  
  
  
|
 |
|
||
  לא לכל בעיה בחיים יש פיתרון |
|||
|
|||
נכון, לא לכל דבר בחיים יש פיתרון – אבל ישנן גם פשרות; אבל מנועי החיפוש של האינטרנט מראים שגם אתה מוכן לפשרות (תגובה 7581). אני חושב שגם נציגי שמאל אחרים כאן בפא''צ ישמחו לראות שאתה מבין שבסוף יצטרכו למסור שטחים; משתתפים ימניים אחרים מן הסתם לא יאהבו זאת, אבל אתה כמובן מוזמן להסביר כיצד הגעת בזמנו לפרגמאטיזם זה. אני מעוניין לפתח נקודה זו, ואף להתייחס ישירות למה שכתבת בתגובתך דאז. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא ''הגעתי'' לפראגמטיזם |
|||
|
|||
זו השקפה שמלווה אותי לאורך כל הדרך מהיום הראשון. הבעיה היא שאני רואה מיספר תנאים הכרחיים (והדגש הוא על המילה הכרחיים) שחייבים להתקיים במלואם, לפני שיהיה מקום לזוז אפילו מילימטר אחד לכיוון הפרקטי. אין אף אחד מנציגי השמאל כאן בפא''ץ או ב''מרץ'' ש''ישמח'' לראות את עמדתי כי רובם אפילו לא מבין אותה. כשנסיתי להסביר בזמנו לרפי גטניו את ההבדל בין ''שטחים תמורת שלום'' לבין ''שלום תמורת שטחים'' תגובתו היתה ''מה ההבדל''? הוא לא תפס את זה אז והוא גם לא מבין את זה היום, כמו שאומרים ''סתום בלחץ''. ואחרים לא שונים ממנו. כשמדברים על הסכמי השלום עם מצריים, החבר'ה האלה מדגישים תמיד ''בגין נתן את . . .''. הם לא מבינים שמה שקובע קודם כל זה לא מה שבגין נתן, אלא מה שבגין קיבל. ההבדל ''הקטן'' הזה מראה יותר מכל את אפסותו של אוסלו ואת האסון שהוא הביא על עם ישראל, והכל בגלל האובססיה של פרס לקבל פרס נובל כמו שבגין קיבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נאום ה''חכם בלחץ'' |
|||
|
|||
מעניין שאתה רגיש ל''סתימות...'' אצל אחרים ולא לשלך......! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך כל רגישות |
|||
|
|||
זה ''זועק'' בקול רם, וגם אטום יקלוט את המסר. אגב, דברתי על רפי גטניו, לא עליך . . . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני דיברתי אליך ובקול רם |
|||
|
|||
חבל שלא נקלט........... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניקלט גם ניקלט |
|||
|
|||
ובכל זאת, למה אתה קופייץ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נאום ה''חכם בלחץ'' |
|||
|
|||
''דוד סיון (יום שלישי, 06/09/2005) בתשובה לישראל בר-ניר - מעניין שאתה רגיש ל''סתימות...'' אצל אחרים ולא לשלך......!'' דוד יקר. מהוא הלחץ שמניע אותך תמיד לתחוב את 'המלה האחרונה' בתגובה לכתבה שאיננה מכוונת אליך!? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זכרון קצר? |
|||
|
|||
התשובה עבורך כבר כתובה: תגובה 65282. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להתפשר על עקרונות |
|||
|
|||
מסתבר שאתה הולך בנקודה מסויימת הרבה יותר רחוק ממני, היות והמקסימה שלי נקראת ''שלום תמורת שלום, שטחים תמורת שטחים'', (ראה http://mann.journal.lab.co.il/story?id=15). כך או כך, אתה מזגזג בעדותך זו, שפירושו: לטווח רחוק ובתנאים מסויימים, אתה מוכן למסור 'אדמה קדושה' ו/או אדמת חלב ודבש, לאלה שאתה אמור לשפוך עליהם את חמתך (=גויים). נו טוב, נקודה אחרונה זו מבדילה אותך מרוב דוברי הימין בפורום זה; עובדה. רוצה לומר: אתה מוכן לפשרה טריטוריאלית, נקודה. בזאת אמרת הכל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך להגזים |
|||
|
|||
אני אף פעם לא דברתי על ''אדמה קדושה''. אולי היתייחסתי למסורת ולקשרים היסטוריים, אבל ''קדושה''? לא אצלי. אני לא ''בעד'' פשרה טריטוריאלית. בעולם המושגים של השמאל, בכל פעם שמי שהוא מסכים למה שהוא בעל כורחו זה הופך אותו להיות ''בעד''. אם מי שהוא מכריח אותי לבלוע צפרדע ובתוקף הנסיבות אני נאלץ למלא את הדרישה, זה הופך אותי ל''אוהב צפרדעים''? אני פרגמאטי מספיק כדי להכיר בכך שישראל איננה מעצמה (''מוישה גרויס''). מעצמה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, מדינה יכולה לעשות רק את מה שמרשים לה (אפשר גם להיתווכח אם ישראל היא מדינה). אני משלים עם זה שבנתונים הקיימים (שלא נראה לי שהם עומדים להשתנות בעתיד הנראה לעין), ישראל תצטרך לבלוע צפרדעים למכביר. להסיק מזה שאני ''בעד'' בליעת צפרדעים זה קצת Far fetched. וזה ההבדל. אצל צוות השמאלנים כאן בפורום ובחוגי השמאל הרדיקלי בארץ, הצפרדע הפכה להיות מאכל תאווה, ובליעת צפרדעים, גם בלי תוספת של תבלינים, היא פולחן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך להגזים |
|||
|
|||
איך אמר ימני לידידו הימני יותר: כשלוחצים אותך יותר מדי ,מיד תאשים את השמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתיאבון |
|||
|
|||
אני נסיתי פעם כשהייתי בצרפת לאכול צפרדעים. זה לא היה טעים במיוחד, ולמרות כל התבלינים, זה לא הזכיר לי חסילונים (שרימפס) שזה מה שהמארח שלי ניסה למכור לי. כנראה שחוש הטעם שלך שונה. אבל זו עדיין תהיה צפרדע ולא חסילון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתיאבון |
|||
|
|||
אבל, זה בדיוק הענין, אני לא אוכל צפרדעים ולכן איני מרגיש כאילו רימו אותי ואין לי צורך להאשים את זולתי. ואם כבר אוכל צפרדע,אבלע את רוקי,אגיד תודה ואלך לדרכי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''אני לא אוכל צפרדעים'' |
|||
|
|||
מפיך זה נשמע כמו ''ללכת עם ולהרגיש בלי''. אשרי המאמין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהי צפרדע? |
|||
|
|||
יפה, אם זהו המצב – נסה להתייחס לגשר כאל עוד צפרדע, אלא אם כן יש לך הגדרות מיוחדות לצפרדעים, הגדרות שבוודאי מסקרנות כאן רבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגשר שלך, אלכס, הוא צפרדע |
|||
|
|||
אותו ישראל לא תהיה חייבת לבלוע (נתתי לך הסבר יותר מפורט בג'ורנאל שלך). זה אחד הנושאים הבודדים עליהם היא תוכל (לדעתי חייבת) להתעקש, וזה יתקבל. טענתך ש''יהיו לחצים'' בהם ישראל לא תוכל לעמוד אין בה ממש במיקרה הזה. יהיו לחצים (דרישות או בקשות אלו הגדרות יותר טובות), שלישראל - אם היא באמת תרצה - לא יהיה כל קושי לדחות אותם. ובאשר ל''דימיון הטכני'', נזכרתי בדוגמא יותר מתאימה. לפרגוואי אין גישה לים. יש להם הסכם עם ארגנטינה שרציף אחד בנמל של בואנוס איירס עומד לשרותם, ויש שרות רכבות מיוחד עבורם להעברת הסחורות מבואנוס איירס לגבול של פרגוואי. אין שום פגיעה בריבונות של ארגנטינה. כל העסק עובד תחת פיקוח וביצוע ארגנטינאים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל העולם הוא צפרדע אחת צרה מאוד |
|||
|
|||
נכון מאוד, הגשר שלי הוא צפרדע. אין לנו שום ויכוח על כך, ואני שמח שהגעת למסקנה זו. השאלה תהיה, בסופו של דבר – אם היא תצטרך לבלוע את הצפרדע, או אם תוכל להתנגד לרעיון זה. אני מאמין שהיא תוכל, אבל על כך תצטרך לשלם במטבע קשה במקום אחר, שכן בסיפור זה לא הולך להיות וואקום. יחד עם זאת, בהתחשב בצפרדעים שישראל הולכת לבלוע בשאלת רפיח, יכולה צפרדע זו להיות אף טעימה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי