  
  
  
|
 |
|
||
  אליצור, כבר יותר מעשר שנים עונים לי ב-נחכה ונראה. |
|||
|
|||
אבל המדינאים אינם מחכים וגם המחבלים לא. אתה מזכיר לי אירוע שכבר הזכרתי אותו, דומני, גם כאן: לפני כשמונה שנים השתתפתי בישיבה של מטה מאמץ האזורי; תכננו שם את צעדי המחאה נגד ממשלתו של רבין, מי יעמוד איפה ואילו שלטים יניפו. היה סבב דיבורים ועוד סבב ואני שותק. הגיעו לשלב ההחלטות ואז שאלתי אם ירשו לי להגיד משהו; הרשו לי. שאלתי: נניח שהצלחנו ורבין כבר לא ראש ממשלה, מה אז? שתיקה. האיש שישב לשמאלי לחש: אז, נתחיל להפגין נגד נתניהו. היה זה פרופ' חנקוגלו. נחכה ונראה? בינתיים הרבה מתים וכבר לא רואים; אבל מי שנותרו בחיים ממשיכים לטפח את אותן אשליות שטיפחו אלה שהיום, בחסדי ממשלות ישראל לדורותיהן, כבר אינם יכולים לטפח כלום. ועל האנקדוטה שהזכרת בעניין הסטיקר אומר כך: לכל אחד הא-להים שלו ולא חסרים משוגעים בעולם. בתי המשוגעים מלאים אנשים ונשים הטוענים שהם המשיח; אז מה, זה אומר משהו על זהותו של המשיח? הרי על פי ההשקפה המקובלת היום, המשיח אינו חייב להיות אדם מזוהה דווקא; על פי אותה השקפה, בהחלט יתכן תהליך של גאולה בלי גואל; כלומר, המדינה עצמה זה התהליך של הגאולה... סקירה מרפרפת, בלי העמקה מיוחדת, בדברי ימי עם ישראל תגלה כי בכל עת שצץ משיח שקר, זה הביא אסונות ואבדן חיי אדם בין היהודים. זה אומר משהו על מעמדה של המדינה כמשיח? לי, כן. אלמלא ההשקפה שהמדינה הנה חלק מתהליך הגאולה, ניתן היה לנהל מאבק יעיל הרבה יותר נגד האוסלואידים ואולי אף לא היה צורך בשום מאבק, כי על ראש התורן היה מתנוסס הדגל של 'פיקוח נפש דוחה הכל', כולל אינטרסים פוליטיים, כלכליים, אלקטוראליים ומה שעוד תרצה להוסיף. סליחה על ההתפרצות אבל כשכואב, צועקים. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לניסים |
|||
|
|||
לק''י באשר למאבק יעיל אתה צודק. בגלל כל מיני הנחות אמוניות מחשבתיות נמנעים מלעשות מה שנחוץ. אבל, באשר למחשבה שפיקוח נפש דוחה הכול - נו אתה בודאי יודע שתחת כותרת זו עשה הרב עובדיה יוסף מה שעשה כך שאין כאן שום דבר שמבטיח משהו. פעם כאשר הלכתי לקנות קלף אמרתי למוכר שאין לי שום טענה נגד יוסי שריד אבל אני לעלום לא אסלח לרב עובדיה יוסף - האיש הנהן אחרי בשתיקה. מה שספרת מהישיבה במטה מאמץ הוא נכון ולכן קמה מנהיגות יהודית כדי להפסיק את הגלגל החוזר הזה. קודם לא היתה אלטרנטיבה פוליטית עכשיו יש. אלא שיקח קצת זמן עד שתהיה מלאה. אבל יהיה צורך בהרפה פחות זמן ומאמצים מאשר עד עכשיו. אני מכיר היטב את חב''ד מבפנים ואני קורב מפשחה של הרב גינצבורג דרך חותנו ר' משה סגל. ודוקא משום כך אני מכיר את הבעיתיות של חב''ד היטב היטב כולל יחסי הכוחות השונים בפנים. בלי לפסול חלילה ברור לי שאין פה אלטרנטיבה לא רוחנית ולא פוליטית ולא אידאית. בכל אופן שיהיה רק טוב ליהודים. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בכל אופן ניסים |
|||
|
|||
לק''י בכל אופן ניסים אני מסכים איתך שיחוס קדושה לכל מיני מנגנונים טכניים הוא בעוכרינו. צריך מדינת מינימום שתכנס לחיים של האזרח כמה שפחות ותראה את תפקידה העקרי ובעצם הכמעט יחידי בהגנה על אזרחיה מתוקפנות מבחוץ ומאלימות מפנים. כל הרחבה של תפקידה של המדינה היא בעוכרי המדינה ובעוכרי האזרחים. כדי לשפר את איכות החיים במדינה צריך להפסיק ליחס קדושה לפקידות ולתקציב המדינה ולכל מיני אלמנטים אחרים. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן אכן, אליצור. |
|||
|
|||
והגיע הזמן לומר את הדברים בגלוי. לא ברור לי על סמך מה התרשמת כי תנועת חב''ד אמורה לפתור את הבעיות של המדינה, להשקפתי. אינני חושב כך ומעולם לא רמזתי על כך. הזכרת רב שפסק מה שפסק; זו הבעיה עם רבנים המחוברים לשלטונות. הוא אינו היחיד בעניין זה; זכורה עדיין האמירה המצמררת: הגולן זו ארץ טמאה כליווי לפסק שקיבל בגין בעניין סיני, ואין להאריך בדבר המצער. את עיקר ההתנגדות אני חש מצד חרדים דווקא וזה טבעי, אבל ברור לשנינו ואני מקווה שלא רק לשנינו, כי רק מהפכה עממית יכולה להצליח וזה אומר אי התבססות על איזושהי תנועה פוליטית קיימת. הרעיונות של 'אור ישראל' דומים מאד לאלה של 'מנהיגות' אבל הבדל מהותי ביניהן הוא ביחס לבסיס הכח לחולל את המהפכה. תנועת אור ישראל גורסת כי לא ניתן לשמור על נקיון כפים בתוך המערכת הקיימת עם כל הדילים והכספים המחליפים ידיים בסתר או בגלוי, ומי שנכנס לשם מסתאב במוקדם או במאוחר. אגב, זה מה שאומר הרמב''ם בפירושו לאבות א' (כל הנעשה ראש למטה, נעשה רשע למעלה). אז כדי לא להיות רשע, חייבים בזהירות מיוחדת שלא לפול למלכודות האורבות במסדרונות הפוליטיקה. אלא שמהפכה בשטח, יסודה במהפכה חשיבתית; ברגע שנפסיק לייחס קדושה לכל מיני מסגרות טכניות כדבריך, או אז תפתח הדרך בפני שיקולים ענייניים ואז אפשר יהיה לעשות מה שצריך. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיהא זה בקרוב ממש. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובאמת אי אפשר שלא לזעוק |
|||
|
|||
לק''י לפעמים המצב מגיע לכך שכבר אפילו לזעוק אי אפשר. אבל המדינה מפקירה את חיי אזרחיה בצורה מחפירה ביותר ובמקום זה עוסקת בכל מיני דברים שעושקים את האזרח ומפריעים לו לחיות את חייו. עד כדי כך שהמדינה עצמה הפכה לגורם המזיק לאזרחים במקום שתסייע להם. ובמקום שתעשה את הדבר היחיד שבו הם באמת זקוקים לעזרתה ובו אין לה תחליף. ואולי במקום להגיד המדינה נגיד הפולטיקאים? המדינאים? המנגנון? אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בדיוק בזה מדובר; הרי המדינה זה לא אני, |
|||
|
|||
המדינה זה מנגנוני השלטון למיניהם. לענ''ד, ברגע שאתה ואני נפסיק לזהות את עצמנו עם המדינה (שזה המנגנון, הפוליטיקאים או כל שם שתקרא להם), רק אז יש סיכוי שנצליח להוביל מהלך של שינוי. כל עוד המדינה זה אני ואתה והוא והיא, ורק הממשלה/המנגנון/מערכת המשפט וכו' וכו' רק הם לא בסדר, אנחנו נעולים (תודעתית) בתוך אותה מערכת ואין לנו שום סיכוי לפרוץ אותה ולעשות משהו חוץ מאשר לצעוק. אבל לצעקות איש אינו מקשיב; כי מי שצריך לשמוע נמצא גבוה מדי ביחס לנתיניו והוא שומע רק את עצמו ואת מלחכי פינכתו. לפעמים מחריד את מנוחתו פיצוץ כזה או אחר, בעיקר אם מספר הנפגעים גבוה מדי לפיצוץ אחד, אבל את האנשים כבר לא שומעים. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי