פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 25/10/02 4:59)
ישראל - המעט שאני יודע על הפרשה הזאת לא מתאים
רפי גטניו (יום שישי, 25/10/2002 שעה 10:03)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה שאתה אומר בסוגריים. להלן קישור לאתר הכנסת בו כתוב :
'' .... ב- 4 במרס 1957 נורה קסטנר בידי צעיר לאומני קיצוני ומת מפצעיו. רצח זה נחשב לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל. ''

צעיר לאומני ולא אנשי שב''כ.

אם יש לך סימוכין לדבריך אשמח לקרוא, אך עשה לי טובה והראה סימוכין רציניים וחסוך ממני את כל אתרי הקונספירציה הסהרוריים.
אני תמיד שמח ללמוד משהו חדש.

להלן הקישור לאתר הכנסת בעניין:

קישורים:
לכסיקון הכנסת: http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/kastner.htm
_new_ הוספת תגובה



רפי זה סיפור גדול
ישראל בר-ניר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 10:35)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכדי שניתן לכסות אותו במיכתב קצר. סימוכין פחות מפוקפקים ממה שמצאת תוכל לגלות בארכיון הארץ למשל. קיצורו של המעשה הוא כדלהלן:
קסטנר לא נרצח ע''י ''צעיר קיצוני''. קסטנר נורה בידי שני רוצחים, זאב אקשטיין ודן שמר (כן, אותו דן שמר מתיאטרון חיפה). שניהם היו סוכנים מושתלים של השב''כ (מהדורה מוקדמת של אבישי רביב) באיזו מחתרת כביכול שהיועץ המישפטי דאז, חיים כהן, היה עסוק בהמצאתה. איסר הראל לא הכחיש את שייכותם ומעמדם של השניים, אבל טען שהם שינו את דעותיהם עקב ''שטיפת מוח רעיונית'' באותה מחתרת.
משום מה, ביום בו בוצע הרצח, הוסרה השמירה של השב''כ מעל קסטנר, ואף אחד לא יודע עד היום מי נתן את ההוראה לכך. בעימות טלוויזיוני שהיה בין אורי אבנרי לבין איסר הראל בראשית שנות השמונים, איסר הראל התפתל ולא נתן תשובה מניחה את הדעת בנושא זה.
השנים נידונו למאסר עולם אותו הם ישבו במעשיהו בתנאים שמעטים מאסירי הצווארון הלבן זוכים להם (בנקודה זו, שלא זכתה לפירסום בעיתונות, יש לי ידע אישי מידיד שעסק בהתנדבות בהוראת מתימטיקה לאסירים שם והיה בן בית באותו כלא).
פחות משש שנים אחרי הרצח, השנים נחונו ע''י נשיא המדינה בעיקבות המלצתו של בן גוריון.
אינני יודע איפה זאב אקשטיין ומה הוא עושה היום. דן שמר פעיל בעולם הבוהמה הישראלית ואני מבטיח לך שהוא לא מצביע עבור הליכוד. יש לי הרגשה שהוא גם תומך באוסלו.
אני חייתי את התקופה, והזיכרון שלי איננו כמו זה של ''מי שזוכר''.
יש הרבה נעלמים בפרשה הזאת, ואינני יודע אם אי פעם האמת תצא לאור. סרטו של מוטי לרנר היה צעד חשוב קדימה, אבל הוא התמקד בצד האישי של קסטנר ונמנע מלגעת בצד הפוליטי. כששאלתי אותו על כך הוא לא נתן תשובה משכנעת.
אבל אם נחזור לנושא, שהוא הקלה בעונש המאסר, או נכוי שליש בגין ''התנהגות טובה'', במה זכה אודי אדיב, או השנים האלה? מה שהם עשו פחות חמור ממה שעשה אברושמי? איפה אתה רואה את ''גופו של העניין'' על פיו מתקבלות החלטות כאלה. להזכירך, גם משיחרורה של מרגלית הר-שפי עשו בשמאל סמטוחה שלמה, כאילו שהפישרית הזאת שלא ידעה מהחיים שלה ולא היתה צריכה להיכנס לכלא מלכתחילה נשאה על כתפיה את מלוא האחריות לתעלולים של אבישי רביב וכרמי גילון.
_new_ הוספת תגובה



מר בר-ניר היקר, אינך רואה הבדל בין עבירה...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 10:42)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבה נקטלים חיי אדם לבין עבירה שאינה כזו?
אודי אדיב עשה מעשים חמורים ביותר, ואתה יכול להדביק לו את כל הסופרלטיבים השליליים (ואהיה מוכן להצטרף אליהם) - אבל הוא לא רצח.
אם אינך רואה את ההבדל - אתה בבעייה חמורה.
_new_ הוספת תגובה



בגידה במדינה זו לא עבירה חמורה בעיניך?
ישראל בר-ניר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 10:50)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה וודאי לא פחות מרצח. ובמקרים רבים התוצאות יכולות להיות אפילו הרבה יותר גרועות. זה שתפסו אותו לפני שגרם לנזקים חמורים באמת איננו מהוו ''נסיבות מקלות''. זה בסך בכל מזל.
_new_ הוספת תגובה



ישראל בר ניר, תגובתך ממש מקוממת...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 11:57)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרתי שאודי אדיב ''ביצע מעשים חמורים ביותר'' ואני מוכן להצטרף לכל סופרלטיב שלילי שתדביק לו.
והנה בתגובתך אתה שואל אם בגידה במדינה אינה חמורה בעיני.
אמרתי לא רק חמורה, אלא חמורה ביותר.
ככלל, נדמה לי שיש לך ליקוי בסיסי בהבנת המשפט הפלילי ובדרגות חומרה של עבירות ועונשים.
_new_ הוספת תגובה



יוסי: בדוק ב''תקדין''
אריה פרלמן (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:49)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגידה חמורה מרצח.

על רצח יש מאסר עולם (ואם אינני טועה יש בבית-הדין הצבאי בשטחים המוחזקים גם עונש מוות על פיגועים שבוצעו בנשק חם).

אבל על בגידה יש עונש של ''מיתה או מאסר עולם''. חד משמעית.
_new_ הוספת תגובה



אריה - למיטב זכרוני, אודי אדיב הורשע בריגול...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 15:16)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא בבגידה (וריגול - לעניין ענישה - פחות חמור מרצח).
לעניין ענישה בעבירות בגידה - אכן בעבירות בגידה העונש הוא מיתה או מאסר עולם, אבל עונש מיתה לא יוטל אלא אם העבירה בוצעה בתקופת פעולות איבה.
_new_ הוספת תגובה



תן לי תקופה בתולדות מדינת ישראל
אריה פרלמן (יום שישי, 25/10/2002 שעה 15:19)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבה לא בוצעו ''פעולות איבה של ישראל או כנגדה''.
_new_ הוספת תגובה



הכונה לתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה הלכה...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 15:55)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למעשה.
בהנחה שאין מחלוקת מה הן ''פעולות איבה'', נותר להגדיר מה היא ''תקופה''.
הרי גם אתה לא תכחיש שמאז הקמת המדינה היו פה ושם כמה ימי חסד שבהם לא היו פעולות איבה.
עכ''פ הגדרת המונח ''תקופה'' בהקשר שבו עסקינן, היא עניין לבית המשפט במקרה קונקרטי אם וכאשר יובא לפניו (חו''ח).
_new_ הוספת תגובה



יוסי, בענייני ריגול אינך יכול לשפוט היכן נגמר
אבן גבירול (יום שישי, 25/10/2002 שעה 11:17)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה''דיווח הסיזיפי'' של מידע לאוייב והיכן מתחיל הרצח המבוצע בסיוע של אותו מידע. לכן בתרבויות נחותות משלנו, כמו ארה''ב, בריטניה וצרפת, הריגול בזמן מלחמה דינו עונש מוות.
_new_ הוספת תגובה



אבן גבירול, ראה תשובתי לבר-ניר (מעליך).
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 12:00)
בתשובה לאבן גבירול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ליוסי: סיוע משפטי
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 13:39)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מהו הגבול בין ''ענישה'' ''תיקון'' (Correction center) לבין ''נקמה'' בחוק הפלילי?

2. מה מקומו של המושג ''מניע'' בכל אחת מצורות הענישה כאשר מדובר על רצח או בגידה?

3. האם ההעדפה של בית המשפט אינה אלא הפרוש שלהם ל''בתוך עמי אני יושב''?

האם תוכל להשוות בתשובתך את המקרים שהועלו בדיון?
_new_ הוספת תגובה



שאלות מסובכות יש לך אתה...
מי שזוכר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 13:46)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה לעשות, אני מסובך (מופרע), מחק את המיותר
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 13:55)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שלא ניתן להוציא את העונש שנגזר בלי להתייחס לאווירה הציבורית בתקופה בה נגזר העונש.

דוגמה:

משפטנים שבחנו לאחרונה את משפטם של אתל ויוליוס רוזנברג טענו שמסכת הראיות שהוצגה נגדם לא הייתה מובילה אותם היום אל הכיסא החשמלי.

אם נקיש מהבחינה האמריקאית (ברי זה מה שבדרך כלל אנחנו עושים), קיים סיכוי סביר למדי שיגאל עמיר יהפוך לגיבור לאומי וה''אוסלואידים'' יתפסו את מקומו.

תקן אותי אם אני טועה.
_new_ הוספת תגובה



למה אתה אומר על עצמך דברים כאלה רעים?
מי שזוכר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 13:57)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני לומד ממך. אך מה התשובה שלך לשאלתי?
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:02)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תיקון למי שזוכר
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:06)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה ששאלתי אותך נראית שאלה שרק מופרע יכול לשאול אותה ועם זאת אין זה מוריד מתקפותה.
_new_ הוספת תגובה



זו מין שאלה משפטית כזו ואני לא זוכר כלום
מי שזוכר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:10)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדברים הללו.
אני בכל זאת מרשה לעצמי להעריך כי המניע לפשע הוא חלק חשוב בהגדרת הפשע ובעונש הבא בעקבותיו.
_new_ הוספת תגובה



למי שזוכר
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:17)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה שלי אליך לא הייתה משפטית אלא השערה פרועה על האפשרות הפילוסופית שמערכת המשפט עוקבת אחרי הלך הרוח של הקהילה אותה היא שופטת (שאגב מעוגנת במשפט האנגלי וגם במשפט האמריקאי).

אם להשערה יש על מה לסמוך, הרי שחלום הביעותים ההיפותטי שהפניתי אליך, הוא בחזקת חזון לפחות לחלק מאזרחי המדינה היהודית הדמוקרטית.

באשר לשאלות המקוריות ליוסי, אכן רק משפטן יוכל להשיב עליהן.
_new_ הוספת תגובה



זו אינה השערה פרועה אבל יחסי הגומלין אינם ישירים
מי שזוכר (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:40)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואינם מהירים.
בסופו של דבר בתי משפט מסתגלים לשינויי ערכים בקהילה בצורות שונות. בין אם על ידי חקיקה או לחצים בתקשורת ובשעת הקהל לגבי ענישה וכו'.

אבל אלו הם תהליכים איטיים, שום דבר לא קורה מהיום למחר.
_new_ הוספת תגובה



למי שזוכר: נרגעתי
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 14:58)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דוד פלד, התייחסות לשאלותיך...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 15:02)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא עניין לסמינריון שלם אם לא למעלה מזה.

ככלל, הענישה (בדרך כליאה) של אדם נועדה למטרות אחדות וביניהן:
לימוד לקח (''תיקון''). (למעשה, שיקום העבריין מתחיל עם מאסרו).
הגנה על הציבור מפני אותו עבריין.
הרתעה (של העבריין עצמו וכן של האחרים).
חינוך העבריין והציבור לכיבוד החוק ומערכות האכיפה.
סיפוק תחושת הצדק של הציבור.

המושג ''נקמה'' איננו מוכר בחברה בת תרבות (תוכל, אם תרצה, לשבץ אותו בחלופה האחרונה שציינתי לעיל).

לעניין ''מניע'':

המניע לביצוע עבירה - לרבות בעבירת רצח - איננו יסוד מיסודות העבירה (כלומר, שאין צורך להוכיח קיומו של מניע לבצע את העבירה).
יחד עם זאת, המניע יכול להוות ראייה נסיבתית לביצוע העבירה.

לעניין מקומו של בית המשפט:

אתה נוגע בשאלה חובקת עולם.
קיימת מוסכמה שהשופט נותן פירוש משפטי אובייקטיבי לעובדות שקיומן הוכח לפניו על פי דיני הראיות (האובייקטיביים כמובן).
אלא שבפועל, השופט נתון - במודע או בתת מודע - לאין ספור גורמים המשפיעים על שיקול דעתו.
בקיצור, עד שיבוא המשיח - כל אובייקטיבי הוא ''אובייקטיבי''.
_new_ הוספת תגובה



ליוסי: תודה. עוד כמה שאלות
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 15:27)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סליחה על שביקשתי את יסודות המשפט על רגל אחת, אך עמדת בזה בכבוד, ועל כך תודתי.

1) הבהרה לגבי המניע

גם אם המניע אינו חלק מיסוד העבירה, אך לפחות מההתרשמות שלי, הוא חלק מהטיעונים לעונש ונתון לשיקול דעתו של השופט. בעצם פה נפתח הפתח לכל השאלות האחרות ששאלתי. האם אני צודק?

2) על היסמכות על תקדימים

אם נוציא את הדיון הנוכחי מהקשרו, הרי שמשתתפיו השתמשו בטכניקה שבית המשפט משתמש בה: היסמכות על תקדימים. לפי התרשמותי יש הבדלים משמעותיים בין ההיסמכות על תקדימים במשפט הישראלי האנגלי והאמריקאי. השאלה היא באיזו מידה המשפט הפלילי הישראלי מקשר בין פסקי דין תוך התייחסות לאווירה הציבורית הרלוונטית אם בכלל?
_new_ הוספת תגובה



דוד פלד, כמובן שטיבו של המניע...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 17:00)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לבצע את העבירה מהווה שיקול - מתוך שיקולים רבים - בגזירת העונש.
למשל, ברור הדבר ששופט יבחין - לעניין הענישה - בין עבריין המבצע עבירה כדי להפיק טובת הנאה, לבין עבריין המבצע אותה עבירה כדי להחלץ ממצוקה.

במשפט שהסתיים לאחרונה - נמרודי האב טען רבות כי ביצע את עבירותיו כדי לעזור לבנו. השופט ששפט אותו איזכר בפסק דינו את המניע הזה בין הטעמים התומכים בהקלה בעונש.

לעניין השפעת האווירה הציבורית על שופטים:

אכן האווירה הציבורית וכלי התקשורת לוחצים על השופטים ובדרך כלל - כאשר הלחץ אינטנסיבי - גם מצליחים להשפיע על החלטותיהם.
במיוחד בולט הדבר בשנים האחרונות בסוגיית עבירות המין למיניהן.
במילים אחרות, התקשורת - כאשר היא רוצה - יודעת להושיב את השופט ''בתוך עמו''.
הבעייה היא, כמובן, כאשר התקשורת עצמה פועלת מתוך שיקולים לא ראויים - אבל זוהי כבר אופרה אחרת.
_new_ הוספת תגובה



ליוסי: נחזור רגע לדיון המתנהל בפתיל הזה
דוד פלד (יום שישי, 25/10/2002 שעה 18:13)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנימוקים של בית המשפט המחוזי לניכוי שליש מעונשו (לפחות לפי מה שהתפרסם בעיתונות) ההתייחסות הייתה טכנית טהורה. הרעש שהתחולל לא חדר את כתלי בית המשפט. שלילת השליש ע''י העליון, שוב נעשתה מנימוקים טכניים (שוב לפי העתון).

לפחות לי נראים נימוקי בית המשפט העליון תמוהים, כמעין מעשה בריחה מחלק מהסוגיות שאתה הצבעת על גודל מורכבותם בתשובותיך. לו הפסיק אברושמי לעשן היה עליהם להכריע בשאלת עקרונית של הענישה כתלות במניעים. האם רצח פוליטי זהה מבחינת ההתייחסות לרצח ממניעים אחרים?

האמת שלי עצמי קשה לקבוע עמדה בנושא, למרות עמדותי הפוליטיות המוצהרות; ולו רק בגלל שאלותי הראשונות אליך שפתחו את סדרת ההבהרות. אני נוטה לתלות את חומרת הענישה לפי תוצאות המעשה בפועל.

אם נבחן את פשעו של אברושמי לעומת פשעו של יגאל עמיר, מעבר לתווית של ''רצח פוליטי'', הרי שההבחינה לפי מידת ההרתעה תהיה באיזו מידה הייתה לרצח פגיעה ברוח החוק, קרי - האם היה בו כדי לעודד השגת מטרות פוליטיות בעזרת אלימות, שאז ההשפעה היא על כל התרבות הפוליטית של כל אזרחי המדינה. אלימות שאינה נעצרת בהפגנות אלימות, אלא מסתיימת (ואולי מתחילה) ברצח אנשים חיים שהם גם סמלים פוליטיים.

בפתיל הקודם שאלת לדעתי על דמוקרטיה מתגוננת. זהו רק אחד ההיבטים שלה שעליהם איני יכול לגבש לעצמי דיעה.

תודה על הבהרותיך.
_new_ הוספת תגובה



דוד פלד, קורה לא אחת...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:31)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבית המשפט ''בורח'' מדיון לגופו של עניין לכיוון של הנמקות פרוצדוראליות וטכניות.
בית המשפט עושה כן, בין היתר, מטעמי נוחות ומתוך רצון שלא להיקלע ל''קו האש'' בין חלקי ציבור שונים החולקים זה על זה בעניין הנדון.
כמובן שאין פרושו של דבר שאין לבית המשפט דעה מהותית בעניין הנדון. העניין הוא שבית המשפט מעדיף, לעיתים, שלא לקחת צד אם הוא חושש שהדבר יעורר התנגדות קשה מדי בצד האחר.

שחרור מוקדם של אברושמי מעורר התנגדות בחוגים שונים בסביבת האקדמיה והתקשורת המשפטית (וכמובן אצל היועץ המשפטי לממשלה).
האמת היא שלאברושמי אין לובי כלשהו שידחוף את הקייס שלו (כמו שהיה למשל לחברי המחתרת היהודית)
בהקשר זה אין לשכוח שאחד מאלה שנפצעו בזמנו מהרימון הוא יו''ר הכנסת דהיום (אם כי איני יודע את דעתו בעניין).

משפטית - על פי גישת בית המשפט העליון - חומרת העבירה ו/או נסיבותיה המיוחדות הם בהחלט שיקול בהחלטת ועדת השחרורים אם לנכות שליש או לא.

ככלל, בית המשפט יחשוב היטב אם לתת פסק דין העלול לעורר התנגדות קשה מדי בציבור, ובמיוחד בגרעין הקשה של תומכיו.

אלה הם עובדות חיים - גם אם איש לעולם לא יודה בהן.
_new_ הוספת תגובה



ליוסי: עמדתו של בורג
דוד פלד (שבת, 26/10/2002 שעה 0:25)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בורג ביקר את אברושמי מספר פעמים בתאו, לפני מספר שנים, ואף יצא בהצהרה לעיתונות שנראה לו שהבחור מבין את שגיאתו. מאחר ובבורג עסקינן, ההצהרה שהתאימה לו אז, הליברל חובש הכיפה בניגוד ל... לא תקדם את מטרותיו היום או אולי כן.

תודה על הפן של המערכת השיפוטית מבפנים.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שגם יובל שטייניץ נפצע אז
אנה (שבת, 26/10/2002 שעה 1:53)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה החלק הטוב שבסיפור...
מי שזוכר (שבת, 26/10/2002 שעה 9:38)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



טיל לוגי לנשמה שלחת. אין לך לב שככה אתה אומר
אנה (שבת, 26/10/2002 שעה 16:48)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



רק עכשיו ראית כמה שאני רע?
מי שזוכר (שבת, 26/10/2002 שעה 20:12)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כולם כאן כאלה טובים ורחומים שהגיע הזמן לקצת איזון.
_new_ הוספת תגובה



רצח קסטנר - קונספירציה?
Doron Arazi (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:05)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. ''דן שמר מתיאטרון חיפה''? האם אינך מערבב במקרה עם גדעון שמר ממועדון התיאטרון?
2. השמירה על קסטנר הוסרה לא באותו יום אלא 6 חודשים לפני כן; בדיעבד נימק זאת הראל במצוקת כוח אדם אחרי מבצע סיני - סביר בהחלט בהתחשב בממדיו הזעירים של השירות דאז, גם בהשוואה להיום
וגם בהשוואה לשירותי בטחון בעולם. צריך היה להיות נביא כדי לחזות את ההתנקשות, מה גם שהפרשה הייתה אז בדעיכה
(בהמתנה לתוצאות עירעור בביהמ''ש העליון) ורחוקה ממרכז ההתעניינות של הציבור.
3. אקשטיין היה מודיע בחוגי הימין הקיצוני שגוייס מתוכם;
העסקתו הופסקה לפני הרצח. בהחלט סביר שהיה כאן כשל בהפעלת סוכן ובשליטה על פעילותו, וזה מה שהביך את השב''כ. זו גם נקודת דמיון לפרשת
אבישי רביב ולמבוכת השב''כ בעקבותיה.
4. מבחן סבירות: ראש השב''כ היה עמוס מנור, יהודי הונגרי במוצאו, לא מפא''יניק, שהכיר את קסטנר (מהארץ) וכיבד אותו. הייתכן שהיה נותן יד למזימת רצח נגדו?
5. מבחן סבירות ב': מה יכול היה להיות המניע של השלטון לחסלאת קסטנר? רק לו ידע כביכול איזה סוד אפל; ותמיר ואבנרי אכן
פינטזו אז ואח''כ על אוצרות שקסטנר העביר כביכול למפא''י. עורבא פרח; מעולם לא נמצא לכך שמץ רמז.
6.מבחן סבירות ג': רוח התקופה. בהשוואה להיום המשטר היה כמובן ריכוזי
וסמכותי הרבה יותר, אבל עדיין הוא היה מדינת חוק דמוקרטית.
בכל זאת, אי אפשר היה ככה סתם לרצוח. בוגדים יהודיים חמורים ביותר לא חוסלו סתם בחו''ל אלא הובאו לארץ למשפט (לוק, קידר, אלעד). גם במהלך מלחמת העצמאות, קרב לחיים ולמוות, נתפסה הוצאתו להורג של טוביאנסקי כעוול חמור החייב להיענש (מה שאגב הביא את הראל לתפקיד ראש השב''כ ב- 1948).
יש דברים שלא עולים על הדעת; ואם היה משטר בן-גוריון
מן הסוג המוכן להשתמש ברצח פוליטי, הרי שהיה -מבחינת השיקול התועלתי - צריך לעשות זאת כבר הרבה לפני כן ולאנשים מסוכנים הרבה יותר מקסטנר, כפי שאכן אירע
ברוב המדינות החדשות האחרות שקיבלו את עצמאותן באותה תקופה.
7. אורי אבנרי עצמו, חובב ותיק של תיאוריות קונספירציה,
שאכן הפריח במשך שנים רמזים סתומים בעניין זה, חזר
בו לכל המאוחר ב- 1995 מן ההאשמה שלשב''כ עלול היה להיות חלק ברצח קסטנר.
_new_ הוספת תגובה



לדורון - תודה על סקירת העובדות והאור שאתה שופך
רפי גטניו (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:23)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הפרשה הזו, לטובת אלה (כולל אני כמובן) שלא היו מצויים בפרטי המקרה.

מה שמראה שרצוי להכיר את העובדות לפני שבונים את התיאוריה.
_new_ הוספת תגובה



דורון, גם אתה - אבוי - עירבבת...
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:43)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין גדעון זינגר ממועדון התיאטרון לבין גדעון שמר מתיאטרון חיפה.
_new_ הוספת תגובה



Mea culpa, mea culpa, mea maxima culpa
Doron Arazi (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:50)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אגב: האם גדעון שמר אינו חי היום בווינה?
Doron Arazi (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:53)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גדעון זינגר ! (לא ידוע לי אם גם כיום)
יוסי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 23:56)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אכן זקנתי וקהה זכרוני; מודה ועוזב ירוחם
Doron Arazi (שבת, 26/10/2002 שעה 0:05)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה ששכחת בזקנותך רב מתלמודם של רבים
דוד פלד (שבת, 26/10/2002 שעה 0:29)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני יודע בדיוק את ההבדל בין דן שמר
ישראל בר-ניר (שבת, 26/10/2002 שעה 6:44)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגדעון שמר. העובדה שהשמירה על קסטנר הוסרה רק בבוקר היום בו נרצח היא עובדה היסטורית. אפילו איסר הראל הודה בכך, מבלי שהצליח להסביר מדוע וממי יצאה ההוראה.
_new_ הוספת תגובה



ושוב: קסטנר
Doron Arazi (שבת, 26/10/2002 שעה 8:50)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניין שמר: אני התבלבלתי בין גדעון שמר לגדעון
זינגר והתנצלתי. לא מובן לי למה שייכת את דן שמר לתיאטרון חיפה.
לעניין הסרת השמירה - ביום הרצח או כמה חודשים לפני כן: זכרוני עומד מול זכרונך; אין ברירה אלא לחזור ולבדוק במקורות ובספרות המחקר. אנסה לעשות זאת בימים הבאים - בינתיים הבה נשמור שנינו על ראש פתוח.
לא הסברת את שאלת המניע ואת בעיית עמוס מנור. הוא
נולד בהונגריה כארתור מנדלוביץ' ושרד בשואה. את קסטנר לא הכיר שם - מנור בא מסיגט, קסטנר מקלוז'- אלא בארץ, דרך ידידים מיוצאי הונגריה, העריך אותו, ייעץ לו בזמן המשפט ונמנה על באי ביתו. (קסטנר מצידו לא ידע על עיסוקו של מנור - הדבר נודע לאלמנתו אחרי שנים.) מנור היה אומנם חבר
בתנועת-נוער ציונית-סוציאליסטית בחו''ל, אבל בארץ לא היה איש מפלגה, בניגוד לאיסר הראל, שהשתתף בישיבות
הוועדה המדינית של מפא''י; כך, למשל, הוא טרח הרבה להרחיק את השב''כ
מעניינים מפלגתיים, השמיד תיקים על פעילים פוליטיים שנצברו
בימי איסר, ובימיו לא חזרה פרשה כגון המיקרופון בחדרו של מאיר יערי - אהרון כהן נחשף בין השאר הודות ליחסי האמון שרקם מנור עם מפ''ם, כשהשכיל לשכנע את מנהיגיה שלשב''כ אין מניעים זרים
ביחס אליה. וכל זאת מול מעמדו הדומיננטי של הראל בכובעו הכפול כראש המוסד וכממונה. אתה סבור ברצינות שאיש כזה יעסוק במזימת רצח? נגד ידידו? או שאפשר
יהיה לעקוף אותו, להשיג גישה ישירה אל המודיעים שהפעיל בימין הקיצוני, ולרתום
אותם לתוכנית רצח מאחורי גבו? וששום רמז לעקבות שמעשה כזה היה מוכרח להשאיר לא יתגלה בארצנו שטופת הפטפטת במשך 45 שנה, כשכבר כולנו יודעים שבמדינת ישראל, בוודאי בטווח הארוך,
אין בעצם סודות? זה
יותר הסיגנון של סטאלין או צדאם, חורג לחלוטין מקוד הפעולה של
המשטר בישראל, גם בתקופתו האוטוריטארית ביותר. מצטער, לא קונה.
_new_ הוספת תגובה



אל תשאל אותי
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 5:34)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היו יכולים להיות המניעים מאחורי רצח קסטנר. אין לי תשובה מעבר לזה שלקסטנר היה מה שהוא בעזרתו החזיק את הנהגת המדינה בכיס.
עצם העובדה שהתביעה בגין הוצאת דיבה (מיקרה אזרחי שולי) הוגשה בשם המדינה, כשהיועץ המישפטי בכבודו ובעצמו התנדב לנהל אותה כבר מעלה סימני שאלה.
קבלת חנינה על רצח אחרי פחות משש שנות מאסר (ולא אוסיף כאן את נושא תנאי המאסר) היא גם כן תופעה תמוהה (זה בלשון המעטה).
רווחה בזמנו תיאוריה שכל העסק בושל כדי להלביש על חוג רעיוני אותו ניהל ד''ר שייב אלדד את התדמים של מחתרת (אחד מפעילי החוג בשם יעקוב חרותי אף נידון למאסר בגין אותה אשמה למרות שלא היה כלל מעורב והעדות היחידה נגדו היתה של הרוצחים שאמרו שהוא ''הסית'' אותם). אינני יודע עד כמה יש אמת בסיפור הזה ואם לשם כך צריך היה לרצוח את קסטנר בפועל, או שזה היה תרגיל ומה שהוא השתבש (כדורי סרק?). מה שמשותף עם ימינו אלה הוא הסתרת האמת מהציבור ללא כל צורך Cover up, והשארת סימני שאלה שנותנים לדמיון הציבור לעבוד באופן חופשי.
דן שמר אינו שחקן. הוא פעיל מאוד (או היה פעיל בעבר)בחוגי הבוהימה בחיפה וראיתי את שמו מיספר פעמים בהקשר עם תיאטרון חיפה, לא זכור לי אם כבמאי או כמפיק.
_new_ הוספת תגובה



רפי, שאלת את עצמך אי פעם למה לא פורסם שמו
אברהמי (יום שישי, 25/10/2002 שעה 10:53)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של הרוצח?

באותה מידה הם יכלו לכתוב שעב''ם רצח את קסטנר.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי