  
  
  
|
 |
|
||
  אתה צודק כמובן |
|||
|
|||
בזמן שהתימנים שהו בעין שמר עדיין היה לאו פליט שואה צעיר שהיה צריך סיוע בעצמו. ודאי לא אחד שכבר יכול ללמד. ובעניין עליית בני תימן: זו נסתיימה תוך פרק זמן קצר ביותר, נדמה לי שב53 כבר עזבו את המעברות מעל 90% מהעולים. זו גם היתה העלייה הראשונה להיקלט. כי בבואם היו בארץ ישראל כ- 40 אלף תימנים, וכמעט לכולם קרובי משפחה בקרב העולים, כך שאת קליטתם ''הרוחנית'' עשו קרוביהם. כמובן שהם גם סייעו להם בצעדיהם הכלכליים הראשונים כמידת יכולתם. מה שאליצור מדבר על העברתם על דתם הוא מעט מוגזם. אני ראיתי אם תימניה אחת בשנת 58, (הייתי אז בכתה ג' ד') כשהיא מקוננת על כך שבנה (בכתה ח') חזר הביתה ופיאותיו גזורות. כמובן שבן גוריון אשם בכך(: . אפילו שבית הספר היה ממלכתי דתי, ורוב המורים תושבי כפר הרוא''ה של הרב נריה, אבי ישיבות בני עקיבא, ומורה רוחני לרוב ראשוני המתיישבים הדתיים ביהודה ושומרון. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אתה צודק כמובן |
|||
|
|||
לק''י לא טענתי כלל שהרב לאו בא לעין שמר - לא זכור לי שבראיון איתו נכתב לאיזה מחנה הוא בא. לעומת זאת מורי סלימן ג'רפי נרצח בעין שמר הם טענו שנפלט כדור - השומר היה מצוייד ברובה צכ'י שיש לטוענו לאחר כל יריה ומורי סלימן נורה בחמישה כדורים - כלומר מחסנית שלימה! אינני סבור כלל שהיה או שיש הבדל בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הממלכתי - שניהם נועדו לצורך אינדיטורינציה פוליטיות האחד כדי לפאר את בן גוריון והשני כדי לפאר את המפד''ל. כך שבכיתה של האישה שיועזר מזכיר היתה נכונה וצודקת והאחראיים לכך בחינוך הממלכתי דתי כמו בחינוך הכללי צריכים לתת את הדין- לא היה צריך להקים בכלל חינוך ממלכתי - היה צריך להפקיד את החינוך בידי ההורים בלבד ואז אותה אישה לא היתה צריכה לבכות. לעצם הענין דוד סיון צודק - כונתי לא היתה לדון בהסטוריה של העבר אלא להבהיר שהמדינה צריכה למשוך את ידיה מהכתבה להורים. צריך לתת תלוש לכלכ הורה והוא יחליט כיצד להשקיע - האם בטיפוח פאות או בגזיזת פאות. ואין פוצה פה ומצפצף ותשקוט הארץ. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קצת הפתעת אותי, אליצור. |
|||
|
|||
בשביל מה להתעסק בשאלה מה היה ומה לא? אין לנו מספיק עניינים דחופים להיום? גם אני נושא עמי זכרונות מאותה תקופה, אז מה? למי זה מועיל ואת מי זה מעניין? הנושא שהעלית חשוב מאד אם כי לעניות דעתי זה רק אחד הסימפטומים לחולי האנוש של המדינה. באמצעות ספר החוקים שולטת המדינה באזרחיה שליטה שספק אם ניתן למצוא דוגמתה באיזושהי מדינה בעולם. לאחרונה, בשיחה אקראית עם חברים מישהו תיאר את הרגשתו במלים: המדינה מחזיקה אותי עם יד אחת שלה בכיס שלי והיד השניה בגרון שלי. והכל על פי החוק כמובן. חוק החינוך, כמו החוקים האחרים, יסודו בהנחה של המעמד השליט כי הוא יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו. בכך נותרה לנו האחריות הפלילית בלבד כי את האחריות הערכית נטל לעצמו המעמד השליט. הגיע הזמן שנתעורר מהתרדמת ונבין באיזו מערכת אנו חיים. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קצת הפתעת אותי, אליצור. |
|||
|
|||
לק''י זה נכון ניסים, הבעיה אינה מה היה לפני חמישים שנה - לא התכונתי לעסוק בזה כלל. השאלה מה קורה היום. חינוך הילדים זה אחד הדברים האקוטיים שנוע לכל משפחה - המדינה ממרת את חייהם של ההורים בתחום הכל כך רגיש הזה. אינני מדבר על משהו מהעבר אלא על נסיוני האישי ונסיונם של עוד רבים רבים ואני חושב שאצתה ביניהם היום. את הבעיה הזו מציע מליטון פרידמן לפתור. ומשהו ממש קרוב נמצא בהלכות תלמוד תורה של אדמו''ר הזקן. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי