פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לד''ר בר ביצוע, 16/02/04 8:25)
מצטער להגיד שלא הבנת את דברי
דוד סיון (יום שני, 16/02/2004 שעה 9:22)
בתשובה לד''ר בר ביצוע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשבתי שאם אתה יורד לפרטים שאתה גם מבין את העיקרון של דברי. שפגיעות ביעילות השוק ובתחרות החופשית פוגועות בטווח הקצר ביצרנים שמייצרים את אותו המוצר בארץ היעד ובסופו של דבר, בטווח הארוך, גם בלקוחות שקונים את המוצר המסויים וגם בכל המעורבים.

כאשר דברים משתנים בגלל התייעלות השינויים עוברים דרך השוק החופשי יתכנו פגיעות זמניות כמו בכל תהליך של שינוי. אבל בכל תהליך של שינוי נובטים ניצני שינוי לטובה. בטווח הארוך כולם, כל המעורבים, מרוויחים. פרלמן מכיר את הדברים הללו ולכן גם לא טרחתי להזכיר לו את הכל. לך, כנראה, יש צרכים אחרים שהשתדלתי, עד גבול מסויים למלא.

בכל מקרה, לא התכוונתי להראות או להוכיח, בהקשר של מחירי היצף, כלום אלא להפנות את תשומת לבך לעמדה המקובלת בין הכלכלנים. אינך חייב לקבל זאת וחופשי להחזיק בעמדות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



מצטער להגיד שלא הבנת את דברי
ד''ר בר ביצוע (יום שני, 16/02/2004 שעה 17:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית, בכדי לסלק כל אי הבנה. אני מתנגד באופן מוחלט לסיבסוד.

העקרון של מעורבות ממשלתית הפוגעת ביעילות השוק ידוע לי אבל זה לא המקרה שלפנינו. האמריקאים יכולים (וצריכים) להלין על הביזבוז של כספם הן על מכסי מגן והן על סובסידיות. מצב תעשיית הרכב האמריקאית הוא דוגמא מעולה לנזקים החמורים שגורמת מדיניות פרוטקציוניסטית.
אבל הצרכנים הישראלים, אשר יכולים לקנות (נגיד) תירס במחיר ''לא ריאלי'' עדיין נהנים מסחורה זולה יותר. וכל עוד מספקת ממשלת ארה''ב את הסובסידיה, הם יוכלו להמשיך ולהינות מכך. יצרני התירס הישראלים, לעומתם, עשויים לסבול מהמצב אבל *מהותית* אין הבדל רב בין מצב של תחרות מול מוצר מסובסד מארץ זרה ובין סתם מוצר שמיוצר במדינת עולם שלישי בה משלמים דולר ליום עבודה.
נדמה לי שהתפיסה שלך היא יותר מדי ''טהרנית''. לכאורה ישנם מנגנונים ''טבעיים'' (כמו רמת ההחיים הנמוכה בהודו והשכר הנגזר ממנה או פריון עבודה גבוה יותר בארה''ב) וישנם מנגנונים ''מלאכותיים'' כמו סובסידיות. אבל נראה לי שמנקודת המבט של ישראל, כלכלת ארה''ב או הודו יכולה להחשב כ''קופסה שחורה''. מה גורם לסחורות אמריקאיות מסויימות להיות זולות יותר כבר באמת לא משנה. כל עוד נדבוק בגישה של שווקים חופשיים, נוכל להינות מחוכמתם או להרוויח על חשבון אווילותם.
_new_ הוספת תגובה



שני משפטים שלך
דוד סיון (יום שני, 16/02/2004 שעה 18:56)
בתשובה לד''ר בר ביצוע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יעזרו לי טוב מאד לנסח את עמדתי מחדש:

1. ''אבל נראה לי שמנקודת המבט של ישראל, כלכלת ארה''ב או הודו יכולה להחשב כ''קופסה שחורה''.''

הכלכלן המצוי יגיד לך שאם בקופסה השחורה יש משהו שפוגע בתחרות החופשית וביעילות אז בסופו של דבר כל המעורבים מפסידים. בתחרות חופשית סה''כ התוצרת והצריכה גבוהה יותר מאשר ב''תחרות'' לא חופשית. זה קורה בגלל שמקורות מנוצלים בצורה לא יעילה.

2. ''כל עוד נדבוק בגישה של שווקים חופשיים, נוכל

להינות מחוכמתם או להרוויח על חשבון אווילותם.''
גם רווחים על חשבון ''איוולתם'' הם רק זמניים בדיוק כמו שרווחים הנובעים מהתעלמות מפגיעה בתחרות חופשית.
_new_ הוספת תגובה



שני משפטים שלך
ד''ר בר ביצוע (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 9:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו גישה מעט טהרנית מדי לטעמי. מה בדבר כספי משלם המיסים האמריקאית שנכנסים לתוצרת באופן בלתי ישיר? למשל מחקר ופיתוח בתעשיית החלל והנשק? האם אלו לא מהווים עיוות מסויים של התחרות החופשית? ואם תחליט ממשלת הודו להקים, על חשבון משלם המיסים ההודי, אוניברסיטאות ברמה מערבית שהלימודים בהן חינם ובכך להעלות את פריון העבודה ההודי*? ומה בדבר כספי הסיוע האמריקאי לישראל?
אני מבין היטב את הטיעון שלך וברור לי ש*תיאורתית*, מנקודת מבט גלובלית יש כאן ניצול מאוד לא נבון של משאבי האנושות. אבל במובן היחסי של כלכלת ישראל מול ארה''ב או הודו. אנחנו פשוט נהנים מהזרמה (גם אם זמנית) של כספים לתוך הכלכלה שלנו... כמובן שתוכל להמשיך הלאה ולהגיד שהפגיעה הגלובלית תפגע גם בנו, בהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית אבל ההשפעה של זה היא זניחה לעומת היתרון שאנחנו מקבלים.**

דומה שלמרות אי ההסכמה ביננו על היותה של התופעה דבר חיובי או שלילי לישראלים, שנינו מסכימים שאין לנקוט בצעדים כגון הטלת מכסי מגן כדי ''לאזן'' את התופעה כך שהמחלוקת ביננו איננה מהותית...

* ברור שזה תיאור פשטני מאחר והם בעצם מעבירים כסף באופן שרירותי ממגזר אחד למגזר אחר. אבל אם המסחר שלנו מתמקד רק במגזר האחר - זה פשוט כסף שנשפך עלינו...
** נניח שהנזק הוא x. הרווח שלנו הוא x חלקי שישה מיליון. הנזק שלנו הוא x חלקי שישה מיליארד. נשמע לי כמו עסק מצויין. (כמובן שזה מאוד פשטני...)
_new_ הוספת תגובה



חשבון הנזק
דוד סיון (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 10:50)
בתשובה לד''ר בר ביצוע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשבון ממש מפורט הוא לא התחום שאני שוחה בו אבל יש לי שתי הערות:
1. הנזק שלנו x הוא לא בהכרח אותו הנזק של הצד האחר נגיד, y.
2. לחשבון לנפש מדובר אצלנו ל כ-‏6 מיליון ואצל האמריקאים על כ- 290 מיליון.

יתכן מאד שהתוצאה הסופית תהיה אחרת לגמרי מזו שמציג המודל שלך.

אני בכל זאת שמח שהעמדות מתכנסות.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי