פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המשבר הכלכלי מוסבר במונחים פשוטים
דני וידיסלבסקי (יום שני, 20/04/2009 שעה 7:00)


המשבר הכלכלי מוסבר במונחים פשוטים

(מבוסס על סיפור שקיבלתי מארה''ב)

דני וידיסלבסקי



ג'ניפר היא בעלת בר במיאמי. כדי להגביר מכירות, היא מחליטה לאפשר ללקוחותיה הנאמנים – רובם אלכוהוליסטים מובטלים – לשתות עכשיו ולשלם אחר כך. היא מקיימת מעקב אחר השתייה על ידי רישום החובות בספר החשבונות (על ידי כך היא מאשרת את הלוואות הלקוחות).

השמועה מתפשטת וכתוצאה מכך זורמים לקוחות רבים אל הבר של ג'ניפר.

ג'ניפר מנצלת את היתרון שיש לה על לקוחותיה, המשוחררים מהחובה לתשלום מיידי, ומעלה את מחירי היין והבירה - המוצרים הנצרכים ביותר.

רמת המכירות שלה עולה באופן משמעותי.

יועץ קשרי לקוחות צעיר ודינאמי בבנק המקומי – בנק סמירנוף, מזהה את החובות של לקוחות אלה כנכס עתידי בעל ערך רב ומגדיל לג'ניפר את האשראי בבנק.

הוא אינו רואה סיבה לשנות זאת מכיוון שחובות השותים משמשים כערבות.

בנק סמירנוף (הבנק של ג'ניפר) יכול לתת לג'ניפר אשראי מהסיבה הפשוטה, שהפדרל ריזרב בנק (בנק מרכזי פרטי שמדפיס את הכסף עבור ממשלת ארה''ב ונותן הלוואות לבנקים בכל רחבי העולם), נותן הלוואות ואשראי לבנק סמירנוף, כמעט בלי הגבלה.

במטה הנהלת בנק סמירנוף שמחים ובנקאים מומחים מתרגמים נכסים אלה של הלקוחות של ג'ניפר (החובות) לאגרות חוב (אגרת חוב = תעודת התחייבות כספית) ''שתייה'', אגרות חוב ''אלכו'' ואגרות חוב ''הקאה''. בטוחות אלה נסחרות בשווקי העולם. איש אינו מבין מה משמעות ההנפקות וכיצד הן מובטחות. למרות זאת, מכיוון שמחיר הניירות עולה בהתמדה – יש להם ביקוש רב.

באחד הימים, למרות שהמחירים עדיין עולים, מנהל בכיר בפדרל ריזרב בנק מחליט שהגיע הזמן לדרוש מבנק סמירנוף להחזיר את ההלוואות שניתנו מהפדרל ריזרב בנק לבנק סמירנוף ודורש לקבל את כל ההלוואות במיידי ובמזומן!

בנק סמירנוף לא יכול לשלם את ההלוואות שהוא לקח מהפדרל ריזרב בנק במזומן.

גם ג'ניפר לא יכולה לפרוע חובותיה.

ובוודאי שהחייבים (הלקוחות של ג'ניפר) לא יכולים לשלם את החובות שלהם.

ג'ניפר אינה יכולה למלא את התחייבותה בנוגע לאשראי שקיבלה מבנק סמירנוף ומכריזה על פשיטת רגל.

אגרות החוב ''שתייה'' ו''אלכו'' צונחות ב- 95%. מצב אגרות החוב ''הקאה'' טוב יותר – הן מתייצבות על צניחה של 80% ''בלבד''.

הספקים של הבר של ג'ניפר, שהעניקו לה תנאי תשלום נוחים והשקיעו באגרות אלה עומדים בפני מצב חדש. ספק היין שלה מכריז על פשיטת רגל. מתחרה משתלט על ספק הבירה שלה.


הפדרל ריזרב בנק מקבל לידיו את עסקיו של כל מי שלא פרע את חובותיו – את הבר של ג'ניפר, את ספקי האלכוהול השונים, את כל הנכסים של בנק סמירנוף ועוד....

בנק סמירנוף פושט את הרגל.

שרי הממשלה מקיימים התייעצות דרמטית סביב השעון עם יועציהם (עובדים לשעבר של הפדרל ריזרב בנק) ומחליטים לתת מענק ממשלתי לבנק סמירנוף ''כדי לייצב את המשק והכלכלה.''

המימון הנדרש למטרה זו מושג באמצעות מס חדש המוטל על תושבי מיאמי שכלל אינם שותים אלכוהול...

ואחרי חודשים ארוכים וקשים, סוף כל סוף הסבר שאני יכול להבין על המשבר הכלכלי העולמי...

דני וידיסלבסקי, הוא מרצה, יועץ בכיר ומנכ''ל וידיס & זהר שירותי ניהול בע''מ.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יש לך רק טעות אחת-
ע.צופיה (יום שני, 20/04/2009 שעה 22:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבנק המרכזי אינו נותן הלוואות לבנקים למטרות אשראי קמעונאי.
לכן הבנק המרכזי בסיפור שלך אינו יכול לבוא יום אחד במפתיע ולדרוש כסף שלא נתן בכלל.
עליך לחפש תסריט אחר.
מה שכתבת אינו קורה במציאות.
_new_ הוספת תגובה



יש לך רק טעות אחת-
סתם אחד (יום שני, 20/04/2009 שעה 22:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ע.צופיה שלום, מהיכרות אישית עם שוק הנדל''ן בארה''ב ונפשות פועלות - זה בדיוק המצב לאשורו. חג עצמאות שמח, דני וידיסלבסקי - מרצה ויועץ בכיר
_new_ הוספת תגובה



יש לך רק טעות אחת-
ע.צופיה (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 6:46)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה מדבר על שוק המשכנתאות או מערכת הבנקאות בכללותה?
ב.הבנקים, למיטב ידיעתי בכל העולם, מגייסים כסף מהציבור ( פרטיים ופירמות) ומלווים אותו לציבור שזקוק לכסף.
האם בארה''ב זה שונה?
לדעתי לא.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
דוד סיון (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 11:18)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. הבנקאות המסורתית בנויה על ההנחה שהסכומים המופקדים בבנק על ידי הלקוחות (בעו''ש ובהסדרים אחרים) אינם דרושים להם בכל רגע. לכן אפשר להלוות חלק ניכר מהסכומים האלה לבעלי עסקים ולרוכשי בתים. העיקרון הוא שמספיק לשמור רזרבות חלקיות מאד (אפילו פחות מ-‏10%).

אם שיעור הרזרבה שנשמר הוא 10% הרי שעל כל דולר שהופקד בבנק יכולים להיווצר $10. כל עוד המפקידים לא דורשים בחזרה את כל עשרת האחוזים לא תהיה לג'ניפר שום בעיה.

מקור האשראי שניתן לג'ניפר הוא ההפקדות של לקוחות הבנק. מכאן ע. צופיה צודק.

ב. העובדות המוכרות הן שהמשבר הנוכחי התחיל מירידת ערך הנכסים שנקנו בעזרת האשראי ולא בגלל דרישה סתמית להחזר האשראי.

חג שמח.
_new_ הוספת תגובה



יש לך רק טעות אחת-
אריק פורסטר (יום שני, 20/04/2009 שעה 22:51)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפדראל ריזרב אינו סתם בנק פרטי שבמקרה הוא גם הבנק המרכזי של ארה''ב. דבר ראשון, הוא הוקם עם צ'ארטר מהקונגרס. שנית, כל בנק בארה''ב חייב להקצות 3% מהון היסוד שלו לקניית מניות בבנק המרכזי, כך שלמעשה הבנק ממומן ע''י המערכת הבנקאית האמריקאית.
_new_ הוספת תגובה



יש לך רק טעות אחת-
ע.צופיה (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 6:52)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בסדר.
אך אין לזה קשר לתיאור במאמר.
גם בנק ישראל הוקם לפי חוק של הכנסת. רכישת הון היסוד היא צורת מימון ההון העצמי של הבנק.
התיאור במאמר אינו תואם את המציאות ,גם בשטח המשכנתאות וגם במערכת הבנקאות בכלל.
_new_ הוספת תגובה



אז איך זהנ שהמשבר קיים בכל העולם ?
סתם אחד (יום שני, 20/04/2009 שעה 23:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי לא בכל העולם נהגו כמו בארה''ב ?
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 6:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלק מהמשתתפים אינם מבינים שהמשבר הוא כלל עולמי בגלל שהחובות של הציבור האמריקני לחברות המשכנתאות תורגמו לרבדים אחדים של מוצרים פיננסיים נגזרים אשר נמכרו כהשקעות אטרקטיביות לכל המוסדות הפיננסיים בעולם בכמויות גדולות. כך הפך חוב של סדר גודל של משכנתא אחת לחוב מגולם בעשרה מוצרים פיננסיים שונים שנמצאים כעת בידי עשרה בעלים שונים. כאשר החוב המקורי של המשכנתא מתמוטט (אינו משולם בשל ירידת ערך הנכס המקורי) שאר עשרת המוצרים הנשענים על החוב המקורי הופכים גם הם לחסרי ערך. וזה קורה בכל העולם כיום, כי המוצרים הנגזרים מופיעים בספרי החשבונות של כל המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם.

הדרך המקורית שמצא הממשל האמריקני לאחרונה כדי להתמודד עם הסכנה המוחשית שבהתמוטטות הבנקים הגדולים בארה''ב בשל חובות לא מסופקים היא שינויים והקלות בנוהלי חישוב החובות האלה והמוצרים הפיננסיים עליהם הם נשענים. וכך קרה שבימים האחרונים, בנקים שהיו עד לפני מספר שבועות insolvent מפרסמים עכשיו דוחות מהם נראה שיש להם מאזנים חיוביים גם לאחר מחיקת החובות הלא מסופקים המסיבית. זה הפתרון הישן בעולם של רואי חשבון סוג ג': לרמות, ועוד באישור ועידוד הממשל.

המטרה המיידית היא למנוע ולו גם באמצעות רמייה פשוטה את ההתמוטטות של הבנקים הגדולים - כי אחרת היו נאלצים להלאימם, ואת זה בעלי המניות הגדולים שמנהלים למעשה את וושינגטון אינם מאפשרים. אני משער שקבוצה עלית של משקיעים פרטיים, כמו בעלי המניות של J. P. Morgan למשל המסרבים להקריב את השקעותיהם למען תיקון המערכת בכללותה (הלאמת הבנקים, ניקויים מנכסים רעילים, מכירת חלק מנכסיהם, ריאורגניזציה מחדש, ומכירתם מחדש לשוק הפרטי), אינם מאפשרים למנהלי המדיניות הכלכלית בארה''ב לעשות את מה שדרוש באמת כדי להוציא את המשק האמריקני והעולמי מהמשבר. הם רק דואגים לעשות את הדרוש כדי למנוע קריסה מוחלטת של מערכת הבנקים (כי אז גם מניותיהם יאבדו את ערכן), אך הלאמה אינם מאפשרים. באותה העת הלחץ על הממשל איפשר את שינוי התקנות לחישוב ערכם של הנכסים הרעילים באופן שהבנקים יוכלו להראות רווח כלשהו. אך אני יכול לשער די בבטחון שערך הנכסים הרעילים בהם הבנקים עדיין מחזיקים אינו ניתן כלל לשיעור. זה כמו לנסות לעשות דיאגנוזה לחולה סרטן על ידי ספירת התאים הסרטניים בגופו.

כרגע הם פשוט מנסים להרוויח זמן, בתקווה שהסערה תעבור. וביניים הם מרמים. גם שיטה.
_new_ הוספת תגובה



המשל רק מחצית ההסבר -לאן נעלם הכסף
אברהם שלום (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 13:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכסף שהלוו הבנקים לא נעלם. בעלת בית המרזח (מוטב לנו להשתמש במלה עברית זאת במקום המלה האנגלית 'בר' - מוט עץ, המתארת את הדלפק שנשענים עליו הלקוחות המזמינים את המשקאות בבית המרזח) מתנה את הכסף לבעלי היקבים. אִלולי לוותה, היה הכסף חסר לבעלי היקבים. האם הם היו מפטרים אז את עובדיהם והם היו נשארים ללא מקור מחיה? הצריכה של היין לא השמידה משאבים של הכלכלה המקומית אלא אם כל היין היה מיובא.

ומן המשל אל הנמשל - הבנקים הלוו כספים לקנות בתים לאנשים שלא היתה להם יכולת להחזיר את ההלואות. האשמה היתה בממשל האמריקני אשר בקש לעודד 'אפליה מתקנת' אצל קבוצות השחורים וההספנים בארה''ב אשר לא היתה להם די הכנסה להבטיח מתן הלואה עבורם. הטענה היתה שהבנקים מעדיפים לתת הלואות ללבנים ונוצר לחץ עליהם להלוות בלא בדיקה טובה ונוצרו הלואות משכון לא בטוחות מה שנקרא באנגלית 'סב פרים' -הלואה תמורת בטחונות נמוכים מדרגה ראשונה ולמעשה מדרגה שלישית או רביעית. גם נוצרו חברות הלואה מיוחדות למשכונות בתים אשר התמוטטו כיום.

הכסף נמסר למי שמכרו את הבתים. אם כן - לא היה צריך להיות מִתּוּן, כי הכלכלה הוצפה בכסף - ואנשים יכלו לקנות מצרכים או להשקיע בחברות. הכסף הקל הזה הביא לקנית מוצרי יבוא - למשל נפט - אבל לא היה קֹשי כל עוד השקיעו מוכרי הנפט חזרה את הכסף באמריקה בקנית אגרות חוב דולריות ובהפקדת דולרים באמריקה ובקנית נשק מאמריקה. אבל אם מוכרי הנפט - הערבים - משכו את כספם לבנית היכלות פאר כמו בדובאי ולצריכה מוגברת שלהם - אז נוצר המחסור. ואז באה ההתמוטטות.

עלית מחירי הנפט היה פרושה שאיבה של הון מן המערב אל הערבים ואל אירן - והיא שהביאה למשבר.
_new_ הוספת תגובה



המשל רק מחצית ההסבר -לאן נעלם הכסף
סתם אחד (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 14:36)
בתשובה לאברהם שלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסלול ברור .
אחרי שהדולרים יאספו כמו רעפים במחסן רעפים אצל מדינות המיצאות לארה''ב , יעשו האמריקאים מה שכל בעל חוב נבון עושה . הודעה על פשיטת רגל ושמיטת חובות .
התהליך נעשה בכמה מדינות כמה פעמים .
התסריט הוא בערך כזה -
מבטלים את הדולר הירוק כהילך חוקי .
מאשרים דולר כחול כהליך חוקי .
כל אדם רשאי להמיר רק 1000 דולר ירוק במזומן פעם ביום ורק בבנק אחד .
אחרי שנה מבטלים את הדולר הכחול כהליך חוקי .
מאשרים דולר בז' (DRAB) כהליך חוקי .
כל אדם רשאי להמיר רק 1000 דולר כחול במזומן פעם ביום ורק בבנק אחד .
חוזרים על הפעולה כמה פעמים שנחוץ .
_new_ הוספת תגובה



יש סיפור טוב יותר
סתם אחד (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 19:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחרי מלחמת העולם השניה לא היה אוכל ולא כסף.
ליוספזון היתה קופסאת קביאר והוא מכר אותה בלירה.לא היה קביאר בשוק.הקונה מכר בעשרים לירות.היה לו מרחב מלא חברים ובא קונה לקביאר המיוחד והיוקרתי במאתים לירות. יצא שמעו של הקביאר והמחיר ממש המריא כי לא היה קביאר בשוק.בסוף קופסאת הפח נמכרה בעשרים אלף לירות.הקונה המאושר בא איתה הביתה ופתח את הקופסה בארוחת ערב חגיגית שאליה הזמין את הנהלת הבנק המרכזי.
הקביאר הסריח.כי מה מצפים מקופסא שנוצרה לפני המלחמה?
האיש בא עם העדויות למוכר והקופסא עשתה את כל דרכה חזרה אל המוכר הראשון.לא היתה לו לירה להחזיר והוא שאל בתימהון:
מה פתאום לפתוח? זו היתה קופסא למכור - לא לאכול...
_new_ הוספת תגובה



יש סיפור טוב יותר
אריק פורסטר (יום שלישי, 21/04/2009 שעה 21:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע הזמין הקונה המאושר את הנהלת הבנק המרכזי לסעודת הערב החגיגית?
_new_ הוספת תגובה



להבין את הבעיה הכלכלית הנוכחית
סתם אחד (יום חמישי, 23/04/2009 שעה 10:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקריאה של התגובות השונות עולה שרובם פשוט פספסו את העקרון שמיסתתר מאחורי ההיתמוטטות של הבנקים וחברות פיננסים שונות בארה'ב.

לפי הבנתי האישית כותב הכתבה מנסה במילים פשוטות ודוגמה פשוטה שאולי לא מתאימה במאה אחוז למציאות אך בהחלט יש קשר הדוק למצאות להסביר כיצד העולם ניכנס למיתון וכיצד עסקים פשטו את הרגל. ומה הוא התרגיל הפיננסי שרבים הישתמשו בו בכדי להציג בסיפרי החשבונות חוסן פיננסי שלמעשה זה היה פשוט בועה דמיונית או אחיזת עיניים.

וכותב הכתבה נותן דוגמה מאלפת שהשותים למינהם הם ''מובטלים ושתינים'' כלומר אין שום סיכוי שהפאב יראה כסף אי פעם עקב האופי הבילתי יציב של הלקוחות. ומה עשתה מנהלת הפאב בכדי להגדיל את ההכנסות על הניר? את ההסבר ניתן לקרוא בגוף הכתבה. וזו הדוגמה של אופן לקיחת המשכנתאות על ידי הציבור האמריקאי בעידוד הבנקים,וזה ניקרה משבר הסאב פריים.

בשורה התחתונה הכתבה המאלפת הזו אומרת במילים פשוטות כיצד אחיזת העינים נולדה וגדלה היתפתחה והיתפוצצה בפרצוף של כולם.

למיטב הכרתי משבר זה מלמד באופן נחרץ שיש להיסתכל רק על מה שיש לך ביד כלומר על היכולת הכספית באופן שניתן לממש אותו פיזי ולהישתמש בו באופן פיזי.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי