  
  
  
|
 |
|
||
  סתירה פנימית? |
|||
|
|||
הניתוח שאתה עושה הוא מאד מעניין. השורה התחתונה אומרת ש''צפומערב'' כנראה לא למד את הלקח ועשוי לחזור על טעות מתקופת מלחמת העולם השניה. אבל, נראה לי שיש סתירה בדבריך. מצד אחד אתה אומר ש''צפומערב'' (כולל ארה''ב) נוהגים בישראל כפי שנהגו בצ'כוסלובקיה ובכך תמרצו את היטלר להמשיך בצעדי אלימות. מצד שני ארה''ב פועלת למנוע או לדחות את התסריט. האם השתתפותה של ארה''ב ב''מעשה צ'כוסלובקיה'' החדש לא שם אותה ביחד עם אלו שבעצם מעודדים את ההתפתחות לקראת מלחמת עולם שלישית? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נכון שיש כאן סתירה פנימית. ויש הסבר לכך: |
|||
|
|||
ההסטוריה של מדע המדינה והיחסים הבינלאומיים רווייה סתירות מדרך הטבע. בשטח מתחוללים כל הזמן מאבקים בין כוחות מנוגדים ומגמות שונות, כאשר מידי פעם גובר כוח אחד על משנהו, בעוד שברגע שאחריו יכול המצב להתהפך. אפילו בתוך המימשל האמריקני עצמו מתקיים מאבק כוחות כזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למרות שבחזרה הגנרלית הנוכחית אנו דמויי צ'כוסלובקיה |
|||
|
|||
יש הבדל אחד מרכזי בינינו לבינם. צ'כוסלובקיה יצאה מחוזקת ממלחמת העולם השניה בזכות זה שקיבלה חזרה את הטריטוריות שאיבדה וגם נפטרה ממיעוט אירדנטי בדמותם של 4 מיליון גרמנים. ישראל לא תשרוד כיבוש של הערבים. אנו חיים משחק סכום אפס, וברגע ששותפי השלום (של אלו הזוכרים את רבין) יוכלו לגבור עלינו יקיץ הקץ גם לאפיזודה הסטורית זו. ההנחה הזאת מבוססת על העובדות הפשוטות שבנחיתות טופוגרפית בקנה מידה כמו זה הקים בישראל של קוי 49 אין אפשרות להתגונן (ומלחמת מנע כידוע זה פסה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני יכול לחשוב על הבדל מרכזי אחר |
|||
|
|||
אנחנו מעצמה צבאית ופוליטית. הבריון של השכונה. לא בדיוק המצב הצ'כי, בלשון המעטה. מי שמנסה להצגיא ת ישראל בתור צ'כיה ואת הפלסטינאים חסרי המדינה בתור גרמניה, חסר כל שמץ של הבנה הסטורית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסיכסוך של ישראל הוא לא עם הפלשתינאים |
|||
|
|||
[* בהודעה זו הוחלף ביטוי לא ראוי. המערכת] הסיכסוך הוא עם העולם הערבי. הצלחת הערבים לשכנע את שכמותך שמדובר בסיכסוך מקומי, לא יותר מאשר מחלוקת על נכסי דלא ניידי, מהווה עדות למצב העגום שלך ושל תואמי החשיבה שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| במאמר שלך אין רמז להסבר שאתה מביא כאן |
|||
|
|||
לכן גם יש במאמר שלך סתירה פנימית - הוא אומר בצורה מוחלטת דבר והיפוכו על אותה ישות (ארה''ב). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אי אפשר לכתוב הכל במאמר קצר, ויש אפשרות להותיר |
|||
|
|||
משהו גם לשכל הישר של הקורא ולא להלעיט אותו בכל הפרטים. אני חוזר ומציין שהסתירה הפנימית (שבאמת קיימת) איננה במאמר שלי אלא בדרך ההתנהלות של ארה''ב (ושל כל מדינה אחרת למעשה). ארה''ב פעמים רבות עושה ואומרת דברים מסויימים ולאחר מכן עושה ואומרת את היפוכם. כפי שכבר אמרתי, הסיבה לכך היא מאבקים של כוחות מנוגדים שפעם גובר האחד ולאחר מכן מתאושש וקם זה שמולו. זוהי למעשה דרכו של העולם הפרגמטי-דמוקרטי. רק שלטון טוטאליטארי יכול להיות עקבי לחלוטין, ללא כל סטייה מהקו העקרוני שרבע לעצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זאביק, אנא עזור לי לפתור את הסתירה במאמר |
|||
|
|||
נכון שאי אפשר לכלול את כל הפרטים במאמר. גם נכון שאפשר להשאיר להמשך הדיון בפתיל. אבל אתה לצערי לא עושה זאת בכלל. אתה רק מסביר לי תשובה כללית. מצד שני שאלתי/ציינתי סתירה ספציפית שאינני יודע לפתור. אולי בכל זאת תנסה להסביר בצורה יותר ממוקדת את הדילמה/סתירה. מצד אחד אתה אומר שארה''ב (ביחד עם שאר צפומערב) מוכרים אותנו כמו צ'כוסלובקיה לפני קרוב ל- 60 שנה. מצד שני אתה גם אומר שאה''ב נוהגת בסדר (במזרח התיכון. אז ארה''ב בסדר או לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין כאן שאלה אם ארה''ב ''בסדר'' או לא. המאמר שלעיל |
|||
|
|||
מנסה לנתח מציאות מסויימת ולא להעניק ציונים להתנהגות זו או אחרת. אכן ציינתי שיש מקום להשוואה בין ההתבטאויות וההתנהגות של ארה''ב ואירופה בימינו ביחס למה שקורה במזרח התיכון, ובין התבטאויותיהם והתנהגותם ערב מלחמת העולם השנייה. מאידך, פעולותיה של ארה''ב באפגניסטן ובעירק בשנה האחרונה נותנים מקום לתקווה שאולי חל מפנה במדיניות של ארה''ב ביחס למלחמת הטירור בה פתחו מדינות ''דרומזרח''. ולא אתחמק מתשובה מסתברת גם בדבר השאלה הערכית שלך: אם ארה''ב הינה או תהיה ''בסדר'' או ''לא-בסדר'' כלפינו, זאת נדע רק בעתיד הרחוק יותר, כאשר תהיה לנו פרספקטיבה טובה יותר. מעשי ארה''ב יקרבוה ומעשיה ירחקוה. ממה שאירע עד כה, בשנה האחרונה, נראה לי שיש מקום לאופטימיות זהירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתם פשוט מתעלמים מעובדות החיים |
|||
|
|||
כל מדינה פועלת ע''פ האינטרסים שלה (או על פי מה שניראה לה כאינטרסים שלה). בוש הוא בראש ובראשונה נשיא ארצות הברית. צ'מברליין היה ראש ממשלת בריטניה והוא באמת האמין שאין הצדקה לכך ש''בריטים ימותו עבור איזו מדינה נידחת במרכז אירופה''. מנהיגים יכולים לטעות, ולפעמים הם גם טועים בגדול (כפי שסטאלין טעה בהזניחו את כל ההתראות שקיבל על כוונת גרמניה להתקיף את רוסיה). אבל ביסודו של דבר פעולותיהם מונעות ע''פ מה שניראה להם כטוב ביותר עבור ארצם, ולא ע''פ שיקולים של ''צדק'' אוניברסלי או שטויות אחרות ממין זה. האמריקאים קצת יותר טובים בתחום הזה מאשר אומות אחרות, אבל גם הם לא יקריבו שום אינטרס חיוני (או אינטרס שניראה להם כחיוני) שלהם לטובת איזו מדינה נידחת במיזרח התיכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מתעלם |
|||
|
|||
ניסחתי שאלות בכדי להבין את מה שאומר המאמר על המציאות. אין שם דבר על עמדתי לגבי המציאות ועובדות החיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, צדקת בכל מה שכתבת. אבל עדיין אין זה סותר |
|||
|
|||
במאומה את מה שכתבתי אני במאמר על מלחמת העולם השלישית. בסופו של דבר, גם האינטרסים הלאומיים של כל מדינה מושפעים מהתרבות שבתוכה היא מצוייה. מדובר כאן במאבקי כוח של תרבויות ומהתרבויות הללו, כאמור, נגזרים האינטרסים הפרטיקולריים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי