פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לדוד סיון, 29/11/11 18:15)
תודה; הפעם ההגדרה המילונית היא נקודת פתיחה טובה...!
ע.צופיה (יום שלישי, 29/11/2011 שעה 18:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי לא הבנת נכון מה שעמיש כתב לך. ההגדרה שלך לדמוקרטיה לוקה בחסר או לחילופין אתה לוקח הגדרה שמתאימה למאמר ,אך אינה הגדרה של דמוקרטיה.
_new_ הוספת תגובה



לאו דווקא
עמיש (יום שלישי, 29/11/2011 שעה 19:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא שבמהלך הדורות התפתחו תורות ושגרות רבות באשר למהותו של משטר דמוקרטי מעבר למנגנוני בחירת הרשות המחוקקת או המבצעת שנעשו בצורה כזו או אחרת כבר לפני אלפי שנים
_new_ הוספת תגובה



לאו דווקא
ע.צופיה (יום שלישי, 29/11/2011 שעה 20:11)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בהחלט מסכים איתך. לא הרחבתי בנושא אך המבין יבין.
_new_ הוספת תגובה



תודה; הפעם ההגדרה המילונית היא נקודת פתיחה טובה...!
דוד סיון (יום שלישי, 29/11/2011 שעה 19:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא טעיתי, הגדרה מאבן שושן היא רק ספתח לתמצית ההגדרה שהצגתי בפיסקה הראשונה של המאמר.
אבל גם לביקורת שלך יש בסיס כי חלקים מההגדרה היותר מלאה אולי נסתרים בפיסקה הזאת, אבל הם נמצאים במקומות אחרים במאמר.

בתמצית ההגדרה שהנחתה אותי היא ההגדרה המקובלת של המושג דמוקרטיה או משטר דמוקרטי.
_new_ הוספת תגובה



תודה; הפעם ההגדרה המילונית היא נקודת פתיחה טובה...!
ע.צופיה (יום שלישי, 29/11/2011 שעה 20:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר והבסיס לכל טיעונך הוא האם החוקים הם דמוקרטים או אנטי דמוקרטיים. הרי להגדרה הנכונה של הדמוקרטיה הישראלית חשיבות עליונה להבנת הענין.
כפי שחשדתי. בחרת הגדרה שלא תסתור את הבסיס לטיעונך.ההגדרה שבחרת אינה ההגדרה המקובלת של המושג דמוקרטיה. היא הפירוש המילולי שלו בלבד.
_new_ הוספת תגובה



תודה; הפעם ההגדרה המילונית היא נקודת פתיחה טובה...!
יענקלה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 1:42)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מוקרטיה זה זכויות אדם, לא שלטון העם. כיון שהציבור הנאור הוא היודע ומכיר בזכויות אדם - השלטון מגיע לו, גם אם זה נעשה בדרכים מעט מסריחות - חשוב שזה יהיה.
_new_ הוספת תגובה



תודה; הפעם ההגדרה המילונית היא נקודת פתיחה טובה...!
ע.צופיה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 2:49)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכויות אדם יכול לתת גם שלטון יחיד.דוגמה לכך הוא נפוליאון שנתן זכויות אדם בכל מקום שהוא כבש ( כמובן בנוסח הימים ההם).גם מלכים מסוימים ניסו לשלוט ''שלטון צדק''.
דמוקרטיה היא שיטת מימשל.בניגוד לשיטות אחרות,פה קובע הרוב. קובע מתייחסת למילה מימשל ורוב למילה-שיטה.
בארצות בעלות תרבות שלטונית ארוכה היו חילופי שלטון פעמים רבות והדבר מקובל ואפילו רצוי. בישראל,שתרבות השלטון בה הוא, בינתים, קצר ימים וחילופי השלטון התבצעו פעם אחת בלבד, קיימת עדיין אי השלמה מסוימת עימם למרות השנים הרבות שחלפו.על רקע זה צריך להבין, בין היתר, את הסערות התחוקתיות העוברות עלינו לאחרונה.
_new_ הוספת תגובה



למה מתייחסים לדמוקרטיה כאל שיטת שלטון מקודשת?
יענקלה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 3:29)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באימפריה המונגולית הונהגה שיטת חוקים על ידי ג'ינגיס חאן, שנקראה יאסה, שמשמעותה סדר. אחד החוקים העיקריים ביאסה היה שמעמד האצילים קיבל יחס זהה לזה של האדם הפשוט. מערכת החוקים הקפדנית הפכה את האימפריה המונגולית למקום בטוח מאוד ומנוהל כהלכה. חוקרים ומבקרים מאירופה נדהמו מהארגון המופתי והסדר באימפריה.
בין השאר, גנרלים וראשי שבטים נבחרו על פי יכולותיהם, לכל הדתות היה חופש מוחלט, כל צורות העינוי לא היו חוקיות, גניבה וונדליזם היו אסורים לחלוטין. לפי האגדה, אישה שהחזיקה שק מטבעות זהב יכלה לטייל בבטחה מקצה אחד של האימפריה לשני. גם בכתביהם של חוקרי ארצות מאירופה (והמפורסם שבהם - מרקו פולו) נרשמת התפעלות מהיעילות והסדר ששרר באימפריה.
האימפריה נוהלה על ידי פרלמנט לא דמוקרטי, שנקרא קורילטאי, שבו נאספו מנהיגי השבטים ונפגשו עם החאן כדי לדון על מדיניות הפנים והחוץ.
בכל רחבי האימפריה פותחו דרכי מסחר ומערכות דואר מתוחכמות (שנקראו ''יאם''). סוחרים ושליחים לרוב מסין, מהמזרח התיכון ומאירופה השתמשו במערכת זו. ג'ינגיס חאן יצר גם שפה כתובה, כדי לאפשר לתושבים ללמוד קרוא וכתוב, ופטר מורים, עורכי דין ואמנים מתשלום מסים, למרות שהמיסים נשארו כבדים על כל שאר הנתינים
)
_new_ הוספת תגובה



למה מתייחסים לדמוקרטיה כאל שיטת שלטון מקודשת?
ע.צופיה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 7:39)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה עם הדוגמא שהבאת,ויש עוד דוגמאות, שהן חד-פעמיות.כאשר המנהיג הדגול מת השיטה מתפוגגת.
בשיטה הדמוקרטית הפוליטיקאי נכנס למשבצת מסוימת , נניח שר, ופועל לפי כללים קבועים וידועים מראש. יש אפילו שמקפידים יותר ומגבילים את מספר הפעמים שהפוליטיקאי יכול ל''מלא את המשבצת'' בכדי להגן על השיטה.
_new_ הוספת תגובה



האמת? על זה לא חשבתי
עמיש (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 8:58)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם בהזיות המופכרות ביותר לא העליתי בדעתי שניתן להביא את האגדות על ג'ינגיס חאן והיסאק (ולא יאסה כמובן)כדוגמה לשלטון ראוי.
תודה ליענקלה על החידוש הנאה, אני מקווה לשמוע ממנו גם דוגמאות על שלטונו המופתי של קדאפי ועל החוקה הדמוקרטית הנפלאה של קים איל סונג.
והדמוקרטיה כמובן איננה מקודשת, הדבר המקודש בעיני טיפוסים מסויימים הם חוקים שנמסרו על איזה ג'אבל ושבהם צריך להרוג את כל מי שלא חותך לעצמו את זרבובית הפרמשתק.
_new_ הוספת תגובה



נא לא לזלזל.
יענקלה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 22:08)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוקה המונגולית הצטיינה בכך שאפשרה לכל נתין של האימפריה הגדולה שהקים ג'ינגיס חאן אפילו נתין של עיר שזה עתה נכבשה לקרוא לדין אפילו את ג'ינגיס חאן עצמו מעמד גבוה לא הקנה חסינות כל אזרח פשוט עכול היה לקרוא לדין אפילו שופט !.
כמובן שזה היה בזמנו חידוש עצום .
כמובן שבעונש על הפרת חוק פלילית היה בדרך כלל גזר דין מוות אבל העדויות הן שבתקופתו לא היה קיימים כמעט אירועים פליליים ברחבי האימפריה הענקית הזו.

ולגבי השם : יאסה יאסאג יאסאק או ZASAK הכל תקין כמובן.
ועוד:
Law of the Period of the Great Mongol State[ii]

http://www.nyulawglobal.org/Globalex/Mongolia.htm#_L...
_new_ הוספת תגובה



אני כלל לא מזלזל
עמיש (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 22:23)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל לדעתי הביוגרפיה החדשה של ג'ינגיס שתורגמה לעברית היא נסיון נואל למדי להציג את רוצח ההמונים הזה כדמות נאורה ומתקדמת.
זה גם הבון טון של ההיסטוריונים החדשים במונגוליה.
יש לג'ינגיס חאן השגים רבים, לא חייבים להביא אותו דווק אכדוגמה לנאורות ודמוקרטיה.
ואגב, כל הכובשים הגדולים שנהגו בסובלנות הצליחו להקים אימפריות גדולות ויציבות בעוד שהפנאטים נכשלו.
_new_ הוספת תגובה



אני כלל לא מזלזל
יענקלה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 22:53)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה , היסטוריה שופטת לפעמים לפי הפוליטיקאלי קורקט של היום.
יחסי הציבור של המונגולים ממש לא טובים במערב ובייחוד בעולם הערבי.
אבל אני משתדל בכל כוחי לבחון אותו לפי השפעתו לאור התקופה דאז וההשפעה בימינו..
לדעתי אם לא היה ג'ינגיס חאן העולם כיום היה מוסלמי.
הוא עצר את האימפריה הערבית במיוחד את החלק המזרחי שלה שהיה בזמנו מרכז תרבות וטכנולוגיה עולמי שמרכזו היה בבגדאד - בשיא התפשטותה.
המכה שחטפה האימפריה הזו השאירה את הערבים בעליבותם עד ימינו.

וכמובן, בתקופה שבה את החוק היה קובע (וגם מוציא לפועל ) ''הביריון השכונתי''
באו המונגולים והפכו את העולם למבוסס חוק מסודר ומאורגן ביותר .
_new_ הוספת תגובה



אני כלל לא מזלזל
יענקלה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 23:02)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועוד כמה דברי סניגוריה .
מאחר והמונגולים היו עם קטן נזקקו לשיטות מלחמה פסיכולוגיות.= למשל גייס שנקרא גייס חמישי שנכנס לאיזור המיועד לכיבוש שנה שנתיים לפני הכיבוש עצמו , חולל מעשי טירור, שוד, הורדת מורל , דיסאינפורמציה, הפגנות חוסר שקט חברתי וכו, או שיטה שבה כל חייל היה בעל 5-6 סוסים שעליהם נשא הספקה ונשק ולכן תבאו נראה פי שישה יותר גדול, או שימוש בדגלים לצורך תחמרון הצבא, נסיגות, ''כאילו נסיגות'', מלכודות פתאים ומארבים מתוכננים
המוניטין של רוצח ההמונים מנע בפועל רצח המונים.
למרבה האבסורד הוא רצח הרבה הרבה פחות מכובשים נאורים כמו האימפריה הבריטית למשל.
נכון שאת העיר שהתנגדה לו נהג לשרוף ולערום פירמידות של גולגלות שנראות למרחוק אבל אחרי שעשה זאת פעם או פעמיים בימי חייו כל הערים האחרות נכנעו לו ללא קרב, מהפחד.
_new_ הוספת תגובה



ברור שאין לשפוט על פי קריטריונים של היום
עמיש (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 23:38)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל באותה מידה מה שהיה יפה לזמנו לא מתאים ליישום מודרני.
נכון שהם היו יחסית עם קטן אבל את רוב המלחמות והכיבושים הם עשו בעזרת צבאות מעמים שצורפו ונכבשו, ממש כמו הרומאים.
האם קראת גם את הספר של פראוודין ''קיסרות המונגולים''?
_new_ הוספת תגובה



ברור שאין לשפוט על פי קריטריונים של היום
יענקלה (יום חמישי, 01/12/2011 שעה 7:42)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן אפילו בהוצאת המקור Prawdin, Michael, 1967, The Mongol Empire, MacMillan, Free Press, 582 p.

יש גם סדרת כתבות \\ ממצאים מעניינים כתוצאה ממחקר ארכיאולוגי וכתבים שנותרו. של נשיומאל גיאוגראפיק . מעניין מאוד של מיכאל אדוורדס:
Edwards, Mike, 1996; Genghis Khan, National Geographic, v. 190, no. 6, December 1996, p. 2-37.
Edwards, Mike, 1997; The Great Khans, National Geographic, v. 191, no. 2, February 1997, p. 2-35. This and the above are generally good articles marred by a couple of inclusions of revisionist junk scholarship. For example, Genghis didn't massacre cities because a modern historian ''doesn't think he'd waste the time'', etc.
מכאן למדתי כי ג'ינגיס לא רצח את תושבי הערים שכבש כי ראה בהם אזרחים נאמנים עתידיים ולא רצה בשנאתם.

Cowley, Robert, ed., 1999, What If?, Putnam, 395 p. Cecelia Holland's essay, The Death That Saved Europe, is on pages 93-106. An otherwise excellent essay is marred by two inexplicable errors. She says that after the Caliph was killed by the Mongols in 1258, the caliphate was never restored (not true - it endured until 1920), and places the battle of Ayn Jalut in 1284, 25 years late.

ישנם עוד אמיתות שלא מוכרות וכדאי לקרוא.
Rachewiltz, Igor de. 1971. Papal envoys to the great khans, Stanford, Calif., Stanford University Press, 230 p.
Howorth, Henry Hoyle, Sir, 1876. History of the Mongols, from the 9th to the 19th century. 4 vols. London, Longmans, Green, and Co.
Rubruquis, William de, The journey of William of Rubruck to the eastern parts of the world, 1253-55, as narrated by himself, with two accounts of the earlier journey of John of Pian de Carpine. Nendeln, Liechtenstein, Kraus Reprint, 1967. 304 p.
_new_ הוספת תגובה



שמרתי את הרשימה
עמיש (יום חמישי, 01/12/2011 שעה 10:01)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עכשיו אני עסוק קצת בענייני חקר המקרא, אולי עוד אתפנה גם לזה.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
דוד סיון (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 6:19)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. לפני מספר ימים כתבת מאמר בו הגדרת מהי דמוקרטיה.
ב. גם לפי ההגדרה הזאת החוקים ברשימה שהצגתי הם אנטי דמוקרטיים.
ג. אבל בכל זאת עולה השאלה: במה ההגדרה בה השתמשתי שונה מההגדרה בה בחרת אתה?
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
ע.צופיה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 7:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בדיוק כפי שרמז לך עמיש ואני פרטתי. אתה כתבת תרגום מילולי של מילה לועזית. זו אינה הגדרה.אתה גם מרמז ( אם הבנתי נכון) שהקטע שציטטת הוא חלק בלבד מהכתוב בנושא במילון.
ב. זו קביעתך האישית, אני הביע את דעתי על כך בהזדמנות אחרת.
ג. ראה א'.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
דוד סיון (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 7:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ענית על שאלתי: במה ההגדרה בה השתמשתי שונה מההגדרה בה השתמשת אתה?

כל השאר הן קביעותיך האישיות מאד שחלקן הגדול גם אינו נכון, במקרה הטוב.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
ע.צופיה (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 9:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כותב שהדמוקרטיה בימינו כוללת את עקרון הכרעת הרוב, בעוד שאני כותב כי דמוקרטיה היא שלטון הרוב.
סמנתית, ולא רק סמנתית ניתן להגיד שאין הבדל בין שני ההגדרות. אך מעשית יש הבדל גדול. ההכרה שהדמוקרטיה היא שלטון הרוב שונה מהמשמעות של ''עקרון שלטון הרוב''.עקרון אפשר לקבל אך לא לבצע ברמה המעשית. הכרה היא בגדר קבלה.
פה ההבדל בין גישותינו. אתה מקבל את המשטר הדמוקרטי אך לא את כל החלטותיו. רק את אלא שתואמות את השקפת עולמך. אני, למרות שאיני מסכים עם חלק ממעשיו של המימשל הנוכחי, אני מקבל את החלטותיו ''בהרכנת ראש''. אין פירושו של דבר הימנעות ממתיחת ביקורת. הביקורת צריכה להיות עניינית ולגופו של עניין ולא לגופו של צד פוליטי זה או אחר בצורה גורפת כאילו שהחוכמה ניתנה במרוכז לצד זה או אחר.
נ.ב. האמירה של עמיש וההתייחסות הקודמת שלי היו למשפט שבהדגשה.
_new_ הוספת תגובה



סתם סלפנות
עמיש (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 9:19)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כאן שום שאלה של קבלת החלטות ''הממשל'' אלא שאלה של חקיקה הפוגעת בכללי המשחק של הדמוקרטיה.
דמוקרטיה אינה רק ''שלטון הרוב'' מה גם ש''שלטון הרוב'' נקבע במנגנונים שונים ומשונים שלעתים רבות אין כל קשר בינם לבין ''רוב''. (כגון שיטות בחירה לנשיאות בארה''ב או בחירות לפרלמנט בבריטניה וכיוצא באלו).

ההתמקדות במנגנונים ולא במהויות של הדמוקרטיה היא אחת הדרכים הבטוחות להשמדתה.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
דוד סיון (יום רביעי, 30/11/2011 שעה 10:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהיקף הטעויות שלך ממשיך לטפוח, וזה נאמר בלשון המעטה. להלן עיקרן:

1. ההבדל שאתה מוצא בין ההגדרות הוא לא יותר מסמנתי. גם מעשית יש זהות בין ''דמוקרטיה היא שלטון הרוב'' לבין ''דמוקרטיה כוללת את עיקרון שלטון הרוב''.
2. ההגדרה שלך מורכבת מרשימה של מושגים שאינם שונים מהותית מהרשימה שצירפתי אני ל''עיקרון שלטון הרוב''.
3. הטענה שאני לא מקבל את כל החלטות המשטר הדמוקרטי מצוצה מהאצבע במקרה הטוב.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
גלעד היפתחי (שבת, 03/12/2011 שעה 18:23)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לטעמי אין הבדל בין ש''הדמוקרטיה היא שלטון הרוב'' ''עקרון שלטון הרוב''. המונח הראשון מגדיר (חלקית) מהו דמוקרטיה. המונח השני הוא בודאי פירוט המשמעות של הביטוי הראושן והאופן בו הוא מתיישם בפועל.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
ע.צופיה (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 6:06)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון שני המונחים דומים,אך ההבדל הקטן הוא שעושה את המהות.
בקביעה הבלתי מתפשרת שדמוקרטיה היא שלטון הרוב גלום כל כוחו של המשטר הדמוקרטי.
לעומת זאת באמירה ''בעקרון שלטון הרוב'' יש משום פתח כי אפשר לשמור על העקרון אך ,מעשית, לפעול אחרת.
דוגמה קלסית לכך הם חודשי שלטונו האחרונים של ראש המשלה אהוד ברק, כאשר איבד את הרוב בכנסת ובעקרון את הרוב בעם והמשיך לנהל את המדינה כראש ממשלה עם כנסת לעומתית. הבלגן חגג.
אני אומר לך, כאיש שמאל כל חייו, כי אותו שמאל, כאשר היה בשלטון, ניהל את במדינה באורח הרבה פחות דמוקרטי.
_new_ הוספת תגובה



אין הבדל בין המושגים!
דוד סיון (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 8:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות הרמזים העבים שאינך מפסיק לשגר ב''עיקרון שלטון הרוב'' לא גלום שום פתח לרמאות.

אם בכל זאת תתעקש, הרי אפשר לטעון באותה קנאות ש''דמוקרטיה היא שלטון הרוב'' היא נותנת פתח לפעול אחרת.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
גלעד היפתחי (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 13:31)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכל רעיון חברתי יש עקרונות. אחד מעקרונות הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, כמו שביחד וללא פחיתות מעמד יש את אותו ערך גם לשמירת זכויות האדם והאזרח, חובות הרוב, וזכוית המיעוט לצד חובות המיעוט.

גם אני כאיש מרכז לא מתלהב משלטון השמאל. אבל במידה ואהוד ברק יישם את מצע מפלגתו והדרך עליה הצהיר לפני הבחירות, אז זוהי היתה זכותו וחובתו לנהל את הממשלה לפי אותם עקרונות. אני פשוט לא יודע לאיזה מעשים של ברק אתה מתכוון.
_new_ הוספת תגובה



טענתך תמוהה, במקרה הטוב!
ע.צופיה (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 18:35)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא אמרתי שברק עשה משהו אנטי דמוקרטי. אני הבאתי כדוגמא את חודשי שלטונו האחרונים כראש ממשלה כאשר בכנסת לא היה לו רוב, אך מאחר ונבחר בבחירות אישיות אי אפשר היה לפטר אותו.כך הוא כיהן עם כנסת לעומתית שלא איפשרה לו להעביר החלטות שלא לרצונה.
זו דוגמא להבדל בין ההגדרה שהדמוקרטיה היא שלטון הרוב.נקודה. לבין ההגדרה ש''בעיקרון.....''. המילה בעיקרון משמעותה שיש צד עקרוני וצד מעשי אחרת לא היו משתמשים (מי שמשתמש) במילה ''עקרון''.
אתה יכול להתקל יומיום באנשים שיגידו לך ''עקרונית.........'' כאשר כוונתם שבתאוריה אתה צודק אך בפועל זה קורה אחרת.
_new_ הוספת תגובה



כשמתחילים בהגדרות עוברים עד מהרה
עמיש (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 18:52)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם לשטויות.
אם דמוקרטיה היא שלטון הרוב הרי שצריך גם להגדיר איזה רוב, דהיינו רוב של מה.
של העם
של המצביעים
של בעלי זכות הבחירה
של בית הנבחרים
של בעלי אותה דעה בבית הנבחרים
של קואליציה בבית הנבחרים
רוב של מי?

ההגדרה של דמוקרטיה כשלטון הרוב אינה מחזיקה מים.
_new_ הוספת תגובה



כשמתחילים בהגדרות עוברים עד מהרה
ע.צופיה (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 19:29)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי היא לא מחזיקה מים אבל היא בהחלט מחזיקה שמן זית.
ואם בשטויות עסקינן הרי מדור השטויות נדד מהפורום הזה לאיזה שהוא בלוג נידח בתפוז.
_new_ הוספת תגובה



בקיצור אין לך תשובה לשאלה
עמיש (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 20:15)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה רוב.
לא שזה מפתיע אותי אבל יתכן ובכל זאת זה יעניין מישהו.
_new_ הוספת תגובה



בקיצור אין לך תשובה לשאלה
ע.צופיה (יום ראשון, 04/12/2011 שעה 23:17)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם לא היתה לי כוונה לענות על השאלה.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה !
דוד סיון (יום שני, 05/12/2011 שעה 6:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ההגדרה המקובלת של דמוקרטיה מורכבת מרשימה של עקרונות. כמו שטענתי במאמר מי שעושה מעשה שמשמעותו היא ויתור על אחד העקרונות; מי שמעשית מוותר על עיקרון אחד או יותר, עושה מעשה אנטי דמוקרטי. לכן השימוש במושג עיקרון לא מהווה כל בעיה.

אתה יכול כל יום להיתקל באנשים שטוענים שהם בעד דמוקרטיה. אבל ברור ממעשיהם שהם מוותרים על אחד או יותר מהעקרונות - הם עושים מעשה אנטי דמוקרטי.

מי שלא מתייחס אל עיקרון כדבר מקודש גם לא יתייחס להגדרתך כדבר מקודש. למעשה זה קורה אצלנו ובעולם כל יום.

ב. מה שהכי חשוב כאן זה להדגיש שלפי ההגדרה שלך מהי דמוקרטיה הטענה 'דמוקרטיה היא שלטון הרוב, נקודה', איננה נכונה. יותר נכון היא סותרת את הגדרתך. הרי כתבת כי ''שלטון הרוב פירושו שמיעת דעת המיעוט, התחשבות בדעות המיעוט, בצרכי המיעוט והגנה על המיעוט מפני עושק ודיכוי''.
_new_ הוספת תגובה



יש לך בעיה !
ע.צופיה (יום שני, 05/12/2011 שעה 7:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מנכס לדעותך על מהות הדמוקרטיה את ההגדרה שתואמת לכך.
לטעמי אתה טועה בפירוש של המושג דמוקרטיה ולכן גם הפרשנות שלך ל''גל'' החוקים האחרון אינה נכונה.
אני מכבד את זה שאינך מקבל את עמדתי. גם אני איני מקבל את פרשנותך אך איני נוקט בלשון נחרצת כאילו זו האמת לאמיתה. זו בסך הכול דעתך והבעת אותה במאמר ובהודעות שונות.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
דוד סיון (יום שני, 05/12/2011 שעה 8:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ההגדרה בה השתמשתי היא זו המקובלת ברחבי העולם ובארץ.
ההגדרה מתחילה מכך שדמוקרטיה היא שלטון העם. בהגדרה המורחבת המקובלת היום היא מתארת מהו שלטון העם ואיך כל זה אמור לפעול. אפילו ההגדרה בה השתמשת בנויה בצורה דומה.

ב. הטענות שלי נגד גל החקיקה מתחילות והתחילו מההגדרה המקובלת הזאת. על פי ההגדרה המקובלת גל החקיקה הוא מהלך אנטי דמוקרטי.

ג. מי שטוען אחרת טועה טעות קשה וזה נאמר בלשון המעטה.

ד. אתה בהחלט נוקט לשון נחרצת כולל.
ד.1 זה התחיל בכך שטענת שההגדרה כאילו 'דמוקרטיה היא שלטון הרוב, נקודה', שונה מהשימוש במושג עיקרון. בסופו של דבר הטענה הזאת סותרת את ההגדרה שלך עצמך.
ד.2 טענתך השגויה-החוזרת שבחרתי הגדרה ''שתואמת לך''.

ה. אני מכבד שאינך מקבל את הפרשנות שלי לגל החקיקה. אבל עדין לא הראית:
ה.1 שההגדרה המקובלת עליה מתבסס הניתוח שלי איננה נכונה.
ה.2 שהפרשנות שלי את ההגדרה המקובלת שגויה.
ה.3 שההגדרה שלך שונה מהותית מההגדרה המקובלת.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
ע.צופיה (יום שני, 05/12/2011 שעה 12:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.זו עדיין דעתך בלבד.
ב. זו עדין דעתך בלבד.
ג. זו עדיין דעתך בלבד.
ד-‏1 נאמר כתגובה ולא כאמירה ראשונית.
ד-‏2 זו עדיין דעתך בלבד.
ה-‏1 די אם תקרא את תגובתו של עמיש בכדי להבין את מהות ההגדרה שלך.
ה2-אם תקרא את המאמרים שכתבתי בנושא תבין שהפרשנות שלך שגויה. אך המאמרים שכתבתי משקפים את דעתי בלבד.
ה-‏3 זו עדיין דעתך בלבד.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
דוד סיון (יום שני, 05/12/2011 שעה 17:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דעתך שגויה וזה במקרה הטוב.

ההגדרה שהצגתי היא מקובלת באופן רחב ברחבי העולם. בהודעה קודמת הצגתי מספר דוגמאות לכך העובדה שאתה טוען אחרת נובעת שאינך מכיר בעובדות שנתמכות על ידי נתונים. עמדתי נובעת מניתוח המציאות על סמך ההגדרה.

לכן הטענה שכאילו בחרתי את ההגדרה שתתאים לעמדתי היא מופרכת.

לכן א', ב', ו-ג' בהודעתך שגויות - מורפכות.

עמיש התייחס להגדרה המילונית שאיתה התחלתי אבל אני ניתחתי לפי ההגדרה היותר רחבה שהצגתי בגוף המאמר. לכן מה שעמיש כתב לא מתייחס להגדרה בה השתמשתי. מי שטוען אחרת טועה בגדול.

המאמרים שלך לא מראים מדוע הפרשנות שלי שגויה. הרושם שאתה מנסה ליצור באמצעות הכתוב בשאר הסעייפים הוא לא נכון.

יש לפחות עוד משתתף בפורום, יובל רבינוביץ, שדעתו קרובה מאד לשלי ביחס לגל החקיקה הנזכר.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
ע.צופיה (יום שני, 05/12/2011 שעה 18:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בהתחלה זה היה ''יש לך טעות'', אחר כך זה היה ''יש לך טעות קשה'' ועכשיו זה ''דעתך שגויה וזה במקרה הטוב''. כלומר, דעתי,בנושא זה, בדרך הסלולה לאבדון.
אין בעיה, כל חיי אני רגיל לכך.
ב.עדין כל מה שכתבת הוא בגדר דעתך בלבד. הציטוטים שאתה מביא בהחלט תומכים בדעתך, אך האם סרקת את כל הציטוטים בעולם?
לאחר ההודעות הנוספות של ד''ר רבינוביץ איני בטוח בכך. בכל אופן גם בנושא הזה, זו דעתך בלבד.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
דוד סיון (יום שני, 05/12/2011 שעה 19:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר טענת בפעם הראשונה שאני בוחר את ההגדרה שמתאימה להשקפת עולמי זאת היתה טעות. כאשר בחרת לחזור על הטעות, למרות שלא הראית כל אסמכתא, זו כבר טעות קשה ובהמשך ''... במקרה הטוב''. כלומר, בחזרה על טעותך סללת את דעתך למקום שגוי במקרה .

אותו הדבר אתה עושה לגבי טענתי שההגדרה שהשתמשתי בה היא מקובלת באופן רחב - על ידי רבים בעולם. גם טרחתי והצגתי מספר ציטוטים שמהם עולה שזה נכון; שמאות מיליונים חיים במערכות שמוגדרות בדומה להגדרה בה השתמשתי. בנתיים לא הראית שזה לא כך ולו ברמז. הציטוטים שאינך מביא בהחלט לא תומכים בדעתך זו. אבל אתה ממשיך לחזור טענתך זו, שהיא שגויה במקרה הטוב.

גם ההודעה הראשונה של יובל רבינוביץ בפתיל הזה מראה שהוא משתמש בהגדרה דומה מאד לזו בה השתמשתי.

אין לי בעיה שאינך מקבל את הפרשנות שלי לגל החקיקה. יש לי בעיה עם העובדה שאתה למעשה טוען שאני רמאי: בוחר הגדרה שמתאימה לי, ומנתח את החוקים לא בהתאם להגדרה.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
ע.צופיה (יום שני, 05/12/2011 שעה 19:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם, כדבריך, אתה רמאי. הרי גם אני רמאי כי אני כמוך,אך גם להבדיל ממך, מאמץ פרשנות למונח דמוקרטיה הקרוב לדעתי ומנסה לשכנע אחרים, אך כותב כל הזמן שזו דעתי ותו לו. אתה יכול לקבל אותה, אתה יכול לדחות אותה, אך איני מנסה לקבוע כי זו התורה ואין בילתה.
איני עורך עמך קרב של אסמכתאות וקישורים.המאמר האחרון שלי בנושא ''גל'' החוקים לא הכיל כל קישור הוא כולו היה דעה אישית. גם בתגובות על המאמר שלך שאני הגבתי היו על טהרת השקפת עולמי.זכותי להגן עליה במלוא המרץ מבלי להזדקק לקישורים ול''מאורות'' ומבלי להשתכנע משפע הקישורים שאתה מביא.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
דוד סיון (יום רביעי, 07/12/2011 שעה 8:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדברים שכתבת משמעותם שאני רמאי.
זכותך לכתוב את דעתך לפי כל קריטריון סביר.
הקריטריון שלך הוא לא סביר כי אתה למעשה טוען שמישהו רמאי כאשר אין לך כל אסמכתא שזה כך.

לא נחוץ לטעון באופן ישיר או עקיף, שמישהו רמאי כדי להגן על עמדתך.

הפרשנות שאני נותן למציאות ביחס לדמוקרטיה נובעת מההגדרה המקובלת בעולם באופן רחב.
_new_ הוספת תגובה



יש לך טעות קשה !
ע.צופיה (יום רביעי, 07/12/2011 שעה 13:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מייחס לעצמך את הכינוי ''רמאי'' לפי הפרשנות שאתה נותן להודעות שלי.
זכותך ואיני מתכוון להתווכח על כך או לחזור בי או להתנצל. שוב כפי שכתבתי מספר פעמים בהודעות האחרונות: זו דעתך בלבד.
_new_ הוספת תגובה



זו המשמעות של דבריך גם בלי להשתמש בכינוי !
דוד סיון (יום רביעי, 07/12/2011 שעה 17:19)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי