  
  
  
|
 |
|
||
  למען האמת הרחבת לתאר גם עניינים שאינם רלוונטיים לפתרון המדיני |
|||
|
|||
האפשרי ולכן החטאת את העיקר. עניינים כמו ''חיזוק האחדות הפנימית'', ''פיתוח כלים צבאיים הגנתיים טכנולוגיים לאיומים הצבאיים'', ''סדיקת הסגר והכלוב בו נמצאת ישראל ביבשה באוויר ובים'', ''יצירת מערכת הסברה אפקטיבית לצדקת ישראל'' וכו' נכונה גם היום ובכל מצב ויאנה טובה רק לפתרון שאתה מציע. גם ההגדרות המשפטיות של הכיבוש ביו''ש ברורות, ויש לישראל מעמד מיוחד בהן וגם הצדקות. אבל מאחר והמלחמה של האסלאם בנו אינה מלחמה של אלה הרוצים להכיר בקיומנו ולעשות איתנו שלום, הרי שלא נכון לדבר על פתרון בהסכמה. מכאן שיראל צריכה לפגוע קשות בארגוני הטרור הפלסטיניים ולכפות פתרון עתידי חד-צדדי שיהיה נוח לה. השאלה היא עוד כמה מלחמות וכמה דמים נצטרף לשפוף אחד לשני, כדי שרובנו נבין זאת. אני הייתי שמח אם הפלסטינים היו מקבלים את קיומה של ישראל כעובדה בגבולות 67'. אבל הם לא. מעבר לנסיגה לגבולות 67' הם עומדים על זכותם לממש את ''זכות השיבה''. ''זכות השיבה'' מוגדרת ב''תוכנית השלבים להשמדת הישות הציונית, 1974'' כאמצעי חיוני להשמדת ישראל ע''י הפיכת הערבים לרוב דמוקרטי בישראל, שישתלט על המדינה, אם או בלי הפעלת טרור, ויבטל את המדינה היהודית. היהודים כמובן יהיו לגורלם, כגורל הנוצרים במרחב האסלאמי במאה השנים האחרונות ובעיקר בתקופה האחרונה (כמו שרואים בעיראק, איראן, סוריה, סומאליה, סודאן ואפילו ניגריה). הייתי גם שמח אם ישראל היתה יכולה לספח את יו''ש ולהגדיר את כל היהודים ביו''ש אזרחי ישראל ואת הערבים כתושבי ישראל ואזרחי המדינה הפלסטינית בירדן (והיא תהיה פלסטינית בשנים הקרובות). אבל הדבר הזה דורש את הסכמת הערבים שכמובן לא תתממש. לכן הפתרון הסביר הטוב ביותר והזול ביותר שימנע את השמך המלחמות של אלה בתוך אלה, היא כיבוש מחדש של יו''ש, במידה והפלסטינים יחדשו את המלחמה ממנה. כפי שציינתי בהודעתי הקודמת, צה''ל יכול לפעול מנגד נגד אזורי A + B ולהניח לערבים לברוח בהמוניהם לעבר הירדן. ככל שיברחו יותר כך ייטב. ישראל תוכל לספח את יו''ש ולהעביר את קו הגבול בין שתי המדינות בנהר הירדן. ככל שדאע''ש יזלוג ללבנון ולירדן, יחליש / יפיל את משטרו הסעודי של עבדאללה כך המהלך הזה ייתפס כלגיטימי יותר ע''י המערב. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למען האמת הרחבת לתאר גם עניינים שאינם רלוונטיים לפתרון המדיני |
|||
|
|||
אתה צודק. מה שניסיתי לתאר מדבר גם על שלום פנימי בינינו שהוא תנאי לכל דבר. אבל גם הוספתי את דעתי לגבי הדברים החשובים בעיני שמדינת ישראל צריכה להגדיר אותם כיעדים ברי השגה על מנת שניתן יהיה לקיים שלום עם שכנינו מעמדה של כוח. הלוואי שהמדינה היתה מבינה את זה ומשקיעה משאבים בתחומים שכתבתי. כי חוזקה של המדינה ייתן לה את היכולת לא לאבד את עצמה לדעת בהסכם שלום. עד היום ההתנהלות של המדינה היא של ויתור מרצון על אינטרסים תמורת מילים נבובות. צריך להפוך את המגמה הזאת ולהבין בראש ובראשונה מה הם האינטרסים של מדינת ישראל על מנת להחזיק בהם אל מול כל אויב. אני לא תמים. מה שכתבתי כפתרון אפשרי ואני מאמין שהוא אפשרי נכון רק אם אכן בצד השני יש רצון אמיתי לשלום מה שלא נראה כך היום. ולכן גם הסכם שלום צריך להיות ברוח זו . הסכם שאינו נוטל מישראל את האינטרסים החיוניים לה, מאפשר לה במקרה שההסכם לא מקויים על ידי הצד השני להחזיר את המצב לקדמותו ללא הפסד כל שהוא ואולי אפילו עם רווח ניכר והפסד לאויב. יתכן שהצדק איתך בכך שהמציאות תשתנה מאליה וכולם יברחו, יעלמו, ואולי זה יקרה עם כל התמורות במזרח התיכון. אך אני מאמין שזה לא יקרה. אם לא יהיה פתרון שיכלול גם את ערביי ישראל הרי שלא עשינו דבר בכך שנספח את יש''ע כולה. הדבר רק יביא להרס מדינת ישראל אם זה יהיה כפתרון חד צדדי. סיפוח טוב רק כאשר פתרת את בעיית האזרחות שאם לא כן אתה מחוייב לערבים בכל הזכויות הדמוקרטיות שאם לא כן תחשב מדינת אפרטהייד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי