  
  
  
|
 |
|
||
  רפי, חזרה למו''מ ''לאותה נקודה בה הוא ניפסק'' |
|||
|
|||
זה חתימה מראש על כישלון. זה לא השערה או תיקווה או חלום כפי שאולי ניתן היה לאמר על אוסלו. זו וודאות. מה שהצד שלך עושה אינו ''נסיון להבין מה הצד השני רוצה, או מה הן ציפיותיו'' של מנת לתכנן בהתאם את האסטרטגיה. מה שהצד שלך עושה הוא להימנע מראש מלהציע מה שלדעתו אינו מקובל על הצד השני. ''האסטרטגיה'' הזאת מנעה מכל ממשלות ישראל עד עלות בגין לשילטון להשתמש במילה ''שלום'' כי היה קונצנזוס שהערבים בשום פנים לא יסכימו לשלום. אילמלא המהפך ב 1977 לא היה עד היום שלום עם מצרים, כי פרס היה ''סוגר'' על איזה חזון תעתועים בנוסח אוסלו. גם היום, אין לאף אחד (ובמיוחד לא ל''חכמים'' מהגדה השמאלית) מושג למה הערבים יסכימו ומה הם יהיו מוכנים לקבל. הערבים הוכיחו יותר מפעם שהם הרבה יותר פרקטיים מישראל. כאשר הם ישתכנעו שבנושא כזה או אחר ישראל לא תוותר מה שלא יהיה, גם אתה תופתע ממה שהם יהיו מוכנים ''לבלוע''. הצרה היא שהיום הם בטוחים, ובמידה רבה של צדק, שאין דבר שעליו ישראל לא תוותר בסופו של דבר, ''הכל פתוח למשא ומתן'' (שמעת פשם הצהרה כזאת ממי משהוא בעמדה קובעת אצל הערבים? כשסאדאת הצהיר שהוא לא מוכן לוותר על אינץ' אחד בתמורה לשלום, כל מחנה השלום מחא לו כפיים!). כל עוד זה כך אין להם שום סיבה להפסיק את הלוחמה ולהתחיל במשא ומתן רציני (''רציני'' זו מילת המפתח, אתך הם יהיו מוכנים לנהל משא ומתן בכל רגע). שמחתי לקרוא שלגבי מכירת הדירה שלך אתה לא נוהג באותה קלות ראש וחוסר אחריות שאתה מפגין כלפי אדמות ישראל. חבל שלא נהגת באותה גישה לפני התחלת היישום בשטח של הסכמי אוסלו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אתה נוטה להשכיח כי בהסכם אוסלו גם קיבלנו |
|||
|
|||
כמה דברים , שחלקם השתנה עם קריסתו. הפלשתינאים הכירו במדינת שרל, ובזכותה לריבונות בגבולות 67 הייתה תקופה בה היה שיתוף פעולה בטחוני, וישראלים ששוטטו בערי הגדה בבטחון . ליריחו לקזינו היו כבר קוי אוטבוס מוסדרים של ישראלים. החלה להיווצר מציאות אחרת. כמובן שזה לא הספיק, כאשר שטפו נחשולי דם את האזור, אבל לכם נוח לזכור רק את הפיגועים, ולא את הפרותיה של ישראל את ההסכם. אבל כמו ושכתבת, אאנחנו נחזור למשא ומתן, ואני מקווה שהפעם הוא יעלה יפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני רוצה להתבטא בגסות, אבל מה שישראל קיבלה |
|||
|
|||
באוסלו מתחיל בז' וניגמר בע'. דחלאן הגדיר את זה באופן חד משמעי כאשר היסתיימו ''שיחות'' טאבה: חרטא ברטא. משמעות ה''הכרה'' שלהם במדינת ישראל אינה שונה מההישג הגדול לדברי ביילין של ''הוצאת אש''ף מרשימת אירגוני הטרור''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משמעות ההכרה הוא ההפנמה של הזרם המרכזי הפלשתינאי |
|||
|
|||
כי הפתרון הוא 2 מדינות לשני עמים. זה תהליך שהחל אצל אצלם ב 88 , והגיע לשיאו ב 93. עבור אלה מאיתנו שהפתרון הזה לא מקובל עליהם, לא משנה בכלל מה הצד השני חושב או רוצה. הנדבכים שהיו צריכים לבוא מעל ההכרה, כמו חינוך למשל, לא יצאו אל הפועל. אבל אתה לא יכול להתעלם מהמגמות שעברו גם על החברה הישראלית, ועל כך שגם בישראל יש מגזרים המחנכים את צעיריהם על ברכי הכיבוש והגירוש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי