  
  
  
|
 |
|
||
  ממש לא נכון |
|||
|
|||
1) גְּנֵבָה הִיא עֲבֵרָה פְּלִילִית. גַּנָּב צָרִיךְ לְהֵעָנֵשׁ וּלְשַׁלֵּם עַל מַעֲשָׂיו. אוּלָם פִּנּוּי גּוּשׁ קָטִיף אֵינוֹ דּוֹמֶה לַהֲטָלַת קְנָס וַעֲנִישַׁת גַּנָּב, אֶלָּא לְהַחְרָמַת רְכוּשׁ חֻקִּי. גַּם הַהִתְנַחֲלֻיּוֹת בִּרְצוּעַת עַזָּה שֶׁהוּקְמוּ עַל פִּי ''הַחֻקִּים וְהַכְּלָלִים'', בְּהֶתְאֵם לְ''תָכְנִיּוֹת מִתְאָר'' וְעַל ''שֶׁטַח פָּנוּי'' - נֶעֶקְרוּ וְהֻחְרְבוּ. מַדּוּעַ? הַאִם בִּגְלַל עֲבֵרָה עַל הַחֹק? עַל ''הֶתֵּר בְּנִיָּה''? לֹא. בִּגְלַל הַחְלָטָה מְדִינִית/פּוֹלִיטִית/אִידֵאוֹלוֹגִית. 2) הֶרְצְל הִתְלַבֵּט בֵּין פָּלֶשְׂתִּינָה לְאַרְגֶּנְטִינָה. הוּא לֹא הִתְלַבֵּט בַּשְּׁאֵלָה מַה דִּינָם שֶׁל חַסְרֵי הַפְּרוּטָה הַלֹּא-יְהוּדִים שֶׁאֶרֶץ הַיְּהוּדִים אֵינָהּ אַרְצָם. הוּא הָיָה חַד מַשְׁמָעִי, נָכוֹן לִכְתִיבַת הַדְּבָרִים. אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהוּא כְּכָל הַנִּרְאֶה שִׁנָּה אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו (אַלְטְנוֹילַנְד זוֹ אוּטוֹפְּיָה וְלֹא תָּכְנִית מְדִינִית וְלָכֵן הָיִיתִי נִזְהַר מִלְּהִסְתַּמֵּךְ עַל הָרוֹמָן הַזֶּה) - אֵינֶנִּי מַצִּיג אוֹתוֹ כְּתוֹמֵךְ ''נֶחְרָץ'', ''עִקְבִי'' אוֹ ''נִצְחִי'' בְּרַעְיוֹן הַטְּרַנְסְפֶר - אֶלָּא רַק כְּמַנְהִיג שֶׁנִּתְפַּס לָרַעְיוֹן בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ממש לא נכון |
|||
|
|||
1. אתה מפספס. לא כתבתי כאן דבר על גוש קטיף. כתבתי על תהליך הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון שהיה לא חוקי. אתה טענת שההתנחלויות האלה הן עניין פוליטי/מדיני/אידיאולוגי יותר מאשר משפטי. וכדי להעמיד אותך על ''טעותך'' הסברתי שלא והשתמשתי בטענה דומה לגבי גנבה. 2. שלא כמוך הייתי נזהר מלקבוע מסקנות נחרצות (דִּינָם אֶחָד: הַחוּצָה.) על סמך משפט אחד מחוץ להקשרו (למשל המשפטים הסמוכים, הרקע לקטע ביומן ועוד). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ממש לא נכון |
|||
|
|||
מדוע לא חוקי? מי הריבון בשטח? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תקרא את התת-פתיל שמתחיל בתגובה 129227 |
|||
|
|||
הריבון קבע חוקים ותקנות שיש לקיים כדי להקים בית, מחסן או ישוב. ההתנחלויות עליהן כתבתי לא הוקמו בהתאם לחוקים והתקנות האלה. מאחר שכך הן לא חוקיות (תגובה 129227). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ממש לא נכון |
|||
|
|||
1) חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁאַתָּה מְפַסְפֵס. כַּאֲשֶׁר בָּאִים וְטוֹעֲנִים (וּבֵינֵיהֶם גַּם אַתָּה) עַל כָּךְ שֶׁמַּאֲחָז זֶה אוֹ אַחֵר הוּא בִּלְתִּי-מֻרְשֶׁה, אֲנִי אוֹמֵר: ''תְּפָדָּלוּ!'' אֲנִי בְּעַד קִיּוּם הַתַּקָּנוֹת, אָז אֱמֹר מֵעַתָּה: יֵשׁ לְפַנּוֹת אֶת הַמַּאֲחָז הַבִּלְתִּי-מֻרְשֶׁה, וּלְהָקִימוֹ מֵחָדָשׁ לְפִי כָּל הַתַּקָּנוֹת וְהַכְּלָלִים. כָּאן נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי וְרַבִּים מִיְּרִיבַי מִתְפַּצְּלִים: הֵם אוֹמְרִים - ''מֻרְשֶׁה אוֹ לֹא מֻרְשֶׁה - לֹא מְעַנְיֵן; מַה שֶׁחָשׁוּב שֶׁזֶּה פּוֹגֵעַ בַּשָּׁלוֹם''. וַאֲנִי אוֹמֵר: רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה חֻקִּי? אֵין בְּעָיָה, אֲבָל קוֹם יָקוּם וְהָיּוֹ יִהְיֶה, כִּי זֶה מְקַדֵּם אֶת הַצִּיּוֹנוּת. זוֹ מַחֲלֹקֶת פּוֹלִיטִית/אִידֵאוֹלוֹגִית בְּמַסְוֶה שֶׁל פַּטְפֶּטֶת פְּסֵאוּדוֹ מִשְׁפָּטִית. 2) מְעַנְיֵן יִהְיֶה לִרְאוֹת אֶת הַהֶקְשֵׁר הָרָחָב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ממש לא נכון |
|||
|
|||
1. קידום הציונות זו מטלה חיובית מאד. אבל מאז שהוקמה המדינה היהודית המעשה הציוני צריך להתבצע בהתאם לחוקים ולכללים שקבעה. אם וכאשר תרצה להקים מאחז תצטרך, בהתאם לכללים האלה, לבקש את האישורים המתאימים מהגוף שהמדינה הסמיכה. זה כולל סבלנות עד שהאישורים המתאימים בידיך ולא לאכלס ללא אישור מתאים לאחר ההקמה. הנה הסבר על סוף התהליך (דיון 5354). שיקולי הריבון בדבר האישורים צריכים לכלול פרטים טכניים כמו תוכניות מתאר, השאלה אם השטח פנוי (שאלת זכויות הקניין). הריבון יכול כמובן גם לערב שיקולים פוליטיים/אידיאולוגיים כמו קידום הציונות, קידום השלום ועוד. אבל לך לגוש אמונים או למפ''ם אסור לבצע לפני שקיבלתם אישורים. אם תפעל כך אני עשוי לכעוס אם אחשוב שהקמת המאחז פוגע ביעדי הציונות (ששלום יכול להיות אחד מהם). אבל במקרה הזה זו כבר תהיה טענה פוליטית והאמצעים שיוותרו בידי יהיו אירגון הפגנות בשער הישוב, כתיבת מאמרים וכו'. 2. אני מקווה לבקר בספריה היום או מחר לבדוק את ההקשר הרחב יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ממש לא נכון |
|||
|
|||
1( אֲנִי מַסְכִּים אִתְּךָ עֶקְרוֹנִית, כַּמּוּבָן. אִם כִּי אֲנִי עוֹמֵד עַל כָּךְ שֶׁהַהַסְכָּמָה לֹא מְקַדֶּמֶת אוֹתָנוּ לְשׁוּם כִּוּוּן, כֵּיוָן שֶׁזּוֹ הַסְכָּמָה בַּנּוֹשֵׂא הַפָּחוֹת חָשׁוּב. 2( אָכֵן עֲשֵׂה זֹאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההקשר |
|||
|
|||
בקייץ 1895 היה הרצל עסוק בתוכניות לספר או בכתיבת ''מדינת היהודים''. הרישומים ביומן באותו היום (15 עמודים) מזכירים מאד את הכתוב בספר. בחלק שנקרא ''עניין-היהודים'', חלק א של ''ספרי יומן'' (בעמוד 119) כתוב: ''נשתדל להעביר את האוכלוסייה הענייה אל מעבר לגבול בלי שישימו לב, על ידי שניצור מקומות עבודה בארצות המעבר, אך נמנע מהם קבלת עבודה בארצנו שלנו''. זה תרגום דומה לזה שלך אלא שכאן על יצירת מקומות עבודה שיתנו מוטיבציה להגר. בהמשך כתוב: ''מבצע הרכישה, כמו הוצאתם אל מעבר לגבול של העניים, חייב להיעשות בעדינות וביד רכה''. פרוש הקטע הוא יצירת תמריצים להגר אבל זו גם הגישה לעידוד הגירת היהודים. אם תרצה טרנספר מבלי שהנוגעים בדבר ירגישו - 'טרנספר בלי מטרונספרים'. ההקשר הוא שהרצל חושב על תוכנית שתהיה בהסכמת המדינות הנוגעות בדבר (הוא הרי יצא לארץ כדי לפגוש את הקיסר ולקושטא בשנים הבאות כדי להשיג את ההסכמה). הוא רושם ביומנו מחשבות והערות שיזדקק להן במהלך כתיבתו. בקטע הקודם הוא על המעבר מ''חברה'' למדינה. בקטע אחרי עניין ה'טרנספר בלי מטרונספרים' כתוב (עמ' 120): ''מובן מאליו שנתייחס בסובלנות ובכבוד לבעלי אמונות אחרות, נגן על רכושם, על כבודם ועל חירותם... גם בכך נשמש מופת נהדר לכל העולם הישן''. זה כבר לא בדיוק מסתדר עם רעיון הטרנספר בעמוד הקודם. כל זה מזכיר מחברת טיוטא שרושמים בה הערות ומחשבות שאחר כך מקבלות טיפול ופיתוח או שלא. הספר שיצא לאור בראשית 1896 מפרט את התוכנית כולה. אבל למיטב זכרוני שם כבר אין זכר לרעיון ה'טרנספר בלי מטרונספרים' מיוני 1895. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההקשר |
|||
|
|||
בַּסֵּפֶר ''מְדִינַת הַיְּהוּדִים'' אָכֵן אֵין זֵכֶר לִטְרַנְסְפֶר, וְגַם לֹא טָעַנְתִּי שֶׁהָיָה. אוּלָם בַּקֶּטַע שֶׁהֵבֵאתָ, גַּם לְפִי הַפֵּרוּשׁ הַמְּרֻכָּךְ, קַיָּם עִידוּד הֲגִירָה עַל-יְדֵי מְנִיעַת עֲבוֹדָה, וְהַצְהָרָה בְּרוּרָה שֶׁאַרְצֵנוּ אֵינָהּ אַרְצָם. זֶה מַה שֶׁמְּכַנֶּה גַּנְדִי ז''ל ''טְרַנְסְפֶר מֵרָצוֹן'', וְגַם הוּא דִּבֵּר - בְּאוֹתָם הַמֻּנָּחִים מַמָּשׁ - עַל ''מְנִיעַת עֲבוֹדָה''. הִתְיַחֲסוּת בְּכָבוֹד לֶאֱמוּנוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת כָּבוֹד לְרֶפוֹרְמִים וּלְכוֹפְרִים, וְאוּלַי לְנוֹצְרִים כְּתוֹצָאָה מִנִּשּׂוּאַי תַּעֲרֹבֶת קַיָּמִים וְעוֹמְדִים - לָאו דַּוְקָא לְגוֹיִים כִּפְשׁוּטָם. וְשׁוּב: אֵינֶנִּי טוֹעֵן שֶׁהֶרְצְל רָאָה בַּטְּרַנְסְפֶר עִקָּר אֱמוּנָה אוֹ רַעְיוֹן מְקֻדָּשׁ. הוּא פָּשׁוּט דָּגַל בָּרַעְיוֹן הַזֶּה בְּשָׁלָב מְסֻיָּם שֶׁל תָּכְנִיּוֹתָיו וְגִבּוּשׁ רַעְיוֹנוֹתָיו. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאוֹד לְכַמָּה אֲנָשִׁים... לְחֵלֶק אֲפִלּוּ בִּלְתִּי נִתְפָּס... אֲבָל זֶה כָּתוּב שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההקשר |
|||
|
|||
אני חושב שאתה טועה בטענתך שהרצל דגל ברעיון הטרנספר. על פי היומן ברור לגמרי שהרעיון היה התגלגל במוחו. בין זה והטענה שהוא דגל ברעיון יש מרחק. לא כל משפט שמופיע באופן חד פעמי במסגרת ''מחשבות והערות שיזדקק להן במהלך כתיבתו'' של הספר הוא רעיון שהרצל דגל בו. לראיה בספר ''מדינת היהודים'' (מבחר כתבי הרצל, כתבים ציוניים, כרך חמישי, הוצאת מצפה, תרצ''ט), שיצא לאור כחצי שנה אחר כך, לא מצאתי זכר לרעיון הטרנספר. לעומת זאת יש אמירה ברורה על זכויות בני לאומים אחרים (עמ' 85): ''כל אדם חפשי באמונתו ובכפירתו, כשם שהוא חפשי בלאומיותו. ואם יאבה המקרה, כי יגורו בתוכנו גם בני אמונות אחרות או בני לאומים אחרים, ומצאו מחסה ומגן בכבוד שכם אחד עם כל אזרחי המדינה''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההקשר |
|||
|
|||
צוֹדֵק, בְּעֶצֶם. הַיּוֹמָנִים לֹא הָיוּ מְיֹעָדִים לְפִרְסוּם בִּשְׁעָתָם, אָז ''דָּגַל'' - לֹא נָכוֹן; ''הִתְגַּלְגֵּל בְּמֹחוֹ'' - כֵּן נָכוֹן. לְפָחוֹת אֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים שֶׁמְּדֻבָּר בִּטְרַנְסְפֶר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההקשר |
|||
|
|||
1. לא בדיוק מסכימים... 2. על פי הבנתי את שכתב הרצל ביומנו באותו היום יהיה זה לא נכון לכלול את הרצל בין 'התומכים בהתלהבות' בטרנספר. 3. אינני בטוח ש'התלהבות' הוא מונח מתאים לתיאור התמיכה בהצעות ועדת פיל בשנת 1937. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי