  
  
  
|
 |
|
||
  סליחה ותודה |
|||
|
|||
נִכָּר מדבריך היטב שאתה חובב הלשון וידען בה ותודה רבה על תגובותיך החשובות. בכתיבתי אני סבור שיש להמעיט ככל האפשר בהוספת אמות הקריאה - ושם לי למופת מאמרים לא מנקדים של ביאליק ואחד העם וגם דרכם בכתיבה של רֹב כותבי העברית במחצית הראשונה של המאה שעברה. לא נראה לי שיש דרך לכתיב 'מלא' אחיד. המבקש כתיב אחיד ימצאנו רק בכתיב המנוקד ולכן עלינו לנקד את כל המלונים. אחת הסבות לבורות בלשון היא ההגיה. תלמיד כתה א' נתקל בצלילים שוים לאותיות שונות ובצלילים שונים לאותיות שוות - כ' נשמעת לפעמים כח' ולפעמים כק' וכן הלאה. תלמיד הכתות היותר גבוהות אינו יכול להבין את השנויים החלים בנטית המלים, הצרה והקמץ הנחטפים לשוא נע, מכיון שחלוקת המלה להברות במבטאו שונה מן החלוקה הדקדוקית. חזון 'אחרית הימים' של הגיה נכונה אינו יותר מופרך מחזון אליעזר בן יהודה על החיאת העברית בדבור. עד אז,די שתשמר ההגיה הנכונה בקרב אלה שהיא הגיתם הטבעית ולא יאלצו לשבשה בגלל אלוצים חברתיים. וחשוב שמורים ללשון ישמיעו לתלמידיהם את ההגיה הנכונה, ולו רק כדי להקל עליהם את למוד הדקדוק והנקוד, וגם להפחית את שגיאות הכתיב. יותר ויותר אני רואה באתרי האנטרנט 'עם' במקום 'אִם' והרבה 'מושחטים' במקום מושחתים. עד שהחלו שדורי הטלביזיה בארץ היתה בפי קריני הרדיו הקפדה על הגיה 'ירושלמית' - ח' וע' אבל לא ו' ט' וק' - שוא נע ודגש ור' גרונית ולא לשונית-גרמנית. חיים יבין עבר מן הרדיו אל הטלביזיה ומבטאו הדרדר. בעל תכנית הטלביזיה ההתולית אלי יצפאן משתמש במבטאו ה'עירקי' הטבעי להצחקה, ומדבר ב'הגיה הנפוצה' בקטעי הקשור בתכניתו. יצירת תודעה של חשיבות ההגיה הנכונה תעצר נטיה זאת. מענין שאיתן כבל, מזכ''ל מפלגת העבודה, השיל מעליו את ההגיה ה'צברית' - אולי פרי חנוכו במדרשית 'נעם' - מן הזמן שהחליט לתמך בעמיר פרץ בבחירות לראשות המפלגה. חבר הכנסת סילבן שלום גם הוא נתקף בהשלת עור קולית כאשר עמד מול בנימין נתניהו בבחיורת לראשות הלכוד ונזכר לפתע במוצאו. חבל שלא נשמע מעל בימת הכנסת את דוד לוי שלא נבחר לכנסת השבע עשרה. בשנים האחרונות נולדה תנועת תחיה - רנסנס - ושיבה אל המקורות,גם הספרותיים של הפיוט הספרדי וגם הלשוניים של ההגיה הספרדית - אולי בהשפעת המפלגה ש''ס. התנועה מוגבלת לבתי הכנסת ולהופעות מוסיקליות, אך עוד לא אבדה תקותנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אסור להוואש מן האפשרות |
|||
|
|||
שאנשים יכירו את השפה הכתובה וידעו להבדיל בין מלה למלה. תמיד יהיו כאלה שכותבים בשגיאות או שמתקשים בקריאה, וזאת בנוסף לבעיות האופייניות לשמוש בשפת המקום בארץ הגירה. הבעיה היא הדרדרות השמוש בשפה כתוצאה מחוסר קריאה ומהקלות בלתי סבירות ברמת הדרישות מתלמידים בכל התחומים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אסור להוואש מן האפשרות |
|||
|
|||
אכן הצדק עמך. הצרפתים לומדים לכתב ולקרא - אף שהצורות הכתובות שונות מן הצורות הנשמעות לאזן. למשל,בנטית הפעל יש הבדל בין הצורות הכתובות של גוף ראשון ושני ושלישי אך שלש הצורות נשמעות שוות. אפשר ללמד עברית מן הכתב בלבד. אך הדובר יתקשה להבין מה למשל המקור לכללי תשלום דגש באותיות הגרוניות, ולכן יטעה. הוא יאמר 'אורחת' בשני פתחים וגם 'עורכת' בשני פתחים במקום בשני סגולים. . ועוד משלים לאין סוף - לִמלֹךְ אך לִמלֹחַ. הדובר יצטרך לזכר כללים - כי לא ישמע את ההבדל בצלילי המלים. ועם כל זאת, אנשי הדור הקודם שעלו לארץ ממזרח ארופה אף על פי שלא הבחינו בהגית העצורים השונים כתבו עברית יפה ומדויקת. אני מצטרף לדעתך כי השבושים מקורם ממעוט הקריאה ומהורדת רמת הלמוד. הלואי ששתקים תקותך והישראלים ילמדו את השפה הכתובה וישפרו את לשונם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כללי תשלום דגש.... |
|||
|
|||
אני מקווה כי תסלח לי על שאני כלל לא מבין על מה אתה מדבר. אוריינות, דהיינו המיומנות של הבנת טכסטים, ויכולת (קטנה יותר) לכתוב כהלכה, אמנם תלויה גם בשמוש יום יומי בשפה אבל היא בסופו של דבר מיומנות נפרדת. יש הבדלים גדולים בין שפה כתובה ודבורה, זה נכון לגבי כל השפות שבעולם ובודאי לגבי העברית שיש בה רבדים עתיקים שהוקמו לתחייה. לפיכך, עם כל הכבוד להגייה ''הנכונה'', נראה לי שכאן הקרב אבוד, יש להלחם על הקריאה והכתיבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כללי תשלום דגש.... |
|||
|
|||
שוב אתה צודק. אין צרך להכיר כללי תשלום דגש למי שהעברית היא שפת אמו - אבל אנו כלנו מנסים לשחזר את שפתנו כפי שהיא במקורותינו הספרותיים הגדולים ולומדים אותה. ברור שדוברי עברית בימי המקרא לא שמעו על הבטוי תשלום דגש וגם לא על דגש אבל הכירו את הצורות האלה כשפת אמם. הנקוד נוצר בטבריה ובבבל מאות שנים אחר חתימת המקרא, כאשר היתה סכנה שהשלשון תִּשָּכח. והנתוח הדקדוקי של יונה אבן ג'נאח ויהודה בן חיוג' נעשה מאות שנים נוספות אחר כך בספרד בכל אפן, אדגים את דברי באשר להגיה שאני קורא לה מבחינה ואתה קורא לה נכונה במרכאות . אם שמעת רק את ההגיה השגויה המערבתת האם לא תהית על ההבדל בין הצורות הכתובות 'אורחת' בשני פתחים לעמת 'עורכת' בשני סגולים? ובלא למוד הבטוי תשלום דגש האם לא תהית על ההבדל בין למשל למשל בִּתֵר, לבין בֵּאר ובין מסֻדָּר לבין מבֹרָך. - אם שמעת רק את ההגיה השגויה, האם לא שאלת פעם מהי האות המוזרה הזאת כ' - בחצי מן המלים היא נשמעת כמו ח' ובחצי האחר היא נשמעת כמו ק'? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה יש לתהות על ההבדל בתר לבאר? |
|||
|
|||
מה בכלל הקשר בין המילים הללו שאתה סבור כי יש לתהות עליהן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה יש לתהות על ההבדל בתר לבאר? |
|||
|
|||
אפשר לשנן כמובן בנפרד את כל עשרות אלפי המלים בלשון ואת כל נטיות של כל פעל ופעל. וזכותך לעשות זאת. אך ילדים לומדים להכליל ממלה אחת לצורת מלה אחרת, למשל 'משקלים' של שמות בעלי מקצוע. גם בוגרים הלומדים שפה זרה מבקשים למצא סדר ודמיון. בצרפתית מתחלקים הפעלים לשלש משפחות על פי סיום המקור - IR,ER,RE . בשפות השמיות לכל הפעלים שרשים בני שלש אותיות. בתרכית לפעלים שונים מספר שונה של אותיות. אך שם הפעל של כל פעל ופעל מסתים באותיות MAK . כל הפעלים משתנים בצורות דומות לציון הזמנים ולציון הגוף. בעברית ובערבית ובארמית מבחינים במספר בנינים - צורות דומות לפעלים שונים. בבניו מסוים המצין פעלה נמרצת יבא חירק בפ' הפעל ודגש בע' הפעל. שני הפעלים שהזכרתי הם בבנין כזה אך - בפעל בתר בעבר הב' מנקדת בחיריק ובפעל באר הב' מנקדת בצרה וכל יתר הנטיה שוה- ---תי, ---ת, ---, ---נו וכן הלאה. . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סליחה ותודה |
|||
|
|||
עד כמה שקשה לי עם עי''ן וחי''ת, עם קצ''ט קשה לי יותר. ברור שעדיף שלכל פונמה יהיה צליל נפרד לכן אני ממליץ על המערכת הפונטית הבאה עבור העברית: בי''ת - רק רפה BH (קיים בעברית עבור בי''ת רפה וו''ו) גימ''ל - רק רפה GH (קיים בעברית מדוברת כאלופון של חי''ת או כ''ף רפה לפני עיצור קולי ראה דוגמא ב''החדרה'' במבטא ישראלי) דל''ת - רק רפה DH (לא קיים בעברית אך ניתן להכניסו בהשפעת האנגלית) ה''א - כרגיל (קיים ויש להקפיד עליו שלא יאבד) ו''ו - W (כמו באנגלית - בהשפעת האנגלית ניתן להכניס גם אותו) חי''ת - חי''ת מזרחית, (כל אחד יודע לבטא אותה אך אף אחד לא יודע לייחד אותה רק לאות חי''ת במובן הזה אין הבדל בין מזרחים למערבים) טי''ת - אני בעד להגותה כמו T כיום (להכניס את העיצור טא הערבי זאת בעיה) כ''ף - רק רפה KH עי''ן - עי''ן מזרחית (כל אחד יודע לבטא אותה אך אף אחד לא יודע לייחד אותה רק לאות עי''ן במובן זה טין הבדל בין מזרחים למערבים) צד''י - להגות כמו כיום בעיני אין בעיה. קו''ף - להגות כמו כיום דהיינו K רי''ש - להגות כמו ברוסית או ספרדית, לא תהיה בעיה להחדיר אותה. (אגב דווקא הרי''ש הגרמנית היא עינבלית - ''גרונית'' במינוחך) ת''ו - להגות רק בגרסא הרכה דהיינו TH בעזרת האנגלית ניתן להחדיר אותה. לסיכום בגדכפ''ת רק רפות קצ''ט כמו היום ח''ע מזרחיות רי''ש רוסית-ספרדית ו''ו W אנגלית לדעתי זה ניתן ליישום יותר מאשר התוכנית להחזיר את ההגייה המקורית כביכול. שתי המערכות אינן נמצאות בשפה המדוברת ואם להכניס איזושהי אני מעדיף את זאת שהצאתי לעיל שתהיה יותר קלה להחדרה. ודרך אגב זאת לא בעיה שלפונמה אחת יש שני צלילים בהתאם לנסיבות הפונטיות הגרמנים עם ה-CH האנגלים והצרפתים עם ה-C וה-G מסתדרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דרך אגב |
|||
|
|||
דרך אגב אפילו אם חי''ת נהגית כמו כ''ף רפה עדיין ניתן להבחין ביניהן כי כ''ף תהיה רפה רק אחרי תנועה, חי''ת תהיה כמו כ''ף רפה כל הזמן. והנה שיטה שדורשת פחות שינויים: בי''ת רק רפה גימ''ל רק דגושה דל''ת רק דגושה ו''ו כמו W אנגלית חי''ת כמו כ''ף רפה, כמו היום טי''ת כמו היום כ''ף דגושה אחרי חוסר תנועה רפה אחרי תנועה כמו היום עי''ן כמו גימ''ל רפה, כמו חי''ת במילה ''החדרה'' לא כמו אל''ף היום פ''ה רק רפה צד''י כמו היום קו''ף כמו היום רי''ש כמו ברוסית או ספרדית - אין בעיה ת''ו רק רפה | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי