  
  
  
|
 |
|
||
  רון בן יעקב, עוד פעם? |
|||
|
|||
הפעם עשית לי את החיים קלים בדוגמה שהבאת: '' ראה, כשכואב לך הראש אתה לו מסתפק בעיון בספר זה או אחר אלא לוקח כדור נגד כאבים, כדור שפועל=מעשה לפי תאוריה מסוימת.'' אני כשכואב לי הראש (או הגרון או הבטן או...) אני לא לוקח כדור; כבר כמה שנים שאני נמנע מכדורים ומסתפק בעיון מרוכז בליווי נשימות מאולצות. נדמה לי שקוראים לזה מדיטציה. וזה עובד; כדאי גם לך לנסות. '' שהשכל לא יכול לפעול ללא הרגש.'' אני מסכים אתך במאה אחוז. השאלה היא רק מי שולט במי, השכל ברגש או להפך? פער בין שכל לרגש אתה יכול למצוא בקלות אצל אנשים רבים ובעניינים רבים ואינך צריך לכך עזרה ממני. הפורומים הנם מקור לא אכזב להתבטאות פער זה כאשר אנשים מגיבים (רגשית) לעלבונות אמיתיים או מדומים בעוד ברור להם (שכלית) כי התגובות אינן יכולות להועיל ואולי אף יחמירו את הנזק (עלבון). גמר חתימה טובה ומועדים לשמחה, נסים. נ.ב. הפנית אותי למאמר מעניין ותגובות מעניינות לא פחות, רק לא הבנתי מה הקשר בין המדובר שם לבין מה שכתבתי, אבל זה לא באמת חשוב. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נסים, עד מתי? |
|||
|
|||
אם כך, לא פער אלא סימביוזה. לא שתי ''ישויות'' או ''פעילויות'' אלא רק דבר אחד. אשר לתרופה לכאב ראש, זה לא משנה אם אתה משתמש בכדור נגד כאבים או מתרכז בנשימות - הכל נמצא בגופך ותו לא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עד מתי? עד שבאמת יהיה דבר אחד. |
|||
|
|||
זו השאיפה ואם כבר הגעת לכך – אשריך. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לחשוב ''מחוץ לקופסא'' |
|||
|
|||
הבעיה היא שדת ודתיים לא רוצים/יכולים/מסוגלים/מעונינים (מחק את המיותר או הוסף את החסר) לחרוג מהמסגרת המקובעת. מכיוון שרליגיוזיות היא ענייין מחשבתי (קוגנטיבי/מנטלי/אמוציונלי/רציונלי), הרי שיש שנסיון להבין אותה צריך להתחשב במה שעומד תמיד במרכז ההוויה של האדם ''ההכרה'' (אם בכלל יש דבר כזה), או ''נפש'', כתרגום רעוע של consciousness. החקירה הדוגמטית (ו חלומה) של טקסטים, פרשנויות, היסטוריה, פילוסופיה וכו' הוא רק פן אחד ממחקר בן פנים רבות, אשר כולם משולבות אחת בשניה. לזרוק מלים כמו ''מדיטציה'', ''רגש'', ''שכל'' מבלי לנסות להבין מהם, הוא נסיון עקר שמסתחרר בתוך עצמו ומסוחרר מעצמו. כדי להבין (ולא משנה לשם איזו מטרה) את המנגנונים ''הרוחניים'' שלנו, יש להתבונן באופן דקדקני במוח, ב''נפש'', ב''נפש הרליגיוזית'', ביחסים בין הפרט לחברה, במנגנון ההיזון-חוזר בין טקסטים וטכסים לבין כינון מחשבה והכרה וכיוב', וכמובן בגופינו, שהוא מרכז יחידי (עד שיוכרע אחרת, אם בכלל) של כל אותם אספקטים. להמשיך לגרד את פני השטח עם סיפורי משה רבינו או בתאור של טכניקות נשימה לשיכוך כאב ראש, משאיר אותנו באותה ''נקודה עיוורת'' שהדת, או אנשי הדת, לוקים בה. זוהי אותה נקודה עיוורת שלא מסתכלת בעצמה, בגופה, תרתי משמע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מעורר בי התפעלות, רון בן יעקב. |
|||
|
|||
זה יותר משנה מאז נפגשנו (ונפרדנו וירטואלית) ודבר לא זז אצלך. באחת ההערות האחרונות שלי אליך (אולי האחרונה אשתקד) הצעתי כי תסתכל בראי ותגיד לדמות שאתה רואה את מה שאתה אומר לי. אני שב ומציע את אותה הצעה. חג שמח, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי