פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עגל הזהב / טור אישי
דוד סיון (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 17:50)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


דוד סיון, לא מקבל את היתרון השלישי היות ואי הודאות
ראובן גרפיט (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 19:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא תעלם במידה ויהיה גרעון בפועל גבוה. הגרעון בפועל היום הינו כ 8% והלחצים הפוליטים הפנימיים להגדילו הינם עצומים. לולא צעדו האמיץ שלשרון בהקדמת הבחירות , הממשלה היתה מזרימה מיליארדים לשותפיה.
גם צה''ל לוחץ לקבלת מיליארדים רבים מעבר למה שקיבל.
אתה יכול לבחון מדינות שכן נצמדו לדולר בדרום אמריקה או סינגפור (באופן עקיף) - לא עזר להם הרבה.
ראה אירופה - גרמניה, לא פחות ולא יותר חורגת מהגרעון המותר ולא רק היא.
_new_ הוספת תגובה



התאור/המודל שהוצג הוא תיאורטי
דוד סיון (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 20:15)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העמדה שהצגתי מסתמכת על שמירת מספר תנאים בשביל לקבל את ההסכמה של מנפיק המטבע. באיחוד האירופי תנאי קבלה אלו כוללים גרעון נמוך מ- 3% (זה הרבה פחות מהגרעון שלנו לפי שיטות המדידה המקובלות שם), אינפלציה קרובה לאפס, ויחס חוב לתוצר נמוך מ- 60% (אצלנו 103%). לכן, מבלי להכניס את השיקול הפוליטי (עמדת האיחוד לגבי הסיכסוך עם הפלסתינים ועוד), הסיכוי להתקבל הוא קטן.

אם איך שאתה אומר תנאים אלו לא נשמרים לאחר שהצטרפת לגוש המטבע אז ברור שמאזן היתרונות והחסרונות משתנה בפועל.
_new_ הוספת תגובה



ראובן: ''לא עזר להן הרבה''. מה רע בכלכלת סינגפור?!
מכאל מ. שרון (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 22:48)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שרון, כלכלת סינגפור ? התדמית חיובית אך המציאות
ראובן גרפיט (יום שישי, 15/11/2002 שעה 13:39)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רעה, מרה ונוראה. מדובר על העסקת אנשים במשכורת רעב, ללא זכויות מינימליות. רבים גרים בסירות, במבנים ללא שירותים, ללא שירותי רפואה, ללא פנסיה וכדומה. מאפיות וגורמי כח מנהלים את המדינה בשם המשק החופשי.
הלזה אתה שואף שמדינת ישראל תגיע?
_new_ הוספת תגובה



אתה בטוח? מדוע הישגי תלמידי סינגפור
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 15:54)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במתמטיקה הם הטובים בעולם? מדוע קיימת כוונה במערכת החינוך להחליף את מערכי הלימוד הכושלים במתמטיקה (תלמידי ישראל - מקום 33 במבחנים בינלאומיים) לזו הסינגפורית? תאורך מזכיר את ספריה של פרל ס. בק אודות סין של שנות ה- 30 , אך מה לזה וסינגפור?
_new_ הוספת תגובה



לראובן: סינגפור - ארץ בה תוחלת החיים היא מהגבוהות
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 16:42)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעולם ותמותת תינוקות מהנמוכות בעולם, הודות למערכת בריאות מהמשובחות בעולם ורמת היגיינה גבוהה.

התוצר לגולגולת הוא 24,000 דולר לשנה, בהשוואה ל- 16,000 דולר לגולגולת בישראל, שזהו נתון מדומה, שכן התוצר האפקטיבי לנפש בישראל וכוח הקניה של המטבע בתחומי ישראל הינו בסביבות 40% מערך זה, כ- 7000 דולר לגולגולת. זאת בנפרד מערך מלאכותי מנופח בשווקי העולם, עקב הצברי יתרות מטבע חוץ וסיוע כלכלי מסיבי.

תאורי אורח חיי העוני המדומים אודות סינגפור שאתה מביא מתאימים דווקא לאוכלוסיות נרחבות בישראל. אשר ל''מאפיות'' שונות, כמה מאפיות יכולות להיות במדינה בעלת אוכלוסיה של פחות מ- 4 מיליון איש? כלכלתה של סינגפור מעוגנת אינטגרלית בשוק הבינלאומי ובמרכזי הפיננסים העולמיים, ולא נפגעה כמעט מהמשבר בדרום מזרח אסיה.

תאור ה''מאפיות'' שאתה מביא, הינו תאור ישראל ולא סינגפור.

קישורים:
נתוני בסיס על סינגפור: http://plasma.nationalgeographic.com/mapmachine/inde...
_new_ הוספת תגובה



סליחה,חוזר בי התכוונתי להונג קונג! בסינגפור ,
ראובן גרפיט (יום שישי, 15/11/2002 שעה 16:54)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השלטון מאד קפדן. החוקים נוקשים - למשל חובה על דיירי בית משותף להקפיד שתהא תאורה בכניסה. יש הקפדה רבה על נושא הניקיון, מספר הילדים שמותר ללדת (פונקציה של השכלת המשפחה). כל דבר שם תחת בקרה. בהרבה נושאים אני מתקנא בהם, אבל - לאזרח אין הרבה מה לאמר.
_new_ הוספת תגובה



בישראל: ''חופש הדיבור לדבר אל הקיר כמה שאתה רוצה
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 17:13)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשביל זה יש לנו דמוקרטיה'', כפי שאומר אחד מגיבוריו של חנוך לוין.
_new_ הוספת תגובה



מר סיוון, אין כמעט ''מדיניות מוניטרית'' בארצות
מכאל מ. שרון (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 22:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אליהן אתה מציע להצמיד את המטבע.

בישראל, ב''מדיניות מוניטרית'' הכוונה להדפסת כסף מסיבית, שמתלווה אליה יקור האשראי (העלאת שער הריבית). זאת במגמה להגדיל את אמצעי התשלום של חוגי הכוח במדינה, ומניעת אמצעי תשלום והון מהציבור תוך הורדת ערך הנכסים שבידי הציבור.

במדינות אליהן אתה מציע להצמיד את המטבע, שער הריבית נמוך ביותר (כגון בארה''ב). ברור שלהצמדה כזאת יתלווה תעלול סמנטי שיוציא את שער הריבית מתחום המדיניות המוניטרית, כך שלא יהיה צורך להוריד בהתאם את שער הריבית.

זוהי אגב דרך ''מתוחכמת'' גם להדפיס שיפעת כסף, גם לשמור על שער ריבית גבוה, וגם לקבל מלוות מקרן המטבע וקרנות נוספים למען יהיה ''גיבוי'' חיצוני לערך הכסף המודפס בשפע (בדומה ליתרות מטבע חוץ).
_new_ הוספת תגובה



למר סיוון: אכן קיימות בעיות מובנות קשות ביותר
מכאל מ. שרון (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 23:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכלכלה הישראלית, שאפשרות ה''הצטרפות'' כאבן-נטל לגושי מדינות שכלכלתן שונה קוטבית משלנו, חרף ''יתרונותיה'' (שאינן אלא מעשה להטים הארי פוטרי - או ''תרגיל'', יאמרו אחרים), יעמיקו וינציחו אותן.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל: לא הצעתי את הדולריזציה אלא
דוד סיון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 6:19)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתחתי את המשמעות שלה ומה מדינה צריכה לעשות בכדי להשמיט את המטבע שלה. עוד ציינתי שישנם יתרונות כמו גם חסרונות למהלך כזה. נכון שבעצם המדיניות המוניטרית בכלל (גם הדפסת מעט כסף) נשמטת מידי המדינה המצטרפת לגוש המטבע.

אם המערכת הממסדית-פוליטית תתנהג כמו שאתה מתאר/חושב אין תועלת בשום מהלך של מדיניות כלכלית או אחר
_new_ הוספת תגובה



למר סיוון: מטרתה של ביקורת היא לכל הפחות למתן
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 14:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את התופעות והתהליכים שהיא מתווה באורח ביקורתי.

שכן כפי שגורס גם קרל פופר, כשאתה מתאר תופעה בעולם הפיזיקלי הדומם, הרי שמושאי התאור אינם בעלי תודעה, כך שהתאור אינו משפיע על התנהגותם.

מאידך מכיוון שיצורי אנוש הם בעלי תודעה המשפיעה על התנהגותם והיערכותם, הרי שתאור ואיפיון תופעה בעולם האנושי - עצם האיפיון עשוי לקבל מעמד של גורם סיבתי (מקדם שינוי) חדש, ואיפיון התהליך - ובפרט באופן ביקורתי - עשוי אם כן לשנותו.

זה בהקשר לטענתך: ''אם הדברים כפי שאתה מתאר, אין טעם כלל לכל מדיניות''.
בהתאם לנאמר כאן, הדברים הינם כך *ברגע נתון*, אותו רגע בו הוצב האיפיון והתאור הביקורתי.
אך עצם הצבת האיפיון והעלתו למודעות מציגה לפנינו אפשרות ובחירה. זאת בעוד מיעוט מודעות בהיעדר איפיון חד - או המנעות מלזהות תופעה מצד רבים - מקדמת התמדה ואינרציה המשאירה את התופעה כגורם לא משתנה.
_new_ הוספת תגובה



שרון, אתה צודק אבל אחד גדול ששכחת והוא שמדינות
ראובן גרפיט (יום שישי, 15/11/2002 שעה 14:17)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוסח יוון, פורטוגל וספרד ,מצבן הבסיסי היה הרבה יותר גרוע משלנו. בסיסית - כלכלתנו מבוססת על עקרונות מאד מתקדמים. אם ניקח למשל את הבנקאות הישראלית ונשווה אותה לזו של חלק ממדינות שהצטרפו לשוק המשותף (אז ולא היום) תראה שיש לנו יתרון עצום. תהליכי המדידה של הפקטורים הכלכליים השונים אצלנו מאד מתקדם, והנתונים אמיתיים בהשוואה למדינות אחרות (באיטליה למשל היו זמנים שהיקף הון השחור גדול מהתל''ג). גם לגבי הגרעון שאנו מפרסמים, ניתן בקלות להגיע לגרעון האמיתי בהתאם לאופן המדידה האירופאי. מערכת הניהול שלנו יותר מתקדמת. היקף הסחר חוץ שלנו מהגבוהים בעולם = משמעות הדבר - קיום יכולות של חשבונאות בינלאומית, בנקאות מפותחת, שימוש בתהליכים ממוחשבים (כסף אלקטרוני - בין בנקאי ובין גורמי סחר בינלאומיים) ואלקרונים נוסח EDI ועוד.
כך שיש לראות גם את הצד החיובי ולא להיות כה פסימי.
_new_ הוספת תגובה



ראובן: אכן בכל הקשור לרישום וחשבונאות של תהליכים
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 14:47)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פיננסים, אתה צודק, אני מניח. אך הדבר מזכיר לי חולה אנוש המודע כל העת ובאופן שוטף להשתנות הפרמטרים המודדים את מצבו (עליית לחץ הדם, הגעת פחות חמצן לאיזורים מסויימים במוח וכד'). אנו יכולים לפחות להיות עם יד על הדופק וכלכלתנו כפי שאתה אומר כפופה לשקיפות מירבית תוך שימוש בריבוי מדדים. הדבר מאפשר אמנם הבנה, גם הבנה יותר יסודית מה קורה כאן, וגם מאפשר איתור סיבות או ניתוח מערכתי של מקורות התופעות הללו.

אשר להון השחור, עלינו לזכור שבמקרה של איטליה הוא היה מקדם של מאמצים יצרניים (בתי מלאכה, סדנאות, הזרמות הון השקעה בתשתיות תעשייתיות ועוד), בעוד בדרך כלל בישראל ובמדינות רבות נוספות הון שחור ''מושקע'' בפקטורים לא יצרניים המגבירים סאוב (הימורים, זנות, צריכת סמים).

במדינות איטליה במאות ה- 14 וה-‏15 (כגון בוונציה) החלה אגב החשבונאות המקרו-כלכלית והבנקאות המסודרת.
_new_ הוספת תגובה



שרון, אתה צודק, אבל המאפיה ניהלה ויתכן
ראובן גרפיט (יום שישי, 15/11/2002 שעה 17:01)
בתשובה למכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שעדיין מנהלת פעילויות ענפות וכל זאת הינו חלק מההון השחור. כסף שחור בזנות - מההיבט הכלכלי לא מטריד אותי, היות שסך הכל יש כאן העברת כסף בשקלים הנשאר המשק. אין בו כל נזק זאת לעומת סמים שיש בו כל ההיבטים השלילים מבחינה כלכלית גרידא: העברות מט''ח לחו''ל (תשלום עבור הסמים). הרס גורמי יצור (בני אדם). אלימות, שוחד, אי תשלום מיסים - המזיקים לכלכלה.
_new_ הוספת תגובה



על המטבע כסמל לאומי.
יעקב יזרעאלי (יום שישי, 15/11/2002 שעה 12:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאז ראשית השימוש במטבעות היווה המטבע סמל של שלטון
ועצמאות מדינית.
[בר כוכבא, הזדרז לטבוע מטבעות לאחר נצחונותיו הראשונים. מאידך, הרומאים עם נצחונם מיהרו לטבוע את המטבע שלהם:judea capta.רבין לא הסכים שהפלסטינים יטבעו מטבע משלהם, במסגרת אוסלו, וכו']

למרות שלא מדובר כאן על שינוי המטבע אלא על הצמדתו, בל נקל ראש במשמעות הסמלית הרבה של הענין.

את הדגל שלנו ואת ההימנון כבר יש המבקשים להחליף.
יהדות אינסטנט כבר יש.
וגם יהודים בברוקלין כבר יש.
_new_ הוספת תגובה



במקרה שכאן מדובר על
דוד סיון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 13:50)
בתשובה ליעקב יזרעאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השמטת המטבע ה''עברי''. ההתייחסות הערכית שלי כוללת גם את אבדן עצמאות בניהול מדיניות כלכלית ועצמאות בכלל שהמשמעות שלהם כבדה יותר מאבדן הסמל. למרות זאת גם אבדן הסמל מוצג כחסרון.

להערכתי הסיכוי שאכן מהלך של החלפת-השמטת המטבע הוא קטן ביותר. גם בטווח של יותר מ- 5 שנים.
_new_ הוספת תגובה



יזרעאלי - עם כל הכבוד, זה לא שיקול בכלכלה
ראובן גרפיט (יום שישי, 15/11/2002 שעה 14:23)
בתשובה ליעקב יזרעאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אוניברסלית. כל מדינות אירופה מוקדם או במאוחר ישתמשו במטבע אחד. האם הגאווה הצרפתית או האנגלית נופלים מהגאווה שלנו? יש יתרונות רבים במטבע אחד וזה מפחית עלויות רבות מאד למשל:
1. פערים בהמרות מט''ח הלוך וחזור. בעל עת שאתה משתמש בכרטיס אשראי בחו''ל, מבצעים לך המרה כפולה, יש הפרשי מטבע + עמלות.
2. החזקת מערכות חשבונאיות כפולות - מערכות מחשב, תוכניתנים, תחזוקה שוטפת ועוד.
3. חוקים שונים המחיבים תחזוקה ועדכון אינסופיים.
4. פעילות רבה של הבנקים, הבאה, החלפה של מט''ח ועוד.
5. קשיים ליצואנים וליבואנים בקביעת מחיר המוצרים, הצורך ברכישת כלים פיננסיים אשר יבטיחו את המחיר.
ניתן למנות עוד הרבה חסרונות למטבע שונה.
_new_ הוספת תגובה



ראובן, יש לי בשבילך עוד כמה חסרונות:
אריה פרלמן (יום שישי, 15/11/2002 שעה 20:52)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התמזגות צה''ל בצבא הוד מלכותה תחסוך:

1) מימון מערכות כפולות של פיקוד ובקרה;
2) ביזבוז כספים על תפירת מדים עם הכיתוב ''צה''ל'' עליהם;
3) החזקת ביורוקרטיה שלמה ומיותרת של שלישות וטפסים בשפה עתיקה ומיושנת, שפעם בתקופת התנ''ך אנשים דיברו בה;
ועוד.

יס סר!

ימוזג צה''ל ויבוא לציון גואל.

אותו דבר אפשר לעשות עם הממשלה המנופחת שלנו, שבמשך השנתיים האחרונות היו בה 28, או 82 שרים, משהו כזה, ואפשר לבטל את הכפילות הבזבזנית של שני פרלמנטים נפרדים, אחד בירושלים ועוד אחד בלונדון, וכו' וכו'.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד, יש ספר של חתן פרס נובל לכלכלה ששמו
ראובן גרפיט (שבת, 16/11/2002 שעה 20:50)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

small is beutiful. גם לונדון רבתי מחולקת לעיריות משנה.
_new_ הוספת תגובה



המשך 3 בסדרת ''בורחי הקרקס''. כך, עזבנו את יוהאנס
מכאל מ. שרון (יום שישי, 15/11/2002 שעה 21:00)
בתשובה ליעקב יזרעאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התוכי בתחילת מפגשו עם לופי האריה בפארק במרכז דמשק. זאת לאחר יקיצת לופי ליד האגם המלאכותי לשמש סתיו נעימה (ראו 2 המשכים ראשונים תחת הפתיל של ד''ר ישראל בר ניר).

לשאלת התוכי הענק אך החביב, מספר לופי את המוצאות אותו, וכיצד נדהם לגלות שבניגוד לפעלתנות הרוחשת בקרקס ושימת לב האנשים כלפיו בזמן ההופעה, הרי שכאן בישבם על ספסל הם מרוכזים בדבר מה שבידיהם, או מרבים ללהג בלי שיביטו בכוון מסויים, ובלי להעבידו קשה.

לכן, בניגוד לתרועתם בזמן הופעתו על הבמה, כאן הם ניתקפים תדהמה וקופאים, בטרם ניסיונם להמלט, דבר המקל מצידו על הארוחות המסודרות.

ומה עבר עליך, יו יו? שאל האריה בחיבה המהולה בנחת של שובע ורגיעה בפארק - ללא עמל חרוף כבעבר - את התוכי נעים ההליכות.

אבל הרשמים מהעיר הסואנת נחתו על התוכי בערבוביה והמייה ובקצב שלא מעט בלבלו אותו.

הוא שב לאיתנו ועשתונותיו רק כשהיגיע באקראי לחלון גבוה של בית דירות, ושבח להצלה המופלאה של אל התוכים הגדול - התברר לו שדיירי הבית מדברים בשפת תוכים:

כלומר היו שם אנשים בעלי שפמים, חלקם מרכיבי זגוגית לעיניהם, והם חזרו שוב ושוב על אותם מילים: ''הישות הציונית'', ''פלשתין המחוללת'', זרע הפורענות של הפאשיזם הציוני'' (לעיתים המלה ''פאשיזם'' התחלפה ב''נאציזם'' במסגרת אותה סדרת מילים ובאותה הטעמה).

בקול ניחר ובקצב איטי תוך הדגשת מספר מילים עברו אנשי התוכים הללו מידי פעם להגות מילים במעין סלסול/מנגינה של ציפור שיר - אמנם מנגינה צורמת ודיסהרמונית ביותר - באלה המילים:
''מליון שהידים עולים על אל-קודס'' אליהם נוספו גיבובי מילים נוספות, אך סדרת מילים זו הושמעה שוב ושוב כשהאנשים מחווים תנועות משונות ורוקעים ומנענעים ומפתלים את גופם וגפיהם.

סוג הדיקלום המוזר הזה חזר ונשנה גם ב''פלשתין בילדנא, אל יהוד כילבנה'', (שפרושו בשפת תוכים: פלסתינה מולדתנו, היהודים כלבנו'') ויוהאנס שהיה מיודד עם כלב הקרקס הענק ''גומידס'' ורחש לו חיבה יתירה, החליט שבמוקדם או במאוחר יש לפגוש את היאהוד האלה במסגרת הרחבת חוג ידידיו במציאותו החדשה והחופשית.

שכן התוכי החליט: די ללימוד, נמאס כבר מאנשים החוזרים שוב ושוב באוזני על אותן מילים בהגיות שונות ומשונות, החופש קוסם לי.

(המשך בקרוב)
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי