  
  
  
|
 |
|
||
  מבחן המציאות |
|||
|
|||
''אין מדינה בעולם שאין לה צבא או כלי נשק'' - יש הרבה כאלה, ואפילו כמה גדולות: יפן (עד המאה הנוכחית מויתור על זכותה להגנה עצמית, נסיכויות רבות (בגודל של השטחים), אבל באופן כללי אתה צודק - אני קורא לזה מדינה פלסטינית, אבל זו לא תהיה ישות עצמאית בכל היבט (אחרת לא יהיה ניתן לכפות פירוז). אולם עדיין תהיה ישות נפרדת שכנראה תיקרא מדינה. בפחות מזה הם לא ייסתפקו, ואתה יודע מה - גם רובנו לא יססתפק בפחות. שני הצדדים עברו תהליך רוויה, והכרה ב''פיקציה'' שנקראת לאום פלסטיני, ואפילו אם הוא רק בן 30/50/100 שנה. לעומת זאת, הפיתרון שלך נראה קצת תלוש, ולו רק מבחינת הלגיטימציה בציבור הישראלי והערבי (ואני לא מכניס את הגלובלי לעניין, למרות שעמדתו והשפעתו ידועים). מהטרנספריסטים באתר זה ועד תומכי החזרה מלאה, נראה לי שצריך להיות לך ברור שהרוב המכריע הוא בעד שכנות טובה ודו קיום, אבל כל אחד במקומו, ולא תחת מדינה דו לאומית עם אופי של רוב ערבי גדול. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רועי, ליפן יש צבא |
|||
|
|||
מטוסים, משחתות וטילים, אבל שם בעקבות הסכמי הכניעה לארה''ב (1945) והחלטת או''ם (1946) אין לה צבא שיכול לבצע תקיפה על מדינה אחרת. ביננות זה אחיזת עיניים. היום משרד הבטחון היפני מפקח על ה- Japan's Defense Agency (סוכנות להגנת יפן) הפוקד על ה- Japan Self-Defense Force סתם, רק שתדע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבחן המציאות |
|||
|
|||
הוא המבחן אשר בו מדינה שלמה התמוטטה כמו רוסיה, שלטון הועף מעל כסאו כמו בעיראק, אחר הוצא להורג כמו ברומניה ועוד. כל זאת גם כאשר זה קורה מול עינינו בשידור חי, עדיין מסרבים להאמין חלקים רבים בציבור כי ניתן לשנות את פני המציאות; הנה המקרה של הערבים ביש''ע. ראה כיצד חתימה על הסכמי אוסלו שינתה את המזרח התיכון ואת מדינת ישראל. זו אינה אותה מדינה לפני 1993. גם הערבים ביש''ע משתנים, למרות שדורות שלמים עבדו בישראל והתפרנסו בכבוד. אגב לגבי יפן, קיים כיום שינוי במגמה הפצפיסטית שהיא בחרה מאז מלחמת העולם השניה. הוויתור על כוח צבאי נעשה מרצון ולא מכפייה. מדינה פלסתינית שתרצה להקים צבא תוכל לעשות זאת בשל החוק הבינלאומי המתיר זאת. מדינה פלסטינית על שטח כה מצומצם לא תוכל לעולם להתקיים משך דור אחד. מגמת ההתפשטות שלה תהיה מחוייבת המציאות, הן משום שהיא תהיה נתונה לחסדיה של ישראל, דבר אשר יגרור זעם על התערבות בריבונות המדינית העצמאית של המדינה הפלסטינית והן משום שהתלות הזו תעודד גורמים קיצוניים רדיקליים אף יותר ממה שהיום קיים, היות והתלות הזו גורמת עדיין לערבי ביש''ע להיות נחות; הכיבוש לכאורה לא יסתיים לעולם. הנוסחה של שטחים תמורת שלום היא נוסחה שאינה עובדת למעלה מחמישים שנים. היא אינה עובדת הן בשל חוסר האיזון בין שלום לאדמה ובין תביעה לצדק וויתור פרגמטי. ברגע שהתשלום לשלום הוא במחיר אדמות מולדת, הסחיטה קלה יותר; ירושלים אינה עוד העיר שחוברה לה יחדיו. הציונות הוקמה כדי לעשות צדק לעולם היהודי. אין להצטער על כאבם של הערבים. 22 מדינות ערביות יכולות לנחם גם את הפזורה הערבית ביש''ע. אלא, שאת המגמה הזו מעודדים כדי למחוק את המדינה היהודית, אשר היא לצנינים בעיני העולם הערבי. כששמעון פרס קרא להקים מזרח תיכון חדש, אמר לו שר החוץ של מצרים וכיום ראש הליגה הערבית, ''שקודם יתאסלם''. התביעה הצודקת למדינה יהודית אשר מבחינה התישבותית-היסטורית, מבחינה ערכית-מוסרית אין צודק ממנה וביטוייה חל על פני יש''ע בכיבוש 1967 אשר נגזר ממלחמה שהיתה מחויבת המציאות בשל גבולות 1949 והם נקבעו בשל גבולות החלוקה של 1947. זאת אומרת, שככל שנסוג העם היהודי מריבונותו המדינית על פני הארץ, גברה האיבה כלפיו. עוד דבר נוסף: כאשר נפת ג'נין תהיה פלסטינית, היה בטוח שנפת סחנין, ואדי ערה ושכנותיה, יראו בזה רק המשך טבעי להפיכתם לחלק מהמדינה הערבית הגדולה שבדרך...מהים ועד הנהר. הדרך לירושלים חשב ערפאת פעם, עוברת דרך עמאן. היום לגמרי הפוך. הדרך לעמאן עוברת דרך ירושלים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסיכום ביניים של דברי |
|||
|
|||
העולם אינו סולח לחולשה. לכן ארה''ב מחקה מדינה שלמה באפגניסטן או ערים יפניות במלחמת העולם השניה. לכן גם המלחמה עם הערבים לא הסתיימה; התוצאה תמיד הייתה תיקו או ניצחון ערבי. היהודים למעשה, מעולם לא ניצחו את הערבים במלחמותיהם; ראה דברי הרמטכ''ל המגוחכים על 'הניצחון' נגד הטרור הערבי 2003. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבחן המציאות |
|||
|
|||
הצלחת לבלבל אותי לגמרי. אתה בעד סיפוח השטחים עם כל הערבים, או סיפוח לאחר טרנספר (כמו שניתן להבין מהפיסקה החמישית שלך) ? כי אם אתה מדבר על סיפוח לאחר טרנספר, אתה עוד פחות מציאותי לדעתי, והויכוח בינינו הופך להיות גם בעל אופי שונה. יש מרחק עצום אידיאולוגי בין תומכי טרנספר לתומכי סיפוח על התושבים (למרות ששני הפתרונות הינם תאורטיים בלבד, לדעתי). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבחן המציאות |
|||
|
|||
אני בעד סיפוח שטחי יש''ע על תושביהם הערבים והיהודים. אני לא חושש מרוב או מדמוגרפיה וכל ההפחדות למיניהם. תוצאה שכזו בוודאי לא תגרום לפלישה ערבית אל ת''א. אני חושב שעל ישראל לאחר קבלת החלטה שכזו להפנות את משאביה לפיתוח תשתיות ביש''ע, בעידוד קרנות בינלאומיות וסיוע אחר, לשם חיים משותפים של יהודים וערבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כוח |
|||
|
|||
כבר כתבתי לך שאנחנו באות כיוון, אבל אתה ממשיך באותה דרך הרבה יותר ממני. אני בטוח שהפיתרון שלך יביא ליציבות ושגשוג, אבל אני עדיין שולל אותו בשל שתי סיבות: 1. המעשיות שלו מוטלת בספק רב (עד בלתי מעשי) בשל נטיית שני העמים להפרדה והגדרה עצמית מסויימת. 2. אני עצמי לא מוכן לשלם את המחיר הגבוה של שלום יציב ומשגשג תמורת איבוד כללי של הזהות היהודית במדינה (ויש עדיין כזו). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין שום סיבה שתאבד את הזהות |
|||
|
|||
האוטונומיה התרבותית יכולה להיות חלק מביטוייה של האוכלוסייה הערבית. חופש פולחן, שמירה על זכויות האזרח ועוד. אני רוצה שתשים לבך לדבר אחד: עד האינתיפאדה הראשונה עבדו והתפרנסו ערבים מיש''ע והאיום הדמוגרפי לא עלה כלל. העובדים הערבים המשיכו לעבוד במרכז הארץ וחזרו אל ביתם ביש''ע. למעשה לא הרגיש הציבור היהודי שום איום על יהדותו והמדינה לא אוימה על זהותה. היות הכוח המוביל, הדינמי, היצירתי הן במישור הכלכלי והן במישור הפוליטי הוא יהודי, תמיד תהיה בעל יכול השפעה רבה יותר מאשר המובל. ערבים כדי להתפרנס נאלצו ללמוד עברית. ערבים כדי להתפרנס קיבלו על עצמם את מרותה של המדינה היהודית. ז''א שהכוח הדינמי היהודי לא מאויים כל עוד הוא מוביל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כוח |
|||
|
|||
אתה *בטוח* שהפתרון של יניב יניב יציבות ושגשוג? אני מציע שתבדוק את המספרים שלך שוב. מדינת ישראל לא תוכל לספק את אותה רמת שרותים (תשתיות, בריאות, חינוך, בטחון סוציאלי) שהיא מספקת לאזרחיה כיום לעוד מיליוני אזרחים שהתל''ג לנפש הממוצע שלהם הוא כעשירית מהממוצע הישראלי. זה לא עניין שחלוקת-משאבים שונה יכולה לפתור. אם אתה שם את יהבך על סיוע-חוץ נדיב, אני יכול רק לציין שאינני מכיר דוגמא של תכנית כלשהי שהצליחה להוציא מדינת עולם שלישי מהקטגוריה הזו. על אחת כמה וכמה כאשר כל תכנית רב-שנתית צריכה להדביק קצב שיא[1] של ריבוי טבעי ולהתמודד עם שיעור השתתפות בכח-העבודה נמוך במיוחד. לכן, באשר ל-2, תנוח דעתך: הרבה לפני שיהיה איזשהו שגשוג, אתה (אפילו אם אתה נמנה על העשירון התחתון בישראל ואין לך הכנסות מעבודה) תשלם מחיר גבוה בירידה ברמת-החיים. [1] רצועת עזה, לפי נתוני האו''ם; הגדה המערבית לא מפגרת בהרבה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כוח |
|||
|
|||
אתה צודק, אבל אני התייחסתי להצעתו של יניב שכללה קבלת סיוע חוץ מסיבי שיגיע במקביל למהלך. אבל שוב, זוהי השתלשולות עניינים לא סבירה, ולכן אין טעם לדון יותר מדי במקרה זה ב''במה היה קורה אילו''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אל יניב וויסמן |
|||
|
|||
צריך לתת מדינה לאלה הקוראים לעצמם פלסטינים (לאותם ערבים כמובן - כי יש לזכור שגם היהודים הם פלסטינים, ופלסטין איננו כלל מונח ערבי כי אם יווני_רומאי-בריטי). שיקימו לעצמם מדינה על 70% משטחי פלסטין, היא ירדן של היום. כבר היום יש שם רוב פורמלי של יותר מ-70% ''פלסטינים'', ובפועל אף יותר. ישראל, מדינת היהודים, תשכון ממערב לנהר הירדן. ערבים ויהודים יוכלו לגור היכן שירצו ויהו זכאים לזכויות תושב, זה במדינתו של האחר. יהודים, בישראל ובפלסטין, יצביעו לכנסת ולממשלה בירושלים וערבים, בפלסטין ובישראל, יצביעו לממשלה ולפרלמנט בעמאן. ובא שלום על מזרח תיכון חדש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי