פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מטרות הענישה ויעילותן
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 21/01/2004 שעה 23:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי לדון פעם על הענישה בכלל.

המאמר עוסק בשלוש זכויות אנוש בסיסיות, וקובע איזה מהן יש לשלול מרוצחים:
הזכות לחיים - לא לשלול
הזכות לחופש - לשלול
הזכות להינשא - לשלול

המפתח לכך לא מובן לי. מהן הסיבות לענישה בכלל? הנה מספר סיבות אפשריות:
1. הרתעה. למנוע מאנשים העלולים לרצוח את המעשה בשל הפחד מהעונש.
2. הרחקה פיזית של הפושע מהחברה, כדי שלא יסכן אנשים אחרים.
3. נקמה. אמנם אנו נוטים לשלול את הנימוק הזה על הסף באופן שכלתני, אך לא באופן אמוציונלי. הדבר משתקף הן במה שנכתב במאמר על האם שהרגה את ילדיה, הן בתגובות הציבור הנסער בעניין יגאל עמיר.

נבחן את הנימוקים ויעילותם:

1. הרתעה. האם החשש מהעונש הרתיע את יגאל עמיר? יגאל עמיר הוא רוצח אידאולוגי. אם מערכת האבטחה של ראש הממשלה לא היתה כושלת, הוא לא היה אמור לצאת חי מהאירוע. ודאי שהוא היה אמור לקחת זאת בחשבון, לא כענישה, אלא כמהלך עניינים טבעי. הוא לא נהרג, ו''רק'' מרצה מאסר עולם. הוא לא הביע חרטה על מעשהו, ולכן לא נראה שניתן להרתיע פושע מסוג זה על ידי עונש מוות או על ידי מאסר עולם. יתכן שניתן להשיג הרתעה מסוג זה על ידי ענישה גופנית של ממש, אך כיום אין מי שמציע זאת. לא הציבור, לא הכותב וגם לא אני.

2. יגאל עמיר יכול לסכן את כל מי שמחזיק בעמדותיו של יצחק רבין המנוח. אין ספק ששיחרור רוצח כלשהו, בכל זמן שהוא, יכול לסכן פרטים בחברה. כדי להגן על החברה אולי כדאי שמאסר על כל עבירה יהיה מאסר עולם. מדוע לשחרר מתי שהוא שודדים, אנסים, גנבים או מועלים?

3. שום דבר לא יכול להשיב לחיים את הנרצח. עונש כבד המוטל על הרוצח יכול להוות נחמה-פורתא למוקירי זיכרו של הנרצח. הטלת עונש כבד היא המעט שיכולה לעשות המערכת כדי להקל על מי שהנרצח אהב. בואו לא נטייח את זה. הרגש הזה קרוי ''נקמה'', והוא זה המביא אותנו לחוש שנעשה צדק. עונש כבד ליגאל עמיר יכול להוות נחמה כלשהי לכל אלה שנפגעו מהרצח. הנפגעים הם כולנו. הן אלה שכיבדו את רבין ואת דרכו, הן אלה שהתנגדו לרבין אך כיבדו את המערכת הדמוקרטית שהעלתה אותו לשלטון.
אך כדי שייעשה צדק, יש להטיל את אותו עונש על רוצחו של איש משכמו ומעלה, והן על רוצחו של אחד מעלובי החיים. איננו יכולים לפעול על פי תחושת הנקמה של מקורבי אדם מסויים ולא על פיה של מקורבי אדם אחר.

לכן אני מצדיק עונש מוות לרוצחים. הכלל הזה צריך היה לחול על מחבלים פלשתינאים, מחבלי המחתרת היהודית ורוצחים אישיים. אבל מהרגע שהחלטנו לא להוציא להורג, היה צריך להחיל את אותו עונש על הכל. אם הוחלט שרוצח יוצא לחופשי לאחר זמן קצוב - עונשו של יגאל עמיר אינו צריך להיות שונה מזה של אחרים. אם רוצח יכול להינשא בכלא - צריך הכלל הזה לחול על הכל. יגאל עמיר נידון למאסר עולם. הוא לא נידון לשלילת הזכות להינשא, והמחוקק גם לא איפשר לבית המשפט להטיל עונש מסוג זה. המצאת עונש מיוחד עבור יגאל עמיר רק מערערת את אמונתנו במערכת המשפטית. זוהי הצהרה שהחוק הקיים אינו טוב. החלטת הכנסת שיגאל עמיר לא יוכל לעולם לקבל חנינה היא פתטית. היא מצהירה אי אמון בנשיא עתידי. היא שוות ערך להצהרה שחברי הכנסת דהיום נבונים יותר מחברי הכנסת של העתיד ומנשיא המדינה העתידי. באותה קלות תוכל הכנסת העתידית לבטל את ההחלטה של הכנסת שחוקקה את ''חוק רוצח ראש הממשלה'' המוזר, ובשל אותו הלך רוח בדיוק.
_new_ הוספת תגובה



מטרות הענישה
רמי נוידרפר (יום חמישי, 22/01/2004 שעה 1:19)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בניגוד אליך יובל, בענין הזה - אינני ליברל!!
אינני שולל את ה''נקמה'' כמרכיב חשוב בענישה, גם לא באופן שכלתני. מי שגרם סבל לאחרים - חייב לסבול גם הוא.

ושוב אחזור בענין יגאל אמיר , כי שוב הבנת לא נכון מה שאני טוען.

אני מתנגד להחלטת הכנסת ששללה חנינה מיגאל עמיר - לא משום שאני סבור שהוא צריך לקבל חנינה , אלא משום שאני מתנגד לחנינה אישית מחד , וסבור ששום רוצח לא זכאי לקבל חנינה מאידך.

אני מתנגד לחוק שישלול את הזכות להינשא מהאסיר עמיר.
אני אתמוך בחוק שישלול זכויות ויענוש רוצחים מורשעים באשר הם.

דווקא משום שאני רואה את הרצח כעבירה החמורה ביותר והיחידה כמעט שהיא בלתי הפיכה , דווקא משום כך אני שולל את עונש המוות, אולם זהו כבר נושא נדוש עד לזרא.
_new_ הוספת תגובה



מטרות הענישה ויעילותן
בננה ספליט (יום חמישי, 22/01/2004 שעה 16:56)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל שלושת הסיבות שהעלית - הרתעה, הרחקה (ענישה) ונקמה - תקפים וקיימים יחדיו. אין האחד בא במקום השני.

'הרחקתו' היא הדבר הראשון שמתבקש. שכן הוא עשה פשע ויש להענישו על הדבר.
וגם אם מתגנבים מחשבות נקמה, אין לשלול אותם.

וההרתעה מתקיימת גם מתקיימת ולו רק בחלק כל שהוא מבין פוטנציאל הפשע. לו רק רוצח פונציאלי אחד יירתע ויחזור בו, הרווחנו.

ואתה צודק, עונשו של יגאל עמיר לא צריך להיות שונה מעונשם של כל הרוצחים. שישבו כולם עד סוף ימיהם בבית הסוהר. אני מוכן לשלם את חלקי במיסים.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי