  
  
  
|
 |
|
||
  כשלון? אולי |
|||
|
|||
א. בעניין הוצאות המספרים של הבחירות ראוי להוסיף מידע. אכן אובמה קיבל פחות קולות - נכון להיום רק כ-5 מיליון פחות מהפעם הקודמת. אבל רוב רובם של אותם 5 מיליונים לא הצביעו לטובת האלטרנטיבה - מיט רומני. כ-2 מיליון הצביעו הפעם למועמדים עצמאיים. סך הקולות השנה היה נמוך בכ-6 מיליון ממספרם לפני ארבע שנים. אם לוקחים בחשבון תוספת של מס' מיליונים לבעלי זכות הבחירה (בגלל גידול האוכלוסיה) הרי שהתוצאות השבוע מעידות קודם כל המנעות מהצבעה של יותר מ-6 מיליון ממנה נפגעו שני הצדדים, אבל בעיקר אובמה.. ב. קראת מה אמר תום פרידמן לאהרון ברנע? אם הבנתי נכון את הכתוב הרי שאובמה ישתדל בשנים הבאות להמנע מיוזמות בעניין ישראל. ג. על הטענות שלך בקשר להשפעת אובמה על הפלשתינאים כתבת כבר בעבר. האם תוכל להרחיב בקשר לטענה שלך שהאירופאים הושפעו מיחסו של אובמה לישראל? ד. בקשר לארדואן נדמה לי שצריך לקחת בחשבון את התפתחות מעמדו של ארדואן בטורקיה ובמזרח התיכון בעיני עצמו. לקח לו זמן לבסס את שלטונו בפנים טורקיה והוא הושפע מהתפתחויות הדרגתיות במאזן הכוחות בעולם המוסלמי בכלל, במזרח התיכון ובארץ ישראל בפרט. לדעתי אם לוקחים כל אלה בחשבון חלקה של השפעת אובמה שולי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
בעניין ההצבעה באמריקה וההימנעות מהליכה לקלפי, אפשר לומר שאובמה הלהיב פחות את אנשיו ורומני השאיר בבית הרבה שמרנים, מהסוג של האוונגליסטים. המפלגה הרפובליקנים לא הצליחה להתארגן נכון ולבחור מועמד שייצג אותה ואת תומכי המפלגה בצורה ברורה. בפעמיים האחרונות הם בחרו במקיין ורומני, שני אנשים ראויים, אבל חסרי בסיס בימין השמרני, שהוא קהל התומכים העיקרי של המפלגה. המספרים שלא באו לבחור ביחס להיקף הבוחרים בבחירות הקודמות מייצגים אנשים שהתאכזמו משני המועמדים, כל אחד מהאיש של המפלגה שלו. הבעיה של רומני היתה להביא קהל חדש, אדיש יותר, לקלפי, ושם הוא נכשל, כי הוא היה אפור מדי, והוא נרתע מלתקוף את אובמה בשני העימותים האחרונים שלו עם אובמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
ב.מנקודת ראותי תום פרידמן וגדעון ספירו הם באותה רמה של אמינות. שניהם משרתים אינטרס והשקפת עולם ולא עובדות. ג.ניתן לחוש זאת בעמדות של ממשלות כמו שבדיה, דנמרק, אירלנד ואחרות. מי שישוה את ההתבטאויות בתקופת אובמה לעומת תקופת בוש ימצא את ההבדלים. אני מעיז אפילו לומר שנשיא צרפת לשעבר, סרקוזי, לא היה מתבטא באופן שהתבטא על נתניהו בתקופת בוש. ד.ארדואן ראש ממשלה משנת 2002. אובמה נבחר כנשיא בשנת 2008. ה''מרמרה'' הייתה לפני כשנתיים. זה לדעתי עונה על שאלתך. לא טענתי שאובמה השפיע על ארדואן. טענתי שארדואן ''לא סופר'' את אובמה כגורם רציני באזור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
אני מצטער אינך מבהיר את הדרוש הבהרה. ב. טענת שפרידמן מקורב לאובמה וכעת נראה שאתה טוען שכאילו אין לזה משמעות ביכולתו של פרידמן להעריך מה יעשה אובמה בעתיד. יצאתי מבולבל. ג. מציאת הבדלים איננה בהכרח מציאת קשר סיבתי. -- היום קראתי על מערכת שמעבירה מידע על הנעשה בשטחים לארצות העולם ושיש לכך השפעה על התייחסותם לישראל. לא בטוח שיש לזה קשר לנשיא אמריקאי כלשהו. ד. למעשה לא ענית על שאלתי ולא התייחסת לטענתי ביחס לארדואן - שהעיקר בפעולותיו ביחס לישראל הוא תוצאה של התפתחות הדרגתית פנימית ואזורית. ''לא סופר'' הוא ביטוי שמתייחס להשפעה... או לאי השפעה. לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
ב.הטענה הנשמעת בתקשורת היא שתום פרידמן בפרט וה''ניו-יוק טימס'' בכלל הם ''שופריו'' של הנשיא אובמה. כאילו היו דובריו.האם אתה מקבל את דובר הממשלה כמעריך אוביקטיבי של מעשיה? ג.אני, מתוך התרשמות הנובעת ממעקב אחר הארועים, חש הבדל בגישה למדינת ישראל, מעשיה ומנהיגיה בתקופת כהונת הנשיא הנוכחי לעומת הנשיא הקודם. לא מצאתי קשר ישיר אך מצאתי קשר מצטבר של נסיבות. ד.ארדואן בתורכיה הוא סוג של ''אובמה מקומי''. סוף סוף ראש ממשלה איסלמיסטי במדינה שהחילוניות היא הדבר החשוב ביותר בחוקתה.גם בחירתו לוותה בציפיות גדולות ממנו וגרמה לו לשאוף להשפעה אזורית. דבר שקודמיו נמנעו ממנו.לי אין ספק שבעיתוי התרת הפלגת ''המרמרה'' נלקחה בחשבון גם מערכת היחסים המשולשת ארה''ב- ישראל-תורכיה. ''לא סופר''? מי שאין לו מספיק אצבעות לשם כך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
ב. הצגת זאת כאילו זאת טענה שלך ולכן השאלות שלי בעניין פרידמן הופנו אליך. כמעט אף אחד לא אובייקטיבי בסיפור הזה ולכן צריך לקחת בחשבון את מה שכל הנוגעים בדבר אומרים. בהקשר הזה נדמה לי שגם דובר ממשלה או ממשל מספק מידע. במקרה שלנו מדובר בדברים שהגיעו אלינו דרך עיתונאי ישראלי וגם לזה יש השפעה על ערך המידע. ד. בעיקרון את מקבל את דבריך (אולי חוץ מהמשפט הראשון) כתיאור חלק חשוב במציאות. אני רק חולק עליך במשקל שאתה נותן לגורמים השונים. לגופו של עניין לי נדמה שההתקררות ביחסי טורקיה-ארצות הברית החלה להתפתח מאז עליית ארדואן, עוד בזמן הממשל של בוש. לכן חלק מהתוצאות והמעשים, כולל המרמרה, היו המשך של ההתפתחות הזאת ומנותקות במידה רבה ממי הוא הנשיא בארה''ב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלון? אולי |
|||
|
|||
ד. לדעתי אתה טועה בנקודה זו. אין התקררות ביחסים בין תורכיה בעידן ארדואן לבין ארה''ב. הרי בתקופת ארדואן הוקם על ידי האמריקאים ובתפעול האמריקאים מתקן מכ''ם חדש גדול במזרח תורכיה החולש על איראן וסביבותיה. ההתקררות היא בין תורכיה לבין האיחוד האירופאי שבעקבות עלית ארדואן לשלטון הוא דחה את קבלת תורכיה לאיחוד לתקופה רחוקה בעתיד. במאמר קודם שכתבתי טענתי שעל רקע דחייה זו החל ארדואן ''להסתכל'' מזרחה. ביקר באיראן, ביקר וכרת ברית עם ידיד חדש בשם באשיר אסאד ואירח רבות את מנהיגי הפלשתינאים והחמאס. אין לי ספק ששיגור ''המרמרה'' לא היה על דעת האמריקאים, אולי אפילו התרסה נגדם.זה , במקרה או לא במקרה, קרה בזמן כהונתו של אובמה ולא של בוש. אני טועה שזה לא במקרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם התכוונת ''אני טוען שזה לא במקרה''? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם התכוונת ''אני טוען שזה לא במקרה''? |
|||
|
|||
כן. תודה על התיקון. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי