פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
והערונת: מדינת הרווחה הראשונה הוקמה במאה ה- 19
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 15:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על ידי הימין הפוליטי. גם מושג השמרנות הרחומה של הממשל האמריקני הנוכחי, אינו זורק אנשים הנמצאים במצב קשה כלכלית, זמני או ארוך טווח, לרחוב, (אם לנקוט בדימוי או אנלוגיה כזאת)

גם במקצת ממדינות סקנדינביה מקויימת מדינת רווחה תחת ממשלה ימנית.

לכן ''מדינת רווחה'' אינו מימד-משתנה המבדיל בין שמאל ימין א-פריורי.

המשתנה הרלוונטי שיש למקם במקום המשתנה שנבחר בטעות הוא:

מידת התערבות הממשלה בכלכלה ובחיים המדיניים:
אם החלטתם לצורך הבהירות הרדוקציוניסטית להציג משתנים דיכוטומיים, אז הערכים כאן הם:

נמוכה; גבוהה.
_new_ הוספת תגובה



הערה ב': אין כאן שני משתנים אלא 4 קטגוריות.
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 15:45)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

- פשרה מדינית ולאומיות אינם ממוקמים על אותו משתנה:

שמאל יכול להיות אקטיביסטי והימין פשרני, במדיניות החוץ.
מה שהטעה כאן זה שמדובר במצב ספציפי מסויים בתקופות מסויימות מאז המהפך במדינת ישראל בשנות ה- 70 .

גם אחרי המהפך, הימין של בגין היה בעד פשרה מדינית עם מצרים.
בשנות ה- 50 וה-‏60 השמאל היה אקטיביסטי מבחינת מדיניות חוץ ובטחון פרט לתקופה הקצרה של פנחס לבון ומשה שרת.

גם כיום, חלק מהשמאל דוגל בתקיפות ביטחונית-מדינית, כמו בן-אליעזר, דלייה איציק, אפריים סנה וכד'.

קפיטליזם ומדינת רווחה בוודאי שאינם ממוקמים על אותו משתנה, כפי שידוע.

מדובר אם כן בארבע קטגוריות שונות ולא בשני משתנים.
_new_ הוספת תגובה



למען הדיוק, פנחס לבון דגל באקטיביזם ביטחוני ובמתינ
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 15:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ות במדיניות החוץ. משה שרת דגל במתינות בשניהם כאחד.
_new_ הוספת תגובה



ימין ופשרה
יובל רבינוביץ (שבת, 07/06/2003 שעה 20:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיכאל, הדוגמאות שאתה נותן, של ממשלות שלא נהגו על פי האיפיון שלהן, אינן מוכיחות דבר. כאשר בגין הגיע לפשרה טריטוריאלית עם מצרים, הוא לא הפעיל מדיניות ימנית. הוא התפשר על השטח, משום שהדבר הביא, לדעתו, יתרון משתלם. המדיניות שלו במקרה זה לא נתקלה בהתנגדות מצד השמאל הישראלי, משום שהדבר תאם את מדיניותו.
_new_ הוספת תגובה



בימי השמאל האקטיביסטי ביטחונית היתה הססמא:
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 21:36)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידינו מושטת לשלום (אולי עם ''עם זאת'' בתחילת הפסקה ו''כתמיד'' בסופה). ''עם זאת, תמיד שאפנו לשלום''.

הימין, עם זאת, גם הוא, בהמשך למדיניות הישראלית המסורתית, מדבר על שאיפה לשלום, אולי תוך התוספת ''אמת'':

''שלום אמת עם שכננו''.

מצע הליכוד לכנסת הנוכחית דיבר על ניסיון להשיג שלום אמת (ובבחירות 2001 דובר על ''שלום ובטחון'')
כאשר ברקע הדברים דובר גם על ''נכונות לויתורים כואבים''.

לטעון שהשלום עם מצריים הינו עניין שהזדמן ''לגמרי במקרה'' וכתוצאה של פרגמטיקה טהורה המנוגדת למדיניות הימנית המוצהרת, חוטא למציאות.
_new_ הוספת תגובה



ותזכורת קצרה: גולדה מאיר דחתה את הצעות השלום של
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 21:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצרים בתחילת שנות ה- 70 . כך שלאמר שהשמאל ''תמיד פשרני מדינית'' מטעה.
_new_ הוספת תגובה



ולהגיד שגולדה היתה שמאל זה עוד יותר מטעה
אחת העם (יום שני, 09/06/2003 שעה 16:47)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מדינת הרווחה כמאפיין שמאלי
יובל רבינוביץ (שבת, 07/06/2003 שעה 20:23)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיכאל, יתכן שבאמת היה כדאי לנסח התערבות ממשלתית גבוהה בתהליכים הכלכליים לעומת התערבות ממשלתית נמוכה.

והמהדרין יוסיפו - התערבות מוחלטת מול היעדר התערבות.

היות שאינני מצליח לראות כיצד תיתכן מדינת רווחה ללא התערבות ממשלתית, אני עדיין גורס שמדינת רווחה היא מאפיין שמאלי. אני גם מאמין שאין כיום מייצג של אף אחת מהדעות בצורתה הקיצונית הטהורה בכוחות הפוליטיים הפועלים.

אתה דיברת על התערבות הממשלה בכלכלה *ובחיים המדיניים*. אין ממשלה, שמאלית או ימנית שלא תתערב בחיים המדיניים. לכן היא ממשלה, ומתפקידה למשול.
_new_ הוספת תגובה



אין דבר כזה -היעדר התערבות הממשלה. כל ממשלה גובה מ
מיכאל מ. שרון (שבת, 07/06/2003 שעה 20:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יסים ומתערבת, ולו רק לשם הפונקצייה הבסיסית - שהינה ליבתה של הסמכות המדינית - של בטחון פנים - הגנה על זכויות הקניין והגוף וכד' מפני הפרה אלימה - וכן למטרת בטחון קיומי בפני אויב חיצוני.
(ראה ''לוויתן'' של תומס הובס, בנושא הלגיטימציה של הסמכות המדינית ותפקידיה)

אם כן, השאלה היא רק מידת המעורבות -גבוהה או נמוכה יחסית: מיסוי כבד או מועט יחסית, תקנות מגבילות רבות (כפי שהדבר בישראל, ערב הסעודית, קולומביה, ארגנטינה וסוריה), או מיעוט תקנות.

כאשר ההתערבות והתקנות מתעצמות, גדלים עשבי פרע שונים גם על בסיס הבטחון הפנימי שהוא הגרעין הבסיסי, הליבה של הסמכות המדינית.

אזי הגנת זכויות הפרט הופכת להפרתן באמצעות האלימות הלגיטימית, תוך בזיזה עצימה של זכויות קניין ודיכוי גורמים הנתפסים כלא נאמנים או אף אופוזיציוניים לכנופייה השלטת - כל זאת בחסות פרשנות משפטית ''חופשית'', רופפת ובלתי מוגדרת מלכתחילה של תקנות ''חרום'' מרובות הפורחות כגידול סרטני.

מכאן, שגם כאשר רמת המיסוי והתקציב היא בסביבות 30% אחוז מהתוצר, בשונה מרמה גבוהה של כ-‏50%, אזי ניתן לקיים מדינת רווחה, כפי שהיה עם יצירת מדינת הרווחה הראשונה בעולם - גרמניה של השמרנים הנוצרים דמוקרטים של הקנצלר אוטו פון ביסמרק, וכן בסקנדינביה בשנות ה- 20 וה-‏30 . לשם כך גם לא מתחייב כלל ועיקר ריבוי תקנות בולמות.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי