  
  
  
|
 |
|
||
  האידיאולוגיה כ''מפעל'' ליצור דעות קדומות |
|||
|
|||
נביא האמפיריזם, רוג'ר בייקון, כתב בספרו ''נובום אורגנון'' (''המדע החדש'') שהופיע בשנת 1600 כי אויב הידיעה הן הדעות הקדומות. סילוק הדעות הקדומות יקנה לאדם ידע אמיתי, לדעתו, בכל תחום. הבולשביזם למד היטב את ביקון ובמסעו להשתלט על נפש האדם יצר מצבור של דעות קדומות והקנה להם את השם המפתה: ''אידיאולוגיה''. בשם האידיאולוגיה ניתן לעשות כל דבר. זאת הוכיחו לנין וסטלין ברוסיה וגם הלניניזם והסטלינים הקטנים שלנו. התוצאה: התשת חוש הביקורת והמחשבה, שהרי יש לנו אידיאולוגיה שהיא ביקורת ומחשבה מלאכותיות. חזרנו לתקופה הטרום בייקונית, דהיינו - לימי הביניים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אכן אורי: חזרנו לתקופה שלפני בייקון, תקופה בה |
|||
|
|||
לא התבוננו במציאות האמפירית (ניסיונית) אלא עיצבו אותה, לעיתים כיד הדימיון הקודח או המניפולטיבי. אבל אורי, אולי חזרנו לתקופות חשוכות יותר מימי הביניים. תקופת ימי הביניים אופיינה גם באימוץ החשיבה הרציונליות של אריסטו ואחרים בעלי מסורות רציונליות. אני חושש, חושש מאד שחזרנו לתקופות גרועות בהרבה. בימי הביניים ניקטלו אנשים במיליונים בעיקר על ידי המגיפה השחורה, בעוד המלחמות נוהלו ברובם על פי קוד אבירי (ראה ריצ'רד לב הארי או צלאח א דין). זאת בעוד במאה ה- 20 חוסלו עשרות מיליונים על ידי פראי אנוש, ברוח של ירידות אנושית וניבלות מניפולטיבית גרועה באופן שלא נוכל להעלות על הדעת. חזרנו, אורי, לתקופת שלטון השמאן ואלי מולך זועמים ופראים התובעים מחסידיהם שטופי האקסטזה דם ועוד דם, קרבן ועוד קרבן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התהדרות בזוהר גנוב |
|||
|
|||
מיכאל, את נסיגת הרוח במאה ה- 20 חזה הסוציולוג הצרפתי אוגוסט קונט בתחילת המאה ה- 19, למרות שהוא האמין בקדמת-הרוח: ''מהבחינה החברתית, יש דמיון בין מוסד הלשון לבין מוסד הקניין. שכן המוסד הראשון ממלא תפקיד בסיסי בחיי הרוח של האנושות הדומה לתפקיד שממלא המוסד השני בחייה החומריים...שתי שיטות צבירה אלה מעוררות סוג דומה של שימוש לרעה, הנובעות אצל שתיהן מהרצון להינות בלי ליצור. השומרים של הטובין החומריים עלולים להדרדר למצב שבו הם שופטים יחידים של עיסוקם ולהיגרר לעתים קרובות אחר הפיתוי לספק צרכים אגואיסטים (ראה את כל המפלגות בישראל היום ובייחוד הליכוד), כך גם לגבי האוצר הרוחני: אלה שלא הוסיפו לו דבר מתהדרים בזוהרו הגנוב, הפוטר אותם ממתן כל שירות אמיתי''.(''שיטת הפוליטיקה הפוזיטיביסטית''). דברים אחרונים אלה מתאימים גם למאמרך המצויין על ליטרת הבשר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: אכן ניכוס באמצעות הלשון, התהדרות בלא מאמץ |
|||
|
|||
שכן קל יותר להניע את שרירי הלשון מאשר לבנות ולהתוות תוכניות, לפתח מושגים ומערכי מידע; ונעים יותר לשבת במושב האחורי של לימוזינה ולאחוז כוסית ''בלאדי מארי'' מאשר לשבת במעבדה או לאחוז בעכבר המחשב. ראה גם תשובתי לשיפרה: האידאולוגיה היא האופיום של ההמונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסכים! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבולשביזם והיונקים ממנו - ניצחון הלשון (המלעלעת) |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשה''עילית'' היא לעלוע - הערך הוא געגוע |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אידיאולוגיה היא פילוסופיה בגרוש |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשיפרה: אידאולוגיה היא האופיום של ההמונים |
|||
|
|||
קלה להבנה בראש וראשונה ומשטיחה דברים מעט מורכבים, כשם שמוזיקת הסופרמרקט של קליידרמן משטיחה לרובד יחיד את המוזיקה של באך. היא מנפחת בראש וראשונה את הערכתו העצמית של איש ההמון - זה שחש חסר ערך: בעזרת כמה מילים רטוריות הוא יכול עתה לנקוט בנזיפות ולאפס מפעלים אמיתיים של ערך, וביחוד את אלה שבונים אותם, וליצור השווייה בינו ובינם - ובפרט הטיפוס על גבם ואחר - הדריכה על ראשם. היא נותנת לאיש ההמון תחושת שותפות מדומה בעיצוב ההיסטוריה. זהו ניפוח חסר כיסוי אגב, אך כזה המאדיר את כוחם של אנשים בשדרה השלטת, ובפרט, נותן להם את הלגיטימיציה הזולה-במחירה לבזוז ולדכא באופן חסר תקדים בהיסטוריה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי