פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 01/04/2005 שעה 3:21)


זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ

נסים ישעיהו



יהודים רבים מוכנים למסור ואף מוסרים את נפשם בפועל ממש, על מגורים בארץ ישראל. בכלל, יהודי ומסירות נפש – אלה שני מונחים שהולכים טוב ביחד. לאורך כל ההיסטוריה נדרשנו שוב ושוב למסור את נפשנו כדי להישאר דבקים ביהדותנו.

דומה, כי כל מי שהמודעות היהודית מפעמת בלבו, יכול לדמיין לעצמו מצב בו ימסור את נפשו ברצון עבור דבקותו ביהדותו. השאלה היא רק, היכן בדיוק עובר הגבול שחצייתו מנתקת את היהודי מבוראו, ועל כן הוא יעדיף למסור את נפשו ולא לעברו.

מסתבר, שהגבול הזה אינו מוסכם על כל היהודים; אצל יהודים שונים מסומן גבול שונה. יש מי שהגבול שלו הוא הדבקות בארץ, ויש מי שהגבול שלו הוא ביטול תורה.

יש עוד הרבה קוי גבול; יש מי שמסתפק בשלושת קווי הגבול שקבעו חז''ל: עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, ויש מי שאצלו – כל מצווה ''שווה'' מסירות נפש בפועל.

בשנים האחרונות, כפי שכל אחד יכול לראות – בשום מקום בעולם לא מפריעים ליהודי לחיות כיהודי; לפעמים אפילו נוצר הרושם שגויים, לא זו בלבד שאינם מפריעים ליהודים, הם אף מסייעים ליהודים לשמור מצוות. לפיכך נראה כאילו אין עוד צורך למסור את הנפש על דבקות בה' יתברך; ביחוד במצב בו יש מדינה של יהודים האמורים להרגיש ''עם חופשי בארצנו''.

כך לכאורה זה אמור להיות. אבל בפועל, דומה כי היעד של ''להיות עם חופשי'' מתכוון לחופשי מן המצוות ומן הדבקות בה' יתברך. רק פה, בארץ משאת הנפש של אלפיים שנות – רשאי יהודי להרגיש כיהודי בעת שהוא מנותק לחלוטין מיהדות ואף פועל נגד כל מה שקדוש ביהדות.

הנה נודע שבית המשפט העליון של מדינת היהודים פסק כי המדינה תכיר בגיורי קפיצה. משמעות פסיקה זו היא שמשרד הפנים ירשום גוים כיהודים, ובנקודה זו יש הסכמה מקיר לקיר בין כל הרבנים.

שום גוי לא היה מעלה בדעתו לפסוק כך, כי הוא גוי ואינו רואה לעצמו זכות להתערב במה שכתוב בתורה. אבל בית המשפט העליון של מדינת היהודים – לו יש רשות. כי מדובר במדינת היהודים ולמדינה שמורה הזכות לקבוע מי יזכה להימנות עם אזרחיה.

ומה שהתורה קובעת בעניין זה – מי שרוצה לדבוק בתורה, שידבק. את המדינה ואת בית המשפט שלה – זה לא מחייב.

האם זו עדיין מדינה יהודית? אין זו הפעם הראשונה שאנו מעלים שאלה זו, וכבר גילינו שיש מי שנפגעים רגשית מעצם העלאת השאלה. נקווה שאם יחושו נפגעים גם בפעם הזאת, זה יהיה כתוצאה מן הפסיקה הנ''ל ולא כתוצאה מדברינו.

בניסיון להבין את האירועים במציאות חיינו, נתבונן כדרכנו בפרשת השבוע ובלוח השנה; קצת כואב לגלות כי כל התבוננות כזאת מגלה שאנחנו מתעקשים לנהוג הפוך מן המסרים של פרשת השבוע, אבל לא אנחנו מנהלים את המציאות; אנחנו רק מתבוננים.

פרשת השבוע מתחילה בפסוק:
(ויקרא ט) א וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
כבר במבט ראשון ראינו הנגדה בולטת למה שקראנו אך לפני כשבוע במגילת אסתר וציטטנו ברשימה הקודמת:
(אסתר א) י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן...
לא אחת עמדנו בעבר על ההבדל בין השביעי לבין השמיני; הסברנו כי בתורה, המספר שבע מבטא את הטבע בעוד המספר שמונה מבטא מעבר אל מעל הטבע.

נס פורים היה נס המלובש בטבע, אבל הוא יכול היה להתחולל כי מרדכי ואסתר – בעת שפעלו לבטל את גזירת המן, חרגו מדרכי הטבע. בדרך הטבע, היה עליהם להתחילל מיד בשתדלנות פוליטית, אבל הם בחרו לכנס קודם את כל היהודים ולהתפלל לה' שיציל את עמו ישראל.

דוקא חריגה זו מדרכי הטבע, היא שיצרה את האוירה שאיפשרה את ביטול גזירת המן ועד למצב של וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם.

לְהַבְדִּיל

חודש אדר בכלל, הוא חודש של תהפוכות. זה מתבטא גם במזג האויר, אבל ענייננו הוא בתהפוכות שעובר עם ישראל בחודש אדר. זה מתחיל בעובדה שמשה רבנו נולד ונפטר (ביום השביעי) בחודש אדר; נמשך עם גזירות המן והמהפך בחודש אדר, ומאז ועד בכלל זהו חודש של מהפכים ומהפכות בעם ישראל.

פרשת השבוע, שמיני, מלמדת אותנו כיצד לצעוד בעדינות בנתיב שמעל הטבע, כך שלא יהיה צורך במהפכות. רעיון זה עובר כחוט השני לאורך כל הפרשה; אבל מקוצר הזמן והיריעה, אנחנו נתמקד ברעיון אחד או שנים. ונפתח בכותרת שבחרנו לרשימה זו:
(ויקרא יא) א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה וְאֶל-אַהֲרן לֵאמר אֲלֵהֶם: ב דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ:
(רש''י) זאת הַחַיָּה, לשון חיים; לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים, לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצות, ולאומות (העולם) לא אסר כלום.
עם ישראל חי, זהו נתון נצחי. כיום, לאחר אלפי שנות היסטוריה, זו עובדה שלא צריכים להוכיח אותה. אלא שחיותו נובעת מעובדת היותו דבוק במקור החיים, הבורא יתברך; דבקות זו מתבטאת בקיום מצוות הבורא, כולל ובמיוחד הפרטים המנויים בפרשתנו.

לכאורה, מה איכפת לו לבורא יתברך, מה בדיוק אוכלים ואיך מכינים את המזון לאכילה?
(מדרש תנחומא) אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, הזהרו עצמכם שלא לשקץ את עצמכם בבהמה טמאה ובשרץ טמא. כך אמר דוד, הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה (תהלים יח לא), בשביל לצרף בריותיו. (אמר לו, רבי), מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה, שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר (או) מן הירך? תדע, שלא נצטוה השחיטה הזו, אלא כדי לצרף את ישראל,
כמו שמצרפים כסף וזהב באש, וכך מפרידים אותם מן הפסולת, כך המצוות מצרפות ומזככות את ישראל, מפרידות אותם מבהמיותם ומאפשרות להם להידבק במקור החיים, הבורא יתברך.

בהסתכלות טבעית, בתוך מסגרת השבע-טבע, האדם הוא הבהמה הכי משוכללת ועל כן הוא השולט בעולם. יש בידו הכוח לעשות כרצונו בכל בהמה וחיה, וכך אכן נוהגות אומות העולם. מיהודי נדרש לפעול במודעות גבוהה יותר מזו הטבעית, במודעות על טבעית.

יהודי מנוע מלאכול בשר שאינו מן הבהמה והחיה הטהורה; וגם לאחר שיש בידו בהמה טהורה, עליו להכשיר את הבשר לאכילה בדרך בדרך שהתורה קובעת, דרך שהיא ייחודית ליהודים.

התייחסות כזו למזון, אמורה להשליך על כל מהלך חייו של יהודי, שיתנהלו במודעות שמעל הטבע.

בטבע, עד כמה שניתן לראות בעיני בשר, אין שום הבדל בין גוף של יהודי לבין גוף של גוי; באותה הסתכלות טבעית, גם אין שום הבדל בין ארץ ישראל לארצות אחרות. יש אפילו כאלה שטוענים כי ארצות אחרות טובות ליושביהן יותר משארץ ישראל טובה ליושביה.

מתוך מבט טבעי, ברורה לחלוטין פסיקת הבג''ץ בדיוק כשם שמובנת גזירת המן. אם לא רואים הבדל בין יהודי לגוי – למה שהיהודים יתבדלו מאומות העולם?

המן גזר על היהודים ולא היה לו שום עניין לפגוע במי שמתנהג כגוי, אפילו אם נולד כיהודי. ואם גוי רוצה להסתפח אל היהודים – בג''ץ מאפשר לו את זה; שהרי בטבע – מה כבר ההבדל בין יהודי לגוי?

ומכיון שאותו היגיון בדיוק תופס גם ביחס לארץ ישראל, אז בכלל לא ברור מה אנחנו עושים דווקא כאן. מה רע באמריקה, או באוסטרליה?! לא נעים, אבל בהלך מחשבה כזה – הפלשתינאים צודקים; אנחנו נטע זר כאן, ונוכחותנו בארץ הזאת היא זמנית ח''ו.

פרשת השבוע מסתיימת בפסוק:

(ויקרא יא) מז לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל:

יש עוד כמה הבדלות בתורה, ואחת מהן היא בין ישראל לעמים. עלינו לשוב להבדלה בסיסית זו כי חפצי חיים אנחנו.

ורק כך יהיה טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני חושב שאתה מאד מגזים
דוד סיון (יום שישי, 01/04/2005 שעה 13:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההקבלה שאתה עושה בין פסיקת בג''ץ לבין גזירת המן היא טעות. נתחיל מזה שהבג''ץ לא קבע מיהו יהודי וגם לא ביקש להזיק ליהודים. כל העניין הוא הגדרת מיהו יהודי לצורך חוק השבות. יש הטוענים שהמצב עד הפסיקה היה מפלה: ''... יכול אדם להתגייר בחו''ל, לחיות שם בקהילה ולעלות ארצה לפי חוק השבות, בעוד שאדם שעשה אותו הדבר - אבל עבר את ההכנה לגיור בישראל - מנוע מכך'' (משה גורלי, ''מי בעל הבית של היהדות'', מעריב, חלק א, עמוד 2).

אפשר לטעון, כמו קובי אריאלי, שהם לא יהודים ולא צריכים את הגיור כדי לחיות בין החושבים כמוהם. מכאן אולי בכלל ביקשתם את הגיור בגלל סל הקליטה (קובי אריאלי, ''לא יהודים. נקודה'', מעריב, חלק א', עמוד 2). אפשר גם להגיד, כמו פרופ' אמנון רובינשטיין: ''ברוכים הבאים לעם היהודי'' (מעריב, חלק א', עמוד 2).

פסיקת בג''ץ היא לא גזירת המן.
_new_ הוספת תגובה



האמנם מגזים?
נסים ישעיהו (יום שישי, 01/04/2005 שעה 13:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

במעטפת הגלויה, אכן אין שום דמיון בין גזירת המן לפסיקת בג''ץ; במימד העקרוני של סירוב להכיר בייחודיות עם ישראל והקשר שלו לתורת ישראל – אין שום הבדל, וזה מה שטענתי במאמר.

יש בכוונתי להראות במאמר נפרד את הקשר המהותי בין השנים, על יסוד דברי חז''ל מלפני כאלף ושמונה מאות שנה. בלאו הכי תיכננתי מאמר בעניין, אבל בינתיים נסתפק במה שיש.

אפרופו סל הקליטה, עוד נדבך מכביד ומיותר בקיר הקורס של מדינת היהודים.

ניתן לחשוד שזו מטרתם של המתגיירים בגיורים האלה, אבל זה לא ממש מעניין אותי כי זה שייך למעטפת הטכנית, לא לצד המהותי.
_new_ הוספת תגובה



דווקא המן הכיר גם הכיר
עמיש (יום שישי, 01/04/2005 שעה 15:00)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בייחודיות עמישראל.
אבל כשישעיהו רוצה אז גם מטאטא יורה
_new_ הוספת תגובה



צודק; המן הכיר ורצה לבטל
נסים ישעיהו (שבת, 02/04/2005 שעה 21:13)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אכן אתה מגזים
דוד סיון (יום שישי, 01/04/2005 שעה 15:46)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטעות שלך מנוסחת היטב במשפט הראשון בהודעתך: ''במעטפת הגלויה, אכן אין שום דמיון בין גזירת המן לפסיקת בג''ץ; במימד העקרוני של סירוב להכיר בייחודיות עם ישראל והקשר שלו לתורת ישראל – אין שום הבדל, וזה מה שטענתי במאמר''.

יש החולקים עליך איך מגדירים את היחודיות של עם ישראל ומי מוסמך לעסוק בהגדרה הזאת ויש גם רבנים בחבורה הזאת (שלפי המאמר שלך אינך מכיר בעובדה הזאת). זה שאחרים מגדירים אחרת את הייחודיות של עם ישראל (הבג''ץ עסק רק בהיבט אחד של ההגדרה הזאת) לא מחסל את הקשר לתורת ישראל.

ההסדר שאושר על ידי בג''ץ דומה במהותו להסדר על פי שבע מצוות בני נוח. אלא שההסדר הראשון ''מקרב'' יותר, והשני שומר מרחק.....

ההבדל בין גזרת המן ופסיקת בג''ץ הוא גלוי, טכני ועקרוני.

גם המהות שלי, אפילו שאני חילוני, בנויה על קשר מהותי לתורת ישראל ותרבות ישראל. (גם לפי פרשנויות אחרות משלך).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי