סל הקניות הישראלי

עכשיו זה רשמי: בבדיקה שערך איגוד לשכות המסחר, נמצא כי סל המזון הישראלי - על בסיס התוצר לנפש - הוא הגבוה ביותר בעולם, ועולה לישראלי האומלל בסביבות פי 2 ויותר מאשר לאזרח ברוב ארצות המערב (ראה גם התייחסות ב-nfc).

אנו מדברים גבוהה גבוהה על המצב הביטחוני ועל אסטרטגייה ופוליטיקה גלובלית, ונשמט מתשומת ליבנו המצב בסופר-מרקט ובתחנות הדלק.

בארה''ב, על העלאה של 2% במחיר הדלק קמה צעקה גדולה, כמעט מרי אזרחי, ונשיא ארה''ב וסנטורים רבים מוצפים ברבבות מכתבי מחאה. באלג'יר על העלאה זעירה במחיר החומוס יוצאים המונים חמושים וזועמים לרחובות ומאיימים להפיל את המשטר. וכאן, העלאה של 5 עד 10 אחוז מידי פעם בפעם היא עניין של יום ביומו.

הישראלי משלם עבור דירתו פי 4 בערך מאזרח אירופי, ומשועבד רוב חייו לנכס הנדל''ני שברשותו. האם שעבוד זה, כמו גם המתח הרב שבמצב הביטחוני והעצבים המותשים בפקקי התנועה הענקיים (פרי הבאושים של אי השקעת מיסיו בבניית תשתית כבישים ראוייה) מונעים ממנו להבחין כי לבשר הקפוא מוזרקים מים - לעיתים עד 60% ממשקלו? וכי הפסטרמה והנקניק מוצפים בכימיקלים רבים דבר הקרוי בלהטוטנות מילולית נוכלית ''בשר מעובד''...

האם הנוכלים הקוראים לעצמם ''מוסכניקים'' המטפלים במכוניתו ודורשים מחירים משונים עבור תיקונים לא ברורים, וצערו על החור שנפער בכיסו בעקבות התיקון התורן - מונעים מהאזרח המצוי להבחין כי החומוס טפל ברוב חדוות העמילן שהתווסף לו, וכי חלק ניכר מהקמח בלחם הוחלף במספוא לבהמות?

בשוק הפירות היבשים שולטת המאפייה המקפיצה את המחירים. הפלאפל - המאכל הלאומי הישראלי - עשוי ברובו מקמח ופיתות טחונות, ולשמן הממוחזר עשוי להתווסף גם שמן מנועים. הגלידה הישראלית הינה כמעט תמיד על בסיס שומן צמחי מבחיל ולא חלב ושמנת, כמקובל במערב. ועוד ''מנמקים'' לו את העניין בשקרים במצח נחושה על כך ''שכך היא הגלידה בכל מקום בעולמנו''.

והאזרח הישראלי הסבלן נושא הכל בדממה. רק שידפקו את הערבים, או את החרדים, או את הימניים הקיצוניים הללו, ומה עם הקיבוצניקים המתנשאים - בקיצור, שיכניסו לכל מה שזז - איש איש ונטיותיו הפוליטיות.

ועבדכם הנאמן מתריע על כך זמן רב -

קראו את כתבת התחקיר המאלפת ונספחיה, בלווי סיורים וירטואליים בסופרמקטים באנגליה ובארה''ב - ''בני המעיים והעבודה בעיניים''.