר עדיין לזהותו ולהבדיל בין חתול לבין בן אדם.
אבל כמו שכתבתי לעיל לדינה בדינת ישראל מפירת זכויות האדם בניגוד לארה''ב ולאירופה המתקדמות נוהל כזה לא יעבור.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



הבה נתייחס למה שאת אומרת
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 0:20)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''סדאם חוסיין מוסר מסרי כניעה לדרישות המקוריות של מחרחרת
המלחמה (עניין של פיקוח נשק) והצד התוקף לא מקבל את הכניעה, בינתיים,
משום שהיא לא גורפת מספיק.''

עד כאן דברי דינה ביכל-שונרא.

לפני 12 שנה (בדיוק) תקפה עיראק את כוויית וכבשה אותה. בעקבות זאת, ולאחר כשלון (צפוי) של כל מהלכי הפישור, אישרה מועצת הביטחון לארצות-הברית וה''קואליציה'' המגוחכת שהקימה - להשתמש ''בכל האמצעים'' על-מנת לשחרר את כוויית.

חלק מההסדרים שנכפו על התוקפן העיראקי היה פיקוח ובקרה על אמצעי הלחימה שלה.

את טוענת שארצות-הברית היא מחרחרת מלחמה, ושהיא הצד התוקף. מכיוון שישנם רק שני צדדים, שמקוטבים לחלוטין אחד לשני, אי אפשר לטעון ששניהם מחרחרי מלחמה או ששניהם שוחרי שלום. מכאן, שבעינייך עיראק היא הצד שוחר השלום והמתגונן.
אינני רואה שום אפשרות למסקנה אחרת. אם ישנה אפשרות כזאת, אנא האירי את עיניי.

את טוענת שאת לא תומכת במאבק מזויין, של אף צד, אך באותה נשימה את עומדת בתוקף על ''זכותו'' של הרודן העיראקי לפתח, לרכוש ולייצר נשק כאוות נפשו.

על פי מיטב הבנתי, זוהי תמיכה בזכותו של הפאשיסט העיראקי לנהל מאבק מזויין.
_new_ הוספת תגובה



האם המטרה הושגה? האם כווית שוחררה?
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 3:04)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנקודה שכן -- אין סיבה להמשיך להפציץ והדברים יכולים לעבור לפסי דיפלומטיה.

כמה ילדים עיראקים מתו עקב הסנקצות הכלכליות, מאז?

איני טוענת כלל שיש רק צד אחד מחרחר מלחמה בכל קיטוב, אבל כאן, ובעשור האחרון, אני טוענת שהצד המקבל של הטילים היה תמיד זהה. הפצצות לא-פוסקות לאורך תריסר שנים של מדינה אחת ע''י מדינה אחרת נקראות מלחמה, מי חרחר מלחמה זו? ולמה?

האם אנחנו יכולים לבחון את המלחמה הזו בנקודת ראייה כללית יותר? האם היה צורך שכל אותם ילדים ימותו? איזו מטרה הושגה?

לדעתי -- לא הושגה כל מטרה מלבד מימון תעשיית המלחמה של ארה''ב.

וזה, לדעתי, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הצלחה אסטרטגית.
_new_ הוספת תגובה



ילדים עיראקיים ודמעות תנין
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 10:31)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני סבור שישנה כאן התקדמות מסויימת...

אולי היה צריך להשתמש בכוח אחרי ששוחררה כוויית, ואולי לא. זהו ויכוח מסוג אחר לחלוטין.

אני טוען שהיה צריך לסיים את המלאכה ולהחליף את המשטר הרצחני בעיראק.

אך הילדים העיראקיים... מזל שלמדתי לשחות בגיל צעיר, אחרת הייתי טובע בים הדמעות.

גורלם של הילדים העיראקיים יהיה טוב לאין שיעור, וימותו מהם הרבה פחות, כאשר יהיה בעיראק משטר תקין ושפוי. זאת כל התורה כולה על רגל אחת.

יש בדברייך מידה של היגיון, מהבחינה שאין טעם להפציץ 12 שנה לסירוגין, ובכך להצטייר לחינם כתוקפנים, בעוד שניתן היה לסיים את המלאכה כבר ב1991, ורצוי שלפחות תסתיים היום, במקום שנסקור בשנת 2014 עוד 12 שנה של הליכה סחור-סחור.
_new_ הוספת תגובה



הר העיוותים עלול לקרוס עלינו
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 0:03)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולכן אתקן אותם לפני שיצטברו להר.
דינה: לא ייחסתי לך שום הצדקה של הצד הפלשתינאי. אמרתי רק שאילו אורי מילשטיין היה אומר דברים מסוג זה - הייתי אז מציב אותו בצד הפטריוטים הערביים.

הדברים לא התבססו ישירות על מה שאמרת - אלא רק היוו משל היפותטי על דברים שמילשטיין לא אמר.

המילה ''חטא'' איננה קשורה לשום ציווי אלוהי. על-פי מיטב הכרתי את החוק הישראלי, החוק הטריוויאלי שמחוקקים אותו חברי הכנסת הצעקניים שלנו, ישנן שלוש דרגות של עבירה:

חטא, עוון, פשע.

אינני רואה מאיזה חלון הצלחת להגניב את אלוהים לכאן.

''חטא'' הוא מונח שאפשר להשתמש בו, לדעתי, גם בהקשרים , חוץ-משפטיים, וזה מה שעשיתי כאן.
לא חרצתי משפט, אלא הבעתי דעה.

את רשאית להרהר כאוות נפשך אחרי מעשי הממשל ומדיניותו, גם בישראל וגם בארצות-הברית.

מעולם לא התיימרתי לטעון שכל ביקורת כלפי ארצות-הברית היא פסולה או שקולה לתמיכה באוייב. זו תהיה ודאי טענה מגוחכת על-פניה.

אך מצד שני, אי אפשר לתמוך באוייב ולהיתמם תחת איצטלה של ''ביקורת''.
_new_ הוספת תגובה



לאריה פרלמן ישר כח על התשובה!
רפי אשכנזי (שבת, 17/08/2002 שעה 22:10)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאריה פרלמן, תשובתך יןצאת מהכלל יפה קצרה ולעניין.
יש כאלה שצריך לאמר להם את האמת בחדות ובשחור ולבן לכן הפעם היטבת להשיב.
רפי
_new_ הוספת תגובה



תודה רפי.
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 0:31)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לדינה: מספר מחשבות בעקבות עמדותיך
דוד פלד (יום שני, 19/08/2002 שעה 23:52)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. על מדינות החוץ האמריקאית

אחד הנשיאים שקיסינג'ר העריץ היה תיאודור רוזוולט. הוא היה הראשון בין נשיאי ארה''ב שגרס שבעוצמה יש להשתמש לקידום, מה שנראה בעיניו, המטרות הלאומיות של ארה''ב (Diplomacy,1994). בכך זנח את דוקטרינת מונרו וסלל את הדרך לכניסתה של ארה''ב למלחמת העולם ולמעורבות בענייני העולם. עד אותה תקופה האמריקאים התבוננו בזלזול במלחמות האירופאיות שלא נגעו להם. ווילסון ניסה להכניס את המימד המוסרי. אם כבר אמריקה מעורבת, ובידה העוצה להשפיע, לפחות שההשפעה תיעשה ''בדרך אמריקאית''.

למעשה, תפיסת העולם של שני הנשיאים שלך משקפות את הקוטביות של ההתייחסות לשימוש בכוח ביחסים בינלאומיים. אחריהם תמצאי שורה שלמה של חכמי תורת המדינה, שבססו תיאורטית את העולם ככאוס בו העוצמה היא ערך בפני עצמו (כהמשך לרוזוולט) לבין הפיתוח הנוכחי - בתי משפט, בבלגיה ובהולנד, המסוגלים לשפוט כל מי שנחשב לפושע מלחמה (כהמשך לווילסון). יש להניח ששיוי המשקל ימצא מתישהו בעוד כמה דורות, אך זה יקרה רק לאחר שיימצא פתרון לבעיה העיקרית: לא רק הסכמה בינלאומית על עקרונות המשפט המגדירים מהו פשע בינלאומי וגבולות הריבונות, אלא גם אמצעי כפייה. בקיצור: תרגום מערכת השפיטה בתוך מדינה לעקרונות בינלאומיים (חזון אחרית הימים).

בינתיים, עם ''קץ ההיסטוריה'', הסתבר שמה שמסכן את ארה''ב, בין השאר, הוא הטרור (שעכשיו אין לו הגדרה במילון המשפטי הבינלאומי). האם לוחמים אידיאולוגיים הם לוחמי חירות? אם כן מתי הם חדלים להיות כאלה והופכים לפושעים בינלאומיים? האם הגדרות אלו ניתנות רק למי שהכוח בידו? כיצד ארה''ב הגיבה כאשר הטרור הגיעה לפתחה? כיצד נשכחו מייד כל הסעיפים בחוקה הנוגעים לחירות הפרט? איך הפכה המעצמה השישית, התקשורת, לשופר של הממשל? כיצד קרה שהבוקר הזה משדות הנפט של טקסס, שנכנס לתפקידו על חודו של מקרה פלורידה, מקבל תמיכה ששליט סובייטי לא היה מתבייש בה?

איני יודע אם לא היית מעדיפה את דוקטרינת מונרו. ס''ה בעייותיה של המדינה הזאת מבית חמורות הרבה יותר מהבעיות הבינלאומית, לפחות לפי השקפת האזרח האמריקאי, אך מה לעשות והיא מצאה עצמה שוטר של העולם, אפילו מרצון,במידה לא פחותה כהמשך למדיניות רוזוולט.

2. על ארה''ב ועיראק

הרשי נא לי להטיל ספק שבוש האבא יצא להציל את כבשת הרש הכוויתית. שמונה וחצי שנים נלחם סאדאם באיראן במלחמה הנשכחת, כאשר זה לא היזיז לאף אחד. פתאום, תרגיל מבריק אחד שלו בכווית גורם ליצירת קואליצית ''השלום''. מלחמת בוש השני גם היא לא נועדה להשליט את הצדק העולמי. לא אסתכן הרבה אם אטען שהארגון מחדש של המשטר העיראקי (בדיוק כמו הארגון מחדש של הרשות הפלסינית) אינו אלא כביסת מילים שבשפה בוטה ניתן לנסח זאת: ''כך אני בוש רואה את האינטרסים של ארה''ב. תרצו או לא תרצו, אני מייצג את ה-Amerian Way''.

אפשר להסכים עם זאת ואפשר להתנגד. השאלה היא רק ''כמה דיוויזיות יש לאפיפיור?''. או מה עוצמתה של השדולה ''המוסרית'' המייצגת את השקפותיך בבית הנבחרים.

3. על גדר ההפרדה

אחת התמיהות הגדולות שלי מופנית דווקא כלפי מי שמתנגד לגדר הזאת. במיוחד אני תמה על אלה שמוכיחים באותות ובמופתים שלא ניתן להפריד בין האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית. החשדנות הטבעית שלי מתעוררת כלפיהם לפחות האספקט הכלכלי (אני מוכן להבין את האספקט האידיאולגי של סיפוח שטחים אם לא עכשיו מחר ואם לא מחר אז מחרתיים). כדאי היה לבחון מי בדיוק מרוויח מעבדות הפלסטינים? או למי זול יותר להעסיק עבד פלסטיני על פני עבד ממזרח אסיה או מרומניה?

נחזור לענין הגדר. מה יותר טבעי למדינה ריבונית שתגדיר את גבולות ריבונותה? מה יותר טבעי שמי שיכנס אליה יעבור דרך ביקורת גבולות? במשך 19 שנה היו גבולות כאלה בינינו לבין ירדן ותמיד צה''ל, הצבא ''החזק ביותר במזרח התיכון'', ידע מה לעשות כאשר התעוררו בעיות של ביטחון שוטף.

אני מבין את המתנחלים ואת הימין מדוע הוא מתנגד לגדר כזאת. הרי זו הצהרה מדינית דה-פאקטו, ולא משנה מה תהיינה ההצהרות למיניהן. בדיוק כפי שההסכם הלא חתום בטאבה הוא עובדה מדינית, שקשה יהיה להתעלם ממנה כאשר ידונו ''בפתרון הקבע''. אך למה מתנגד לה מה שמכונה השמאל? מה לעשות, זו דרכו של עולם היחסים הבינלאומיים. בקשר זה, כדאי להיזכר באיזו חדווה היכיר העולם בגבולותיהם של הארצות הבלטיות (ליטא לטוויה ואסטוניה) כאשר הודיעו על עצמאותן מברה''מ. במשך כל ההיסטוריה של ארצות אלה לא הוגדרו גבולותיהם למעט 19 השנה שבין שתי מלחמות העולם.

לסיכום, הגדר אינה גדר ביטחון אך היא בהחלט גדר ביטחון. היא מעין הצהרה שנכפתה על ממשלת ישראל להתחיל ולהגדיר מהם הקווים האדומים של תפיסת הביטחון שלה, ושמהם לא תהא מוכנה לסגת בשום תנאי שהוא. לגבי דידי אין זה משנה כלל אם הגדר תעבור סמוך לקו הירוק או באיזשהו מקום אחר. מה שמשנה לי זה האילוץ שנכפה על ממשלת שרון להחליט דב-פאקטו מה שאף ממשלה בישראל, ללא שמאלית ולא ימנית לא הייתה ואינה מסוגלת לעשות.

מצטער שהארכתי, אך אני מחכה לתגובתך.
_new_ הוספת תגובה



דוד, היום נגמר כבר אבל טרם השבתי
דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 7:42)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מפני שאיני רוצה לשוחח אלא מפני שהלו''ז שלי צפוף והשאלות שלך מחייבות התייחסות מעמיקה יותר מאשר שתי שורות.

אשלח לך עדכון בדואל כאשר אוסיף כאן את התייחסותי.

בברכה,

דינה
(ממירה מחשבה בחלומות)
_new_ הוספת תגובה



מלחמת הכרעה עדיין לא החלה
אורי מילשטיין (שבת, 17/08/2002 שעה 6:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באותו מובן ניתן לומר שהמלחמה של ארה''ב בעירק לא חדלה מאז מבצע סופה במדבר שהרי ארה''ב השאירה באיזור כוחות ומדי פעם היא תקפה בטילים יעדים עיראקיים.לפיכך כשמדברים היום על חידוש המלחמה נגד עיראק הכוונה היא למלחמת הכרעה והיא עדיין לא החלה.
_new_ הוספת תגובה



אכן,לא ניתן, כיום, להסתיר מלחמה
שחור תלתלים (שבת, 17/08/2002 שעה 8:16)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשחק המוקדם אינו הדבר האמיתי
_new_ הוספת תגובה



לשחור תלתלים: בכל זאת קצת אמיתי
אורי מילשטיין (שבת, 17/08/2002 שעה 8:49)
בתשובה לשחור תלתלים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



משחק מוקדם
שחור תלתלים (שבת, 17/08/2002 שעה 15:19)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמיתי ועוד איך!
קודם זו היתה פרובוקציה. רציתי תגובות.
_new_ הוספת תגובה



לשחור תלתלים: התגובות יגיעו
אורי מילשטיין (שבת, 17/08/2002 שעה 15:48)
בתשובה לשחור תלתלים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אכן תלתלים צודק לדעתי
אבנר בן בסט (שבת, 17/08/2002 שעה 17:29)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכן המשחק המוקדם של היום לא בהכרח יוביל למלחמה בעתיד. על אף שכיום ניכר בבוש שהוא נחוש לתקוף את עיראק והוא מכין את כוחותיו בהתאם, קיים סיכוי כלשהו, ואפילו הוא קלוש, שהוא לא יתקוף בעיראק.

המון סיבות יכולות להשפיע על ההחלטות האמריקאיות - מצב פנימי ולחץ דעת הקהל במידה ויתעורר כנגד המלחמה לפני הבחירות הצפויות עוד שנתיים וחצי (אפילו שזה הרבה זמן, זה שיקול מכריע, והעניינים יכולים להתגלגל לרעתו של בוש הבן, כשם שקרה לאביו).
סיבות חיצוניות - התנגדות כל בעלות הברית הפוטנציאליות של ארה''ב, הארופאיות להוציא את בריטניה, מדינות ערב המתונות ובעיקר המפרציות, מדינות ה-‏7-G וכו'.
_new_ הוספת תגובה



טקטיקה פסיכולוגיה צבאית -לשם תקיפה מסיבית בעתיד
סוריא סהארה (שבת, 17/08/2002 שעה 18:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני קוראת לזה המגרדים, כוחות שיושבים תמידית בשטח מסוים, משקיפים ולעיתים מגיבים, ולאט ובשקט מתגברים, לקראת הבאות, סוריא
_new_ הוספת תגובה



שמעון, בניגוד לגישתו של המודיעין
ראובן גרפיט (שבת, 17/08/2002 שעה 18:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הישראלי, המסתמך בעיקר על מקורות ''טופ-סיקרט'', הרי מהעיתונות הבינלאומית ניתן ללמוד שהמלחמה מזמן החלה. למשל - ביסוס מעמדם המדיני והכלכלי של האוטונומיה הכורדית. למשל - פגיעה של מטוסי אנגליה וארה''ב בעמדות מכ''ם ונשק נ''ט בעירק. למשל - שיחות אינטנסיביות ותמיכה כספית לאופוזיציה העירקית. למשל - הנסיונות לחזר אחר איראן ושיתוף הפעולה העקיף בין ארה''ב לאיראן בנושא לוחמי אלקאעידה שברחו לאיראן. סדרת פרסומים והגברת ההשמצות נגד עירק.
אך למרות כל זאת - אני בספק באם ארה''ב תחל במלחמה טוטלית זאת עקב התנגדותם של האירופאים ורוסיה ומדינות ערב. המחיר הפוליטי עלול להיות גבוה מדי. לכן, סביר שיהיו פעולות שקטות עם כוחות פנימיים.
_new_ הוספת תגובה



שמעון, תלוי כמובן איזה
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 3:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקשורת קוראים.

''תיק דבקה'', לדוגמא, מדווח מזה חודשים על פעולות שונות שנעשות בעיראק מכוון טורקיה ומכוון ירדן על ידי ארה''ב. אתה מוזמן לעלעל באתר הנ''ל, אשר מופיע ברשימת קישורי פא''צ. הנאתך מובטחת מראש.

אין פלא שדווקא בתקופות עמומות ובלתי ברורות אלו מצליח ''תיק דבקה'' על ידי סגנון הדווח שבחר לעצמו להיות בבחינת 'מספר יודע כל': יש לכך כנראה ביקוש אדיר בארה''ב עצמה, המבקשת לחזור לחלוקת העולם ל'טובים' מול 'רעים'.
_new_ הוספת תגובה



האתר הזה גרוע!!!
הנסיכה!!! (יום חמישי, 10/02/2005 שעה 16:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האתר הזה ע-ל ה-פ-נ-י-ם!!!!
למה אין כאן לפחות תמונות...
סך הכל ביקשתי תמונות מה עושים מזה ביג-דיל...........

א-ת-ר ג-ר-ו-ע!!!
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי