  
  
  
|
  אברהם אבינו | |||||
| אליצור סגל (יום ראשון, 25/08/2002 שעה 0:49) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מנהיג חייב להבין לעומק את הווית הצבא והמלחמה |
|||
|
|||
למלחמת אברהם אבינו במלכי הצפון נודעות הרבה מאוד משמעויות בהרבה מאוד תחומים. אבל המשמעות העיקרית לימינו היא שמנהיג פוליטי-לאומי צריך להבין לעומק את הווית הצבא והמלחמה ואם אין הוא מבין, הוא מהווה איום לעם ולמדינה שאותם הוא מנהיג. אברהם אבינו הוא האב המיסד של העם היהודי ושל היהדות כי היתה לו תובנה כזאת. לכל ראשי הממשלות של ישראל מאז הקמת המדינה לא היתה תובנה כזאת ולכן הגענו לאן שהגענו. כל ראשי הישיבות היום מכל הזרמים הדתיים נוהגים בכפירה כי הם מונעים לימוד נושא זה בישיבות שהרי לפי הרב אליצור סגל, הצו ללמוד את הוויית הצבא והמלחמה הוא מדאורייתא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאורי- למידת והבנת הווית הצבא והלחימה.... |
|||
|
|||
...מקבלת אצלך עדיפות ראשונה-ולא היא. כוח,עוצמה ותחבולות מלחמה צריכים וחייבים לבוא לאחר קבלת עול שמיים ואמונה בלתי מעורערת בבורא עולם אחרת פספסת את העיקר. לא תעזור שום אסטרטגיה גם אם תחליף את כל הממשלה,הפיקוד העליון,הצבא ואת כל העם. עם ישראל ומנהיגיו בראש ח-י-י-ב-י-ם לחזור לדרך אבותיהם לפני שיהיה מאוחר מדי. היהודים ח-י-י-ב-י-ם לחזור ליהדות,בלי עקיפות משמאל ומימין ובלי ''דאווינים'' ואין חודש טוב יותר מאשר חודש אלול. כל שעם ישראל צריך לעשות זה לאמר בלב שלם ואמונה גמורה:'' חטאנו,עוינו,פשענו מלפניך אנא מחול לנו והושיענו'' והקב'ה יושיענו כפי שעשה לאבותינו בכל דור ודור. בסופו של דבר יחזור עם ישראל לבורא עולם, השאלה היא רק -האם יחזור מרצון ויזכה בחסדי הקב'ה או שיחזור מאונס לאחר מכות קשות וכואבות. הברירה בידינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאודי: נניח שאתה צודק, אבל מקרה אברהם אבינו |
|||
|
|||
שאם קיבלת את עול שמים ולא למדת את הוויית הצבא והמלחמה גם אז לא תוכל להתקיים. השאלה איננה מה קודם למה,אלא שבלי יכולת להביס את מלכי הצפון אין יכולת להקים ולהקיים את עם ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי - צריך..צריך..צריך.. |
|||
|
|||
...ושוב, צריך צבא ורצוי חכם,חזק,מתוחכם ומלא תחבולות כרימון אולם כל זאת א-י-נ-ו בא לפני או במקום אמונה בקב'ה. כל כלי המשחית שבעולם וכל חומרי הנפץ לא יפגעו אפילו בזבוב אחד אם האדם לא יפעיל אותם! והאדם אינו שווה כלום בלי אמונה והעוצמה הרוחנית המתלווה אליה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סליחה מחברי הפורום |
|||
|
|||
לק''י לכל חברי הפורום היקרים - אצלינו התחילה שנת הלימודים היום ואני עייף מאוד. והבלגן עוד יגבר בשבוע הקרוב בגלל ההכנות לראש השנה. אני מצטער שאינני יכול לקחת חלק בדיונים על המאמר שלי - לא מרוע לב אני עושה זאת אלא מקוצר רוח ומעבודה קשה. בחודש האחרון דברתי פוליטקה בפורום הזה יותר ממה שדברתי בכל ארבע השנים האחרונות ובמידה מסויימת גם קצה נפשי בפולטיקה הזו - יש חיים מחוץ לפוליטיקה. אם יהיה לי כוח אשלח לרפי גטניו מאמר בשם ''הארי פוטר בארץ הדרדעים''. הדן בשדים ובדרדעים ובמה שביניהם. אבל לא יהיה לי כוח להשתתף בדיונים עליו ואתכם הסליחה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אודי, ציטוט ממאמר שלנו לפרשת דברים |
|||
|
|||
כי בדרך הטבע, אין הצלה מפני עקת אויב אלא באחד משני דרכים או בשניהם כאחד: או מצד השגחת הש''י המציל לכל הדבקים בו אף אם אינן עצומים בטבע. מ''מ, כשהן מקיימין 'ואהבת את ה' אלהיך', הגורם הדביקות בהש''י; אז הוא מציל לכל הדבקים בו. או מצד הטבע, כשהן מקיימין 'ואהבת לרעך כמוך'; אז 'איש את רעהו יעזורו'; אף אם הם חוטאים וסר ה' מעליהם - מ''מ יש להם קצת תקוה בדרך הטבע, אם לא יעמוד מולם כח חזק במיוחד. אלה דבריו של הכלי יקר והוא בודאי בר סמכא גדול. וידועים דברי חז''ל אודות תקופתו של אחאב שהיו מנצחים במלחמות למרות העבודה זרה, כי היתה ביניהם אחדות. דבריך, ככל שהם נכונים, אינם בבחינת 'כזה ראה וקדש'. בברכה לשנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי:האם אתה סבור שלאריק שרו יש התובנה הזו ? |
|||
|
|||
כי מהרצאותיך אני יודע שיחסית למפקדים אחרים יש לך הערכה אליו כמפקד ואסטרטג . אני סבור שהוא חסר ראות מרחיקת לכת גם צבאית ובוודאי מדינית לא פחות מכל הפשלונרים שאתה מבקר ובצדק בספריך והרצאותיך. מהלכיו הצבאיים כפי שכתבתי ועוד אוכיח בתזת החוק ה 2 שאני מפתח כעת ושנועדו לערער את שווי המשקל של האויב היה בהן מרכיב הימורי מסוכן שבנסיבות מועטות כפסע היה בינן לתבוסה כוללת (העלאת אנטרופיה בקצב מסוכן) ובטווח רחוק הוכחו ככשלון. ראה מלחמת לבנון על ספיחיה ותוצאותיה שכלל לא נחזו ולא תוכננו וגם צליחת התעלה היתה צעד יקר ביותר מבחינת אבדותינו וכלל לא בטוח שהוא מה שהשפיע על המצרים למהלך מדיני. יש כל העדויות שהם כבר היו מוכנים לכך ב 9 , 10 באוקטובר אחרי שהחזירו כבודם העצמי. אנא חווה דעתך . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לישראל: לאריק שרון יש אינטואיציה טובה יותר |
|||
|
|||
מכל האחרים אצלנו, אך אינטואיציה לא ניתן ללמד וללמוד וללאינטואיציה יש מגבלות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וזה כל העניין ! שאינטואיציה אינה מספקת להכרעות |
|||
|
|||
גורליות כמו ניהול מלחמות ועיצוב אסטרטגיות ! בקיצור אתה יכול להוסיף אותו בשקט לספריך לצד ברן, גורודיש, נרקיס , רבין ושאר ,גיבורינו'' המהוללים -אבירי 10 הפנסיות ! אגב שמעתי ממשהו שהיה ב 101 שלמעשה בכל הפעולות שלהם הוא היה בסה''כ מחכה להם מעבר הגבול לאחר שחזרו מפעולותיהם ו,קוצר את התהילה'' . מה הנכונות בזה ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיטב ידיעתי אין ממש בטענה |
|||
|
|||
שאריק היה חייל של משרד, אלא השתתף במרבית הפעולות של יחידתו. יחד עם זאת צריך להבין שגם הקמת 101 ובניית התו''ל הצה''לי הראשוני של לחימת קומדו, מבצעים מיוחדים ולחימת חי''ר בשדה הקרב, ולאחר מכן הנחלת לכל הכוחות הלוחמים של צה''ל, מייחדת את עשייתו ומראה ששרון הצליח בתפקידו בגדול. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון שיש לו חלק בעיצוב תורת הלחימה ושהוא יחסית |
|||
|
|||
ערמומי ובעל תושיה וידע עדיף על מרבית הפיקוד בזמנו אבל משיחה שהיתה לי פעם עם מוטה גור ז''ל . אמר לי שאריק בפועל אחרי קרב לטרון לא היה כבר במה שד''ר אורי מילשטיין מכנה קו הדם= מקום בו הורגים ונהרגים ! אז יכול להיות שמוטה אמר את זה בשל העוינות האישית ביניהם וזה אינו אמת וזה לא מה שחשוב. לדעתי הוא אינו עולה על שאר מפקדינו הפחות מהוללים והמפורטים בספרי ד''ר מילשטיין בראייה לטווח ארוך, בתכנון מהלכים מעבר לטקטיים ברמה המקומית . כמפקד שדה ברמה המגזרית -מקומית הוא לא רע ! ואני יודע אישית שלמשל בן דודי היה במעוז נצור בתעלה והם ניצלו ע''י הדרכה אישית שנתן להם אריק בתכנון מהלך הפריצה וההמלטות משם הודות להכרותו המעולה את השטח. אבל זה לא עושה אותו גודריאן מס.2 או ז'וקוב או מונטגומרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, אני מנסיוני הדל בחיפוש אחרי האמת |
|||
|
|||
יודע שאסור לצטט מאן דהוא ולקבל את דעתו כתורה מסיני. כי סביר ביותר שהוא מתאר את כל התמונה במלואה, גם אם הוא רוצה לדבוק באמת, אך גם שיתכן שיש לו עניין לספר רק את מה שטוב לו, להשמיט דברים אחרים, להדגיש אחרים, ולעיתים רחוקות ביותר אולי אף לשקר. לכן עבודת המחקר והבירור צריכה להיעשות במירב הנתונים, העובדות והפרטים, תוך בירור עמוק של המשמעויות הנגזרות מכל מידע, אימות ושלילת מידע, מתן משקל נכון לכל מהלך. עבודה מסובכת ביותר. אני בטוח שאורי מילשטיין יוכל להבהיר זאת יותר טוב ממני. ולגבי אריק שרון, הרשה לי לציין דבר מה עליו. אני בתפקידי הקודמים נהגתי לפגוש אנשי צבא זרים. באחת משיחות החולין שלי עם קבוצה מאנשי צבא ארה''ב בשנות ה- 80 תפס אותי אחד המשתתפים והתחיל להרצות לי על מהלכי שרון בכיבוש אבו-עגילה ב-67', תוך שהוא מתאר במפורט את התפתחות הקרב עד לסיומו. שאלתי אותו מהיכן הוא יודע כל זאת. ואז הוא אמר לי שהם לומדים את הקרב הזה בבתי הספר הצבאיים שלהם, עם קרבות נוספים שלהם ממלחמת העצמאות שלהם ואילך. צוותי חניכים מתלבשים על קרב מפורסם, מכינים אותו, מציגים אותו בפורום הכללי של הלימודים, בפני המחנכים (גנרלים וקולונלים) והחונכים. הוא קיבל את מבצע אבו-עגילה-כונתילה. גם טיפולו בטרור הפלסטיני ברצועת עזה של תחילת שנות ה- 70 מעיד על כך שהוא מבין היטב במה הוא עוסק. ואם אני לא אתפרץ לדלת פתוחה, גם טיפולו בטרור הפלסטיני הנוכחי בחודשים האחרונים, על אף מגבלות מדיניות, עושה את שלו. ההצלחות האחרונות עוד ילמדו בעתיד, ונקווה שאין עכשיו פיגוע בדרך, על אף שגם הצלחות טרור בודדות לא יעידו אחרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם ליחס הרוגים של 650 לעומת כ 1500 פלשתינים אתה |
|||
|
|||
קורא תפקוד נכון וראוי במלחמה הנוכחית אז כנראה שאיני יודע לאן מגעת הערצה עיוורת והתמכרות למיתוסים שמקומם במוזאון תחת נפטאלין. פורסם רק לפני שבוע כי בכ 30 שנות עימות עם הפלשתינים יחס ההרוגים שהוא המדד העקרי לניצחון במלחמה הזו ירד מ כ 1 ל 10 לטובתנו במרדפי שנות ה 70 הראשונות ל 1 ל 7 במלחמת לבנון ואח''כ 1 ל 5 באינתיפאדה הראשונה וכיום באינתיפאדה הנוכחית 1 ל 2.5 ל''טובתנו''. זהו המדד להידרדרות ברמת הלחימה שלנו ועליית רמתם. אסור שנמשיך ביחס הרוגים כזה כי פרושו לאומה חרדת חיים כמו הישראלית תבוסה !! למלחמה הנוכחית הייתי קורא מלחמת מיליון האילוצים (רובם הומצאו על ידינו ופרי פחדים בלתי מציאותיים) ,אבל ברור שדרכי הניהול שלה עד כה לא יובילו לשום הכרעה מחוייבת !! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק בנושא יחס ההרוגים הגבוה |
|||
|
|||
אבל אני לא דיברתי על השנתיים, וגם לא על השנה וחצי של שרון, אלא רק על ארבעת החודשים האחרונים, שמהווים תפנית. אינני נגוע בשום הערצה עיוורת וגם האינתיפאדה הזאת אינה דומה לכל העימותים עם הפלסטינים ב- 35 השנים האחרונות. זה ברור ששרון היה צריך להקדים את הכיבוש מחדש, מיד עם עלייתן לשלטון וזה היה חוסך לנו מאות הרוגים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין שום סימן שהחודשים האחרונים מהווים תפנית |
|||
|
|||
ובוודאי לא הוכרעה המלחמה. רק החודש היו לנו למעלה מ 30 הרוגים וזה מתקבל על הדעת לדעתך? אולי זה שיפור לעומת ה 105 הרוגים במרץ השחור ,אבל זה בלתי נסבל לחלוטין !!!!!!!!!!! אנשי הימין (שאיני מגדיר עצמי כזה ) טוענים שכל מה שפחדנו לבצע בעבר יבוצע במוקדם או במאוחר לראייה ההשתלטות על שטחי A וחיסול מנהיגי האינטיפדה ועוד. אם כך: בעיה אחת היא מדוע צריך לחכות ולשלם במחיר מאות קורבנות ובעיה שניה מדוע אם כבר עושים אז רק חלקי ורק נקודתי ורק ממוקד במקום לעשות הרבה הרבה יותר מהקיים כדי להגיע להכרעה שגם הרמטכ''ל אמר אתמול היא מחוייבת כי אחרת זו סכנה קיומית !! ואנו לא מפסיקים לתקוע מקלות בגלגלי עצמנו כמו : אפשרות בג''ץ לאויב, וועדת אור , ועוד התאבדויות שלנו כאלה. טרוף מערכות !! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המלחמה טרם הוכרעה בשל מחסום פוליטי |
|||
|
|||
ישראלי פנימי, לדעתי. הניצחון במלחמה מסוג זה צריכה להתבטא בשני מדדים עיקריים: 1. עצירת הפיגועים, כתישת ארגוני המחבלים ובניית יכולת איתור וסיכול מוקדם באמינות גבוהה. הוצאת הטרור מחוץ לקונצנזוס (הייתי אומר 'חוק', אך זה יהיה מעט סקראסטי) הפלסטיני. הצטרפות הרש''פ למגנים את הטרור ו פ ו ע ל י ם נגדו. 2. ליצור תהליך של שינוי מבני פנימי ברש''פ, בו ההנהגה טבולת הטרור תוחלף בתהליכים דמורקטיים בהנהגה חדשה שוחרת שלום. עד אז כל הסכם במצב הקיים הוא הסכם בגרוש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: השופט ברק אומר שאינטואיציה היא האור... |
|||
|
|||
המאיר את הדרך אך אין היא הדרך עצמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליוסי: האינטואיציה עשויה להביא את בעליה לדרך |
|||
|
|||
הנכונה אך אין להנחילה לאחרים. בשביל שאחרים ילכו באותה דרך ובטובה יותר, יש להכשיר אותם להשתמש בכלים מבוססים. וכאלה היום אין בתחום הביטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל חרג, בטרם תבסס את תיזת החוק השני שלך |
|||
|
|||
אני מציע שתבדוק היטב היטב האם המצרים היו מוכנים להפסיק את המלחמה ב- 10 באוקטובר, או שמא יש לדחות את התאריך הזה בכעשרה ימים. ואם יש לך מקור מידע שאומר אחרת, עליך לאמת אותו ולבחון היטב את משקלו בתוך כל הכאוס של המלחמה והכאוס המדיני שמסביבה. דווקא צליחת התעלה השיגה את ההכרעה הברורה של המלחמה ויצרה מומנטום לתחילת שיחות (הפרדה) בכלל בין המדינות. מהלך הצליחה והכיבוש המערבי הקל על מגננת צה''ל ממזרח לתעלה, והקורבנות במהלך הזה היו זעומים מאשר האבידות בשבוע הראשון הקריטי של המלחמה בחזית התעלה (וקשה ביותר לספור דמים, אך זה עולה מטיעונך). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קרא את ספרו של משה דיין ותיווכח שאינך צודק |
|||
|
|||
הוא בפירוש מציין שם את מספר ההרוגים כל יום בלחימה ולא זו בלבד שהוא לא ירד מ ה 13 באוקטובר אלא עלה משמעותית . בניסוחו: ''הכניסה לאפריקה לא היתה כלל ועיקר חיתוך בחמאה'' -ציטוט ! במהלכה היו קרבות כשל נוראים כמו הקרב המיותר בעיר סואץ (בה נהרג חברי הטוב שלמה הלפרין ז''ל עם עוד למעלה מ 80 חיילינו !) נסיון כשל לכיבוש איסמעיליה ואורי יספר לך על עוד קרבות כמו סרפאום ועוד . בראיון עם גנרל גמאסי מלפני כ 20 שנה הוא אמר בפירוש שהם לא חששו כלל מכיבוש קהיר כי ידעו שצה''ל היה די מותש ומוכה והיו להם עוד כוחות עתודה לא קטנים בקהיר. כך שתזת הניצחון כביכול שלנו עקב הצליחה היא פמפום וחלק ממערכת הרמייה של המערכת הפוליטית שלנו כדי להסתיר מחדליה ולהשקיט את גל המחאה ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בנוסף מתאר דיין מגעים משמעותיים להפסקת אש |
|||
|
|||
ב 10 באוקטובר לאחר התקפת הנפל שלנו ב 8 באוקטובר . תבוסת הסורים ב 9 באוקטובר זירזה את המגעים האלו, אלא שהפיקוד הצבאי שלנו ואריק שרון ביניהם לא קלטו שחל פה שינוי הסטורי שנמשך עד היום, והוא שצה''ל איבד את יכולת ההכרעה על הערבים בכל מלחמה ! מצב זה נמשך לצערנו עד היום !! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עיקר הבהלה והמבולקה היו בשבוע הראשון |
|||
|
|||
של המלחמה. אז היו גם כל ההתבטאויות על סף קריסה של חלק מהמנהיגים: דיין, דדו, חופי ואחרים. באותו שבוע, לפחות עד היום הרביעי למלחמה בגולן ועד סוף אותו שבוע בסיני, המלחמה התנהלה ללא ראיה מערכתית מסודרת ובבלגן די גדול בשטח. רוב הרוגי המלחמה נפלו באותו שבוע, רוב מערכות הנשק פישלו (למשל: לחה''א היה קשה להתמודד עם הטק''א, עד אשר נמצא פתרון מבצעי סביר בהמשך המלחמה, היה כאוס בפיקוד דרום גם לאחר שבר לב קיבל פיקוד). חציית התעלה מערבה היוותה נקודת משבר בצבא המצרי, ובאמת צריך לבחון לעומק את משמעויותיה, תוך פירוש נכון וביקורתי של כתבי מנהיגים ולוחמים על אותה מלחמה. גם ההשפעה על ההנהגה המצרית היתה אימתנית, חשש אמיתי לכיבוש קהיר, ע''פ ההתרחשות במציאות של אז. במהלך הזה נעשו מספר טעויות, כמו נסיון להיכנס לערים. מהלך שלא היה בו כל צורך מבצעי. ד''א, הכניסה לסואץ נעשתה בניגוד לפקודות. מעניין שאחד מהמפקדים שם, היה מח''ט שריון, שריונר צעיר, אל''מ אהוד ברק. איגוף הארמיה השניה הותיר את המצרים בהיסטריה, שפעלה היטב על ארה''ב, שמנעה מישראל את השמדתה. בכל מקרה, ארמיה זו לא היתה רלוונטית בשבוע האחרון של המלחמה. הכוחות המצריים ממערב לתעלה היו מדרך ב' של הלוחמים, מפוצלים ומבולבלים. רק קהיר נותרה מוגנת ע''י כוחות עילית, שספק אם היו בנויים להילחם נגד גייסות שריון. טראומת הניצחון הישראלי הותיר את המצרים בהלם ובהבנה שאינם יכולים לנצח את ישראל. למרות זאת, מטרותיה של המלחמה הושגה על ידם, והיא: נסיגת ישראל לגבולות 67'. הישג ראשון היו הסכמי ההפרדה, והשלמתו - ע''י ביקורו של סאדאת בירושלים. כאן אנחנו רואים שניצחון צבאי הוא יחסי, ניתן לפרשנות אחרת מבחינה פוליטית - אסטרטגית. אך מהבחינה הצבאית, על אף הברדק, הושגה הכרעה צבאית ברורה לטובת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה דבק בגרסא הרשמית והשקרית של המע.הפוליטית |
|||
|
|||
דאז וסיבותיך עמך. אני אמנם הייתי ברמת הגולן אבל גם שם למרות שצה''ל היה בסוף המלחמה במובלעת לא היה לו שום כוח לכבוש את דמשק ויותר ובקושי הצליח להחזיק מעמד עוד כמחצית שנה במלחמת התשה קשה שם . אם לריסוק חטיבה וחצי משתיים שהיו ברמה למשל , אמנם במחיר חיסול 2 דוויזיות סוריות אתה קורא ניצחון ולמצב של ''כאילו מצור'' על הארמיה השלישית (בפועל לא היה שום מצור ) וכשלון בנסיון לאגף את הארמיה השניה וצבא מוכה שנזקק לסיוע מהיר ודחוף של אספקה מארה''ב אתה קורא ניצחון אז זה באמת מהסוג של עוד ניצחון ואבדנו. נכון שיחסית לצה''ל של היום שהובס שוק על ירך ע''י כמה מאות חיזבאלונים בלבנון ומתקשה בהכרעת הפלשתינים הוא תפקד הרבה יותר טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו טיבעה של מלחמה, ששני הצדדים לה נפגעים |
|||
|
|||
אינני יודע על מה הרגשתך נשענת. כל הרגשת הכישלון שלאחר המלחמה מצביעה על הפער הרציני בין הדמות נמיתולוגית של החייל העיברי וצה''ל האפקטיבי של מלחמת ששת הימים, לבין הכישלון הצבאי לראות את המלחמה, להתכונן אליה ולנצח ב''זבנג וגמרנו''. זהו משבר של איבוד האמונה בכוחנו, איבוד מיתוסים. בפועל המלחמה היתה קשה ושוחקת, פיקוד צה''לי מעורער ומפוצל ומלחמה שהתגלגלה ע''י החיילים והפיקוד הזוטר. צה''ל של תחילת המלחמה בנה את כוחו בטלאי ועוד טלאי של חיילים שהתאספו, עד אשר הכוחות התייצבו לאחר מספר ימים. האיום הסורי ברמה''ג נשחק כבר ב- 10 לאוקטובר. האיום המצרי, אף שלא הופנה מעולם את תוך סיני, היה קיים לפחות עד תחילת הצליחה 15 - 16 באוקטובר. הארמיה השניה היתה במצור ואספקה צבאית לא הגיעה אליה. בשלבי המלחמה האחרונים ומיד עם סיומה לחצה ארה''ב שצה''ל יתיר הזרמת מזון ומים אליה. אינני יודע למה אתה מתכוון שאותה דיביזיה לא היתה במצור, בודאי אין מדובר במצור הרמטי של כל מטר המקיף אותה. אבל המצור עליה התאפשר גם בשל התעלה ממערבה וכוחות צה''ליים הפרוסים שם. ועוד בלון שצריך לפוצץ, והיא האספקה הדחופה מארה''ב. על אף שאספקה זו הביאה המון ציוד וחימוש, כולל לראשונה נגמ''שי ''זלדה'' למשל, הרי גם ללא אותה אספקה, צה''ל היה מבצע את משימות המלחמה כפי שבוצעו. אינני יודע להעריך בדיוק עד כמה בכלל נקלט הציוד בצורה אפקטיבית ביחידות הלוחמות. לדעתי מדובר רק בחלק קטן ביותר. אבל לאספקה הזו היה מסר מדיני ומסר מורלי לישראל וללוחמים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבנר היקר איני יודע בן כמה אתה ואיפה היית אז ב 73 |
|||
|
|||
אבל נראה לי שלא היית שם וגם לא קראת את ספרי ד''ר אורי מילשטיין. אז אני גם הייתי , גם ראיתי , גם חוויתי וגם קראתי ואני ממליץ לך בחום לקרא את ספרי ד''ר מילשטין ולהפנים ! ראשית לעובדות כפי שלמדתי מספרים, עדויות חברים ומה שראיתי וחוויתי: 1. צה''ל באמת לא היה מוכן מערכתית ומודיעינית ביומיים הראשונים וסבל אבדות קשות . אבל ב 8 באוקטובר נערכה כבר התקפה יענו מתוכננת ויענו ע''י כוחות טריים ומאומנים (מילואים) יענו רב אוגדתית וראה זה פלא היא נכשלה עפ''י כל קנה מידה . כך שהחולי היה הרבה יותר עמוק ולא כאן המקום לפרטו. 2. לא היה איום מצרי קיומי ב 10 באוקטובר ,מה שהיהכן ברמת הגולן עד ה 10 באוקטובר. לכן המליץ דיין ולדעתי בצדק לייצב קו על המיצרים עד כינון הפסקת אש. 3. ארמיה 2 מצפון למעבר התפר בתעלה לא היתה נצורה כלל והיה נסיון כושל לכתרה בהוראת שרון ע''י סיירת מטכ''ל . 4. ארמיה 3 היתה יענו (כרגיל שיטת ישראבלוף) נצורה. בפועל הועבר אליה מזון וציוד ויש על כך עדויות וצילומים. 5. ללא הסיוע האמריקאי שכלל מאות טיסות של גלקסי שזכורות לי היטב צה''ל היה במצב קשה ביותר. להזכירך שרב הנשק החי''רי התקני עד אז היה עוזי ו FN . אפילו החילוץ מהעיר סואץ ב 23.10 כבר נעשה תוך שימוש בנשק הזה ואיני רוצה לפרט כאן מה ואיך. כשליש ממטוסי הקרב בחיל האוויר שלנו הושמדו והיו לא שמישים וכך מערכות הבקרה שם. אז קצת צניעות לא תזיק ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני יודע בדיוק את אותן עובדות שאתה מזכיר |
|||
|
|||
אבל מעריך אותן כנראה אחרת. ארמיה 2 - לא הזכרתי אותה כלל, כי היא היתה תקועה במקומה ולא ייצבה את הקו שלה מזרחה. ה''חווה הסינית'' היתה בתחום אחריותה בגבולה הדרומי. ''ההתקפה'' של ה- 8 באוקטובר היתה כמו שאתה מציין ''יענו''. כלומר, כמו שאמרתי, צבא מבולבל ולא מאורגן. רסיסי יחידות שחוברו להן המהירות יחדיו. 'ברדק' ישראלי טיפוסי. זה נבע מזרימה לא מסודרת של הלוחמים שגובשו לפי הכלל ''הראשון מגיע והשני מצטרף'', ולא לפי סד''כ היחידות הקבוע. ''לא היה איום מצרי קיומי'' - בדיעבד כולנו יודעים את זה היטב, אך ב- 8 ו- 10 לאוקטובר 73', זה לא היה ברור כל כך. הפיקוד וההנהגה חשבו שזו מלחמת שרידות. וזה השפיע על שיקוליהם, או יותר נכון על ההיסטריה שלהם. בבדיקה שצה''ל ערך לאחר המלחמה התברר שמרבית הנשק והתחמושת שהובאו המבצע האמריקאי, לא באו לכדי שימוש במלחמה. ובמלחמה אני הייתי בסך הכל מפקד זוטר בהנדסה קרבית שהוזעק לסיני ב- 6 באוקטובר 73'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל: ומה עם חיל האויר הסורי ב 82? ועוד קצת. |
|||
|
|||
יכולת ההרתעה של צה''ל היא פועל יוצא מתדמית ותלויה הרבה במדת הדברת (דלי''ת פתוחה בי''ת ורי''ש סגולות) של שמאלני המדינה. על דרך הנאמר ''ולתת חרב בידם להרגנו''. במלחמת השחרור התחכום לא היה גבוה אבל ההרתעה היתה גבוהה,כנ''ל בסיני (57). ביום כיפור (73) היה תחכום יחסי לתקופה אבל ''לא היו מוכנים'' ''לא היה מודיעין'' היה ''כשל'' או ''מחדל'' . האשמות הוטחו מכל הצדדים לכל הצדדים. הסיפור עם ''קו בר לב'' שלא פעל. הפסקת האש שלא היתה, ה9 באוקטובר שלא היה ברור, וניהול המלחמה לא היה תקין (אמנם לא הייתי בפיקוד ב73 אבל קריאה,הבנה וניתוח של מהלכי המלחמה ו''מלחמת ההתשה'' שקדמה לה, כולל חציית 400 טנקים מצרים את תעלת סואץ אומרת המון המון דרשני. ''לא ידענו'' ''לא ראינו'' ''מודיעין שגוי'' הכל זה בבל''ת.רק שבועיים שלושה בכינוס שהיה לשריון ברפידים (ביר גפגפה בלע''ז) בפירוש שמעתי את האלוף אלברט מנדלר הי''ד אומר שבמלחמה הבאה אנחנו נעביר את המלחמה לשטח האויב. היו התרעות, היו דווחים היו הערכויות של הצבא המצרי, היו תצפיות שלנו מהצד ''הזה'' של התעלה והכל...ופתאום עוורון..? הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו? חייל רואה, שומע כותב ומדווח ואומרים לו שהטנקים והגשרים שהוא רואה הם פאטאה מורגנה, החיילים הם דחלילים והנשק - מגלים וחרמשים. חוץ מזה ,ראה ספרו של מילשטיין על הנושא ו''חלוקת הכוחות'' שלנו ביום כיפור (נדמה לי שתאור על תנועת הכוחות שלנו מופיע ב''קריסה ולקחה'') ישראל.חוץ מאריק שרון (לפני התחבושת המפורסמת) שלא רצה להיות חלק מנסיון ההונאה הזה, היתה פה הונאה מפחידה של כל המערכת. חברה שלי הלכו בשבי ממעוזי ה''מזח'' והאחרים בגלל שמישהו התכוון שזה יהיה. גם התכוונו לתת למצרים נצחון קטן,כולל הטנק שעוד ניצב בטיבורה של עיר בקהיר זכר ל''מלחמת אוקטובר''. כבוד של לוחמים רצו לתת להם על מנת שנוכל לשבת ''שווים מול שוים'' או בעמדה ''קצת'' נחותה שנוכל לדבר ב''גובה העיניים''. כל זה, אם לא בדיוק אז בערך. נתנו את סיני, כולל ''הסנטימטר האחרון של ימית..למה לא הסכימו לקחת את עזה? (כנראה הדוקטוראט שהיה לאנואר סאדאת בחשבון היה יותר טוב מהתואר למשפטים שהיה לבגין ..הראשון הבין במספרים,גידול אוכלוסיה ובעיות מספריות. בגין הבין בניסוחים, בפאתוס, ובמיתוס) גם זה אומר דרשני. ב82 נפל דבר, וחיל האוויר הסורי הושמד בכמה שעות (או חלק גדול ממנו) ומאותו היום הכל התגלגל בצורה המוזרה ביותר שאפשר לתאר. הגעה לבירות, החזרה, ההחזקה של דרום לבנון בלי יכולת למגר את קיני הטרור שם. להיפך,נתנו להם בראשות ראש ממשלה ''מבריק כמו ברק'' עילה להמשיך בטרור ע''י הנסיגה החפוזה והמטומטמת מד''ל. מהר ,מהר,מהר! עם ''ארבע אמהות'' ועם ראיון טלויזיוני של חייל עייף מהחיפזון הזה שהתקשר לביתו בטלפון ציבורי או פלאפון ואמר:''די! גמרנו! יצאנו! עם חיוך של ''גיבורים עייפים''! ועם כל זה ש''שכחו'' חיילים'' בשטח. כי הכל היה חפוז.. (סגנון של סוריה..''חאפז אל-אסאד'' רק שהוא לא היה חפוז, הוא היה ''קבעון'')וכל אמהות ישראל בוכות בסתר ליבן חוץ, מכמובן,ארבעת האימהות הידועות, שבעקיפין גרמו לכל המחדל הזה. ומה עם כל האימהות שבוכות עכשיו, או שלא יכולות לבכות כי בוכים עליהן? אבל זה לא היה הארגון שעשה את זה, זה היה המנגנון המערכתי של הממשלה שבמשך שנים נשטף על ידי השמאל. על אמהותיו, שריו, מוריו, פרופסוריו, מנהיגיו,חברי הכנסת, אלו שהיו להם חשבון אישי עם האבא שלהם שהיה גיבור גדול בעיני הרבה מאנשי ונשות ישראל(בכל אופן נראה כגיבור במלחמת השחרור סיני,ששת הימים -עם כל הטעויות שהוא עשה ) והביאו את ה''מטען'' להכריע את הכף לזכות ''צדקת דרכם''. על כל פנים, לא לשכוח את 82 . בשנה זו היה מפנה והתבשיל הזה שהיה מעדן צרפתי במלא מובן המילה, הוקדח על ידי אנשים מאד ''הומאניטארים''. ה''סטייק'' של ''פילה מיניון'' עם רוטב וניחוח של נצחון נהיה ''סאלאמי'' חתוך לפרוסות,שהתייבשו בין חיתוך לחיתוך, עם כמות מופרזת של חרדל, מיונז שטעמו נמר, וכתוצאה מחלות וכאבי בטן איומים עקב תאריך שימוש שפג. נו, אז מה חשבו ה''מניעים'' של המהלכים האלו? שזה כן יעבוד? שעוד חורף ועוד חורף בלבנון יעלה את המורל לבית ישראל? עד שבא מי שבא, ושוב שטות. ובמקום ''ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך'', נאמר עלינו,''אידיוט אתה בבואך ואידיוט אתה בצאתך''. ליבי יוצא על החיילים שאבדנו שם והנעדרים וכל שאר הטראגדיות שנלוו לזה. הוא אשר אמרנו,:''כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למעוניינים: על כשלי המערכה בסואץ |
|||
|
|||
ראו מאמרו של ראש מחלקת ההיסטוריה שאול שי בגיליון ''מערכות'' האחרון, המוקדש ללחימה אורבנית. הייתכן שראש מחלקת היסטוריה כותב מאמר ביקורת על תפקודו של צה''ל במערכה על סואץ? האם זה בחזקת היוצא מן הכלל שאין אלא כדי להעיד על הכל? שמא מדובר בביטוי נוסף למגמה ולרוח קצת אחרת? לשיפוט הקורא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכשל המרכזי היה שניכנסו בכלל לסואץ |
|||
|
|||
וכל זאת ללא כוונת מכוון, ללא פקודה, סתם כך - לרדוף אחרי צל הצבא המצרי שנותר. האם צריך להזכיר שאל''מ אהוד ברק היה במקרה מח''ט שריון שם ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה |
|||
|
|||
אתה בטוח? רק מתוך הזיכרון: כמדומני הוא היה מג''ד, בדרגת סא''ל, של גדוד מוקטן שהורכב מצוותי טנקים במילואים שחזרו מחו''ל. הגדוד -אם זכרוני אינו מטעני- קיבל את המספר המאולתר 100 ואת סימני רשת הקשר של גד' 9 (אז בחט' 14) שהושמד ביומיים הראשונים למלחמה, מה שגרם לבילבול מסוים. על בסיס גדוד זה נוצר אח''כ גד' 532 - לא זכור לי אם עוד במהלך המלחמה או מעט אחריה. גדוד ברק עבר כמה פעמים בין אוגדות 162 ו- 143, בד''כ ללא כפיפות חטיבתית. האם אני טועה? בנושא זה כבר לא עסקתי מזמן. אשמח אם תוכל לפרט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראה תשובתי לחר''ג |
|||
|
|||
בקשר להודעתך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדות ראיה |
|||
|
|||
הקרב הקצר בעיר סואץ נבע מכשל מודיעיני ברמת השדה. המודיעין היה בטוח ש''העיר ריקה ופרט לכמה שוטרים אין בה כוח משמעותי''. הכניסה לעיר היתה צריכה להיות מהירה, בלחץ ''שעון עצר מדיני'', מפני שלחלק מהמפקדים, ברמת מפקדי אוגדות ומעלה היה ברור שבכל רגע תינתן פקודה להפסקת אש. לעובדה שאהוד ברק היה מח''ט צעיר אין כל משמעות. הוא לא היה בעמדת הכרעה לקבוע אם כן או להיכנס לעיר. העובדות הן שאחרי ההיתקלות, לא רחוק מתחנת המשטרה הצליח חלק גדול של הכוח להיחלץ וחלק אחר חולץ בלילה. המפקדים נחלצו על ידי הדרג המדיני שהורה להם להפסיק להילחם. במצב הזה אי אפשר היה לפתח את הקרב. סואץ ''ניצלה'' לא בגלל עליונות מצרית כל שהיא, אלא בגלל מודיעין לקוי אצלנו וחוסר נכונות להמשיך בלחימה. לו היה רק ''מעט פנאי'' כי אז היתה העיר נופלת בידי צה''ל. זו עדות ראיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד שאלה |
|||
|
|||
ואם ברק היה באמת מח''ט, התוכל לציין את מספר החטיבה? איכשהו זה לא מסתדר עם הסד''כ דאז כפי שהוא זכור לי מן המחקר על אותה גיזרה.(14-רשף,401- שומרון, 217- ניר, 500-קרן,600 -רביב) אז איפה יש עוד מקום לחטיבה בפיקוד ברק? שוב - התנצלות מראש אם אני טועה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגירסא של ברק כמג''ד מאולתר היא הנכונה |
|||
|
|||
והוא לא היה בקרב בעיר סואץ כמדומני .משיחות רבות שהיו לי עם אל''מ.מיל יעקב חסדאי שהיה מפקד הכוח הרגלי שנכנס לשם ואחראי גם לחילוץ רובו ,אכן היה ליקוי קריטי בנושא המודיעין והמצרים ארגנו מארב קטלני לכוח. לפני הכניסה קיבל חסדאי ממפקדת האוגדה (ברן) ''הנחיה'' להיכנס לעיר ואם יראה שזה סטלינגרד אז שיצא ואם זה עפולה שיכבוש. זו היתה רמת המודיעין שעלתה בחיי למעלה מ 80 חיילים !! ואיש לא שילם את המחיר ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן הוא היה סא''ל במלחמה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה בקשר לאברהם אבינו? |
|||
|
|||
הדיונים על אהוד ברק וגדוד 100 הם חשובים ביותר אך מה בקשר לעבודתו היסודית של אליצור סגל על ההיבטים הצבאיים של מפעלו של אברהם אבינו? יש להם לדעתי חשיבות רבה יותר לפיתוח תרבות ביטחונית בישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי, אתה צודק אבל משום מה יש נטיה להתעסק |
|||
|
|||
עם מה שמוכר לנו ולא להתבונן במה שחושינו מתקשים לתפוס. אישית, נהניתי מאד מהעבודה של אליצור וכנראה אכתוב לו על כך באופן פרטי כי שוב אינו פנוי לפורום. עם זאת ובקריאה ראשונה ומהירה, דומני שנקודה אחת לא קיבלה הדגשה וחבל; הנקודה היא הביטול העצמי של אברהם אבינו, שאומר על עצמו ''ואנוכי עפר ואפר'' ומסרב לקבל את שרביט המלכות באומרו ''לא יחסר העולם מלכו'' (ציטוט מן הזיכרון). לימוד מלחמה - כולם לומדים. ההצלחה או הכשלון אינם רק תוצאה של כמה למדתי/התאמנתי, אלא עד כמה אני מוכן לצאת/להתעלם מעצמי ולפעול במסירות נפש (=נחישות) עד להשגת הכרעה ברורה. לענ''ד, זהו הלימוד העיקרי מדרכו של אברהם אבינו אשר בהיותו איש החסד ללא גבולות יוצא למלחמה שזה עניין הפוך לגמרי מטבעו. לימינו - ברור כי מבנה הצבא שלנו אינו מתאים למשימות ולאיומים שבפניהם אנו עומדים, (דומני כי חוסר ההתאמה מתקיים כבר ארבעים שנה לפחות), וחובה לארגן את הצבא בהתאם לצורך. אלא שזה יכול להיעשות רק מתוך מהלך כולל של אירגון כל המדינה מחדש... שתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מציע שתפרסם עבודתך ברבים. אני לא הכרתי |
|||
|
|||
ואינני מכיר את ההיסטוריה ''הצבאית'' של אברהם אבינו, יעקב, משה, דוד ושלמה ....... . על זה לא היה מי שיילמד אותנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי, אין לי מספיק זמן פנוי לכתוב ולפרסם הכל |
|||
|
|||
בזמן קצר. נושא המלחמות, בעיני על כל פנים, אינו מוקד הבעיה ולכן לא בו טמון הפתרון. אני עוסק כרגע בנושא שלענ''ד הינו יסודי יותר: המנהיגות. בשבוע שעבר פורסם המאמר הראשון ואני מקווה שבקרוב יפורסמו עוד מאמרים שיראו מהי מנהיגות יהודית החסרה לנו כיום. בברכה לשנה טובה ומתוקה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאבנר: תוכל לקרוא עת מחקרו של אליצור סגל על |
|||
|
|||
אברהם אבינו ולהגיב עליו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כפי שציינתי-כשל מודיעין ולחץ זמן כ''כ מעט ''חפיף'' |
|||
|
|||
הכשל המודיעיני היה ברמת השדה וחקירת שבויים.הכח המצרי לא היה מאורגן וקשה להתייחס אליו כאל ''כח'' זה היה לקט של שוטרים,נמלטים מיחידות שריון מרוסקות מעט חי''ר וכמה תותחים דו- תכליתים (נ.ט/שדה).לא היה צריך להניח מארב,כי הכח הישראלי נכנס לעיר כמעט ללא נקיטת צעדי זהירות מתבקשים מכניסה לשטח אורבאני.בשיירה היו כלי רכב ''רכים'' ודי הרבה מזדנבים (כולל חקשבי''ם !!!) שבאו לראות את הארוע,מכון שהיה בטוח שנגיע מהר מאד לחוף. הכח פעל באילוץ זמן שאולי לא התיר מקום להכנות יסודיות ואפילו מפקד החי''ר (צנחינים מיל.)לא השתדל להתארגן באופן נכון.הכל מוליך חזרה למודיעין ברמת השדה,שהיה משוכנע שלא תהיה התנגדות מפני שאין מי שיתנגד (באותו יום ראיתי הרבה מצרים יוצאים מהמדבר בגזרה אחרת,עם ידיים באויר,צ.ה.ל הקים נקודות תדלוק חפשי לאורך הכביש לצומת כביש קהיר ומירושלים הגיעו הנחיות ברורות להפסיק לחימה.לו היה פועל מנגנון מודיעין שדה יעיל (חקש''בים) ולו היו אמצעי סריקה מהאויר (מזלטי''ים) וכו' כי אז אפשר היה למנוע את המקרה.אך....כבר נאמר לו לסבתא היו גלגלים.....יחד עם חברי הרי הרמן ז''ל ,ושני לוחמים מיחידת סיור בפיקוד המרכז,שאיך שהוא התגלגלו למקום,נכנסנו לעיר עם פורד טאונס אזרחית צהובה וכשהתברר מה עומד להתרחש....מיהרנו לצאת בשן ועין.איש לא טרח לברר מה ואם בכלל ראינו.פגשנו חיילים מיחידת פטונים שהטנק שלהם נתקע לא רחוק מהכניסה הדרומית לעיר,לייד פסי הרכבת,אחד מהם אמר שליד תחנת המשטרה יש חילופי אש כבדים וחיפש למי לדווח....רק בלילה,כך שמעתי,החלה להצטייר תמונת המצב הקשה ונעשו הכנות חילוץ.לימים,כשדברתי עם מכרים מחטיבה 55 לשעבר, אתה עשיתי את מלחמת ששת הימים בזירת ירושלים,שמעתי מהם שרוב הכח היה יכול להחלץ (לדעתם) לו רק קבל פקודה....אינני יודע מה האמת בסיפור ומה מקורו.אך אם נאמר לאל''מ חיסדאי ''אם סטלינגרד תצא''...מדוע לא יצא ומהר?! התשובה תכנון לקוי,ללא נוהל קרב וביטחון עצמי מסוכן,לאמר: המצרים שבורים,ניצחנו בקרב העיקרי,אנחנו על כביש קהיר וכיו''ב....חלק מהדברים אימתתי בשנת 1987 ,כשהייתי כתב שהתגורר שנה בקהיר ונסעתי כמה פעמים לסואץ,שם ליד טנק פטון משלנו,העומד כמצבה סמוך למים,סיפרו לי כמה מקומיים שוטרים וקצין את הגרסא שלהם לפיה לא היה קרב מאורגן אלא פשוט,כדברי אחד ''מאחורי כל חלון היה מישהוא עם קלשינקוב או רפג -בעיקר לייד תחנת המשטרה'' אחר,איש משטרה בדימוס,אמר לי ''שהיהודים נכנסו בשיירה ולרגע חשבתי שאלה כוחות מצריים שבאו מקהיר.. ''אינני יודע מה האמת?.האם יש מחקר גלוי כל שהוא או מאמר אחראי על הנושא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שאתה מתאר מזעזע ממש ! אולי תבצע אתה מחקר |
|||
|
|||
כזה. כי נראה שהקרב הזה הוא אב טיפוס לרשלנות, תרבות ה''סמוך'' והחפיף שתובעת מעם ישראל קורבנות כל הזמן ! במדינה מתוקנת מישהו היה חייב לשלם על הקרב המיותר והכושל הזה ! אני איבדתי בקרב הזה חבר מגיל הגן שלמד אתי בתיכון הראלי בחיפה ,לוחם סיירת אגוז שלמה הלפרין מחיפה. בחור ממש גאון , אלוף נוער בשחמט בן להורים פרטיזנים לשעבר .כואב הלב ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ללמוד את מלחמות אברהם אבינו מועיל יותר |
|||
|
|||
למערכת הביטחון של ישראל מאשר ללמוד את קלאוזביץ או את לידל הארט. אבל אם ראשי הישיבות מונעים זאת בישיבות איזה סיכוי יש שראשי האוניברסיטאות או ראשי החוגים במקרא באוניברסיטאות יעשו זאת? זהו קשר גורדי שצריך לחפש דרך להתירו. מכלל מקום, הפרק של אליצור סגל על אברהם אבינו מרתק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חברים מצאתי זמן להעיף מבט בפורום |
|||
|
|||
לק''י חברים! מצאתי זמן להעיף מבט בפורום לראות מה התפתח מהמאמר שלי. לפי הרמב''ם נמרוד וכמריו נלחמו באברהם אבינו כי האמונה החדשה שהפיץ סיכנה את מעמדם של המלך כאל ושל הכמרים כעושי דברו. אחרת מה היה אכפת להם בכלל מה הוא מלמד? זו נקודה שאברהם לא קלט בהתחלה. לכן הם השליכו את אברהם אבינו לכלא בהתחלה לשלוש שנים ואחר כך לעוד שבע שנים ואחר כך השליכו אותו לכבשן האש. בשלב זה אברהם הבין שהוא צריך לגבות את אמונתו בכוח צבאי - לצערינו עד היום יש מי שלאחר אלפים שנות גלות וארבעת אלפים כבשנים עדיין לא מבינים נקודה זו. באשר לראשי האונברסיטאות - לא נפגשתי עם משהו מהם. אבל אם הם סוברים שאברהם אבינו לא היה קיים ומשה רבינו לא היה קיים ויהושע בין נון לא היה קיים ודוד המלך לא היה קיים ורק איזבל המרשעת ואבו עמר עם העם הפלשתינאי הדמיוני שלו הם עובדה הסטורית אז על מה יש לדבר? לפי עצתו של אורי הפרק הבא היה אמור להיות על משה ויהושע ואחריו על דוד המלך ואחריו על מתיתיהו ויהודה המכבי - כיון שאלו הארועים המעצבים של ההסטוריה הצבאית היהודית ומהצלחותיהם וכשלונותיהם עלינו ללמוד. אבל כשראיתי שאין עם מי לדבר על אברהם אבינו הפסקתי את העבודה. שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם אליצור | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי