|
האינטרס הלאומי מוגדר ע''י המפלגות קודם במצען ואחר כך בהסכמים הקואליציוניים.
יש תוכניות אסטרטגיות, איזה שם מפוצץ, בעיקר במקום שישנה הסכמה רחבה בין הליכוד ל(מה שהיה פעם) העבודה, בין קדימה לליכוד ולעבודה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתוכנית ההתחמשות הביטחונית. אבל תוכניות אלה הן רק על בסיס הסכמה בלתי מחייבת, וידוע לנו שתמיד פוגעים בתוכנית ההצטיידות הביטחונית כאשר עולים על הפרק משברי-זוטא חברתיים (סגירת מפעלי טקסטיל, שביתת אנשי משרד החות, שביתת האטה של תרנגולות ממליטות ביצים, מחסור בחמאה, משכורות עובדי נמל וחברת חשמל וכו').
ממשלת רבין שינתה מעט את מבנה התקציב והעבירה חלק גדול יותר לחינוך ולרווחה. אבל אי אפשר לומר שזאת היתה 'תוכנית אסטרטגית' ארוכת טווח כי עובדה היא שהממשלה הקצרה שלאחריה, של פרס, שינתה את מהות התקציב. כך גם ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת אהוד ברק.
שיטת הבחירות אצלנו לא מאפשרת בניית מפלגת רוב גדולה שיכולה להקים קואליציה לבדה. כל עוד כל ממשלה תידרש לעוד 3-5 מפלגות שותפות, הממשלות עצמן לא תוכלנה לנהוג במדיניות של אחריות ארוכת טווח. |
האינטרס הלאומי?
