  
  
  
|
 |
|
||
  תרגום השבעים |
|||
|
|||
לק''י תודה על הסקירה - אין ספק שלולגטה הלטינית ותרגום המלך ג'ימס אין שום ערך משום בחינה. אבל בנוגע לתרגום השבעים - לא בטוח שיש בו שיבושים. השאלה מה הנוסח שממנו תרגם המתרגם בזמנו. מקובל להחשיב את נוסח המסורה כנוסח שהיה רוח בימי הבית השני וממילא זה הנוסח שממנו תרגם המתרגם וכל סטיה נתפסת כשיבוש של המתרגם. לא בטוח שזה כך. ממצאי ים המלח לימדו שאמנם נוסח המסורה היה הנוסח הדומיננטי כבר אז אבל היו ענפי נוסח נוספים ליד נוסח המסורה. יתכן ומשהו מאותם ענפי נוסח נותרו בתרגום השבעים. ראה - ''על מסירה ומסורת'' מאת פרופ' משה ציפור ספרית הילל בן חיים הוצאת הקיבוץ המאוחד. זהו מחקר על תרגום השבעים ויחסו לנוסח העברי. הוא מנוסח בזהירות רבה ולמרות שקראתיו בקפדנות לא הצלחתי למצוא איזה פליטת קולמוס שלו שתסגיר את היותו דתי או חילוני. בכל אופן האיש פרופ' לתנ''ך ומרצה גם בבר אילן. לא ברור לי מה שכתבת ש''היה עליהם להכיר בראשוניות של הנוסח העברי'' מה, הם חושבו שהנביאים דברו ביונית? אליצור אליצור | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תרגום השבעים |
|||
|
|||
לאליצור, באשר למידת הדיוק של תרגום השבעים, אינני המומחה הכי גדול. אבל במיקרה אחד לפחות יש לי דוגמא ברורה לשיבוש: בישעיהו מופיע הפסוק ''הנה העלמה הרה ויולדת בן . . .'' בתרגום השבעים השתמשו עבור ''עלמה'' במילה יוונית שמשמעות אפשרית אחת שלה היא ''בתולה''. זה שימש אח''כ אסמכתא בידי כותבי הברית החדשה לסיפור שישו נולד לבתולה. אין צורך לאמר שבגירסאות הבאות (לטינית, אנגלית ושפות אירופאיות אחרות) נשארה רק הבתולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תרגום השבעים |
|||
|
|||
לק''י קודם כל גם אני לא יודע יונית. אני מסתמך על המחקר של פרופ' ציפור שהוא בעברית. בכל אופן הדוגמא שנתת היא באמת דוגמא לשיבוש - אבל לא בטוח שהשיבוש מכוון - כל מתרגם נתקל בנסיון להתאים מילה למילה. ומי לידינו יתקע שאילו השתמש במילה אחרת לא היו הנוצרים יוצרים שיבוש אחר? בכל אופן זה באמת מקרה מבחן - כל מהדורה של תרגום שמתורגם בו שם בתולה הוא שיבוש ודאי והתרגום פסול. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי