פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פרס נובל – שומרים על המסורת?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 05/10/2005 שעה 22:12)


פרס נובל – שומרים על המסורת?

ד''ר ישראל בר-ניר



השבוע הראשון של אוקטובר, כמו בכל שנה, הוא התקופה בה מתפרסמים שמות הזוכים בפרסי נובל של השנה. הזוכים בפרס נובל השנה היו ברפואה - שני מדענים מאוסטרליה, בפיסיקה - שני מדענים מארה''ב ואחד מגרמניה ובכימיה - שני מדענים מארה''ב ואחד מצרפת. פרס נובל מוענק כבר למעלה ממאה שנים (1901 היתה השנה הראשונה בה הפרס הזה הוענק), ולמרות שבעשורים האחרונים קמו לו כמה מתחרים שווי ערך ואפילו עולים עליו מבחינה כספית, פרס נובל עדיין נחשב ליוקרתי שבחבורה.

אלפרד נובל
אלפרד נובל
למרות שהדברים לא נעשו בצורה בוטה כמו היום, שיקולים פוליטיים העיבו על היוקרה של הפרס ועל ההדר המתלווה לטכסי הענקת הפרס כמעט מהיום הראשון. זה בלט במיוחד בתחומים של השלום והספרות, אבל היתה להם גם השפעה על הפרסים לרפואה ולמדעים (הפרס לכלכלה לא נכלל בצוואתו המקורית של נובל. זו תוספת עליה החליטה האקדמיה השבדית למדעים בשנת 1968, וגם כאן השיקולים אינם נקיים מפניות פוליטיות). בתקופת מלחמת העולם השניה, לפחות עד המפנה של סטלינגרד, האקדמיה השבדית נמנעה באופן שיטתי מהענקת הפרס לדמויות שהיו עשויות להרגיז את הגרמנים.

לאורך כל תקופת המלחמה הקרה האקדמיה השבדית השתדלה לא להרגיז את הרוסים יותר מדי, וניסתה לשמור על ''איזון'' בהענקת הפרס למדענים מהמזרח ומהמערב. התוצאה הבלתי נמנעת של הפוליטיזציה היתה זילות של מעמד הפרס, במיוחד בתחומי הספרות והשלום (באחרון הדברים כבר עברו מזמן את גבול הגיחוך ובמקרים מסויימים הפכו לשערוריה ממש). עד היום, ברפואה ובמדעים נשמרה מידה מסויימת של איפוק והפוליטיזציה התבטאה בעיקר בכך שאישים מסויימים קופחו (מדענים שהגיע להם לא זכו לקבל את הפרס, או שהפרס עבור תגלית הוענק למי שחלקו היה משני בלבד ולא למי שהיה ''אבי'' הרעיון). בשונה מהמצב בתחומי הספרות והשלום, לא ידוע לי על אף מקרה בו פרס נובל לרפואה ו/או למדעים הוענק על דבר הבל.

ישנם לא מעט סימנים שההקצנה הפוליטית המאפיינת את תקופתנו תביא לכרסום נוסף במעמדו של הפרס. מה שמתרחש בתחום הספרות מהווה אינדיקציה טובה למה שצפוי בעתיד.

מלכתחילה כל הרעיון של הענקת פרס בספרות הוא פרובלמטי בייחוד כשמנסים להקנות לפרס הזה מימד אוניברסלי. מעבר לבעיה שכמעט בלתי אפשרי למצוא קריטריונים אובייקטיביים לקביעת ה''ערך'' או החשיבות של יצירה ספרותית, קיימת הבעיה המיידית של השפה. חברי וועדת הפרס הם שבדים, ולכן זה לא מפליא שמספרם של הזוכים בפרס נובל לספרות שמוצאם סקנדינבי הוא גדול במיוחד, רובם ככולם סופרים שאף אחד לא שמע עליהם מחוץ לגבולות סקנדינביה לא לפני ולא אחרי שזכו בפרס. זה היה נכון במיוחד עד לסוף מלחמת העולם השנייה. מאז נעשו מאמצים רבים להרחיב את מעגל הזוכים בפרס, לא בדיוק ''אפליה מתקנת'' אבל לא רחוק מזה. בחינה של רשימת הזוכים בפרס נובל לספרות מאז תום המלחמה מראה על מגמה ברורה ליצור מעין ''רוטציה'' בין גושים פוליטיים (זה היה בעיקר במשך המלחמה הקרה), וכן להשיג ''ייצוג הולם'' (Diversity) של סופרים ממוצאים אתניים שונים.

ש"י עגנון
ש''י עגנון
מגמת הגלובליזציה והעדרם של קריטריונים אובייקטיביים לקביעת איכותה של יצירה ספרותית הביאו לכך שרשימת הזוכים בפרס משופעת בשמות של סופרים שמעבר למעמד של הענקת הפרס לא נישאר מהם כל זכר בהיסטוריה. כאן השפה מהווה מכשול עיקרי. כמעט כל סקנדינבי ממוצע שולט באנגלית או בגרמנית ברמה של שפת אם (רבים שולטים בשתי השפות), כך שאין לו כל קושי לקרוא יצירות שנכתבו באנגלית או בגרמנית בשפת המקור. כשעוברים לשפות אירופאיות אחרות כמו צרפתית, ספרדית, איטלקית או רוסית, הזמינות של אנשים שמסוגלים לקרוא את שפת המקור מבין תושבי שבדיה יורדת באופן תלול. כשמדובר בערבית, עברית, פרסית, סינית או שפות אסיאתיות אחרות הזמינות היא אפס. בכל המקרים האלה השופטים שמחליטים על הענקת הפרס נאלצים להסתמך על תרגום. מלאכת התרגום היא אומנות בפני עצמה ואין הרבה מתרגמים שמסוגלים לתרגם יצירה ספרותית בלי לאבד מהערך. הענקת הפרס לש''י עגנון היתה הישג מרשים, והביאה הרבה כבוד לעם ישראל. אישית אני מאמין שהפרס הוענק לעגנון בזכות, אבל האם מישהו באמת מאמין שלמלומד שבדי שאיננו קורא עברית, חכם ככל שיהיה, יש באמת יכולת להעריך את האיכות של יצירותיו של עגנון?

מספיק לצורך ההשוואה להסתכל על התרגומים של התנ''ך לאנגלית. בלי קשר לצד הדתי, התנ''ך הוא יצירה ספרותית מונומנטלית. מבחינת הרמה הספרותית, אף אחת מהגירסאות של התנ''ך באנגלית (אני מכיר כחצי תריסר) אפילו לא מתקרבת למקור העברי. אין שום סיבה שזה יהיה שונה ביצירותיו של עגנון, או ביצירותיו של כל סופר אחר שכותב בשפתו. איך אדם בעל מנטליות צפון אירופית יכול לשפוט את ערכה של יצירה ספרותית שנכתבה בסינית או ביפנית על רקע של מסורת והיסטוריה זרות לו לחלוטין?

ברפואה ובמדעים ערכה של תגלית עומד בזכות עצמו, אם כי לא פעם יש צורך להחליט בין מספר תגליות. לכאורה אין מקום לערער על כך שזה צריך להיות הקריטריון הבלבדי להענקת הפרס. בכל זאת, מתחת לשטח נשמעים כבר קולות בדבר ''העדר ייצוג הולם'' (Under representation) בין הזוכים בפרס. בשלב זה מדובר בנשים (נו, איך אפשר אחרת?), וזו התחלה בלבד. אבל, אם לשפוט מהעבר, התחלה שאיננה מבשרת טובות.

אליזבת אייבי (Elizabeth Ivey) פיסיקאית ויו''ר אגודת הנשים במדע (Association for Women in Science), אירגון ששם לו למטרה לקדם את השתתפותן של נשים בתחומי המדע, ההנדסה, המתימטיקה והטכנולוגיה, הצהירה לאחרונה ש''זו תרבות גברית, בה לא מוצאים לנכון להציג את מועמדותה של אישה לזכיה בפרס'' (It is a male culture and they don't think of nominating a woman). היא התייחסה בדבריה לעובדה שב-‏40 השנים האחרונות אף אישה לא זכתה בפרס נובל במדע (האחרונה היתה דורותי קראופוט הודג'קין Dorothy Crowfoot Hodgkin שזכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1964). ה''מסורת'' הגברית הזאת לא נשברה גם השנה – כל שמונה הזוכים בפרס הם גברים. תגובתו של גונאר אוקוויסט (Gunnar Oquist), מזכיר האקדמיה השבדית, ש''זה באמת מוזר בזמננו ולאור החשיבות שאנו מייחסים לשוויון בין המינים'' (This is very remarkable in the times we live in and with the importance we give to gender equality here) רחוקה מלהבטיח שפרסי נובל במדע לא יהיו הקורבן הבא על מזבח הפוליטיקה התקינה (Nobel science prizes remain a male preserve).

למעשה וועדת הפרס לא עמדה כמעט מהיום הראשון בתנאים המקוריים של הענקת הפרס לפי צוואתו של נובל. כוונתו של נובל היתה שהפרסים יוענקו למדענים צעירים מבטיחים על מנת לאפשר להם להמשיך בעבודתם ללא דאגה לעתידם הכלכלי. בפועל זה כמעט לא קרה. לי ידוע רק על מקרה אחד, פיסיקאי גרמני בשם רודולף מוסבאואר (Rudolf Mossbauer) שזכה בפרס נובל לפיסיקה בשנת 1961 כשהיה בן 32. את ''אפקט מוסבאואר'', התגלית עבורה הוענק לו הפרס, הוא גילה ב 1957 במיסגרת עבודת הדוקטורט שלו.

קל להבין את מניעיהם של חברי וועדת הפרס. הענקת פרס עבור תגלית מבוססת שעמדה במבחן הזמן איננה כרוכה בשום סיכון. ''השקעה'' במדען מתחיל הנמצא בראשית דרכו, או בתגלית שעדיין לא ברור אם אכן יצא ממנה משהו, היא בחזקת הימור. הרוב המכריע של פרסי נובל הוענק עבור תגליות שנעשו למעלה מעשרים שנה לפני מועד הענקת הפרס, ולמדענים שכבר עברו מזמן את שיא הקריירה שלהם, אם הם בכלל היו עדיין פעילים.

לא יהיה כל קושי לשלב לתוך הגישה הזאת מדיניות של הבטחת ''ייצוג הולם'' למיגזרים שונים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ספרות
ע.צופיה (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 2:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם בישראל ישנם ספרים (או היו עד לפני כעשור)שתורגמו מתרגום שני או שלישי,דהיינו ספרים בסינית(לדוגמה) שתורגמו מאנגלית ויתכן שהתרגום האנגלי גם אינו מקור
נוסף לכך,ברור שחברי האקדמיה אינם קוראים את כל הספרים(או חלקם)של המועמדים,אלא מסתפקים בהמלצות ותקצירים(לדעתי זה נהוג בכל מקום)
לגבי פרס נובל לשלום, נכון לדעתי, המגמה של העשורים האחרונים לראות ב''שלום'' לא רק אקט מדיני אלא גם בניית יחסי-אנוש הומניים (לדוגמה: האחות תרזה)
אני מבין שפרס נובל לשלום שהוענק לעראפת פרס ורבין מפריע לך,אבל זה בגלל שאתה לא נורווגי
לא נורא בקרוב יקבלו אותו שרון בוש ודחלאן..
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 3:35)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרס נובל לשלום שהוענק לשלישיה שציינת הפריע לי פחות מאשר להרבה נורבגים. הרבה יותר נורבגים מחו על הענקת הפרס לערפאת מאשר ישראלים כמוך. הם ראו בזה ביזיון לאומי.

לי אישית הפריע הרבה יותר הפרס שהוענק לקיסינגר, הפרס שהוענק לאו''ם (בעיקבות וועידת דרבן), והפרס שהוענק לקארטר.
_new_ הוספת תגובה



אחד הנורווגים, חבר ועדת הפרס
צדק (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 3:49)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרש מהועדה במחאה על נתינת הפרס לעראפת,
גוי פורש, ומפסיד ממון ויוקרה, כי אינו מוכן להעניק פרס לרוצח,
ויהודונים מדברים עם אותו הרוצח, ועוד מתגאים בפישעם.
_new_ הוספת תגובה



מעניין
דוד סיון (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 5:51)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע הפרס שהוענק לקיסינג'ר מציק לך?
מדוע הפרס שהוענק לקארטר מציק לך?
_new_ הוספת תגובה



מפני שלשניהם הוא לא הגיע.
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 7:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



האם תוכל לפרט קצת יותר?
דוד סיון (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 9:05)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה מראש.
_new_ הוספת תגובה



שניהם לא היו הסכמי שלום
צדק (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 13:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני מדגיש במיוחד אפילו לא הסכמי שלום.

הסכם אוסלו היה הסכם עם ארגון טרור, הסכם ללא מטרת השגת שלום,
סתם רשימת מסירות של נכסים מידי יהודים לידי ערבים.
( הופעת המילה ''שלום'' בהסכם אינה מצביעה על שלום,
הסעיפים והמעשים הם המצביעים האמיתיים ).

הסכם פריז שעבורו קיבל קיסינג'ר את פרס נובל, היה הסכם בריחה והפקרה של דרום ויאטנם בידי הקומוניזם,
היה ברור לכל אדם סביר שזה הסכם לחיסול דרום ויאטנם,
ופתח למילוט האמריקאים מויאטנם בהסכם לכאורה.
קיסינג'ר בעצמו הודה בכך, מאוחר יותר, בשפה דיפלומטית כדרכו.

יש נושא שמעניין בתחום פרסי נובל לשלום,
איך חותמי הסכם מינכן 1938, לא זכו בפרס נובל לשלום ?
האם הועדה שקלה בכלל את מועמדותם, האם מישהו הגיש אותם כמועמדים,
הרי לא היה הסכם שלום מוצלח ממנו בתולדות האנושות.
_new_ הוספת תגובה



עיין בתשובתי לע. צופיה. אני מקווה שזה יספק אותך.
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 18:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות
ע.צופיה (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 7:27)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני ורבים אחרים מאיתנו ''חוטאים'' בראיית העולם מהחריר הישראלי והיהודי.
זה אנושי, טבעי ואולי נכון אך ללא ספק ראיה מעוותת.
בראיה היסטורית עולמית קיסינגר והאו''ם שינו את פני העולם בחלק השני של המאה .
לגבי קרטר-איני בטוח.
_new_ הוספת תגובה



אתה שם לב שאתה לא עונה לעיניין?
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 17:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיסינגר קבל פרס נובל ל''שלום''. לא עבור ''שינוי סדרי עולם''.

לעניות דעתי, התואר ''שלום'' אומר מה שהוא, וצריך להיות איזה שהוא קשר בין מעשיו או השגיו של הזוכה בפרס לבין השלום. אחרת זה לא יהיה שונה מהענקת פרס נובל בפיסיקה למגלה הפניצילין, למשל.

אלי ויזל קבל פרס נובל לשלום. אתה יכול להגיד לי על סמך מה? אין חולק על כך שהוא אדם והומניסט ממדרגה ראשונה, שהוא סופר מן השורה הראשונה שכתב ספרים מעולים, אבל מה לכל זה ולשלום?
תרומתו המעשית של הנשיא רייגן לשלום היא מעל ומעבר לזו של קארטר. מי שהוא בכלל העלה על הדעת להעניק לו את הפרס?
הנימוק העיקרי להענקת הפרס לקארטר היה כדי להעליב את הנשיא בוש (הנוכחי) - יו''ר וועדת הפרס הנורווגית אף הצהיר על כך בפומבי תוך התבטאות בשפה המתאימה יותר לבית מרזח מאשר למעמד החגיגי אותו הוא היה אמור לייצג.

מי שחוטא בחוסר פרספקטיבה וראיה סקטורית צרה (Tunnel Vision) הם דווקא חברי וועדת הפרס הנורבגית שמסתכלים על העולם דרך משקפי האג'נדה הפוליטית הרגעית שלהם.
_new_ הוספת תגובה



אתה שם לב שאתה לא עונה לעיניין?
ע.צופיה (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 18:34)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קשה לי להתווכח איתך מהסיבות שמניתי לעיל ואני גם מסכים לרוב הדברים שאתה אומר.
לדעתי חברי ועדת הפרס מתחשבים בכלל פועלו של האדם וממקדים זאת במעשה בודד. לגבי הרבה אנשים הפרס הוא למעשה על מפעל חיים.
אז מה אתה רוצה לייצור דעת קהל כנגד ועדת הפרס?
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב לא עונה לעיניין
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 19:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לגבי הרבה אנשים הפרס הוא למעשה על מפעל חיים''. מה זה שייך לשלום?

אדם שעשה ופעל רבות ואף הביא הרבה טובות לאנושות ראוי לפרס. אבל למה לא לקרוא לילד בשמו? צוואתו של נובל קובעת בפרוש שאת הפרס לשלום יש להעניק עבור פעילויות או מעשים שתרמו לשלום. ההגדרה היא מאוד ספציפית וחד משמעית. לא מדובר על ''מיפעל חיים'' בכל תחום שהוא (מה רע למשל ב''ייבוש ביצות'' או ב''הפרחת השממה''?).

לא נראה לך שהתנהגות הוועדה, במיוחד לאור הנימוקים שמלווים את החלטותיה, היא הונאה לכל דבר?
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב לא עונה לעיניין
ע.צופיה (יום חמישי, 06/10/2005 שעה 23:42)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מה שאמרתי: שהועדה כנראה מעניקה פרסים על מפעל חיים תוך התמקדות בענין ספציפי.
שאלתי אם אתה מארגן דעת קהל לשינוי הענין?
_new_ הוספת תגובה



למה אתה נטפל כל הזמן לנושא של ''אירגון דעת קהל''
ישראל בר-ניר (יום שישי, 07/10/2005 שעה 1:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את החבר'ה האלה דעת הקהל מעניינת כקליפת השום. גל המחאות שהציף את נורווגיה בעיקבות הענקת הפרס לערפאת לא הזיז להם. כמו דוגמאות שאתה מכיר טוב מהבית, הם חושבים שהם יודעים כל טוב דבר יותר טוב מכל האחרים והם מפרשים את הנאמנות שהופקדה בידם על כספי הקרן כעולה על רוחם. לא אופתע אם הם יכריזו על ואנונו כזוכה בפרס.
_new_ הוספת תגובה



למה אתה נטפל כל הזמן לנושא של ''אירגון דעת קהל''
ע.צופיה (יום שישי, 07/10/2005 שעה 6:45)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסדר,אני מסכים לגישה שלך. אני שואל (קצת בהומור) מה אתה לעשות בנידון?
_new_ הוספת תגובה



לישראל בר-ניר:
רפי אשכנזי (יום שישי, 07/10/2005 שעה 17:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לבר-ניר, על כל הדף: אני מחזק את דעתך. המאמר פורס יריעה רחבה והתשובות מרחיבות אותה.
חשובה ההרחבה בנושא 'הפרס נובל לשלום' שהוענק לקיסינג'ר. הנ''ל קיבל אותו בהיותו שר החוץ האמריקאי בעת שיחות השלום עם צפון ויטנאם {עם שותפו לפרס הצפון- ויטנאמי לה-דוק-טו} , למעשה אחרי שצפון ויטנאם למעשה כבשה וחיסלה את הרפובליקה של דרום ויטנאם. הצביעות כאן גדולה כמעט כמו הענקת הפרס ליאסר ערפאת ''שלנו''...
_new_ הוספת תגובה



המסורת אכן נשמרת - עידכון
ישראל בר-ניר (יום שישי, 07/10/2005 שעה 17:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבוקר (7 לאוקטובר) התפרסממו שמות הזוכים בפרס נובל לשלום לשנת 2005: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית IAEA והעומד בראשה, עורך דין מצרי בשם אלבאראדי (ElBaradei). הנימוק להענקת הפרס: ''תרומתם'' של הזוכים למניעת הפצת נשק גרעיני בעולם . . .

גם סוכנות ה IAEA וגם העומד בראשה, לא עשו כלום בתחום של מניעת הפצת הנשר הגרעיני. אפילו לא מס שפתיים. לכל היותר ניתן לאמר שהם היו פאסיבים וגם זה מוגזם מאוד.

בחדשות נאמר שהזוכים נבחרו מבין כ 290 מועמדים. חבל שלא מפרסמים את רשימת המועמדים.

וועדת הפרס הנורבגית ממשיכה את המסורת של עשיית צחוק מעצמה ומהפרס.
_new_ הוספת תגובה



המסורת אכן נשמרת - עידכון
Israeli101 (שבת, 08/10/2005 שעה 7:30)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''עורך דין מצרי בשם אלבאראדי (ElBaradei). ''

ה-Media בצפון אמריקה הצמידה לנ''ל דרגת ''גנרל''
לא זכור לי שהוא עורך דין!? בעבר הבנתי שהוא מדען.
_new_ הוספת תגובה



בדיווח של אסושייטד פרס
ישראל בר-ניר (שבת, 08/10/2005 שעה 9:01)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבו עורך דין. אני באמת לא יודע מה הרקע שלו.
_new_ הוספת תגובה



פרטים נוספים
יובל רבינוביץ (שבת, 08/10/2005 שעה 11:20)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מוחמד אלבאראדי נולד ב-‏1942. בגיל 20 קיבל תואר ראשון למשפטים באוניברסיטת קהיר.

בגיל 22 החל בקריירה דיפלומטית במשרד החוץ המצרי כשהשתתף בשתי משלחות מצריות לאו''ם בניו יורק ובז'נבה.

בגיל 32 קיבל תואר דוקטור למשפט בינלאומי באוניברסיטת ניו-יורק.

בגיל 38 התמנה לתפקיד בכיר במכון המחקר של האו''ם.

בגיל 42 התמנה כיועץ המשפטי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולאחר 9 שנים התמנה לסגן המנהל בסוכנות. לפני 8 שנים, בגיל 55, התמנה כמנהל הסוכנות.

המידע מתוך ויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Mohamed_ElBaradei
_new_ הוספת תגובה



ומה משמעותו של פרס נובל לשלום עבור הסוכנות הבינ''ל לאנרגיה אטומית
פרקש (יום שישי, 07/10/2005 שעה 18:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והעומד בראשה ד''ר מוחמד בראדעי?

מה הוא עשה בשביל שלום? שואל ידידינו פלאטו שרון?

אינני רואה אילו מהלכים עשתה הסוכנות הזו בשנים האחרונות זולת להגן על איראן מפני התקפותיה הדיפלומטיות והמדיניות של ארה''ב.

למעשה הסווכנות הזו מלבד שהיא ארגון גדול שעולה הרבה כסף למדינות העולם, הוא מוציא מחקרים אסוטרטגיים והצהרות לא רלוונטיות, שאינן משפיעות בשטח. כל מי שרוצה להשיג פצצה ויודע איך יכול לעשות זאת. מי שרוצה לעצור מדינות, גם הוא יכול לעשות זאת, ולא צריך את סוכנות האו''ם הזאת.ראו מקרה לוב-ארה''ב, בעבודה שקטה מאחרי הפרגוד הצליחו האמריקאים להחזיר את קדאפי לשפיות, זמנית לפחות, בלי האו''ם ובלי הסוכנות הזו.

ככל ארגון או''ם גם הסוכנות לאנרגיה אטומית סובלת מאינטרסים מדיניים המשפיעים על דרכה. ולכן מתן הפרס לסוכנות ולעומד בראשה הוא מזור, ואולי טמונים בו זרעים למגמה מדינית עתידית שהשבדים רוצים לקדם ולבסס.
_new_ הוספת תגובה



אני לוזר?
יובל רבינוביץ (שבת, 08/10/2005 שעה 11:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה אדם אחד שהיה מועמד חמש פעמים לפרס נובל לשלום ולא קיבל אותו מעולם. לראשונה הוא היה מועמד בשנת 1937. הוא היה מועמד שלוש שנים רצופות (כלומר גם בשנים 1938 ו-‏1939), ואחר כך שוב בשנים 1947 ו-‏1948. ימים ספורים לאחר שהוכרזה מועמדותו האחרונה – הוא נרצח.

מדוע הוא לא קיבל את הפרס? היו נימוקים שונים של חברי הועדה. פעם נכתב שהוא אמנם איש אציל באופיו, אך היה עליו לדעת שחלק מההפגנות בהן השתתף יתדרדרו לאלימות. עוד נכתב שלעתים הוא מתנהג כפוליטיקאי רגיל. פעם אחרת נכתב שמאבק לעצמאות מדינית אינו מטרה שעליה ניתן אי פעם פרס נובל.

על רקע זה נראית באמת הענקת פרס נובל לערפאת כבדיחה לא מוצלחת.

בשנה שבה נרצח הוחלט לא להעניק לאיש את פרס נובל לשלום משום ש''לא נמצא אדם חי ראוי לפרס''. זו המידה הרבה ביותר שבה התקרב מהאטמה גאנדי לפרס נובל: http://timesofindia.indiatimes.com/articleshow/12567... .
_new_ הוספת תגובה



גאנדי לוזר
פרקש (יום ראשון, 09/10/2005 שעה 22:52)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נורא. עוד הודי גדול ואנטישמי קטן הלך לעולמו בלי השרביט.
_new_ הוספת תגובה



עוד שמאלני זכה בנובל
סתם אחד (יום שני, 10/10/2005 שעה 14:53)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עוד שמאלני זכה בנובל
ע.צופיה (יום שני, 10/10/2005 שעה 16:12)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין בזה כל חידוש.
_new_ הוספת תגובה



עוד שמאלני זכה בנובל
סתם אחד (יום שני, 10/10/2005 שעה 16:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ר' ישראל אומן היה מקורב לגאון ישראל הרב ישראל גוסטמןזצ''ל ראש ישיבת נצח ישראל,שהיה מחברי בית הדין של הגאון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ''ל בוילנא.פרופסור אומן היה מתפלל באופן קבוע בבית מדרשו. בנו של פרופ' אומן שלמה הי''ד נפל חלל בתחילת מלחמת שלום הגליל. ברכת מזל טוב אורך ימים ושנות חיים לפרופ' אומן על זכייתו בפרס.
_new_ הוספת תגובה



אני מצטרף אליך
ע.צופיה (יום שני, 10/10/2005 שעה 18:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בברכת מזל טוב,אורך ימים ושנים לפרופ. אומן על זכייתו בפרס.
כבוד גדול הוא מביא למדינתנו.
כן ירבו.
חג שמח
_new_ הוספת תגובה



הרחבת הקטגוריות
עו''ד אייל ליאני (יום ראשון, 25/03/2007 שעה 9:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לי מאוד מפריע שאין קטגוריות למדעי החברה, המשפטים, והרוח
הייתי יוצר 2 קטגוריות חדשות:

1. מדעי החברה והמשפטים (לא כולל כלכלה):
מועמדים ראויים - קיסינגר (על תרומתו למדעי המדינה ולא פרס נובל לשלום)
אולי אהרון ברק - הנחלת זכויות היסוד בישראל
סיר דוורקין - משפטן אנגלי דגול

2. מדעי הרוח (לא כולל ספרות)
פרופ' לפילוסופיה חשובים כגון ישעיהו ברלין, אולי אפילו ג'וזף רז, ואנשי תרבות ורוח אחרים
יוסף אגסי, מרטין בובר ועוד.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי