פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על הצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 16:00)


על הצמיחה


ד''ר דוד סיון




בחודשים האחרונים כאשר שר האוצר מדבר על המשק בעתיד הקרוב הוא מגלה אופטימיות בלתי מסוייגת - אולי זה חלק מהתפקיד שלו. אני, לעומת זאת, כפי שזה מתבטא במאמרים רבים שלי, פחות אופטימי. התמונה שעולה מן הנתונים, הגם שהיא טובה יותר ממה שראינו לפני כשנה, היא הרבה פחות אופטימית ממה ששר האוצר משדר ואני חושש.

את הדברים הללו כתבתי בנובמבר 2003 כאשר התחילו להופיע דיווחים על כך שהמשק חזר לצמוח. במהלך השנה המשכתי להיות פחות אופטימי, אבל המציאות טפחה על פני. כך לפחות זה נראה לאחר שקראנו את דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



אחת הסיבות לחוסר האופטימיות שלי היתה שבחינת הרכבו שלא של התקציב הראתה שלא היה שינוי משמעותי בהרכבו. חלקן של ההשקעות נשאר פחות או יותר דומה לזה של השנה הקודמת (2003). מנוע נוסף שפעל היה התנהלות המדיניות הכלכלית האמריקאית. ראשית היתה ההחלטה על הערבויות ששינתה את הסיכון על החוב החיצוני של המשק וזה איפשר גיוס מקורות מחו''ל במחיר סביר – דבר שקודם היה כמעט בלתי אפשרי. לבסוף, המדיניות המוניטרית (ריבית) וגם הפיסקלית של האמריקאים היו מאד פעלו להרחבת הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.

במהלך שנת 2004 פעל שר האוצר להורדת שיעורי המס שמשלמים יחידים ועסקים. גם זה עשה חלק מן העבודה. אני כמובן קיוויתי שבנימין נתניהו יטפל ישירות בגודל החוב הציבורי שעמד על יותר מ-‏105% תמ''ג. טענתי, כמו הנגיד קליין, שעדיף להוריד את שיעור החוב הציבורי כדי לשחרר מקורות לרשותו של המגזר העסקי כדי שהצמיחה תעבור להתבסס על המשק המקומי ותעלה על מגמה ארוכת טווח. לוח 1, מציג את נתוני הצמיחה במשק לשנת 2004, כדי שנוכל להשוותם לאלו מהשנים הקודמות (תקציב 2004 וצמיחה).
לוח 1: שינוי כמותי, באחוזים, בשיעור שנתי - 2004
 חצי 1חצי 2
תוצר מקומי גולמי (תמ''ג)3.0%3.9%
תמ''ג לנפש1.4%1.9%
תוצר עסקי4.3%5.7%
צריכה פרטית לנפש2.2%2.6%
השקעה גולמית(7.2%)21.8%
הוצאה ציבורית(2.8%)(5.3%)
יצוא16.8%14.3%
יבוא (למעט ביטחוני)9.0%16.2%
מקור: התוצר עלה ב-‏3.9% בחישוב שנתי.


נתוני הלוח מציגים שנה מאד מוצלחת: בכל שיעורי הצמיחה שהצגנו יש שיפור משמעותי לעומת השנים הקודמות, במיוחד בחצי השני של השנה. הערבויות והצמיחה של המשק האמריקאי הניעה את המשק הישראלי בסיוע של הורדת שיעורי המס במהלך השנה שעברה. למרות ששר האוצר משקיע בשנה האחרונה את עיקר זמנו לנושאים פוליטיים פעל על המשק גורם נוסף בזכותו – שינוי האווירה או החלפת הדיסקט בגלל השינויים המבניים שהוא הוביל.

הערבויות והמשק האמריקאי, וגם משקים אחרים (סין, אירופה ועוד) הניעו את גלגלי היצוא. הדבר התבטא בצמיחה ביצוא היהלומים (שעלה ב-‏27.1% בחישוב שנתי במהלך החצי השני של השנה), התעשייתי (10.9%) והשירותים (14.6%). כמו תמיד העלייה שנרשמה בצריכה הפרטית
גם היא השפיעה לטובה. גורם חיובי נוסף היא הירידה בשיעור הגירעון התקציבי (ביחס לתמ''ג), למרות ששיעורי המס. לבסוף ישנן אינדיקציות שלמרות הכל שיעור החוב הציבורי גם הוא בירידה (פיץ').

בכל זאת צריך להזכיר שכנראה הצמיחה לא ממש משפרת את מצבם של כולם. שיעורי האבטלה יורדים אלא שישנם דיווחים רבים על כך שעיקר התוספת בתעסוקה היא במשרות חלקיות, שברך כלל משלמות שכר נמוך יותר. גם העובדה שהיצוא הוא גורם ראשי לצמיחה במגזר העסקי הרי שאפשר להניח שרק ענפי היצוא צומחים. לכן סביר מאד שחלק ניכר מהאנשים במשק עדין מחכים שהצמיחה תסחוף גם אותם. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צמח מעט מאד ולכן מצבם של אלו שנשארו בחוץ לא ממש השתפר.



למרות הטענות של שר האוצר הקודם (שר החוץ של היום), האינתיפאדה היא לא חזות הכל. כמו שאמרו כלכלנים אז, המשק יכול לצמוח למרות האינתיפאדה. אפשר גם לומר בביטחון שיש לנו סיבה טובה לשמוח: המשק צומח ולא היו הפסדי תוצר. אלא שעלינו לזכור שעוד רבה המלאכה כדי שנגיע לכך שמגמת הצמיחה תהיה מונעת ממקורות מקומיים ותהיה ארוכת טווח.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


על הצמיחה?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 16/02/2005 שעה 1:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד,

בזמנו, בתקופת השפל הכלכלי של שנות הששים, מה שהיה ידוע גם בשם ה''מיתון'', רווחה הבדיחה הבאה:

''איך יודעים שהמיתון מצליח? --- כל חודש יותר טוב מזה שבא אחריו. ינואר יותר טוב מפברואר, פברואר יותר טוב ממרץ, מרץ יותר טוב מאפריל וכו' וכו' ''.

האם הצמיחה הנוכחית היא אמיתית או שזו הצלחה מהסוג של המיתון?
_new_ הוספת תגובה



צמיחה אמיתית?
דוד סיון (יום רביעי, 16/02/2005 שעה 6:38)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא כל כך זוכר את המיתון של שנות ה-‏60, אבל למדתי עליו משהו מאז שנעשיתי כלכלן. הוא הסתיים בגלל המלחמה של ששת הימים.

אם ''צמיחה אמיתית'' פרושה שהיא נובעת ממקורות פנימיים אז זו שלנו היא לא כל כך אמיתית. זאת משום שלדעתי עיקר קיומה נובע ממדיניות מרחיבה של האמריקאים. זו מן מדיניות שלא מייצרת ''צמיחה אמיתית'' אלא משהו קצר טווח, זמני, זה משהו שמייצר מעין קפיצת מדרגה כי שיעורי המס יורדים. לעומת זאת, תהליך מבוסס וארוך טווח נובע מהשקעות פיזיות ותגליות (פיתוחים) טכנולוגיות ועדיף ממקורות פנימיים.

אני חושב שגם בישראל המדיניות הכלכלית בשנה האחרונה היתה-היא דומה, בתוספת ''חיזוק האמריקאי''. אם הצמיחה האמריקאית תחלש כמו שאני חושש (כי יתחילו, כמו שצריך, לטפל בגירעונות), תחלש גם הצמיחה בארץ. הצמיחה תמשיך אם נראה גל של השקעות והתרחבות ''אמיתי'' שלא נובע ממדיניות כלכלית אלא מסיכוי כלכלי שבעלי העסקים שמו אליו לב.

התרומה של שר האוצר היא מאד חשובה אך חלקה היחסי בתהליך הוא קטן בהשוואה לערבויות והצמיחה האמריקאית. אבל ביבי שהחליף לנו דיסקט חשף את התרגיל של סילבן. זה שעשה כל טעות אפשרית וגם האשים את האינתיפאדה בכל הצרות. העובדות הן בצד של ביבי: המשק צומח למרות המלחמה כמו שאמרנו (הרבה כלכלנים מנוסים וגם אני...).

התרומה של ביבי היא בעיקר בהקשר קצר טווח (שיעורי המסים) אבל גם בהקשר ארוך הטווח (שינויים מבניים).
_new_ הוספת תגובה



צמיחה אמיתית?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 16/02/2005 שעה 16:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי דבריך, אני מתרשם שמה שקורה בכלכלה היום דומה קצת ל''כלכלת'' ארידור, שגם היא לא התבססה על גידול פנימי.

האם אני צודק?
_new_ הוספת תגובה



צמיחה אמיתית?
דוד סיון (יום רביעי, 16/02/2005 שעה 17:41)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנחנו נגזים אם נשווה את מה שקורה פה בשנתים האחרונות לתקופת ארידור. אם אני זוכר נכון ארידור חילק מתנות בבחינת ''אם אין לחם ניתן להם עוגות'', והציבור לקח בשימחה והאינפלציה התחילה להשתולל והמשק לשקוע. זה לא המצב כעת תחת שרביטו של נתניהו.

נתניהו בכל זאת הזיז דברים לכיוון הנכון אלא שהוא בחר את הדרך (הורדת מיסים) שמתחילה להשפיע מהר יותר על הצריכה ולכן על המשק. היתה לו גם רוח גבית ממדיניות דומה בארצות הברית שהיא שוק יעד עיקרי עבורנו. נתניהו גם מקווה שהורדת שיעורי המס תניע בסופו של דבר תהליך ארוך טווח שירחיב את המשק בבחינת יזם ועובד שמשלמים פחות מס הם יותר יצירתיים. אלא שאז החוב הציבורי הכבד, שלא מטופל ישירות, פוגע ביכולת של המיגזר הפרטי לגייס הון חדש להשקעות.

הסכנה כאן היא שהצמיחה הזאת תדעך בגלל אחת משתי סיבות או שתיהן יחד:
1. הצמיחה האמריקאית תדעך בגלל כי לדעתי לא נוצר גורם מניע חדש. בנוסף כמו שנראה כעת יתחילו לאזן את חשבון ההוצאות הציבוריות. כל זה עשוי לפגוע בצמיחה בארה''ב.
2. לא נוצרו סיבות להניע תהליכי צמיחה ארוכי טווח במיגזר הפרטי שלנו וקיצוצי שיעורי המס יגיעו לקיצם.

ישנו כמובן סיכוי שמערך הפרוייקטים בשיטת BOT (תחנות כוח, חוצה ישראל, מתקני התפלה ועוד), שהונהגו על ידי האוצר בשנים האחרונות, ישפיעו על המשק להתרחבות. אם אכן זה יקרה הרי זאת כבר בעצם צמיחה ממקורות מקומיים. כאן אני לא מכיר טוב את הנתונים של הגודל היחסי (לגודל המשק) של סך הפרוייקטים הללו ולכן קשה לי להביע דעה נחרצת.

-----

בכל זאת ישנה כנראה בעיה עם ההובלה של נתניהו. לא כולם זכו לשפר את מצבם הכלכלי (רמת חייהם) וחלק ניכר גם נפגע (בגלל קיצוץ תקציבי הרווחה). היה פה תהליך שחילק הטבות לחלק ולקח הטבות מחלק אחר אלא שלקחו מהחלשים יותר מבלי שהיתה או תהיה אלטרנטיבה.

נדמה לי שנתניהו סמך שהמשק יתרחב ויגרור איתו גם את אלו שלא עובדים או לא משתכרים מספיק. במציאות זה יכול לקרות רק אחרי זמן רב (But in the long run all of us will be read). לכן צריך להניע תהליך שירחיב את השתתפות בכוח העבודה (תוכנית ויסקונסין שקיבלה תקציב זעום היא כנראה מהלך כזה).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי