פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
החגיגה המוקדמת של נתניהו
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 19/04/2005 שעה 15:00)


החגיגה המוקדמת של נתניהו

ד''ר דוד סיון



אני מבקש להציב היום יעד לעשור למדינת ישראל - להגיע תוך 10 שנים לעשיריה הפותחת בעולם ברמת החיים ובהכנסה לנפש, לשפר את רמת החיים של כל אזרחי המדינה ולהשיג את הממוצע של מערב אירופה.
שר האוצר, בנימין נתניהו, אמר היום (א') כי המהלכים אשר בוצעו עד כה במסגרת התוכנית הכלכלית היו רק שלב ראשון בתוכנית הרב שנתית. במסיבת עיתונאים לרגל שנתיים לכהונתו כשר האוצר, הצהיר נתניהו כי עם השלמת התוכנית, בתוך כ-‏10 שנים, תעבור ישראל את הממוצע של מדינות אירופה בהכנסה לנפש ותוך 10-15 שנה היא תיכלל בעשירייה הפותחת של מדינות העולם ברמת החיים... הדבר העיקרי שיביא להצלחה הוא לא מי יוביל, אלא האם התוכנית תיהפך למרכיב בחיים הלאומיים, כי ברגע שהיא הופכת לנחלת הכלל נפתח הפתח לקידום כלכלת ישראל''.
נתניהו המשיך ושיבח את התוכנית הכלכלית שהנהיג בכך שהיא השיגה את כל יעדיה. בין אלו הוא ציין: גידול בצמיחה, עליה בשכר הממוצע, ירידה באבטלה, ירידת הריביות במשק והוספת כ-‏100 אלף ישראלים למעגל העבודה. אפשר כמובן לדון, או להתווכח, אם אכן הושגו כל היעדים ואם לא אז איזה מהם הושגו ובאיזה מידה. אבל אז נעסוק בפרטים הפחות חשובים בדברי שר האוצר. מרוב פרטים אנחנו עשויים לאבד או לא לראות את עיקר המשמעות של דבריו.

הפעם בחרתי להתייחס לעיקר דבריו של נתניהו כפי שמתבטא בציטוט לעיל. למרות שכבר עסקתי בסיבות למפנה במשק הישראלי, הפעם אביא נקודת מבט שאולי תפתיע. בהמשך אנסה להעריך את סבירות התחזית של שר האוצר על התפתחות רמת החיים כפי שהיא נמדדת על ידי הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) לנפש. האם נגיע ''לעשיריה הפותחת'' כפי שציין נתניהו?



גורמי המפנה במשק

מי שקורא את הסקירה הכלכלית של מחלקת המחקר במשרד האוצר, או מסתכל במצגת שכנראה שימשה את שר האוצר במסיבת העיתונאים, מגלה תמונה די ברורה של עמדת המשרד. בהמשך יסתבר שעמדה זו דומה מאד לעמדה שכבר הצגתי כאן בעבר.

לפני שנמשיך לעסוק בגורמי המפנה כדאי לנו לזכור שלקראת כניסתו של נתניהו לתפקידו, בסוף שנת 2002, המשק שלנו היה בשיאו של מיתון. המיתון לווה במדיניות מוניטרית מרסנת בגלל החשש מפגיעה ביציבות הפיננסי. המיתון, בגלל הירידה הנובעת בהכנסות הממשלה, גרם לריסון פיסקלי. התוצאה היתה גידול מסוכן בגירעונות הממשלה ובגודלו של החוב הציבורי ביחס לתמ''ג. לכן עלות גיוס מקורות מימון, הרבית לטווח ארוך, עלתה מאד. אי הודאות הביטחונית, האינתיפאדה והמצב בעיראק, הוסיפה את שלה. כך נוצר החשש שגידול נוסף בחוב הציבורי יסכן את היציבות הפיננסית של המשק הישראלי (הסקירה הכלכלית, עמ' 21). המשק התקרב לסף משבר . כך מצא את המשק הישראלי נתניהו כאשר נכנס לתפקידו כשר האוצר.

על פי עמדת האוצר המפנה במשק נוצר מהשפעה של מספר גורמים עיקריים שהבולט בין כולם הוא המפנה בכלכלה העולמית. המנוע העיקרי של מפנה זה, היתה הצמיחה במשק האמריקאי ובמקום שני הצמיחה במדינות המתקדמות כאשר הכוונה לארצות האירגון לשיתוף ופיתוח כלכלי (OECD). הגורם הבא קשור להתאוששות הנאסדק שעוררה את תהליך ההשקעות בחברות הזנק הישראליות. אחר כך מוזכרים השיפור במצב הביטחוני, המדיניות המוניטרית, ירידת הריביות לטווח ארוך וגם הערבויות.

למרות סדר הצגת הגורמים לצמיחה, בעמדת האוצר, כאשר יורדים לפרטי התהליכים מתברר שמקומן של הערבויות גבוה יותר ברשימת החשיבות. אישור הערבויות ואחר כך קבלתן היוו גורם ראשי בהורדת הריביות לטווח הארוך והורדת הסיכון להשקעה במשק הישראלי. שני התהליכים הללו הניעו תהליך של גידול בהשקעות בנכסים קבועים. קבלת הערבויות השפיעה על המדיניות המוניטרית – תהליך הורת הריבית לטווח הקצר של בנק ישראל. ירידת הריביות ביחד עם עמידה ביעדי הגירעון התקציבי הניעו גידול בביקוש המצרפי. הגידול בביקוש ובהשקעות הניעו את הצמיחה בשנת 2003 והאיצו אותה במהלך שנת 2004. המשך הריסון בהוצאה הממשלתית איפשרה את הורדת שיעורי המס שלקראת סוף 2004 תיגברו את תהליך הצמיחה הכלכלית.

כפי שכבר ציינתי בעבר: ללא המדיניות הכלכלית, אפילו רק הצהרת הכוונות, שהנהיג נתניהו המשק לא היה רושם את שיעורי הצמיחה שרשם (1.3% בשנת 2003, 4.3% בשנת 2004). צריך לזכור שלפני קבלת הערבויות המשק היה על סף משבר פיננסי. הערבויות עצרו את התפתחות המשבר וביחד עם הצמיחה בארצות המפותחות הניעו את תהליך הצמיחה. ללא שני התהליכים החיצוניים הללו לא היו מתאפשרות הורדת שיעורי הריבית והורדת שיעורי המס ולכן שיעור הגידול בביקושים ובהשקעות היה מתמתן מאד.



העשיריה הפותחת?

גולת הכותרת של מסיבת העיתונאים היתה הצגת התחזית להתפתחות המשק בטווח הבינוני והארוך. כמו שאמר נתניהו, התנאי הראשון להצלחת התחזית הוא שתהיה המשכיות (העמקה) למדיניות שהוא החל בה גם אם הוא לא יהיה בראש המערכת. העיקר היא ההתנהלות לטווח הארוך על פי אותם עקרונות של משמעת פיסקלית, הפרטה ופירוק המונופלים, הורדת שיעורי המס וצימצום סך החוב הציבורי.

לוח 1, מראה את נתוני התמ''ג המתואם (לכוח הקניה) לנפש של ישראל ועוד 23 ארצות שנמצאות לפני ישראל בדירוג לפי נתוני 2003 (טור 6). מוצגת גם יוון בגלל שיעורי הצמיחה המהירים הגם שהיא מתחת לישראל בדירוג (ראה גם לוח 2). נתחיל מהעובדה ששיעור הצמיחה של התמ''ג הריאלי (מנוכה מהשפעת האינפלציה) לנפש בישראל (טור 1) היו גבוהים מאלו של רבות מהארצות. יחד עם זאת הסקירה הכלכלית מציגה תחזית של כ-‏2% לשנה עד שנת 2010 (בטווח הבינוני). כותבי הסקירה הניחו שהשינויים המבניים והרפורמות ימשכו אבל כך שקצב הצמיחה יהיה יותר מתון מאשר היה השנה (2.5%).

אבל אלו היו שיעורי צמיחה שלא לקחו בחשבון את ההתאמה לכוח הקניה ומכאן שלא היו ממש ברי השוואה. כאשר משווים את הנתונים הללו (טורים 3-6) אפשר לראות שישראל נמצאת הרחק מאחור שתי העשיריות הראשונות. התמ''ג המתואם (לכוח הקניה) לנפש של ארה''ב, הראשונה בדירוג (טור 6), גבוה מזה של ישראל בכ-‏92%; התמ''ג לנפש של ישראל מכסה רק כ-‏52% מהתמ''ג המתואם לנפש של ארה''ב. גם הפער מאוסטרליה, מספר 11 בדירוג, מגיע לכ-‏45%. בהחלט פערים לא קטנים שסגירתם היא משימה לא קלה כל כך.

אם שיעורי הצמיחה של התמ''ג המתואם לנפש, בשנים 2000–2003 (טור 7) הם אינדיקציה לעתיד הקרוב הרי שהפער לרעת ישראל ימשיך לגדול. התחזית של נתניהו נראית מאד לא מתאימה למציאות של העבר הקרוב. מצד שני נתניהו הדגיש שהתחזית שלו מבוססת על המשך והעמקת המדיניות הכלכלית שהוא התווה תגביר את קצב הצמיחה והעליה ברמת החיים – התמ''ג לנפש.

כעת אברר את אפשרות הגשמת התחזית בהנחה שהתוכניות של נתניהו למשק הישראלי בעתיד הקרוב והרחוק (10-15 שנה) אכן יתבצעו. לצורך כך אני מניח ששיעורי הצמיחה של התמ''ג המתואם לנפש הנובעים מכך אפשריים. מאחר ולא למדתי היטב את המציאות בארצות האחרות אשתמש בהנחות שונות לגבי גודלם של שיעורי הצמיחה שלהן. ההשוואה בין שתי הקבוצות (ישראל והארצות האחרות) תלמד אותנו משהו על הסבירות של דברי נתניהו על העשיריות.

לוח 3 מציג חישובי צמיחת התמ''ג לנפש של ישראל בהנחות שונות. סכום הבסיס הוא 19,709, התמ''ג המתואם (לכוח הקניה) לנפש שנרשם בישראל בשנת 2003. בהנחה שבישראל ימשיך התמ''ג המתואם לנפש לצמוח בשיעור ממוצע של 2.5%, ובשאר הארצות לא יהיה שינוי הרי ש-‏10 שנים לא יספיקו לנו כדי להצטרף לעשיריה הפותחת. גם להצטרף לעשיריה השניה בתוך תקופה של 10 שנים נתקשה. עם שיעור צמיחה ממוצע של 2.5%, ישראל תזדקק לפחות ל-‏15 שנה לעקוף את מספר 11 בדירוג (טור 6). 10 שנים יספיקו להקפיץ את ישראל לעשיריה הפותחת רק אם נזכה לצמיחת התמ''ג המתואם לנפש בשיעור ממוצע של 4% (כ-‏8% צמיחה של התמ''ג המתואם). תחת ההנחות שלנו המשק הישראלי יתקשה להגיע לעשיריה הפותחת את הדירוג, כפי ''שהבטיח'' נתניהו.

אבל יש לנו בעיה יותר חמורה. ברור לגמרי שההנחה שבשאר הארצות שמוצגות בלוח 1, לא יצמח התמ''ג המתואם לנפש כלל, היא לא סבירה. כבר ראינו שהצמיחה במשק הישראלי מאד תלויה בקיום צמיחה במשק האמריקאי ובמשקים של המדינות המתקדמות. בעצם גלומה כאן ההנחה הלא כל כך סבירה, ששיעורי הצמיחה של התמ''ג המתואם לנפש של ישראל יכולים לפתוח פערים כלפי שיעורי הצמיחה בארצות המתקדמות. גם אם נניח שאין תלות כזאת, ושפערים בין שיעורי הצמיחה אפשריים, הרי בכלל לא סביר שבארצות הללו לא תהיה צמיחה כלל במהלך תקופה של 10-15 שנה. גם סיפור הדריכה במקום של המשק היפני בשנות ה-‏90 של העשור הקודם, ובתחילת העשור הנוכחי הוא דוקא מקרה יוצא דופן, משברי, בקרב הארצות המתקדמות. מכאן שיותר סביר להשוות בין המשקים כאשר מניחים שיעור צמיחה חיובי בארצות הללו.

על הרקע הזה הנחנו שבקבוצת הארצות המתקדמות למשך 10 שנים שיעור הצמיחה הממוצע של התמ''ג המתואם לנפש הוא 1.5% (טור 9). במקרה הזה, לתהליך צמיחה במשק הישראלי, בשיעורים (של התמ''ג המתואם לנפש) שמופיעים בלוח 3, לא יספיקו 10 שנים כדי להצטרף לעשיריה הראשונה. גם 15 שנים לא יספיקו: עם שיעור צמיחה של 4%, התמ''ג המתואם לנפש של ישראל יגיע לכדי 35,495 דולר וזה של אוסטרליה (טור 10), ה-‏11 בדירוג, לכדי 35,656. אם גם נזכור שזהו שיעור צמיחה מאד ''תיאורטי'' עבור המשק הישראלי נבין שסבירות התחזית של שר האוצר היא נמוכה.

אבל הבעיה של התחזית נובעת מההצלחה החלקית מאד ביישום התוכנית הכלכלית של שר האוצר. ההפרטות שבוצעו לא בדיוק הגבירו את התחרות במשק ואולי להיפך. הטיפול במונופלים הוא חלקי מאד ואופיו הוא מיגזרי – החלשת כוחם של ועדי העובדים. המונופולים במיגזר היצרני עדין על הסוס ולפעמים הם משתפים פעולה עם ועדי העובדים כדי למנוע יישום רפורמות לחיזוק התחרות (היכן מתחבאים הבנקאים שלנו?). גם כאשר מוסרים את ההקמה וההפעלה של שרות למיגזר הפרטי, כמו במקרה של כביש 6, הממשלה לא בדיוק יוצאת מהמשחק. אנחנו עושים זאת במימון הממשלה (ערבות ממשלתית למקורות שגויסו) ועם הבטחת הרווחיות - אם נפח התנועה יורד מתחת לרמה מסוימת אמורה הממשלה לשלם את ההפרש. כך יוצא שמחאה נגד השרות, על ידי הורדת השימוש בו, לא פוגעת ברווחיות בעל הזכויות. בנושא טיפוח התחרות אנחנו רק בתחילת הדרך.
לוח 3: צמיחת תמ''ג לנפש בהנחות שונות
ישראלב-‏10 שניםב-‏15 שניםב-‏20 שנה
גידול שנתי של 2.525,22928,54532,295
גידול שנתי של 3.0%26,48730,70635,597
גידול שנתי של 3.5%27,80133,01939,217
גידול שנתי של 4.0%29,17435,49543,185


אבל זה עוד לא הכל. כמו כל משק קטן המשק הישראלי תלוי מאד בתהליכים בשוק העולמי – תהליכים עליהם יש למדיניות הכלכלית של הממשלה מעט השפעה. אחד מהם הוא תהליך הצמיחה של המשק האמריקאי שעשוי להתהפך בגלל הגירעונות הגבוהים, יחסית, בתקציב ובמאזן התשלומים.

מצד שני, הגיע הזמן שלא נזדקק למקורות מימון חיצוניים, כמו הערבויות של הממשל האמריקאי, כדי לעלות על עגלת תהליכי הצמיחה ושיפור רמת החיים. הגיע הזמן שיעלה המשקל של המקורות המקומיים הפרטיים וזה לא יקרה אם, כפי שראינו, בפועל האחריות נשארת בידי הממשלה. על תהליך כזה התכוונה התוכנית הכלכלית של נתניהו להשפיע. בשלב זה אנחנו עדין רק בתחילת הדרך אבל נראה שבינתיים שר האוצר איבד הרבה מן המוטיבציה לקידום התוכנית שהכלכלית שלו. נדמה שהראש שלו עסוק בדברים אחרים ולא מהיום.



סוף דבר

האפשרות שהמשק הישראלי יצטרף לעשיריה הפותחת במונחי תמ''ג מתואם לנפש קיימת. אבל עדיף שנתרכז על כניסה לעשיריה השניה והתבססות בה, בין מדינות כמו אוסטרליה, יפן, פינלנד וסינגפור. גם זו משימה שהגשמתה מאד חיובית אבל לא קלה במשק ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא נמוך בהרבה מזה של ארצות רבות שניצבות לפני ישראל בדירוג.

אם התוכנית של נתניהו אכן תקדם אותנו לשינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הרי שיש סיכוי ששיעורי העוני בחברה שלנו יקטנו. אשר על כן עדיף שנתניהו יתרכז בעבודה שתקדם את תוכניתו הכלכלית ויציג יותר הישגים לפני שהוא ''מבטיח'' כל כך הרבה. הישג כזה הוא משהו כמו התחזית, היותר מציאותית, של האוצר לגבי התמ''ג הריאלי לנפש.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הנתונים המאלפים, אבל המסקנה?
יאיר ש (יום שלישי, 19/04/2005 שעה 18:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קודם כל תודה לדוד אשר טרח בהבאתם הנתונים המפורטים והמותאמים לכח הקנייה. חבל רק שמרבית הכתבלבים הכלכליים לא עושים מאמץ מתבקש דומה בבואם לנתח את נתוני האוצר, אשר לעיתים קרובות מוגשים בצורה מניפולטיבית ומטעה, כדי לתמוך בגישת האוצר, כאשר המציאות, מה לעשות, לא מסתדרת עם המספרים.

אני גם מסכים שלעניין הערבויות היה משקל חשוב במניעת התדרדרות המשק הישראלי למצב חמור עוד יותר.

אבל אין שום מקום להנחה שבאם נתניהו יתמיד במדיניותו יש לישראל סיכוי להשתלב בעשירייה הראשונה או השנייה.
יותר סביר שנשתלב בעשירייה הכוללת את מכסיקו.

הנתונים הנ''ל מהווים כתב אישום חמור ונוקב נגד מדיניות האולטרה תאצ'ריסטית פרידמנית של ממשלת הליכוד בראשות שרון ונתניהו (לא שלסילבן שלום הייתה מדיניות אחרת). ושמות ללעג את הצהרותיו הדמגוגיות וחסרות הכיסוי של נהנתניהו.

בעוד מדינות אירופה מתקדמות, ישראל תקועה במקום, ואף נסוגה. כרגיל מצב בטחוני בעייתי היה לנו בעבר, והשפעתו ( אשר מקוזזת לרוב ע''י ערבויות ומענקים) לא הפריעה לנו להגיע לשיעור ריאליים לנפש של 6-7% לשנה ואף יותר

דרך אגב, באופן לא מפתיע, בריטניה אשר נסוגה ב5-6 השנים האחרונות מן הכלכלה התאצ'ריסטית, למודל סוציאל דמוקרטי מתון, מראה התאוששות מרשימה, שלא לדבר על אירלנדת שם תוכנית ממשלתית מסודרת ( ללא הפרטה) - הביאה לבום כלכלי מרשים.
_new_ הוספת תגובה



תודה יאיר
דוד סיון (יום שלישי, 19/04/2005 שעה 18:58)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יש אחד לפחות שמודה על המאמץ אז זה ודאי היה כדאי.

1. איזה מסקנה לא נראית לך?
2. בין השנים 1950 - 1973 צמח התמ''ג הריאלי לנפש בשיעור ממוצע של 5.5% לשנה (נתונים מחושבים מקובץ שקיבלתי מהלמ''ס).
3. בתקופת המנדט צמח התמ''ג הריאלי לנפש בשיעור ממוצע של 4.87% לשנה ''כשלים בקריאת ההיסטוריה של ארץ-ישראל (דיון 1361).

אם אינני טועה אתה מתגעגע לתקופה ''הסוציאליסטית'' שלנו. לא?
_new_ הוספת תגובה



תודה יאיר
יאיר ש (יום שלישי, 19/04/2005 שעה 19:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ממש מסקנה, אבל כתבת

''אם התוכנית של נתניהו אכן תקדם אותנו לשינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הרי שיש סיכוי ששיעורי העוני בחברה שלנו יקטנו. אשר על כן עדיף שנתניהו יתרכז בעבודה שתקדם את תוכניתו הכלכלית ויציג יותר הישגים לפני שהוא ''מבטיח'' כל כך הרבה. הישג כזה הוא משהו כמו התחזית, היותר מציאותית, של האוצר לגבי התמ''ג הריאלי לנפש.''

ניתן להבין במשתמע שהבעייה היא לא בעצם התוכנית ועקרונותיה, אלא בכך שנתניהו לא שוקד מספיק על קידומה.

אלא שלדעתי הכשלון הוא מהותי וערוני ולא נובע מחוסר שקדנותו של שר האוצר ( אם כי נכון שהוא מקדיש חלק גדול
מזמנו לעניינים אחרים )

הסוציאליזם של פעם הביא לנו הישגים לא מעטים, למרות העיוותים ריכוזיות היתר והחסרונות שבו. וודאי שאינו מתאים כמו שהוא לתקופה הנוכחית, אבל הוא השכיל להציב חזון ומטרות לאומיות שבזכותם הגענו להישגים מרשימים בתחומי הכלכלה המדע, ובמידת מה גם בחינוך בבריאות וברווחה.

באותן מדינות באירופה ומזרח אסיה, אשר בהן מתקיים שלטון סוציאל דמוקרטי המציב ומגשים יעדים כאלה, תוך מעורבות ממשלתית ( במידה), התוצאות החיוביות ניכרות לעין תוך מספר שנים.

ובאשר לנו- נדמה לי שהביאו גם כאן נתונים למכביר המצביעים על התדרדרות בכל התחומים שציינתי.
_new_ הוספת תגובה



אני חושש שהמסקנות שלך פזיזות
דוד סיון (יום שלישי, 19/04/2005 שעה 21:03)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לא מעט מחקרים (שחלקם הצגתי כאן בפורום) שעוסקים בקשר בין תחרות חופשית ורמת חיים. עדין אין הוכחות חותכות לגבי הקשר הסיבתי. דוגמה ישנה במאמר שלי ''חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית'', חלק א' (דיון 2325) וחלק ב'(דיון 2332).

גם נתניהו הציב חזון ודרך (באותה רוח של שני המאמרים), דברים שהיו מאד חסרים בתקופה שקדמה לכניסתו למשרד האוצר.
_new_ הוספת תגובה



לא פזיזות כלל וכלל
יאיר ש (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 17:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במאמריך הבאת נתונים מענינים כשלעצמם בין מדד כלשהו הקרוי ''חופש כלכלי'' לבין התל''ג. כאשר קשה למצוא התאמה ברורה ביניהם.

אין זה מעלה או מוריד לגבי הטיעונים שהבאתי.

ראשית, המדד שהבאת משקף תמונה חלקית ביותר. לדוגמא, סעיף כמו הוצאות הממשלה, האם הן משמשות לחינוך? להקמת תשתית? או להקמת מנגנון דיכוי וארמונות פאר כמו בעירק של סדאם חוסיין? לכן כבר בהיבט הזה, המדד הזה נכשל בחוסר התייחסות לאלמנט המרכזי ביותר בהקשר זה.

נתקלתי כבר במספר מחקרים המראים קשר ברור וחיובי בין השקעה בתשתית ובחינוך לעליית התל''ג ( לשאלתך הצפויה - לא מצויים כרגע ברשת). האם עלינו להקטין את מעורבות ( כלומר תקצוב) הממשלה בנושאים אלה?

לעומת זאת מדד האי שוויון בהכנסות(ג'יני) הוא יחסית פשוט וקל למדידה, ויש קורלציה הפוכה בינו לבין נתוני צמיחה.

אבל כל האמור לעיל - למען האמת אינו העיקר.

העיקר מתמקד בשתי הנקודות הבאות:

1) אין שום חתירה אמיתית למשק כלכלי חופשי, זו סיסמה חסרת כיסוי של נתניהו, אשר נקנית בהתלהבות ע''י חסידים שוטים.

2) הפרמטרים החשובים באמת לא ניתנים למדידה כמותית.
_new_ הוספת תגובה



כן פזיזות
דוד סיון (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 19:35)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטיעונים הכלליים שלך שיחסת למשטרים סוציאל דמוקרטיים מתאימים, כמו שכתבתי, למשטרים אחרים.

המדד לא נכשל במדידת חופש כלכלי ומעורבות הממשלה במשק. הוא לא עסק בשאלה מהו סדר העדיפויות של הפעילות הממשלתית. כשלון משמעותו אי השגת יעדים שהוגדרו מראש. חוץ מזה, לפעמים כדאי להמנע מהצגת כל העצים כדי שאפשר יהיה לראות את היער..............

ההצהרה שלך על הקשר בין מדד הג'יני והצמיחה לא מגובה בנתונים. לכן אשמח אם תציג לנו מחקר או קבוצת מחקרים שמאששים את הטענה שלך על הקשר בין מדד הג'יני והצמיחה. אחר כך כמובן אשמח עוד יותר אם תציג את הקשר הסיבתי. בלי אלו קשה להגיד משהו בביטחון כלשהו, כפי שאתה עושה, על הקשר הזה.

1. מהם המשתנים החשובים באמת שלא ניתנים למדידה כמותית?
2. איך מחליטים שאלו חשובים באמת?
3. האם זה שיש משתנים שאי אפשר למדוד כמותית אומר שנחדל ממחקר כמותי?
_new_ הוספת תגובה



שמחת העניים
ע.צופיה (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 16:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ספק שנתניהו הזיז משהו במשק הישראלי.
אך תחזיותיו ,מסקנותיו, ציפיותיו וכו,צרות מדי ודבריו פופוליסטיות מדי.
אני רואה את הישגיו דוקא, בהסדרת ענין קרנות הפנסיה,בהפרטת הנמלים וברפורמה בבנקים(עדיין בראשית הדרך).
פעולות אלו אינן פשוטות ושרי אוצר גדולים ,נכבדים וכשרוניי9ם נרתעו מלפעול כנגד רצון ההסתדרות, עובדי הנמלים ועובדי הבנקים.
וזה יאמר לזכותו המלאה.
לדעתי ,בשטח הנתונים הכלכלים הצרופים, השינויים, אם לטובה ואם לרעה ,לא בזכותו ארעו,אלא בזכות שינויים פוליטיים מקומיים ועולמיים.
הנטייה לשייך לעצמו הישגיים שאינם שלו איפיינה תמיד את נתניהו
ותמיד עמדה לו לרועץ.
_new_ הוספת תגובה



דרושים לך כל כך הרבה חישובים
רמי נוי (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 17:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי להוכיח שנתניהו משקר?

כל הכבוד על המאמץ אבל, המצגת של נתניהו לא היתה מיועדת לכלכלנים או למבינים בכלכלה.
היא היתה מיויעדת לקהל הבוחרים הפוטנציאלי כדי לזכות במועמדות הליכוד לראשות הממשלה במועד הקרוב ביותר.

גם הצהרתו כי יספח למדינת ישראל 75% משטחי הגדה ניתנת לבחינה באותו קריטריון.

לי אין ספק כי הקיצוץ בתקציבי התשתיות (קיצוץ של עשרות אחוזים בשנת 2004) , המשך הכיבוש וההתנחלויות, הקיצוץ בתקציבי החינוך, סוף התהליך המדיני והרגיעה, והגדלת התמיכה בחרדים בממשלת הימין אותה ינהיג נתניהו, הינן מתכון בדוק להחמרת המצב הכלכלי ולא לשיופורו.

אולם אל דאגה, במקרה זה האשמה תיפול בוודאי על ''המערך''
_new_ הוספת תגובה



כל כך הרבה מילים מיותרות
דוד סיון (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 19:16)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המצגת היא חלק ממסכת עובדות על המשק וגם תחזיות שנערכו באוצר. לפי התגובה שלך לא ממש קראת את הדברים הנלווים.

ההצגה של נתניהו היא סיפור אחר...
_new_ הוספת תגובה



יש לי עניין בהוכחות קצרות
סתם אחד (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 19:17)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה ההוכחה ללא הרבה חישובים לכך שנתניהו משקר?
_new_ הוספת תגובה



אתה מכשיל את עצמך
פרקש (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 23:14)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכך שאתה מערב בכל עניין את ה''כיבוש וההתנחלויות'' וגם בעניין זה. פבלוב היה חוגג עליך.

וחוץ מזה מדיניות ביבי מראה שהיא נכונה למצבינו ופשוט צריך רק לתקן אותה ולעדכן אותה במטרה לעודד את הרחבת מעגל העובדים והעבודה (ואני לא מתכוון פה לפוליטיקה). רק ליכוד המטרות (וגם כאן אין שום פוליטיקה) והמאמצים המשותפים להשגתן יוכל להעלות את ישראל למסלול צמיחה מבטיח.
_new_ הוספת תגובה



סקירה מעניינת ביותר
פרקש (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 21:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל יש לי מספר הערות:

1. לא נכון לדבר על 'תחזית' לעוד 10 שנים אלא על 'אספירציה' או קביעת יעדים להגשמה. כי במקום בו יש לנו השפעה גבוה, לא נכון לדבר על תחזית. כמו כן הרבה פרמטרים ומשתנים נכנסים לנוסחה של שיפור הכלכלה, חלקם נמצאים מחוץ לכלכלה, ואם אין תכנית לאומית להשגת יעדים ברורים, אז הסיכוי להגשמת היעדים קטנה.

2. עניין העשירייה הפותחת הוא יעד וזה דבר יפה. ויתכן שזה נכון היה לומר זאת. עדיף להציב רף גבוה ולהגיע בסוף המסלול ליעד נמוך יותר בעשירייה השנייה, מאשר לקבוע יעד ביניים ולסיים נמוך הרבה יותר. אבל כמו שאמרתי, התנאי לכך הוא הסכמה רחבה על הגדרת היעד ודרכי ההשגה בין כל גורמי המשק בארץ - אוצר, בנק ישראל, תעשיינים, עובדים. כשעידוד התעשיינים לא יפסח על תגמול הוגן של הפועלים (פועלי הייצור). אני נכנע להתבטא שיש לראות את פועלי הייצור כחבר'ה הלוחמים של הצבא שמתוגמלים בהטבה הראויה להם, מעבר לעובדי הפקידוּת בצבא. זה יכול להיות מודל טוב לשיפור משכורות עובדי הייצור והכפיים.

3. ישראל חייבת להקטין את התלות הכלכלית בארה''ב שהיא כוללת לא רק את הערבויות אלא גם את הסיוע הצבאי והאזרחי. צריך להגיע להבנה עם ארה''ב לצמצום מדורג למספר שנים עד לביטול מוחלט. הסכמי שת''פ כלכליים הם התחליף הנכון. פשוט נדרש להמיר את 'ביטויי' האינטרסים המשותפים בין ישראל לארה''ב ולמצוא 'ביטוי' שישרת את השניים באותה מידה. כרגע ארה''ב נהנית יותר מישראל מתלות חסרת פרופורציות של ישראל בארה''ב.

4. במקביל ישראל צריכה לעמול על המשך שיפור היחסים הכלכליים עם אירופה ועם המזרח הרחוק, כולל סין. אסור ליפול שוב למשבר עם ארה''ב בענייני יצוא לסין וזה גם לא נדרש מאיתנו. אבל כמו שאמרתי חייבים לפזר את הסיכון. וככל שהמשק שלנו יגדל יהיה יותר קל לפזר אותו. זה תהליך של מספר שנים וצריך שהוא יהיה מדורג ויציב.
_new_ הוספת תגובה



תחזית?
דוד סיון (יום חמישי, 21/04/2005 שעה 7:28)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמציג את הדברים כמו שעשה שר האוצר עוסק בתחזית. אנחנו גם יודעים שנתניהו יודע במה דברים אמורים (מבין בכלכלה ובתחזיות) ושהוא כנראה הכיר את התחזית של אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. לכן זה ברור שהוא הגזים במודע מעבר להגדרת היעד שלך.

עם הזמן וצמיחת המשק התלות הכלכלית בארה''ב תצטמצם מאליה. אין סיכוי שזה יקרה בדרך אחרת. היה ראש ממשלה אחד שטען שצריך, ''שהתכוון'', לעשות זאת ואפילו הצהיר על כך בנאום בפני בית הנבחרים - אבל לא קיים.
_new_ הוספת תגובה



תחזית?
פרקש (יום חמישי, 21/04/2005 שעה 21:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תחזית נעשית לתקופות קצרות הרבה יותר כשהנתונים ידועים והצפי סביר. לעתיד הרחוק יותר, בהיעדר מרבית הנתונים הנדרשים, אפשר לדבר על הערכות והשערות ולפי זה לארגן ערוץ פעולה די רחב ועקרונות התנהגותיים שיתנו מקום לתיקונים תוך כדי התקדמות בזמן. לכן במרחק של 10 שנים יכול ביבי לדבר רק על כוונות או חלומות. הרי אין לו דרך ברורה, זולת תקציבים שנתיים וחוקי מס וכספים.

בסך הכל מעבר לאלה יבחן ביבי ביכולתו לגייס משקיעים מקומיים וזרים להקמת מקומות תעסוקה יצרניים וריווחיים, לשנות את אווירת יחסי העבודה/תגמול כספי הולם. זה הבסיס לצמיחה. ותוך צמיחה יוותרו כספים נוספים להרחבת השקעות וצמיחה וגם החזרת כספי הסיוע לשכבות חלשות, גמלאים וחולים כרוניים למצבם הקודם, תוך בקרה יעילה יותר על התהליך.
_new_ הוספת תגובה



תחזית?
דוד סיון (יום שישי, 22/04/2005 שעה 9:17)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מדבר באקסיומות ואני חושש שאתה לא מכיר את הנושא מספיק כדי לעשות זאת.

מי קבע ש''תחזית נעשית לתקופות קצרות הרבה יותר'', ומה זה קצר הרבה יותר? האם התחזית שהוצגה בעמוד 13 של הסקירה (יש קישור במאמר) היא תחזית על פי ההגדרה שלך?

מי קבע ש''הרי אין לו דרך ברורה''?

אתן לך רמז קטן: קרא את התוכנית הכלכלית שלו משנת 2003 שאפשר למצוא באתר של האוצר.
_new_ הוספת תגובה



טוב, כנראה שכלכלנים מתייחסים אחרת להגדרות
פרקש (יום שישי, 22/04/2005 שעה 10:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי בגלל זה הם טועים הרבה בחיזוי.
_new_ הוספת תגובה



מצגי שווא כשיטה
דוד סיון (יום שישי, 22/04/2005 שעה 10:43)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שעל הערות-שאלות על ''קביעות'' שלך, אתה מעדיף לקבוע עוד ''אקסוימה'' שאינך יכול לבסס.
_new_ הוספת תגובה



ד''ר סיון הנכבד, אתה רציני?
פרקש (יום שישי, 22/04/2005 שעה 10:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה באמת יכול לתת תחזית כלכלית למשק הישראלי לעוד 10 שנים?

תהיה רציני!

תתמקד בתחזיות לעוד יום-יומיים, שבוע-חודשיים. הרי ככל שתתרחק קדימה בזמן זו כבר לא תהיה ''תחזית'' כי אם ''תזזית'' (סתם מילה שהיתה הכי קרובה אבל להיפך).
וזו אקסיומה.
_new_ הוספת תגובה



אתה שואל שאלה לא נכונה
דוד סיון (יום שישי, 22/04/2005 שעה 19:33)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה היא לא אם אפשר או אי-אפשר לתת תחזית כלכלית, דמוגרפית או אחרת לעוד 10 שנים. כל ההצהרות שלך בהקשר הזה לא ניתנות להפרכה אבל הן גם לא שוות הרבה.

תחזית אמינה תלויה בהנחות שבבסיסה ואם הן גלויות או לא. המסמך של משרד האוצר, למשל, נותן תחזית אמינה. גם אם היא לא תתגשם בסופו של דבר היא עדין תחזית.

אתה יכול לטעון שאין לסמוך על תחזיות כאלו ועוד אלף ואחד דברים אבל הן עדין תחזיות. אם אתה כל כך משוכנע שאי אפשר לתת תחזית תוכיח את טענתך - לא בשאלות. אחר כך תאמר במה כן אפשר לתת תחזית?
_new_ הוספת תגובה



אתה שואל שאלה לא נכונה
פרקש (יום ראשון, 24/04/2005 שעה 11:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצהרותי שוות הרבה מזומנים אם נפסיק לתת תחזיות שווא לעוד שנה-חמש-עשר שנים ונתמקד בתוכנית שיקום כלכלית ע כ ש י ו . לתכנית זו צריכים שיהיו יעדים להגשמה והגדרת דרכי השגתם. ותוך כדי תנועה לכיוון המימוש והתגלגלות הקלנדר, לעדכן, לתקן ולהסיט מאמצים והשקעות, בתגובה מהירה ורגישה להתפתחויות האד-הוק במשק המקומי והעולמי.

הגדרת יעדים עתידיים אינה תחזית, אלא מטרות להגשמה ודרך פעולה מוגדרת.

גם אמירתך: ''המסמך של משרד האוצר, למשל, נותן תחזית אמינה. גם אם היא לא תתגשם בסופו של דבר היא עדין תחזית.'' לוקה בכשלים.
כיצד אתה מניח שתחזית האוצר אמינה?
האם משום שהם משתמשים בכלים ובנוסחאות של עולם הכלכלה? אני עדיין לא ראיתי תחזיות כלכליות ארוכות טווח כאלה מתגשמות או מתאמתות, וזה נורא לא מקצועי לנסות ולנבא מצבים כל כך מסובכים למרחק של 10 שנים קדימה.

ברירת המחדל שלך ''גם אם היא לא תתגשם בסופו של דבר היא עדין תחזית.'' לא תומכת בכלום, להוציא את טענתי. אינני אומר שזו לא תחזית (לפי המילון הכלכלי שלך) אלא שאני אומר שהיא בהכרח לא אמינה, כי היא לוקה בחוסר התחשבות בכל אין סוף הנתונים הדרושים לה כדי להתקיים. לך תדע מה יהיה בעוד 10 שנים, כשאתה לא יודע מה יהיה מחר. כגודל המרחק בזמן, גודל הטעות בריבוע!

והרי אתה אומר: ''המסמך של משרד האוצר, למשל, נותן תחזית אמינה. גם אם היא לא תתגשם בסופו של דבר ...''. כאילו, מה איכפת לנו. התחזית אמינה, אולי תתגשם אולי לא, מי יודע, נראה אח''כ. אז היכן אמינותה?

אינני בקיא בתחזיות כלכליות, בטח לא 10 שנים קדימה. תגיד לי איך לחפש אותן באינטרנט ואעשה בדיקה ואוכיח לך שמרביתן של התחזיות לא התגשמו כלל, וחלקן הקטן התגשמו אולי רק בשולי סעיפיהן השוליים. אני מכיר את הביטוי הזה משטחים אחרים ולא מהצד הכלכלי, אם כי בכלכלה הפערים גדולים יותר, משום שאנחנו מתעסקים עם אנשים בודדים, עם חברות אנוש ועם מגוון אינטרסים חוצי מדינות, תחומים, מגזרים וכו'.

תחזיות מסוג זה כוחן יפה למסיבות עיתונאים, להעברת מסרים לציבור, לתעשיינים ולאנשי הכלכלה. אבל בינן לבין המציאות קיימים פערים אדירים.

לדעתי תכנית כלכלית ממשית עכשווית עם הגדרת יעדים להשגה בעתיד הקרוב (שנה) והבינוני (שנתיים-שלוש) וביצוע מעקב ובקרה צמודים היא הטקטיקה הנכונה כיום כדי להוביל את המדינה בדרך כלכלית נכונה ובטוחה יותר.
_new_ הוספת תגובה



ועוד...
פרקש (יום ראשון, 24/04/2005 שעה 11:43)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טוען ש''השאלה היא לא אם אפשר או אי-אפשר לתת תחזית כלכלית, דמוגרפית ... , אבל זו בדיוק השאלה הראשונה עליה יש להשיב. כי אם נמצא נניח, כמו שאני טוען, שתחזית כלכלית לטווח רחוק כזה אינה אמינה כלל, אז הרי שאין לנו בכלל מה להתעסק עם תחזיות מסוג זה. אולי רק לענייני רושם, העברת מסרים מרגיעים לציבור וכולי.

הערכה כלכלית מסובכת ונשענת על הרבה גורמים ונתונים שרובם לא נמצאים בידינו כיום. תחזית דמוגרפית קלה הרבה יותר מאשר תחזית כלכלית, כי מספר המשתנים קטן בהרבה הרבה הרבה. ובכל זאת בתחילת 90 קרה גם כאן נס קטן כשהגיעו כמיליון עולים מחבר העמים ושיבשו לנו את הסטטיסטיקה הדמוגרפית.
_new_ הוספת תגובה



על מי חלה חובת ההוכחה?
יאיר ש (יום ראשון, 24/04/2005 שעה 12:35)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ד''ר סיון מלין על פרקש כי לא הביא לו הוכחה ברחל בתך הקטנה ( בדמות נתונים כאלה ואחרים) כי מתן תחזית ל10 שנים הוא מופרך. אולי הוא שכח, כי עקרון מדעי אלמנטרי הוא שחובת ההוכחה חלה על מציג התיזה. בטרם שולח הוא את פרקש לעשות שיעורי בית, יואיל נא הוא להציג בפנינו נתונים המוכיחים כי מתן תחזית לתקופה כזאת ( 10 שנים) הוא אמין יותר בצורה מובהקת מאשר הטלת מטבע או קובייה.
_new_ הוספת תגובה



יאיר ופרקש, אתם הופכים את העניין להתנצחות
דוד סיון (יום ראשון, 24/04/2005 שעה 21:26)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. חובת ההוכחה היא אכן על מציג התיזה: בדיון כאן זה היה פרקש: ''לא נכון לדבר על 'תחזית' לעוד 10 שנים אלא על 'אספירציה' או קביעת יעדים להגשמה'' (תגובה 58216).

אני דוקא הצגתי תחזית (של האוצר) וגם הסברתי מדוע היא אמינה בעיני. היא שם (הקישור מוצג במאמר) ואתה יכול לבדוק.

2. פרקש מסיים הודעה שלו כאן בקביעה:
''לדעתי תכנית כלכלית ממשית עכשווית עם הגדרת יעדים להשגה בעתיד הקרוב (שנה) והבינוני (שנתיים-שלוש) וביצוע מעקב ובקרה צמודים היא הטקטיקה הנכונה כיום כדי להוביל את המדינה בדרך כלכלית נכונה ובטוחה יותר'' (תגובה 58315).

מי שמגדיר יעדים מבסס זאת על סמך תחזית שפרקש טוען שאינה אפשרית. בלי תחזית אי אפשר לעצב אסטרטגיה ובלי האסטרטגיה הטקטיקה אותה הוא מדגיש היא חסרת תועלת.

על סמך נסיון ולימוד אני אומר שאפשר לעשות תחזיות טובות בנושאים כלכליים. יותר מכך, גם בעלי המקצוע הטובים ביותר במשק ובמשרדים הממשלתיים מבססים את התוכניות שהם מציגים על סמך מודלים ותחזיות המבוססות על המודלים. מי שמגיב בנוסח כללי מאד בתוספת ''לא נכון'', כמו פרקש, לא ממש מוסיף לדיון.

אבל פרקש מרחיק עוד יותר ''בשעשוע'':
''אינני בקיא בתחזיות כלכליות, בטח לא 10 שנים קדימה. תגיד לי איך לחפש אותן באינטרנט ואעשה בדיקה ואוכיח לך שמרביתן של התחזיות לא התגשמו כלל, וחלקן הקטן התגשמו אולי רק בשולי סעיפיהן השוליים'' (תגובה 58315).

אם פרקש אינו בקיא שילך ללמוד קודם שיטען טענות כל כך חזקות לכאן או לכאן.
הצרה שהוא מנפנף בחוסר הבקיאות....
_new_ הוספת תגובה



דוד, אתה עושה לעצמך חיים קלים
פרקש (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 11:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאתה אומר שאני לא מבין בכלכלה. אינני בקיא בתחזיות כלכליות, כי רחקתי מהן כמו מזרח ממערב בשל חוסר תוכלתן הממשית. לא למדתי כלכלה עיונית, אבל מעשית אני מתעסק איתה יום יום. היא ידידתי החוקית, ואני מודה לה יום יום על נאמנותה. יום יום ולא שנה שנה. כי כלכלה עושים יום יום, מהיום למחר, מהיום למחרתיים. אני חושב לעוד שנה ועשר שנים, אבל זו כבר לא כלכלה וזו לא תחזית, זו רק מחשבה, מקרים-ותגובות, פילוסופיה, דרך פעולה. לכן, כשאני מדבר על 10 שנים קדימה, אני לא מדבר כלכלה, אתה לא מדבר כלכלה ואפילו ביבי לא מדבר כלכלה - הוא לכל היותר מדבר על כוונה, רצון, שאיפה, הלוואי, אילו, בוא נניח סתם כך. אני קצת מתון ממנו ומדבר רק לוגיקה. ולוגיקה היא עכשיו, משחק של נתונים.

דרך אגב אני מבין גם ק צ ת בכלכלה, אבל לשם הדיון, ומאחר שלא למדתי כלכלה באופן סדור, אני מעדיף לא להתהדר בידיעת הכלכלה למהדרין.

לא היטבת להבין את אשר טענתי וכמדומני שאינך מבין את משמעות גודל מרחק הזמן כפקטור מרכזי בכשלון התחזית. קו התחזית הוא קו פרבולי ההולך ומתרחב בחוסר ודאות כפונקציה ריבועית של סרגל הזמן. מידת המשתנים הלא ידועים בצירי ה-X וה-Y הולכת ותופחת (ולעולם לא פוחתת). מאחר שעצם אופיים של המשתנים האלה איננה כלכלית בלבד, אין מדובר בבעיה כלכלית גרידא, אלא בעיה המוגדרת גם במונחים של השערות בעניינים פוליטיים, סביבתיים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים, דמוגרפיים, תשתיתיים ועוד המון תחומים הקובעים למדינה איך להתקיים יום יום. וככל שנניח, מה שנניח לעוד 10 שנים קדימה שווה כקליפת השום, תמיד כלל המרכיבים המשתנים האלה לא יקחו את חלקם המהותי בבניית התחזית. בדיוק כך היא הדוגמה של ההנחות המובאות לפנינו בהערכת משרד האוצר. זהו דף שלם של הנחות, שהסבירות שיתקיימו בטווח של 10 שנים שואפת לאפס. ואם כך הדבר, אם כל עבודת התחזית, שנעשתה על בסיס ההנחות האלה, מבטאת משהו ששואף לאפס מבחינת אמינות של תחזית. העבודה יכולה לכל היותר לכסות רק את שאיפות הלב של כותבן. הפצת ציפיות שאין בינן לבין מימושן כלום. זה ניסיון לריפוד תחושות שיכולות אולי לסייע כלכלית בטווח הקצר (מותנה גם בהתנהלות נכונה, בכל מקרה). בסבירות גבוהה יותר יש לה מימד של נסיון לאמירה פוליטית של: ''חבר'ה, תסמכו עלי. רק תתנו לי להחזיק בהגה עוד 10 שנים ואתם תהיות מרופדים בכסף''. והחברה הטובים של האוצר משתפים פעולה מרצון או שלא מדעת עם המגמה הזאת.

מאחד שמימד הזמן כאן הוא קריטי, הרי ככל שהערכותינו יהיו לטווח קצר יותר, מידת המשתנים ועוצמתם תהיה קטנה יותר בריבוע, ומכאן שהיא תהיה ממשית יותר לפעולה. מדינה יכולה לפרסם את תחזיותיה לשנה-שלוש (אם כי לא זכור לי ממש שישראל נהגה לעשות זאת) ובסיכוי גבוה שתחזיות אלה יהיו קרובות יותר למציאות עתידית לזמנן ולו רק בשל מרכיב הזמן (והמשתנים) הקצר יותר. לא אמרתי שתחזיות אלה במבט לאחור היו טובות יותר או אפילו נחוצות, אלא ציינתי עובדה סטטיסטית. הרי אני לא חסיד של תחזיות בכלל, כפי שאמרתי, אלא של תוכניות כלכליות ארוכות טווח ע כ ש י ו .

אני מחליט אם לקנות מניות כלשהן מהיום להיום, כי מחר שום דבר לא בטוח. אלא אם כן, אהיה משוכנע ובטוח שלמחרת אוכל לגייס סכום כסף בהיקף שיוכל בעצמו להשפיע על כיוון המניה. אבל כדי להחליט היום מה לעשות מחר עם הכסף, אני חייב שכל הכסף יהיה מובטח בידי היום, כדי לפעול מחר. גם אם ארצה לתכנן את הרכישה לעוד שבוע או שנה, אני אחכה תמיד ליום שלפני כדי לאשר את פעולתי מחדש ולהערך נכון לקראת. וללא אישור זה, כל תוכניותי הן רק כוונות טובות (''תחזיות'') ושום דבר לא יותר מזה. אני יכול לקנות או לא לקנות ע''פ המצב בזמן ההחלטה על קניה. וכאן אני מדבר רק על סכום קטן של משתנים המשפיע על הבורסה ועל כיס אחד, מהיום להיום ומהיום למחר, משתנים שלא תמיד ברורים גם לטייקוני הבורסה עצמם. גם כאן יש לעיתים אכזבות. גם כאן, אם רצונך להיות תלוי פחות באחרים, גודל ההשפעה - כגודל ההשקעה. והשקעה נעשית, במקרה של תכנית כלכלית, בהיקף רחב ובאופן מדוייק, מדיד ופרטני כערובה להצלחה. ואת זה אני לא רואה באוצר שלנו.

מכאן שהציטוטים אותם אתה מביא מפי מוצגים על ידך באופן מטעה ואתה מתעלם מההסבר שנתתי לעניין זה. מדינה יכולה לתת תחזית כלכלית לשנה הקרובה או הבאה, ובתנאי שהתחזיות האלה יכללו את מירב המשתנים הצפויים ויקחו בחשבון גם בלתי צפויים, ושיכללו את מידת השפעתם של המשתנים על התקציב ועל אופן מימוש התוכנית הכלכלית. ובכל מקרה, יותר משזה יהיה חיזוי אמין, זה אמור להיות תכנית עבודה כלכלית. כלומר, תכנית שתטיל משימות על כל גורמי המשק כתנאי למימוש התחזית. ותמיד זה קל יותר לטווח קצר של שנה - שנתיים.

ע''פ המצב היום אין הערכות כללית במשק להשגת יעדים מוסכמים. נייר האוצר נכתב והופץ כעשן סיגריות ביום סופה. ואני שוב חוזר ואומר כי לנייר הזה אין שוב חזון אמיתי וממשי, כל עוד ביבי לא מתכוון לכנס את כל גורמי המשק לסדרת שיחות עומק עד לגיבוש תוכנית עבודה מסודרת להשגת יעדים לאומיים וכלכליים בעוד שנה, שנתיים ועשר. ולכשיגדירו את המטרות, לא איכפת לי שיקראו לזה גם ''תחזית'', העיקר שיסללו נתיבים, ייקבעו כללים, שהדרך תהיה ברורה לכל, וכל מי שיתרום יתוגמל.

ועוד לא דיברנו על השפעות חיצוניות על הכלכלה הישראלית ומשמעותן - האם הברית החמה האמריקאית תמשיך להיות חמה או שמא תתקרר או תתלהט? זה יהיה מושפע מהסביבה המדינית-בטחונית, והאם אתה יכול לשער מה יהיה במהלך 10 השנים קדימה ובעוד 10 שנים? תמהני. וכל זה הרי ישפיע על עמדות השוק האירופאי וזה ישפיע הלאה על השוק האסיאתי וכו'... השאלה רק לאיזה כיוון, מתי ולמה? תביא לי קצת אסטרטגים ואנשי מדינה שיסבירו לצוות של ביבי אין לרשום זאת בתחזיתם. מה עם ההתפתחויות הכלכליות במדינות מפתח בעולם והשפעתן על ישראל? מה עם מחירי הנפט, הזהב, שוקי סחורות ישראליות במזרח הרחוק ובמדינות ערב, חרם כלכלי אקדמאי כזה או אחר, מקבץ עליה חדש וגדול מצרפת, בריטניה וארה''ב, מלחמה, אינתיפאדה, הקמת רש''פ - האם ישראל משתתפת במשחק הכלכלי או לא, חינוך, תנאים סוציאליים, פיתוח הנגד והגליל, תעלת הימים, כבישים ומסילות מלוא הארץ, ובריאות - ועוד המון משפיעים שאיננו יודעים עליהם דבר היום. אנחנו רק יכולים להעריך אותם, אבל בטח לא לצפות או לחזות כל כך רחוק קדימה.

לכן חשוב שתהיה ועדת בקרה (של אנשי משק ואקדמיה מתחומים מגוונים) קבועה ובלתי תלויה בסמוך למשרד האוצר או לבנק ישראל שתבדוק יום יום את המשתנים ואת משמעות השפעתם על המשק ותמליץ על תיקונים והתאמות בתוכנית הכלכלית. במחשבה שניה אולי מן הראוי שועדה כזו תהיה כפופה למשרד ראש הממשלה כדי להעניק לה כובד וכבוד. ככל שפער הזמן גדול יותר ישנה השפעה גדולה יותר ובלתי נחזית של הפסיכולוגיה להמונים, של שיקולים הפוליטיים של מנגנונים החברתיים (מבחינה פנימית) של המשק הבינ''ל. מרבית המשפיעים האלה לא נמדדים קודם כל בכלים כלכליים, אלא בכלים פוליטיים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים, אקולוגיים וכו' ורק אח''כ מ?ת?רגמים את עצמם לנוסחאות הכלכליות ולתוצרים כלכליים (כי כלכלה היתה תמיד, עוד לפני שהיו כלכלנים). מה שחסר לביבי זו תכנית פעולה שתכיל בתוכה את כל המרכיבים האלה. ולצערי האוצר כושל בזה.

אפילו ביבי מודה באתרו כי ''תחזית כלכלית'' נעשית על בסיס מ ג מ ו ת ק י י מ ו ת , והוא כותב: ''תחזית כלכלית נגזרת בדרך כלל מניתוח מגמות קיימות, הערכה ביחס לגורמים הסביבתיים המשפיעים על המערכת הכלכלית, והערכת השפעת המדיניות הכלכלית על ההתפתחות במשק.''
אני בכלל מציע שהמילה ה''תחזית'' תוחלף ל''הערכה'' או ל''השערה'', ביטוי פחות פטרוני, שמעיד על מחשבה ובדיקה והשערה, ובכדי לא להטעות את מעט התמימים שנותרו ביננו. תלך על מודלים כלכליים או על תוכניות מארקו-כלכליות. זה לפחות נשמע טוב יותר וגם מכניס כסף.

ובימים ההם אין נביא בישראל. גם לא ביבי.
אולי רק התחזיתן הזה? http://barak.4t.com/HE/5765.htm
_new_ הוספת תגובה



דוגמה לאמינות תחזית ארוכת טווח....
פרקש (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 12:09)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבוקר בידיעות אחרונות, בדף הראשון:
''נתיבי איילון:
26 שנים,
36 מיליארד שקל ופקק
אחד גדול.

5 מיליארד שקל ''הלכו לפח''
בגלל תיכנון לקוי.
לא עובר יום בלי פקקים או
עבודות. כך נראה הכביש
המרכזי של גוש דן.''

=====================

האם פרוייקט ''נמתיבי איילון'' הוכנס לשקלולי ה''תחזיות הכלכליות'' לפני 26 שנים, 10 שנים?

אם כן איך הוא נמדד בתחזיות השונות כמשפיע על הכלכלה? כיצד נרשמו ההוצאות (36 מיליארד שקל, או 41 מיליארד שקל, ובאיזו פריסה?) עליו וההכנסות (חיסכון בזמן נסיעת המונים, פחות דלק, פחות זיהום אויר)?

וזה רק פרוייקט אחד, שאולי אנחנו לא יודעים לכמת אותו אפילו היום לעכשיו! מכאן שגם איננו יודעים לכמת אותו בתחזיות, על אף השפעתו הכלכלית הרבה על כלכלת ישראל.

וזה רק פרוייקט אחד!
_new_ הוספת תגובה



לשם השוואה, בכביש חוצה ישראל
פרקש (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 12:31)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הושקעו עד היום 5 מיליארד שקל. גם לכביש זה יֵשְנָה השפעה כלשהי על כלכלת ישראל, שאיננה נלקחת בתחזית של ביבי. היא משפיע על מחזוריות הכסף בשוק (הכנסות, הוצאות לכל מי שמעורב ונוסע על הכביד, ובעקיפין על כל אזרחי המדינה - זה גלום בהכנסות חברות כלכליות).

סלילת נתיבי איילון החלה ב-‏1979, קטע ראשון נפתח לתנועה ב-‏1982, הוא תוכנן שיעברו בו מידי יום 350,000 כלי רכב ובפועל עוברים בו מידי יום 750,000 רכבים (תחזית?), תקציב החזקה שנתי 670,000 ש''ח, אירועים במהלך 2004: 1,963 תאונות, 1,187 מפגעים בטיחותיים, 878 תאונות, 197 עבודות בכביש, 19 פגעי טבע. אז כיצד ביססו את תחזית ההכנסות או החסכון והיעילות של נתיבי איילון?

גם כיום המשך התכנון מעורב בשלומיאליות. בקרוב ייצא לדרך פרוייקט נוסף במחלף הולץ בחולון, גשר חיל השריון יועתק במלואו למרחק 15 מטר כדי שאפשר יהיה להעביר מסילת ברזל מתחתיה. עלות משוערכת להעתקת הגשר: 5 מיליון שקל. בפועל זה יימרח ויעלה יותר, כרגיל. מבצע העתקה זה הוא מיותר בהחלט אילו רק חשבו ''אנשינו החכמים'' גם על הצורך למעבר מסילת הברזל מראש! ולקחו את זה בתכנון מראש. השיוני בכביש וההפסדים הנילווים לכך (כולל 5 מיליון הש''ח להעתקת הגשר) יגיעו ל-‏500 מיליון שקל (הערכה).

וזה רק קטע אחד מהשינויים-תיקונים הדרושים בניבי איילון. תאר לך שתכנית השינויים בכביש תמומש תוך 20 שנים, ואת המשמעויות הכלכליות הרחבות שיש לזה על הכלכלה (הוצאות/חסכונות). מישהו לקח זאת בחשבון ה''תחזית''?
_new_ הוספת תגובה



ההתעסקות עם העצים - מסתירה לך את היער
דוד סיון (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 16:42)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שגיאה נוספת נופת בין העצים שלך (''...שאיננה נלקחת בתחזית של ביבי''.). אינך יודע.

אבל העיקר כאן זה שאתה ממשיך לעסוק בעצים כדי
להסתיר את היער (תגובה 58426).
לא חבל?
_new_ הוספת תגובה



פרקש אתה מסבך את הסיפור
דוד סיון (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 16:28)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטענה שלך שצריך לכלול עוד המון משתנים אחרת אי-אפשר לצייר תמונה טובה של המציאות מזכירה את הפתגם ''מרוב עצים לעולם לא רואים את היער''. תפקיד המודל הוא לצייר תמונה טובה של המציאות כעת ובעוד זמן. אם המודל הוא טוב יש סיכוי שהתחזית שעושים בעזרתו תהיה טובה.

בתיאוריה אתה מאד צודק: בשביל לתאר את היער צריך לכלול בסיפור את כל הצמחים שחיים ומתים ואת אלו שיהיו בעתיד. אבל בשפת המעשה אפשר לבנות מודלים מספיק טובים שלא יכללו את כל העצים והצמחים ובכל זאת יתארו את היער היום ובעוד זמן טוב מספיק – מספיק קרוב למה שתעשה הכללת כל הפרטים. הגדולה של המודלים הטובים היא שהם נותנים תחזית טובה על המציאות גם בלי לכלול את כל הפרטים. הויכוח הזה נגמר בין הכלכלנים לפני שנים כאשר פרופסור מילטון פרידמן הראה איך הוא מצליח לתאר את המציאות בעזרת מודל עם מעט משתנים והנחות – הוא עשה את זה טוב יותר מאלו שהציגו מודלים של כמה מאות משתנים. זאת, לדעתי, אחת הסיבות שזיכו אותו בפרס נובל לכלכלה – הוא היטיב, ומיטיב, לתאר את היער מבלי לבלבל עצמו על ידי התעסקות בכל ''הפרטים'', העצים.

הזמן הוא גורם שעשוי להקשות אבל לא מונע תחזיות, גם ארוכות טווח, כי הן נותנות כיוון של התפתחות בעוד ''האין תחזית'' לא מאפשרת זאת.

לאחר כל מה שאמרת אתה חוזר לטעויות היסודיות שלך:
1. ''הרי אני לא חסיד של תחזיות בכלל, כפי שאמרתי, אלא של תוכניות כלכליות ארוכות טווח ע כ ש י ו''.
2. צריך לקבוע יעדים מוסכמים.

איך בדיוק אתה מכין תוכנית ארוכת טווח וקובע יעדים מוסכמים, ללא תחזית? התשובה ברורה: אינך יכול.
לכן אתה גם לא יכול להפעיל ועדת בקרה כפי שאתה שוגה וטוען.

המאמר ''הישרדות כלכלית''שממנו הציטוט ( ''תחזית כלכלית נגזרת בדרך כלל מניתוח מגמות קיימות, הערכה ביחס לגורמים הסביבתיים המשפיעים על המערכת הכלכלית, והערכת השפעת המדיניות הכלכלית על ההתפתחות במשק.'') שהבאת, נכתב על ידי יורם גבאי וצורף לאתר של נתניהו. כמו נתניהו אני מקבל את דבריו מבלי לשנות מילה. זוהי תמצית של עמדתי לגבי תחזיות.

אתה מתקשה לצייר תמונה של המשק, של היער, בגלל שאתה מנסה להפיץ סיפורים על העצים הרבים שביער. אצלך מרוב עצים לא רואים את היער.
המודל הכלכלי שעל פיו עושים תחזית למשק עוסק בעיקר בתמונת היער.
_new_ הוספת תגובה



ידידי דווקא צודק. כשמסתכלים
ישרא-טק (יום רביעי, 27/04/2005 שעה 20:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על התחזית של נתניהו ואנשיו לא רואים שום יער כי פשוט כל העצים נעלמו.
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון
פרקש (יום שישי, 29/04/2005 שעה 0:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה יפה שאתה משתמש בסיסמה יפה, אבל זה עדיין לא פותר לך את הבעיה שנכנסת אליך. גם המודל של מילטון פרידמן פועל לטווחים קצרים. אך גם בו יש תקלות.

כדי לראות, להגדיר ולהעריך את היער, אתה צריך לשקלל את עציו. ולבטא אותם לכל הפחות בשקלול ממוצע עציו, לגווניהם וסוגיהם. אז זה נכון שככל שאנחנו רחוקים בזמן מן היער, כך היער קטן ורחוק יותר, ודווקא משום כך מכלול נתוני עצי היער משפיעים על הגדרת היער. הדיוק כאן חשוב כדי לקזז ככל שניתן את סטיית התקן בהערכה. דומה הדבר להטלת כדור לגומה בקרקע, וככל שהגומה רחוקה יותר, יש משמעות גבוהה יותר לדיוק בכיוון ובעוצמת הזריקה.

ככל שההערכה קרובה יותר, ניראים עציו של היער קרובים וברורים יותר, ושורותיהם הראשונים של עצי היער יכולים להסתיר את אלה שמאחריהם, ולפיכך תמונת היער יכולה להיות שגויה, במידה ולא נבדוק באופן כל שהוא את ''התנהגות'' העצים ביער ואופיים.

יתכן שיש לך כל מיני פטנטים, שיערוכים, ונוסחאות לעקוף חורי מידע, אבל דווקא כאן יכולה להיות נקודת המכשול בהערכה (או ''תחזית'' כמו שאתה קורא לזה). לא פלא שהרבה ''תחזיות'' כלכליות לא מתממשות בכלל. בודאי תחזיות מסוג זה שמשרד האוצר הפיץ. אבל למי איכפת? מי זוכר בכלל? כנראה שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות והן גם לא משמשות מנחה-דרך לפעולה כלכלית.

גם עבודות ''תחזית'' של חברות מחקר כלכלי בעבור חברות כלכליות, מתעסקות ברוב רובן באיסוף נתונים. עבודת נמלים של מודיעין כלכלי אזרחי. הנתונים נגזרים מעיתונות ואינטרנט, הצהרות מדינאים ואנשי כלכלה וכספים בכל העולם, פרסומים רשמיים ולא רישמיים של מדינות, ארגונים גלובליים וחברות כלכליות מובילות בכל העולם, תקציבים שנתיים ותקציבי פרוייקטים מרכזיים וכו'. ולעיתים רחוקות גם בעבודת בילוש וריגול אזרחי. מרבית העבודות נעשות לטווח קצר ביותר עד קצר, בעיקר על רקע הערכות כלכלית חדשה של חברות, בדיקת שווקים חדשים, בדיקת כדאיות יצור מוצרים מסויימים או הפסקת ייצור מוצרים קיימים, מיזוגים, פיצולים וכו'.

לכן, תמונת היער, ובודאי כפי שהובאה בעבודת האוצר, היא דלה, לא מייצגת את המטרה ומטעה, למיטב הערכתי. אלא אם יש תיק שלם של נתונים שלא הוכנסו לעבודה שהופצה, אבל נלקחו בחשבון בהערכת התחזית.

ואני חושב שכאן כדאי לסגור את הויכוח, כי מעתה אצטרך לחזור שוב על טענותי.
_new_ הוספת תגובה



אתה יכול לחזור על כל שטות
דוד סיון (יום שישי, 29/04/2005 שעה 8:57)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נתמקד בשתים:
1. ''גם המודל של מילטון פרידמן פועל לטווחים קצרים. אך גם בו יש תקלות''.
2. ''לכן, תמונת היער, ובודאי כפי שהובאה בעבודת האוצר, היא דלה, לא מייצגת את המטרה ומטעה, למיטב הערכתי. אלא אם יש תיק שלם של נתונים שלא הוכנסו לעבודה שהופצה, אבל נלקחו בחשבון בהערכת התחזית''.

----

לגבי השטות הראשונה:
אמירה שאין לה קשר לידע המקובל בין הכלכלנים.
התקלה העיקרית היא האי-רלוונטיות של האמירה. גם את המכונית שלך אינך משבית על כל תקלה ואפילו ממשיך לסוע בה הרבה שנים.

לגבי השטות השניה:
התמונה שאתה רואה ממוסכת בדלות הידע שלך. אפילו לא טרחת לבדוק (או לגלות לנו) את המטרה של העבודה לפני שפסקת ''.. לא מייצגת את המטרה ומטעה,...''.

באופן כללי ה''למיטב הערכתי'' שלך לא מבוסס על בחינה רצינית, מלומדת של נשוא הביקורת שלך. לכן אין כאן ''מיטב'' אלא לכל היותר הערכה לא טובה, לא מלומדת. הרי בהמשך אתה כותב ''אלא אם יש תיק שלם של נתונים...'' המשמעות של אמירה כזאת היא שלא טרחת לבדוק והתעקשת לזלזל בערכה של העבודה למרות שבמהלך הדיון כאן כבר נאמר שהיא מבוססת על ידע ומודל מקובל שניתן לבדוק.
_new_ הוספת תגובה



נו, שויין.....
פרקש (יום שישי, 29/04/2005 שעה 10:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין העצל למד..... ועליך להתעורר כבר.

אני רק אציין ואומר, שאין בעבודה הנ''ל את מסד הנתונים שאני מדבר עליו. למיטב ידיעתי, כלומר לאחר שראיתי ולא - ללא שראיתי. עכשיו בסדר?

ובעניין הרכב..... זה בדיוק מה שאמרתי.... אם יש לך תקלה ברכב ואתה ממשיך לנסוע בלי לטפל בה אז אתה יכול לנסוע יום-יומיים, שבוע ואוללליייי חודש.... ואח''כ היא הולכת פארש. לכן לטווחים ארוכים אתה חייב לוודא שאין תקלות ברכב, שיש שמן ומים, אויר בגלגלים וכו'. אחרת לא תגיע ליעדך. או שלחילופין לא תבדוק והכל יתנהל בסדר ותגיע ליעדך.... כמו שהמדינה תתקדם ותתבסס כלכלית גם ללא העבודה החלקית של האוצר.

יאללה, אז לך תסמוך על העבודה הזאת. ונדבר על זה עוד 10 שנים אם תשאר לנו מדינה ואם הפורום הזה ימשיך לפעול. בסדר?
_new_ הוספת תגובה



הוא אשר אמרנו: אינך רציני
דוד סיון (יום שישי, 29/04/2005 שעה 13:53)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר לפני מספר תגובות סייגת את הביקורת שלך'' ''אלא אם יש...'' אבל אתה ממשיך לא לבדוק אם יש.

נראה שגם את עניין התקלות לא הבנת......
התקלות והסתירות שלך מתרבות והולכות. עד מתי...?
_new_ הוספת תגובה



זה נראה שידידי פרקש
ישרא-טק (שבת, 30/04/2005 שעה 13:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתדר עם הסתירות שלך בדיוק כמו שאתה יכול ליסוע שנים עם תקלות שונות ברכב.

ככה גם הכלכלה שלנו נראית, כמו רכב עם תקלות שנוסע שנים. ושום עץ לא יכול לסתיר את זה.
_new_ הוספת תגובה



אז שנים, פרקש וישרא-טק, לא מבינים - אז מה?
דוד סיון (שבת, 30/04/2005 שעה 15:13)
בתשובה לישרא-טק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספרים לכם משל כדי להקל עליכם להבין את הנמשל אבל אתם כנראה לא מצליחים לראות את הקשר.

אז מה? מתלוצצים כאילו כן מבינים.
על זה מגיע לכם פרס על חוש הומור - אולי...
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון, אני דווקא רציני
פרקש (שבת, 30/04/2005 שעה 17:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל היער הוא שלך תקלה אחת גדולה, ואתה נתפס ל''עץ'' אחד שלי?
תקרא את אשר אני אומר, ואני חד כתער לאורך כל הויכוח באמירתי החזקה שאין שום אפשרות ל''תחזית'' אמת לעוד 10 שנים קדימה. גם לא עם עבודה מקרטעת בתקלות וברישרושים. עצתי לְך, לֵך למוסך הקרוב ותעלה את העבודה הזו לבדיקה מקיפה. מן הראוי שתשקיע עכשיו מעט בריכבך כדי שהוא יוכל למשוך ולהגיע בכלל עד לתחזית הכלכלית שלך לעוד 10 שנים. מדינה חייבת לנסוע ברכב תקין! בעניין הזה גם מילטון לא יודע איך לעזור בכל דרך אחרת. ובאותה הזדמנות תאמר זאת גם לביבי, כי אני לא נפגש איתו בקרוב.
_new_ הוספת תגובה



תמשיך לחשוב מה שבא לך
דוד סיון (שבת, 30/04/2005 שעה 20:51)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר בתחילת הדיון אמרת שאי-אפשר לעשות תחזית אבל טענת שאפשר לעשות תוכנית אסטרטגית. הסתירה שלך היא חדה כתער: אי אפשר לערוך תוכנית אסטרטגית בעלת ערך בלי תחזית.

ההתייחסות שלך לתחזית היא לא נכונה אם אתה מדבר על ''תחזית אמת''.

העצות שלך לא לעניין כי אתה הראשון שלא תישמע להן.
_new_ הוספת תגובה



לפחות אני חושב....
פרקש (שבת, 30/04/2005 שעה 21:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני גם צודק.

תחזיות תעשה אצל רואה בקפה. בכלכלה תעשה הנחות יסוד (בטח לטווחים ארוכים) אל מול יעדים רצויים להשגה, ד''א, בנייר של נתניהו לא היתה שום תחזית. וגם אי אפשר לעשות תחזית כזו.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו אתה כבר מרחף
דוד סיון (יום ראשון, 01/05/2005 שעה 7:22)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה אכן חושב בקפה וחולם בלילה.
אתה אכן, מנסה לשמור על הסתירה הפנימית בעמדתך. אבל לא יעזור לך כי אין יעדים רלוונטיים בלי תוכנית אסטרטגית שמבוססת על תחזית.

דבריך על עמדתי, על תחזית ועל יעדים מופרכים, אבל אתה צודק.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו אתה כבר מרחף
פרקש (יום ראשון, 01/05/2005 שעה 13:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולכן אני מחזיר אותך לסיפא של דברי: ''דבריך על עמדתי, על תחזית ועל יעדים מופרכים''. אל תחשוןב שכלכלן פירושו תחזיתן. זה מפיל אפילו טובים מבינכם.

וחוץ מזה אודה לך מאוד אם תסביר לכולנו איך בדיוק אתה ''חושב בקפה''.
_new_ הוספת תגובה



אין צורך אתה כבר יודע הכל
דוד סיון (יום ראשון, 01/05/2005 שעה 14:23)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אין צורך אתה כבר יודע הכל
ישרא-טק (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 2:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפחות הוא צודק בעניין החזאים.
_new_ הוספת תגובה



אם הוא צודק בעניין החזאים
פרקש (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 8:21)
בתשובה לישרא-טק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשאל אותו אם ההדלפה של ביבי כאילו הוא הולך להוריד ב-‏2006 את מס ההכנסה ולשדרג אותו ולהעלות את המס על הבורסה, זה גם במסגרת הגשמת ה'תחזית' לעוד 10 שנים או אולי שידרוג רפלקסטיבי לכניסתו של סטנלי פישר לתפקיד?
_new_ הוספת תגובה



לעניין תחזיות
יובל רבינוביץ (יום שני, 25/04/2005 שעה 1:26)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תחזית תלויה, כמובן, בהנחות היסוד שלה וביכולת האקסטראפולציה שלהן. אינני כלכלן ולא אוכל לשפוט יכולת זאת. בכל זאת – מעניין לקרוא את הנחות המחקר של תחזית משרד האוצר. להלן ההנחות, כפי שהועתקו ממסמך הסקירה הכלכלית המוזכר במאמרו של ד''ר סיון.
______________________________________________________

הנחות העבודה המרכזיות בבניית התחזית הן:

• היעדר שינוי משמעותי במצב הביטחוני לעומת החודשים האחרונים.

• המשך השיפור בתנאי הכלכלה העולמית שיתבטא בעלייה בסחר העולמי תוך המשך ההתאוששות בענפי הטכנולוגיה. שיעורי הצמיחה הצפויים בעולם בשנת 2005:
3.5 אחוזים בארה''ב ו-‏1.6 אחוזים בגוש האירו. שיעורי הצמיחה העולמיים החזויים כיום לשנת 2005 נמוכים בהרבה מאלה בשנת 2004 ונמוכים במעט מהממוצע הרב שנתי בשני העשורים האחרונים.

• המשך מגמת העלאת הריבית הדולרית על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, בהתאם לעקום ה-forward.

• המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל תמשיך לעמוד בתנאים שסוכמו עם הממשל האמריקאי וישראל תקבל בשנת 2005 את המנה השלישית של הערבויות מארה''ב.

• על רקע המשך המדיניות הפיסקלית המרסנת וירידת החוב הציבורי הצפויה בשנים הבאות, כמו גם היציבות בשער החליפין של השקל, צפוי בנק ישראל לשמור על ריבית ריאלית התואמת את תנאי המשק ואת הריביות הריאליות השוררות בעולם.

• לא ישונו החלטות הממשלה בדבר הפחתת מספרם של העובדים הזרים וייקור עלות העסקתם.

• לא יחול גידול במספר הפלסטינים העובדים בישראל.
______________________________________________________

הרבה הנחות. נראה לי סביר שאם ההנחות יתאמתו, כך יקרה גם למסקנות (התחזית במסמך הזה מגיעה עד שנת 2010). מכל אלה, ההנחה שתופרך לפני האחרות היא הראשונה: „היעדר שינוי משמעותי במצב הביטחוני לעומת החודשים האחרונים”. ההנחה נראית בלתי סבירה לרגל הפיכתה הקרובה של אשקלון לעיר־סְפָר, אבל נחיה ונראה.

מצד שני – האמירה שכל תחזית היא מופרכת בהכרח היא בעייתית, משום שמה שנובע ממנה הוא שאף פעם לא ניתן לדעת מה כדאי לעשות. היות שנראה היה שבעל האמירה סבור שצריך לעשות כך ולא אחרת, יש סתירה פנימית בדבריו.
_new_ הוספת תגובה



הנחות היסוד האלה אינן מספקות
ישרא-טק (יום שלישי, 26/04/2005 שעה 1:16)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסיס או בטחון לנכונות תחזית כלכלית. מפתיע עד כמה דוד סיון רואה את הרשום בתחזית כמספק וכאמין.
זה הכל נראה עבודה בעיניים. ממש לא רציני.
_new_ הוספת תגובה



אפשר להביא את הסוס לשוקת - אי אפשר להכריח אותו לשתות
דוד סיון (יום שלישי, 26/04/2005 שעה 10:30)
בתשובה לישרא-טק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההנחות הללו הן בסיס טוב להתחיל ללמוד את התחזית המדוברת. אבל אתה לא מוכרח ללמוד אותה או עליה, או לחשוב שהיא אמינה.

מה שלא ברור זה הרצון החזק שלך לצעוק ולנפנף בחוסר ההבנה שלך.....
_new_ הוספת תגובה



למה אתה כועס?
ישרא-טק (יום שלישי, 26/04/2005 שעה 11:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עכשיו זה כבר מצחיק. לא?
דוד סיון (יום שלישי, 26/04/2005 שעה 16:41)
בתשובה לישרא-טק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מגי (יום רביעי, 20/04/2005 שעה 22:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני נהנית לקרוא את המאמרים שלך דוד
_new_ הוספת תגובה



הרבה תודה לך מגי
דוד סיון (יום חמישי, 21/04/2005 שעה 7:06)
בתשובה למגי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חג שמח.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי