  
  
  
|
 |
|
||
  נושא מעניין וחשוב |
|||
|
|||
כולנו אוהבים להשוות את הדשא שלנו לזה של השכן, אבל צריך שיהיה קנה מידה ברור: הדשא של השכן ''ירוק'' יותר (ירוק הוא קנה מידה להשוואה). כך גם עושה הסקר אותו הבאת. כנקודת מוצא ערכו השוואה של עלות מוצרי מזון בסיסיים ביחס לארצות שנדמה לנו שרמת החיים שלנו קרובה לשלהן. בסקר קנה המידה הוא מדד ''תוצר לנפש לכח קנייה''. מדד שלוקח בחשבון את התוצר לנפש (רמת חיים) ואת כוח הקניה. שימוש בקנה המידה (מכנה משותף) הזה אכן מראה פערים גדולים. אבל עלינו לזכור שחלק חשוב מהפער נובע מהבדלים ברמת החיים. כפי שכותבים מזמיני הסקר, גם ההגנות על המוצרים המקומיים יש חלק בגרימת הפער. תחרות בין מוצרים ממקורות שונים (חו''ל מול ייצור מקומי) בדרך כלל תוריד את המחיר לקונה-הצרכן. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נושא מעניין וחשוב |
|||
|
|||
ניתן להוסיף גם שבישראל, בניגוד לארה''ב, מקובל שאדם הוא בעליו של הבית שבו הוא גר. בארה''ב יש חלק ניכר מהאוכלוסייה בערים שגר כל חייו בשכירות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודאי. והרי זה כה פשוט. יש שם פארקים רבים של בתים להשכרה |
|||
|
|||
ולא דורשים ערבות ותשלום חצי שנה מראש. המקום בקליפורניה בו שכרתי אני וחבר ללימודים דירה, היה פארק של בתים דו קומתיים מלבניים, הבנויים בסגנון ספרדי-מקסיקני. בפארק היתה גם בריכת שחייה עם דקלים, וחדרי כושר, סאונה וג'קוזי. במרתף כל בניין היו מכונות כביסה ומייבשים, וכן היו מפוזרים בשטח אוטומטים למכירת חטיפים, משקאות קלים וסיגריות. בדירה עצמה, היו טוחן אשפה בכיור, שטיחים פשוטים מקיר אל קיר, ווסת טמפרטורה. כל מה שהיית צריך לשכור דירה היה לגשת למשרד בחזית הפארק וכל מה שנשאלת שם היה אם יש לך עבודה או מקור הכנסה קבוע. וכל מה שהיה צריך לשלם היה עבור חודש מראש, אז 275 דולר. ומייד לאחר מכן הדירה היתה לרשותך - כמו במלון הביאוך לדירה, מסרו לך את המפתחות וזהו. מכיוון שהדירות היו לא מרוהטות, היה צריך להשיג ריהוט. ואכן יש בכל מקום מחסני ריהוט להשכרה. בסכום של כ-30 דולר לחודש אירגנו ריהוט יפה, רובו מעץ בסגנון קלאסי. את הריהוט מובילה חברת השכרת הריהוט לדירתך וממקמת אותו שם, תוך שעה. ולאחר שנתיים השכרה, עניין היפוטתי ברוב המקרים, שהרי הניידות שם גבוהה, הריהוט עובר לרשותך. בקיצור, החיים פשוטים להפליא, וחסל סדר דירות עלובות וישנות, חצי שנה מראש, שטר או צ'ק ערבות וכל השאר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה אתה מתפלא? |
|||
|
|||
בישראל חוק הגנת הדייר וזכויות הדייר הם אחרים וזה המקור לצרות שאתה מתאר. בישראל אי-אפשר לפנות דייר שלא שילם חודש אחד ויש רבים שמנצלים את האפשרות הזאת. בישראל, גם אי-אפשר לפנות דייר שתקופת השכירות נגמרה ואין לו חשק להתפנות אלא בהלייכים משפטיים ארוכים. לא פלא אם כן שהפרוצדורה של השכרת דורה היא ארוכה ומעצבנת ושהיא כולל הרבה תשלום מראש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל החוקים הפטרנליסטיים האלה שנועדו להגן על הדייר מפני |
|||
|
|||
''בעלי הבתים הקפיטליסטים העושקים הללו'', פוגעים בדייר עצמו. ואולי הדבר משרת אינטרסים משוריינים של ענף הבנייה, שהרי מחיר הדירות, אותם נאלץ הישראלי בסופו של דבר לקנות, כה מנופח.. הנקודה פשוטה: היכן שאין ברירה, המחירים עולים. שהרי המשקיעים הגדולים, כשמחיר הבניין או הדירה גבוהים, יכולים גם להשקיע כספם ביוזמות אחרות מתחומים אחרים. ואילו כאשר כל ישראלי, הציבור כולו, נאלץ איש איש לרכוש דירה לעצמו, ואין כאן כבר עניין של קומץ משקיעים למטרת דירות להשכרה, הרי שמחיר הדירות, כל דירה לחוד, יכול עתה להיות מנופח במאות אחוזים יחסית לעלותה לקבלן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה משרת את אלו שרוצים להתחמק מאחריותם |
|||
|
|||
כוונת המחוקק היא לשמור על זכויות יסוד של דיירים. מי שפוגע בדייר עצמו זה אלו שלא עומדים, ולא מתכוונים לעמוד, בהתחייבויותיהם. הם אלו שגורמים לחוזים להשכרה להיות יותר ויותר נוקשים. הדבר לא משרת שום אינטרסים ''משוריינים'' של אף אחד כי בסופו של דבר הוא מייצר חוזים קשיחים בכל הענף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כנראה החוזים הקשיחים הם פונקציה של בעייתיות דיירים. |
|||
|
|||
שהרי אם אין צורך בכך, למה שהחוזים יהיו קשיחים? אדרבה, הרי אילו לא היה צורך בכך והמצב לא היה כפי שהוא, היו יוצרים זמינות של הרבה יותר דירות להשכרה, שהרי כאן טמונה אפשרות רווח על השקעה. גם באנגלייה, עם כל מסורת הלייבור, השכרת דירה היא עניין פשוט ביותר. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי