![]()
|
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ניקח את הספרה 3 : . . . ניתן ליצור כאן הקבצה יחידה: . .. .. . מהו שמגדיר הקבצה? יצירת סמיכות מרחבית בין מספר נקודות. אם ניקח את הספרה 2 האם יש כאן משמעות ליצירת (ביצוע טרנספורמציה) של סמיכות מרחבית? .. . . לכאורא .. צפופה יותר מ: . . ולכן יש שם סמיכות מרחבית. אך שני האפשרויות שקולות למעשה. וזאת למה? שכן הסמיכות המרחבית יכולה בפעם הראשונה להיות מוגדרת רק עבור 3 נקודות . . . המאפשרות יצירת מרחקים לא שווים. אין משמעות למרחק בנוכחות שתי נקודות בלבד. תחושת הצפיפויות השונות .. . . המתעוררת בקורא כאן, נוכח היצוג המרחבי של 2 ניסמכת על השוואה לא מודעת לציר יחוס *חיצוני* כלשהו - למשל לקו הדימיוני בין 2 הנקודות המצוירות מתחת או מעל ל- 2 הנקודות הנבחנות, קווי שולי ההודעה, הקונטורים של מסך המחשב, משטח השולחן וכד'. יש ב- 3 אם כן הקבצה, אך אין בו פריקות לאוביקטים הקבצתיים זהים. לכן הוא לכיד ויחידני בכל סדרת המספרים הטבעיים. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
משום שההסמכה ההקבצתית מוגדרת יחידנית רק ביחס לנקודה השלישית ה''משלימה''. עבור מספרים גדולים יותר, למשל 4 .. . . אף אם צפיפות (מרחק בין נקודות) 2 האוביקטים המוסמכים אינה זהה, שלא בדומה ל .. .. גם אז הם נפרדים ונבדלים זה מזה, דהיינו ניתנים להמרה זה בזה, ועדיין המבנה נשמר, דהיינו תהיינה שתי הקבצות זהות. מאידך ההקבצה .. . אינה מזמנת אפשרות המרה בהקבצה זהה, ולכן אין הפרדה בין ההקבצה והנקודה המשלימה, ולכן 3 הינו יחידני בלכידותו. | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |